לפני שננתח את הכישלון, בואו נעשה קצת סדר ברצף האירועים. בסוף הפרק נציג את שתי התזות המנוגדות לכישלון התהליך.

תהליך אוסלו ארך כ-7 שנים בהן התקיים משא ומתן בין צוותים ישראלים ופלסטינים, נערכו כמה פסגות, נחתמו כמה הסכמים, ואז נחתמו הסכמים על יישום ההסכמים, הוקמה רשות פלסטינית, נערכו בחירות בשטחים, ראש ממשלה ישראלי נרצח, ממשלות ישראליות קמו ונפלו, התקיימו שתי מערכות בחירות לכנסת ובחירות ישירות לראשות הממשלה ועוד ועוד… בפרק הזה, נסקור בקצרה את ההיסטוריה הפוליטית והדיפלומטית של ההסכם בכדי שנדע בגדול מה זה הדבר הזה "הסכם אוסלו". בסוף הפרק, נציג את שתי התזות העיקריות לכישלון התהליך כולו, ונסביר מדוע הן אינן מספקות את הסחורה.

לתמיכה במולד - לחצו כאן.

★ Support this podcast ★

בשנת 1988, אש"פ הביע נכונות לפתוח במו"מ עם ישראל על בסיס קווי 1967. זה תפס את ישראל בכלל לא מוכנה לדבר עם אש"פ.

לאורך שנות קיומה, התנועה הציונית הפגינה גמישות אידיאולוגית לגבי "השאלה הערבית". לעומת זאת, בשנות השמונים, שתי מפלגות הגדולות, הליכוד והעבודה, הקימו ממשלות אחדות שבקווי היסוד שלהן נכתב שלא מדברים עם אש"ף. דווקא אחרי שקיומה של ישראל נהיה עובדה מוגמרת, אחרי שניצחה במלחמות קשות, אחרי שחתמה על הסכם שלום עם מצרים, האויבת הגדולה ביותר, נראה כיצד ההתמודדות עם אתגר מסוג חדש, האינתיפאדה הראשונה, הביאה את ישראל להבנה שמשא ומתן עם הפלסטינים פירושו משא ומתן עם אש"ף.

לתמיכה במולד - לחצו כאן.

★ Support this podcast ★

דרכו הארוכה של אש"פ מהקמתו ועד ההכרה (עקיפה) בזכותה של ישראל להתקיים.

בשבילנו יאסר ערפאת תמיד יהיה האויב המושבע של מדינת ישראל. ארכי מחבל, לא פחות. אבל בשביל הפלסטינים, אבו עמאר היווה דווקא את הקול הפרגמטי באש"ף שדחף, מאז שנות השבעים, את התנועה הלאומית הפלסטינית לעבר הקמת מדינה בגבולות 67׳. לעולם לא נדע בוודאות איזה ערפאת הוא ערפאת "האמיתי", אבל בפרק הזה נראה שהנסיבות של התנועה הלאומית הפלסטינית בסוף שנות השמונים חייבו אותו להצהיר על נכונות להכיר בקיומה של ישראל.

לתמיכה במולד - לחצו כאן.

★ Support this podcast ★

לפני שנדבר על הנסיון לפתור את הסכסוך, בואו ננסה להבין את מהות הסכסוך עצמו. ז׳בוטינסקי בא לעזרתנו.

בפרק הפותח את הפודקסט, אנחנו מחפשים את נקודת ההתחלה האופטימלית של הסיפור של אוסלו. כשמספרים סיפור היסטורי, "נרטיב", הבחירה בנקודת התחלה, מעידה לעתים תכופות על ההטיות האישיות של ההיסטוריון שמספר את הסיפור.  בפרק זה, נדגים כיצד זאב ז'בוטינסקי ותפיסתו את  הסכסוך ביננו לבין הפלסטינים עזרו לנו לבחור את נקודת ההתחלה שלנו.

לתמיכה במולד - לחצו כאן.

★ Support this podcast ★