תחשבו על זה רגע, אין לנו כמעט סיפורים על יצחק אבינו. הוא בדרך כלל בתפקיד בנו של אברהם או אביהם של יעקב ועשיו. רק פרק כ"ו עוסק ביצחק ועם זאת גם בפרק הזה נוכחותו של אברהם אבינו היא עצומה. אז מה מייחד את יצחק אבינו ומה תפקידו במעבר מאברהם ליעקב? ואיך כל זה מתחבר לתפילת מנחה?

קבורה וחתונה הם שני טקסים מנוגדים שנשזרו יחד בפרשה שלנו, אברהם נפרד משרה ויצחק זוכה ברבקה. שני האירועים כוללים משא ומתן ארוך ומייגע עד לסיומו ובכל אחד מהם עולה השאלה מדוע מפרטת התורה את כל התהליך; מדוע סרב אברהם להצעה הנדיבה כבר בתחילת המו"מ לקבור את שרה בקברי בני חת? ומה ניתן ללמוד מהשיחה שבין אברהם לעבדו על מציאת אישה ליצחק?

בשיעורנו נבקש להבין כיצד מתארת התורה את חילופי הדורות מאברהם ליצחק, וננסה לראות אילו שאלות עולות כשהשרביט עובר מהאב לבנו.

קווי דמיון רבים מתוחים בין תיאורי הכנסת האורחים בביקור המלאכים אצל אברהם ובביקורם אצל לוט. ניכר כי לוט הוא תלמידו של אברהם. אולם קריאה מדוקדקת תעלה כי יש פערים משמעותיים, המלמדים כי בלוט דבק גם משהו מרוח סדום. בהכנסת האורחים של לוט יש פגמים מוסרים מהותיים, שמבהירים מדוע לוט נדחה מלהיות ממשיך הדרך, במקביל לבשורה על הולדתו של הממשיך - יצחק.

אל מול ההוראה של ה' לאברם, "קום והתהלך בארץ לאורכה ולרוחבה", אברם דווקא מתיישב במקום אחד: "ויאהל אברם ויבא וישב באלני ממרא אשר בחברון". את הפער בין הצו האלוהי והביצוע האנושי ביקשו הפרשנים לצמצם, אם באמצעות קירוב הציווי אל הביצוע ואם באמצעות קירוב הביצוע אל הציווי. אולם נראה שיש משמעות דווקא לפער עצמו, והוא מרמז על מחלוקת בין ה' ואברם בשאלת מעמדו של לוט - ה' רוצה לסיים את סיפור לוט, אבל אברהם ממשיך כל העת לראות את לוט כבנו, ונושא אליו את עיניו. גם כאן מתבטא רעיון הבחירה המעגלית שדיברנו עליו בשבוע שעבר, והדיו נשמעים גם בהמשך התורה.

בסוף פרשת נח, אחרי סיפור מגדל, בבל מופיעה רשימת תולדות, משם ועד תרח ובניו, שלרוב לא מקדישים לה תשומת לב. רשימת התולדות היא רשימת ממשיכים וכתובה בלשון שירה קצבית, עד שהיא מגיעה לתרח. וכאן מגיעה ההפתעה – נראה שהמיקוד של הפרשה הוא אכן בתרח, ועדיין לא באברהם. הפרשה מציגה מודל של בחירה מעגלית ומייחדת, שבה כל רובד של בחירה אינו מבטל את הבחירה שלפניו.

פרק ד בספר בראשית מתאר את התפתחות הציוויליזציה האנושית. הגירוש מגן עדן מוביל להתפתחות טכנולוגית ואנושית. התורה כמובן אינה מבקשת לתאר את עצם ההתפתחות אלא להצביע על מבט ערכי. על רקע קריאת סיפור קין וסיפור למך, נראה שהתפתחות העולם מוצגת באופן מורכב. אל מול סיפור הבריאה, שבו האדם נדרש לפרות ולרבות ולרדות ולכבוש, כאן מבקשת התורה להזהיר מפני סכנותיו של התהליך הזה.

פרשת בראשית מגיעה, ואנחנו מזמינים אתכם להצטרף למסע מופלא בין פרשיות התורה עם חכם ד"ר חזי כהן.

במהלך המסע נלווה את פרשיות השבוע בשיעורים לא ארוכים, אך בע"ה הם יעניקו מבט מעמיק ומעניין על הפרשות, שיהיה גם משמעותי לחיינו. 

אז – בואו נתחיל מבראשית!

השיעורים יהיו זמינים כאן כפודקאסט, ובערוץ היוטיוב של הישיבה. 

עדכונים נוספים כל הזמן בערוץ הטלגרם שלנו:

https://t.me/yeshivamg