על הביטוי "הליכה לקנוסה".  מאין מגיע הביטוי, מה הוא מייצג ומה קרה לאחר מכן.  על קיסרים ואפיפיורים באירופה לפני אלף שנים, כוחה של מחילה ושימוש בכח.  האזנה נעימה.

 

 

מוזיקה

* אני יודע איך להתמודד עם היסטוריה - יהוא ירון

* VIVALDI "Qui Sedes" -  Kirk Hunter Concert

* Adagio-sentimental journey - N.S Breza

* מוזיקת פתיחה - סטרומנטו DJs

 

היינריך ממתין בשערי הטירה לאפיפיור

 

היינריך פוגש את האפיפיור בטירת קנוסה, טירתה של הרוזנת מתילדה מטוסקנה

[su_spoiler title="תמליל הפרק"]

דקות היסטוריות על הביטוי "ההליכה לקנוסה"

ההליכה לקנוסה הוא ביטוי שמשמעותו בקשת מחילה או חזרה מדברים שנאמרו תוך כדי השפלה או תחנונים למחילה.  מהיכן מגיע הביטוי המיוחד הזה?

בתקופה שלפני ימי הביניים בערך בשנת 1000 לספירה לכנסיה היה כוח רב באירופה כמו גם ממון וכסף.  הכנסייה נלחמה על שליטה מול קיסר האימפריה הרומית הקדושה שהייתה למעשה אירופה המערבית חוץ מבריטניה, ספרד, פורטוגל, והבלקן של ימינו.  גם בלי מזרח אירופה כמובן.  מרכז אירופה אם אפשר.

השליט החילוני והשליט הדתי רבו על שליטה, שטחים ואדמות וגם על הזכות למנות אנשי דת במחוזותיהם מה שנקרא בלטינית אינבסטיטורה הנגזרת מהמילה וסטיס, או גלימה.  עדיין לא היה ברור לאף אחד מי חזק יותר, ובאילו תחומים כל אחד אמור לעסוק והדבר הביא למאבק תמידי בין שני הגופים.

אחד מגדולי המתנגדים לאינבסטיטורה או הסמכת אנשי דת ע"י הקיסר, היה נזיר איטלקי טוסקאני בשם הִילְדֵבְּרַאנְד, שטיפס ועלה בהירארכיה הכנסייתית. הוא תמך ללא פשרות בהבטחת ההסמכות האפיפיורית למינויים כנסייתיים ודתיים.  הילדבראנד האמין שרק לאפיפיור זכות למנות אנשי דת.  היום זה נראה לנו טבעי, אז המצב לא היה כך.

במהלך השנים הלכה והתפשטה הדת  הנוצרית לאורך ולרוחב וקנתה לעצמה אחיזה במדינות באירופה ומחוצה לה. רומא, שהייתה בירת האימפריה הרומית, נשארה העיר החשובה להנהגה הנוצרית ולאפיפיורים שנחשבו למנהיגי הנצרות בעולם כולו.   אפיפיור דרך אגב הוא פפה, אבא.  המילה העברית נגזרת משפת התלמוד, כנראה, פאפא איירוס ביוונית, האב הקדוש.

הכנסייה מתכנסת

בשנת 1059 התכנסו ראשי הכנסייה ובראשם הילדבראנד ובה הוחלט להקים מועצת חכמים שתחליט מי ירש את כס האפיפיור בכדי שההחלטה לא תיקבע ע"י קיסר זה או אחר.  מועצה זו קיימת עד היום ומתכנסת לדון בבחירת האפיפיור ובסוף כל יום אם לא הצליחה להגיע להכרעה הדבר מסומן בעשן שחור שיוצא מגג הארובה.  היה והצליחה הארובה פולטת עשן לבן ומסמנת שהתקבלה החלטה באשר לזהותו של האפיפיור הבא.

בשנת 1073 עלה וטיפס הילדבראנד לשיא גובה והתמנה לאפיפיור ונקרא גריגוריוס השביעי. האפיפיור ביקש לערוך רפורמה רחבת היקף שנודעה בשם הרפורמציה הגרגוריאנית שהעמידה הלכה למעשה את סמכות הכנסייה והאפיפיור מעל לזו של הקיסר בכל הנוגע למינוי אנשי דת במחוזות אירופאים שונים כמו עיר, חבל ארץ או קיסרות.  התפקידים הללו היו כרוכים בכוח, השפעה וממון, ותביעת הזכות הבלעדית למינויים ע"י הכנסייה גרמה לקרע בין הקיסרות בגרמניה לכנסייה.  הדברים המרכזיים ברפורמה נכתבו במסמך שנודע בשם דיקטוס פפה או התכתיב האפיפיורי.

בימינו עשויה קריאת המסמך להראות מצחיקה. בסעיף 9 לדוגמה נרשם כי רק לאפיפיור ישנה זכות בלעדית...