אנחנו יכולות להכין נשים ללידות אבל בסופו של דבר

אנחנו מבינות שאין לנו באמת שליטה על מה שיהיה שם.

ללידה יש חיים משלה.

לפעמים מה שנשאר זה להסתכל מבחוץ על הלידה,

לאסוף את כל החלקים שלה,

לתת הכרה לכל מה שהיה שם כשאני כבר ממרחק,

או כשאני מסוגלת לגעת בזה.

הרבה פעמים נשים יאמרו ״היתה לי לידה טראומטית!

טראומה בלידה כמו טראומה מסוג אחר,

היא מגיעה משום שהיינו במצב מפחיד, בלתי נסבל, היינו חסרות אונים.

אז מה יכול לעזור?

מה כולל תהליך של עיבוד חווית לידה?

את מי כדאי לפגוש?

מה אם היתה חווית לידה טובה, גם אז כדאי לעבד?

הקליט וערך: איל לנזיני