בין עמק יזרעאל לרכס הכרמל נמצא פסל של גבר רוכב על סוסתו ומשקיף לאופק.

זהו פסלו של אלכסנדר זייד - איש שהפך לסמל ולדמות אגדית של שומר עברי, עוד בימי חייו.

זייד גדל בסיביר ולמד לרכוב על סוסים. מששמע סיפורים על ארץ ישראל הבין שיש ליהודים בית.

הוא עלה לארץ, רכב על סוסים, נלחם בשודדים, לימד את השומרים מהי קשיחות ואכל המון ביצים לארוחת בוקר.

זייד תמך בשוויון מלא לנשים ואישתו ציפורה אף הפכה לרוכבת מדהימה.

הוא לא אהב את שיטת החינוך הקיבוצי וההפרדה של הילדים מהוריהם.

פעם נקלע לקרב קשה באזור ראשון לציון של ימינו:

"לפתע הבחנתי בקבוצת ערבים שהתנפלה על שנים מחברינו.

הפניתי את סוסתי והסתערתי על המתנפלים.

והנה הופיע פרש ערבי ולידו צעיר הולך־רגל ובידו אקדח.

הרגלי מסר את נשקו לרוכב וזה ירה בי שש יריות.

כולן החטיאו.

חמקתי ממנו, אבל הוא הוסיף לירות.

ואז הופיע פרש אחר בחרב שלופה.

הוא נופף את חרבו לעברי בכל כוחו, מתכוון לשסעני לשנים.

למזלי, הספקתי להתחמק ממכת־החרב.

היא פגעה בחלק האחורי של האוכף.

הערבי היה בטוח שהצליח להרוג אותי.

הוא התאכזב מאוד."

זהו סיפורו של אחד האנשים המדהימים בהיסטוריה המודרנית

של ארץ ישראל

אלכסנדר זייד

השומר העברי.

האזנה מהנה!

 

 

מחקר, כתיבה, קריינות ומצטער שלא קרה לבת שלו כוכבת – יובל מלחי

עריכת תוכן, לשון ושומרת מצטיינת – דינה בר מנחם

עיצוב פסקול, מיקס ודהירה על סוסים מהירים – רחל רפאלי

הפקה ושומרים נאמנים שאף פעם לא... נרדמים... – רני שחר ואייל שינדלר

 

כל הציטוטים בפרק מהספר 'לפנות בוקר', מאת אלכסנדר זייד.

https://benyehuda.org/read/17961