איך אפשר לקחת חוויה כל כך מטלטלת כמו לידה ולהפוך אותה לשיר?

לתרגם את מי השפיר, הבשר והדם, את הקולות והריחות, את עיסת הזמן והקתרזיס...

לזקק את הכל לשלוש דקות, לכתוב ולהקליט.

איך בכלל אפשר לשחרר משהו כל כך אינטימי לעולם?

דניאלה ספקטור ניאותה לבוא לאולפן.

לבוא עם הגיטרה.

לשבת איתנו כדי לדבר על חווית לידה, שהפכה לשיר.

אנחנו נמסנו.

אומרים שתקווה היא החבל שבו עלינו להמשיך ולאחוז בתקופה המשוגעת הזו.

פרק לטובת התקווה.

⚪️⚪️⚪️

את הפרק הקליט וערך: איל לנזיני