שבת זכור מכוונת את מבטנו אל עמלק, האויב האולטימטיבי של עם ישראל. אנו קוראים את הפרשה בתורה על מצוות מחיית עמלק, מפטירים בהפטרה מן הנביאים על מלחמת שאול בעמלק, וכל זה לקראת קריאת מגילת אסתר שבכתובים בחג הפורים. בשיעורנו ננתח את סיפור שאול ועמלק ונגלה שיש סיבה – שקצת נעלמה מעיני הפרשנים – שבגללה בעצם הודח שאול מהמלוכה (לא לקיחת השלל). בעקבות זאת נגלה קישור חדש בין ההפטרה למגילת אסתר, ומתוך כך נוכל לעמוד על מוטיב מרכזי במגילה הכולל מלחמה כללית של היהודים בשונאיהם לצד מלחמה אישית בין המן למרדכי.

אנו צועדים מן המשכן אל המקדש. ההפטרה שהיא חלק משרשרת הפטרות המתארות את הקמת מקדש שלמה. היא כוללת תיאור חוכמתו בניהול הפרויקט, והקמת המבנה המרשים מלא ההוד וההדר. והנה באמצע תמונת הבניה ישנה שיחה של ה' עם שלמה. בשיעורנו נראה כמה היא שוברת את הסדר, ובעצם כיצד היא מעניקה פרשנות חשובה לכל המהלך. דברי ה' ילוו את עם ישראל והמקדש לאורך כל ימי בית ראשון עד לחורבנו.

שבת שקלים נקבעה לזכר איסוף מחצית השקל למקדש באחד באדר, והיא מביאה איתה את ההפטרה על המלך יואש שאסף כספים לשיפוץ המקדש. בשיעורנו ננסה להבין מיהו המלך יואש ומה ביקש לעשות, ומדוע הכוהנים לא שיתפו איתו פעולה בתחילה. נלמד כיצד מובילים שינוי וגם נדבר על כתובת אחת שלכאורה מוכיחה את הסיפור שלנו אבל היא אולי זיוף, ואיזו מילה הסגירה אותה.

פרשת יתרו מתארת את התגלות ה' בהר סיני ומתן עשרת הדברות, ובעקבות זאת ההפטרה מתרכזת ברעיון ההתגלות של ה' במקדש כחלק מסיפור הקדשת ישעיהו. בשיעור ננסה להבין מדוע היה חשוב לתאר כיצד התגלה ה' לישעיהו (כיסא, שרפים, קדוש, קדוש, קדוש...) ואיך כל זה קשור למסר הכי חשוב של ישעיהו במסע סנחריב שרצה להחריב את המקדש.

באיזה סיפור בתנ"ך יש מלחמה שאחריה באה שירת ניצחון? התשובה לשאלה הזו היא קריעת ים סוף שבפרשת בשלח, וסיפור דבורה וברק ושירת דבורה שבהפטרה. הקשר הראשוני ברור והוא ממשיך במוטיבים נוספים, אבל שיעורנו יעסוק דווקא בהבדלים שבין הסיפור שבתורה לזה שבנביאים, ובעיקר יעסוק בניתוח הפערים שבין סיפור הניצחון של דבורה וברק לבין שירת דבורה – פער שבעזרתו נבנה יחד תמונה מורכבת יותר ושלימה של האירועים. וכמובן נדבר על יעל שגנבה את ההצגה לברק אבל בעצם גם לדבורה.

ירמיהו ניבא נבואות חורבן על הגויים בכלל ועל מצרים בפרט. בשיעורנו נפליג אל אחד הקרבות החשובים ביותר בעולם הקדום – קרב כרכמיש. בקרה הזה לחמו המצרים כתף אל כתף עם האשורים כנגד בבל – האימפריה הצעירה והחדשה. ירמיהו מנבא את תוצאות הקרב ובכך קובע שהאירועים העולמיים הם חלק מהשאלה היהודאית. בשיעורנו נעסוק גם בשאלה האם באמת הנביאים ניבאו לגויים או שמא זו דרך מתוחכמת לשוחח עם בני ירושלים?

הפטרת וארא מפליגה אל ימי יחזקאל הנביא, המנבא בעיקר אחרי חורבן המקדש. יחזקאל מנבא נבואת זעם על פרעה מלך מצרים המזוהה עם התנין. הקישור לפרשה טבעי מאוד שכן ה' מכה במצרים, ופתיחת האירועים קשורה לאות התנין שבולע את התנינים של חרטומי מצרים. לאור זאת סיום הנבואה מפתיע מאוד ונותן פרשנות חדשה-ישנה ובעיקר דרמטית למונח "לדעת את ה'" המלווה את פרשיות השבוע.

שלושה מנהגים שונים יש בקריאת ההפטרה לפרשת שמות, ולכל אחד הגיון משלו. האשכנזים קוראים בישעיהו כז המזכיר את יציאת מצרים, הספרדים בהקדשת ירמיהו כנגד הקדשת משה, והתימנים במשל האסופית ביחזקאל טז כביטוי לכך שה' הושיע את עם ישראל במצרים – וכך יעשה גם בשיבת ציון.

בשיעורנו נתמקד הפעם בהפטרה האשכנזית, וננסה להבין מהי גאולה לפי הנביא, ובעיקר מדוע ההפטרה לא סיימה בתיאור הגאולה אלא המשיכה אל נבואות החורבן על ירושלים ושומרון. אל דאגה, כדי לסיים בכל זאת בטוב, הגניבו בעלי ההפטרות שני פסוקים מההמשך להפטרה...

צוואת דוד נבחרה כהפטרה לפרשת ויחי, שבמרכזה צוואת יעקב אבינו. הרעיון שאדם לוקח אחריות להנחות את הדור הבא רגע לפני סיום חייו, מצוי אצל כמה מהמנהיגים בתנ"ך, כמשה ויהושע. צוואת דוד המלך מיוחדת כי היא מחברת רוח ופוליטיקה, ויש בה הוראות ספציפיות לשלמה עם למי להיטיב ולמי להרע. מדוע בעצם דוד מבקש משלמה לעשות זאת ולא עשה זאת בעצמו? בשיעורנו נתמקד בסיפורו של יואב ויחסיו המורכבים עם דוד.

אחד החידושים הגדולים של יחזקאל הוא הקביעה ששבטי יהודה ויוסף יתאחדו לכדי ממלכה אחת בראשות מלך מבית דוד. כך אירוע פילוג הממלכה שקרע את עם ישראל לשתי ממלכות יבוא לתיקון היסטורי. הנביא יחזקאל מתאר את תהליך הגאולה על שלביו השונים ומלמדנו כי האחדות היא הבסיס לגאולה.