כשהייתי ילד קטן דמיינתי הרבה פעמים את קריעת ים סוף. את המצוקה כשהמצרים הגיעו, את המטה של משה ואת בני ישראל שעוברים בחרבה, וכמובן גם את המצרים הטובעים בים. אך האם באמת היה צורך לקרוע את הים? ולאיזה אירוע משווה התורה את קריעת הים (חוץ מקריעת הירדן כמובן)? שיעורנו לפרשת בשלח יתחיל במים סוערים אך יגלוש אל המדבר הצחיח, וכך נשלים את מבטנו על הנדודים במדבר אל הר סיני לקבל תורה.

לקריאה נוספת: https://asif.co.il/wpfb-file/1-24-pdf-47/

כנגד ארבעה בנים דיברה תורה: חכם, רשע, תם ושאינו יודע לשאול. עיון בפסוקים יגלה ששלושה מן הבנים נמצאים בפרשתנו, והרביעי בספר דברים. המבנה הספרותי של שלושה וארבעה הנפוץ בתנ"ך מציב תמונה מתפתחת, שבה השלושה הראשונים דומים בנקודות יסוד ואילו הרביעי פורץ למרחב חדש.

בשיעור לפרשת בוא ננסה לברר מה מייחד את שלוש תמונות האב והבן בספר שמות? מה המשותף למצוות הפסח, אכילת מצות ופדיון בכורות? ומה מייחד את הבן הרביעי של ספר דברים? בשיעור נעסוק בדרכים ליצירת זיכרון ובתפקידו של הזיכרון בחיים הדתיים.

גרסת מאמר של השיעור: https://bit.ly/3GNhEjd

פיסקה מוזרה בפרשת וארא יוצרת תחושת דז'ה וו כפולה ומכופלת. פעמיים (!) ה' שולח את משה, ואילו הוא מתנגד בטענה שהוא "ערל שפתים", ובתגובה ה' מצרף לו את אהרון. מדוע הסצנה הזו חוזרת פעמיים?

חמור מכך, כיצד יש להתייחס לכך שזו בעצם הפעם שלישית? שהרי קראנו בשבת שעברה שה' שלח את משה והוא טען שהוא כבד פה וכבד לשון, וכבר שם ה' צירף לו את אהרון?

עיון בשאלות אלו יעלה שפרשתנו היא נקודת מפנה דרמטית בשליחותו של משה, ומרגע זה כל תהליך יציאת מצרים הולך להשתנות.

אחד הסיפורים התמוהים בתנ"ך כולו מופיע בפרשה שלנו. משה יוצא בשליחות ה' להוציא את ישראל ממצרים אבל בדרך במלון "וַיִּפְגְּשֵׁהוּ ה' וַיְבַקֵּשׁ הֲמִיתוֹ". אבל למה? ואיך יתכן שה' רוצה להרוג את השליח שלו? ובכלל אם ה' רוצה באמת להמית את משה אז למה זה לא קרה? וכמובן איך זה קשור לברית מילה? בשיעורנו נעיין בפרשנים, ישנים גם חדשים, ולבסוף נציע הצעה חדשה שאולי תצליח לפתור את התעלומה (לפחות את רובה).

לאחר שיעקב אבינו נפטר ונקבר, מתנהלת שיחה טעונה מאוד בין יוסף לאחיו. הם משוכנעים שהוא עומד להרוג אותם, והוא נעצב כשהוא מבין מה הם חושבים עליו. בשיעורנו נעקוב אחר השיחה הקשה, ננסה להבין מה עמדתו של יוסף ביחס לאחיו שמכרו אותו לעבדות, ובעיקר נשאל: האם אכן היה פיוס אמיתי בין האחים? ומה התורה מספרת על הסיכוי לסלוח?

כיצד הצליח יוסף לסלוח לאחיו על כל מה שעשו לו? כיצד ניתן באמת להתפייס? פרשת ויגש מספרת על מסע כפול: האחד של המוֹכֵר – יהודה, והשני של הקורבן – יוסף. מרגע שנפרדו בעת מכירתו של יוסף, עבר כל אחד מהם מסע שלם, והנה הם נפגשים בנקודת הזמן הזו וסוף סוף המפגש מתאפשר. בשיעור ננסה להבין: כיצד הצליחו האחים להשלים ביניהם?

מי המנהיג של האחים? עכשיו, כשיוסף נמצא במצרים, מתנהל מאבק על ההנהגה בין ראובן הבכור לבין יהודה, ובסופו מנהיגותו של יהודה גוברת. מה מאפיין את השניים? ומדוע יהודה נבחר כמנהיג?

סיפור יוסף מתאר עימות חריף בין יוסף לאחיו. זו מריבת האחים הראשונה שאינה מסתיימת בהיפרדות, כפי שמצאנו אצל יצחק וישמעאל, יעקב ועשיו (ואולי גם אברהם ולוט). בכך התורה מציירת עימות שהסתיים בפיוס ומלמדת אותנו כיצד מתפייסים. אבל בל נקדים את המאוחר, משום שפרשתנו בעיקר עוסקת בדינמיקה של מריבה. כיצד באמת מתעורר עימות קשה כל כך? התורה מתארת בפרשה שלושה מעגלי עימות שהבולט שבהם הוא החלומות. בשיעור נעסוק בשאלה מהו חלום? האם הוא דבר ה' או ביטוי של התת מודע של החולם. ננסה להשיב גם על השאלה כיצד זה שיוסף חולם חלומות הנהגה ומלכות הופך לעבד ומשרת?

הפסוק "כִּי נְבָלָה עָשָׂה בְיִשְׂרָאֵל" המתייחס לאונס דינה הוא פסוק תמוה. הרי משתמע שהוא מתייחס לישראל כעם, אך בשלב זה עם ישראל עדיין איננו, וישראל הוא רק שמו הפרטי של יעקב אבינו. בעקבות הפסוק ננסה להתייחס להקשר הרחב של האירוע, ונדון בשאלת הקשר שבין בני יעקב לבני שכם וליושבי כנען כולה. בהמשך נדון במשמעות של ההקבלה לאונס תמר שגם בו חוזר המשפט הזה, ונשאל מה ההקבלה מלמדת אותנו.

יעקב יוצא לחרן והנה ה' נגלה אליו במראה יוצא דופן של סולם ומלאכים שעולים ויורדים. מדוע מתגלה ה' ליעקב דווקא עכשיו? ומה פשר המראה יוצא הדופן שאינו חוזר עוד בתנ"ך? המפתח לכך יתבהר כשנגלה את מי מצטט ה' בדבריו ליעקב.