"מגלחיים לכם את הקרניים?"

"אני בהלם, אתם נראים ממש כמונו."

"ובדמעות היא אמרה לי - 'אני לא רוצה שתלכי לגיהנום'"

אלה הם חלק מהדברים ששליחות של הסוכנות היהודית שמעו מנוצרים בחגורת התנ"ך של ארצות הברית.

זה היה ממש לא מזמן.

אבל גם אנחנו לא יודעים הרבה.

אם הייתי שואל אתכם מהו החג הנוצרי הכי חשוב בשנה,

בטח הייתם עונים - כריסמס - חג המולד. וזאת טעות.

רובנו לא יודעים כמעט כלום על הנצרות ומה העולם הנוצרי רוצה מאיתנו.

אז גייסתי את ד"ר פנחס בובלניק, חנה בנדקובסקי מנהלת תכניות מרכז ירושלים ליחסי יהודים ונוצרים ושליחות של הסוכנות היהודית.

הם סיפרו לי על ההיסטוריה של הנצרות, על יחסי נוצרים ויהודים כיום, על מעגלי החגים הנוצריים ועל מפגשים משונים מאוד עם קהילות נוצריות בחגורת התנ"ך של ארצות הברית.

שני הפרקים במיני-סדרה הופקו בשיתוף בית הספר לשליחות, ביחידת השליחים של הסוכנות היהודית.

האזנה מהנה!

 

 

 

תודה לד"ר פנחס ביבלניק ולחנה בנדקובסקי

תודה לשליחות - חן דהן, ליאת אלוף וקארין וסרמן

מחקר, ראיונות וקטעי קישור – יובל מלחי

עריכת לשון – דינה בר מנחם

עריכת הסיפור – אסף רפפורט ויובל מלחי

פסקול ומיקס - אסף רפפורט

מפיק ראשי – רני שחר

מנהלת התוכן של הסדרה מטעם בית הספר לשליחות של הסוכנות היהודית - מיה מורג

הפרק הוקלט באולפני סופה סאונד

משה עם קרניים - פסל של מיכאלאנג'לו (~1545)

תמלול הפרק בהתנדבות – מיכל כץ

בקרו בדף של מיכל – https://www.facebook.com/tmalulon

 

פרק 446: מה אתם יודעים על הנצרות? חלק 1 – נשלחנו כך (הסוכנות היהודית)

ברוכים הבאים לפודקאסט "נשלחנו כך" של בית הספר לשליחות ביחידת השליחים של הסוכנות היהודים. אני יובל מלחי. על הנצרות, פרק מספר 1.

כשהייתי בן 14 המשפחה שלי היגרה לארה"ב. בפעם הראשונה בחיי פגשתי אנשים רבים שלא היו יהודים. בבית הספר הציבורי, הpublic school, היו ילדים שהסתובבו עם שרשרת ועליה צלב גדול. לפעמים הם סימנו צלב על המצח עם אפר ולפעמים היו תקופות שהם לא אכלו בשר. זה היה מוזר.

באותם ימים לא ידעתי כמעט כלום על הדת הנוצרית, חוץ מזה שלאורך ההיסטוריה נוצרים רדפו יהודים, הרגו אותם בתקופת מסעות הצלב, היו מעורבים באינקוויזיציה, לא עזרו ליהודים בזמן השואה וכל מה שמלמדים אותנו בבית הספר. אבל זה לא רק אני, זה כמעט כולנו.

"הכרתי את הכריסמס, הכרתי את הפסחא ושם זה נגמר"

"אני לא יודעת על העולם הנוצרי הרבה בכלל. נכנסת קצת כמו דף חלק."

"אני חושבת שמה שידעתי על הדת הנוצרית בעיקר מהסרטים. הייתי משערת מה שיותר קתולי מאשר פרוטסטנטי שזה מה שנתקלתי בו בשליחות".

בתור שליחים ושליחות שמגיעים לקהילות בהם חיים יהודים ונוצרים, ברור לנו למה אנחנו צריכים ללמוד על הנצרות, אבל קיימת סיבה נוספת.

חנה:     בעצם ללמוד על הנצרות זה להכיר את עצמי.

יובל:     זאת חנה בנדקובסקי שעובדת במרכז רוסינג לחינוך ודיאלוג. חנה עוסקת רבות ביחסי יהודים-נוצרים בישראל וברחבי העולם.

חנה:     כי אנחנו בעצם חיים בתוך תרבות מערבית שהיא מאוד נוצרית. ספרות, קולנוע, טלוויזיה, אמנות, מוזיקה. הכל מאוד נוצרי. ואנחנו לא מבינים הרבה מהסב-טקסט של התרבות שאותה אנחנו צורכים בגלל שאנחנו לא יודעים שום דבר על נצרות.

ללמוד נצרות היה כמעט כמו ללמוד שפה שפתאום מאפשרת לך לקרוא את המציאות שסביבך בצורה הרבה יותר מעמיקה.

יובל:     כדי להבין טוב יותר את העולם הנוצרי, יש לפסוע אחורה בזמן ולהבין איך הכל התחיל. מי היה ישו או ישוע, מה כתוב בברית החדשה ואיך הנצרות התפתחה לזרמים שונים.

השם ישו התפתח מהשם יהושע ובקהילות יהודיות מימי התלמוד ניתן למצוא את השם, "ישו" כשם של ממש ואולי כשם חיבה. בשל העובדה שנוצרה אמונה כאילו ישו הוא ראשי תיבות של "ימח שמו וזיכרו" רבים עברו לכנות אותו בשם "ישוע", כפי שנכתב בתרגומי הברית החדשה לעברית.

            כשמדברים עם חוקרי נצרות כפי שתכף תשמעו, הם נוטים להשתמש בשני השמות.

דוקטור פנחס ביבלניק הוא היסטוריון המלמד באוניברסיטה העברית בירושלים ובמכללת סמינר הקיבוצים. דוקטור ביבלניק הוא גם מדריך טיולים היסטוריים לאירופה ומרצה על ההיסטוריה של עם ישראל ועל הנצרות והוא יודע לספר סיפור.

ד"ר ביבלניק:      סביב שנת 30 בערך פלוס מינוס כי אין לנו נתונים מדויקים, סביב אדם בשם ישו או ישוע, מתפתחת אמונה משיחית. אנחנו לא יודעים בשום פנים ואופן מה ישו או ישוע אמר, מה הוא עשה. אנחנו יודעים על פי המקורות שנכתבו עליו. כשכל המקורות הכתובים נכתבו בין 20 ל-70 שנה לאחר מות...