עם החזרה לבראשית, מתחילים את סדרת השיעורים של השנה, והפעם – ההפטרות! הצטרפו אלינו לסדרת השיעורים עם חכם חזי כהן!

פסוקי החתימה של התורה מתארים את מותו של משה ומסכמים את פועלו. בשיעור לפרשת וזאת הברכה נעמוד על ייחודו של משה גדול הנביאים ונראה מה הקשר בין מותו לסיום עידן התורה. נראה כיצד הסיפור קושר בין מותו לסיום התורה, אך במקביל גם מדגיש שהתורה אינה תורתו של משה אלא תורת ה'.

שתי חתימות יש לספר דברים. האחת עוסקת בתורה, והיא מהווה סיום אידיאלי שבמרכזו עומדת הדרישה של ה' מאיתנו לאהבת הבורא וקיום מצוותיו. השנייה עוסקת בשירה המתארת מה יקרה כשהדברים מתפרקים. זה כוחה של התורה – לדרוש מאיתנו, אבל במקביל להבין שהחיים מורכבים ויהיו נפילות. ההבנה הזו תסייע להבחין במבנה הכפול של פרשיות וילך והאזינו, ולהעמיק בתפקידה של השירה כחלק מטקס כריתת הברית עם ה'. מתוך ההבנה הזו נוכל להבין מה לא מופיע בשירה (רעיון התשובה למשל) ומה דווקא מופיע בה (שה' מצא אותנו במדבר).

פרידה היא תהליך מורכב, והפרידה ממשה על אחת כמה וכמה. עיון בפרשה מעלה שיש בעצם שתי פרידות ממשה, ומיד עולה השאלה: מה ההבדל ביניהן, וכיצד הן מנהירות את מה שארע לאחר מות משה. בשיעור נעסוק גם ביחס שבין התורה לשירת האזינו וכיצד יחד הן מהוות עוגן רוחני לעם ישראל.

פרשת התשובה נמצאת בפנים אבל בחוץ. מחוץ לברכות והקללות שפורטו בפרשת כי תבוא, אבל עדיין בתוך המסגרת של הברית שנחתמת בפרשה שלנו. מה העובדה הזו אומרת על רעיון התשובה? ומדוע מוטיב התשובה חוזר שלוש פעמים בפרשה במקומות שונים? האם הדבר מלמד על שלושה שלבים בתהליך התשובה? ואם כך, מה המשמעות שהתשובה היא תהליכית? השאלות טובות והתשובה בגוף הפרשה...

רגע לפני הכניסה לארץ מצווה משה על עם ישראל שיקימו מזבח בהר עיבל כשיגיעו לארץ ישראל. קריאה בפרשה תראה שיש הרבה פסוקים שחוזרים על עצמם. מתוך עיון בפסוקים, לצד עיון בסיפור מתן תורה ובספר יהושע, ננסה להבין מה בדיוק מבקש משה.

זכתה מצוות ייבום לכך שהתורה עצמה מתארת כיצד התבצע הייבום בארץ כנען לפני מתן תורה, בסיפור יהודה ותמר. מה הדומה ובעיקר מה השונה בין הנוהג המשתקף מהסיפור לבין הדין המתואר בפרשת כי תצא? ובעצם מה חידשה התורה בדיני ייבום? בשיעורנו על דרך גישת התמורות נעסוק בחידושה ההלכתי של מצוות הייבום, וגם נעיין במגילת רות ונראה כיצד פועל מדרש הלכה המאחד את דיני הגאולה עם דיני הייבום.

פרשתנו עוסקת בהקמת מערכת המשפט בישראל, מן השופטים בשערים עד לערכאה העליונה שתשב במקום אשר יבחר ה'. להפתעתנו, הפרשה כוללת סתירה בין הדרישה לשני עדים במשפט, לבין דין עד זומם המנוסח בלשון יחיד – וממנו עולה שאפשר להסתפק בעד אחד. הדברים מפתיעים על רקע השלילה הנחרצת בחוק ועל רקע ההדגשה שהדרישה לשני עדים קיימת בכל תחום משפטי. בשיעור נציע כי חלה תמורה דרמטית בדיני המשפט בתורה. בתחילה היה ניתן להסתפק בעד יחיד (כפי שעולה מחוקים שונים) אבל עם הקמת מערכת המשפט המחודשת בספר דברים נקבע כי ניתן לחייב בדין רק כאשר יש שני עדים לכל הפחות. ננסה להבין מה גרם לשינוי זה. השיעור הוא תוצר משותף שלי ושל אביעד עברון ואדיר ריינר.

שלוש פעמים עוסקת התורה בדיני עבד עברי, ובין הפרשיות פערים וסתירות. פרשת עבד עברי היא דוגמה טובה להבין את הדרכים השונות בעולם התורה לפתרון הסתירות בחוקי התורה. בשיעורנו נסקור את העמדות השונות: חז"ל ורש"י, הגישה הספרותית, הגישה המשפטית-היסטורית ושיטת הבחינות. נחתום בפתרון על פי דרכה של 'גישת התמורות' המאפיינת את תורתה של ישיבת מעלה גלבוע.

בכל יום אנו אומרים את פסוקי קריאת שמע: "ואהבת", "והיה אם שמוע". שתי הפרשות שייכות לקבוצת 'פרשיות תפילין' שחלקן נמצאות בספר שמות וחלקן בדברים. בשיעור נעסוק בפרשיות על דרך גישת התמורות: נשאל מדוע המזוזות נזכרו רק בפרשיות בספר דברים? והאם השינוי משקף תמורה משמעותית בעבודת ה'? ובעקבות דברינו נברר כיצד השפיעו הדברים על פרשיות התפילין.