מן המפורסמות שישנם הבדלים בין עשרת הדברות בשמות לאלו שבדברים. חז"ל הסבירו "זכור ושמור בדיבור אחד נאמרו", וכבר אבן עזרא הציע פרשנות שונה, לפיה משה ניסח והוסיף משלו לפי הצורך לבני הדור הכנסים לארץ בשנת הארבעים. בשיעור לפרשת ואתחנן נעמוד על ההבדלים, ונדון בתמורות שחלו בדין השבת ובאיסור לחמוד, כחלק מחידושיו של ספר דברים.

נאומו של משה כולל חזרה על כמה מן הסיפורים שאירעו במדבר – מלחמות, מרגלים ומעפילים, אולם דווקא הסיפור הראשון עוסק בהקמת מערכת המשפט. זה דבר תמוה: לשם מה מסופר הסיפור הזה מחדש? ומדוע זכה לפתוח את ספר דברים? השאלות מתעצמות כשרואים שיש הבדלים בין סיפורנו בפרשת דברים לסיפור שבפרשת יתרו. את הקשיים נפתור כשנחשוף תפיסה יסודית המהווה תשתית לספר דברים כולו.

בעוד שספר ויקרא דומה להלכה פסוקה (מעין 'שולחן ערוך' או 'בן איש חי'), הרי שספר במדבר דומה לספר שאלות ותשובות (שו"ת). פעמים רבות השאלה צומחת מן השטח בעקבות מקרה שדרש מענה. כך קורה בפרשת בנות צלפחד שחייבה תמורה בדיני הירושה, ולאחר מכן פנייה של ראשי שבט מנשה שחייבה תמורה שניה בדיני הנישואין הבין-שבטיים. בשיעור לפרשת מסעי נעקוב, על דרך גישת התמורות, בתהליך שפרשׂה התורה לפנינו, ונבקש לחדד שדווקא התמורות בהלכה הן ההופכות אותה לדבר ה' דינמי ונצחי.

מדוע חצי שבט מנשה עבר להתגורר בעבר הירדן? עיון בפסוקים יגלה שהם בכלל לא השתתפו בבקשת ראובן וגד! המסע בעקבות שבט מנשה בפרקי התנ"ך יחזור ללידתו במצרים ויצעד קדימה לספר יהושע ואף למלחמות בימי המלכים. במהלך השיעור לפרשת מטות נכיר את אופיו המיוחד של שבט מנשה שנשלח להיות הגרעין התורני-חברתי הראשון בהיסטוריה היהודית. מתוך כך נעמוד על הכלים שבהם השתמשו משה ויהושע על מנת ששבט מנשה יצליח בתפקידו.

ההכנות האחרונות לקראת הכניסה לארץ כוללות את החלפת המנהיגות. בתחילה נפטרה מרים, אחר כך אהרון, וכעת, בפרשת פינחס, מתמנה מחליף למשה. לכאורה, עיקר הסיפור הוא מינוי יהושע כמנהיג ("איש אשר רוח בו") אולם עיון בסיפור מלמדנו כי המוקד כאן הוא דווקא משה, המבקש מיוזמתו למצוא לו מחליף ראוי לצורך העברת שרביט ההנהגה. דווקא הסיפור המהווה המשך לפרשת החטא במי מריבה הוא הסיפור המעלה על נס את סגולתו של משה, שבחר לשים בצד את צערו וביקש לדאוג לעם ישראל.

חלק מרכזי בסיפור בלעם סתום מעט. הוא כולל ארבע נבואות על עם ישראל שלעתים קשה להבין מה התחדש בכל נבואה. בעוד שהחלק הסיפורי נהיר הרי שנבואותיו של בלעם מחייבות חשיפת המבנה הספרותי ומתוך כך עמידה על תוכן נבואותיו. בשיעורנו נראה מה מייחדת כל אחת מן הנבואות ונעמוד על השינוי שחל בבלעם לאורך הדרך.

בשני סיפורים משה מכה בסלע, האחד בספר שמות – ושם זה מעשה ראוי, והשני בפרשתנו – והוא נחשב חטא שעונש חמור בצידו. מה ההבדל בין שני הסיפורים? ומה היה כל כך חמור במעשיו של משה שעונשו היה שלא להיכנס לארץ?

בשיעור לפרשת חוקת נבקש לבחון את הציפיה להתבגרות רוחנית של עם ישראל במדבר, המתבטאת בשינויים עמוקים בין התלונות בספר במדבר לאלו שבספר שמות. נעקוב אחר התמורות בתפקידו של המטה ובהכרח גם במקומו של משה כמנהיגם של ישראל.

לפעמים מה שמאפשר להבין תהליכי עומק אינו האירוע עצמו אלא מה שקורה לאחריו. סיפור המגיפה והקטורת שבפרשת קורח דומה מאוד במבנה ובעלילה לסיפור תלונת קורח ועדתו שמופיע קודם לכן. שוב תלונה, שוב משה ואהרון בורחים מפני המתלוננים לאוהל מועד, ושוב ה' מתגלה ומבקש ממשה ואהרון להיבדל מהעדה על מנת להעניש את כולם.

בשיעור לפרשת קורח נעסוק בשאלת הדמיון ובעיקר נבקש דרך הפער להבין מה התפקיד שנטלו עליהם משה ואהרון בסיפור. בסיומו נבחן את השאלה כיצד מסדירים החוקים וההלכות את המציאות המורכבת בהם נתונים העם וההנהגה.

לאחר פרשת המרגלים, שהייתה אירוע חמור שתוצאותיו קשות, מופיעה פרשת המקושש עצים בשבת. בשיעור ננסה לבחון מה הקשר בין שני הסיפורים ומדוע הובא סיפור המקושש דווקא כאן. רש"י מביא מדרש הרואה בפרשה כישלון נוסף של עם ישראל שלא הצליח לשמור שבת, אולם עיון בפשט המקראות יעלה תמונה אחרת.

סיפור המן והשלו חושף את קשייו של משה רבינו לשמש מנהיג יחיד. בשיעורנו נעקוב אחר הדיאלוג המתמשך בינו לבין הקב"ה, ונעמיק בעיון בתיקון הגדול שבסופו. מתוך הסיפור נעמוד על עמדתו של משה ביחס לנבואה, ובעקבות זאת נבין את תלונת מרים ואהרון. נסיים בהבנה של המהלך המרכזי של ספר במדבר של הרחבת מעגלי הקדושה וההנהגה.