פרוידקאסט

פרוידקאסט

By All•inSociety & Culture
Download on the App Store

פרוידקאסט episodes

  • השיבה אל "מקורות הנילוס" - תפקיד המיניות בכינון הסובייקט האנליטי בראיה עכשווית: הרצאתו של דר' יוסי טריאסט

    ההרצאה תבחן את תפקידה של המיניות הפרוידיאנית (בהגדרתה הרחבה כ'אירוס' וכמקור אנרגיה נפשית) בכינון הסובייקט האנליטי. אדון בה ככוח-מניע הפועל מחד גיסא 'להתנחלות' הסובייקט בגוף (על פי מתאר שמתכונתו הקבועה מראש הוצגה ב'שלוש המסות') בתהליך שבאמצעותו הוא מגלה את גופו בעודו יוצר את ייצוגיו ("האני הוא בראש ובראשונה גופני") – ומאידך גיסא, ככוח טרנסצנדנטי הדוחק בסובייקט לחרוג מגבולותיו בדרכו 'לדעת' את האובייקט ומתוך כך גם את עצמו. ההרצאה תנתח כמה מאיכויותיו הדיאלקטיות של מושג המיניות (7 'הדיאלקטיקות' המגדירות את המיניות) ותדגים אותה על צלעותיו של משולש שקודקודיו הם אני-גוף; סובייקט; אובייקט. כמה הרהורים מגדריים, קליניים ופוליטיים (פוליטיקה של רעיונות ולא רק...) יחתמו את ההרצאה ויועלו לדיון משותף.

    50 min
  • ללמוד מאברהם סוצקעווער - עבודת הנפש בזמן החורבן: הרצאתו של דר' הנרי שור

    אברהם סוצקעווער (1913 – 2010) משורר גדול בשפת היידיש, שיצירתו פרושה משנות השלושים של המאה העשרים עד שנת 2000, זכה להתייחסות כמשורר גדול וחשוב אך לא כניצול שואה.
    בעבודה שאציג בפניכם אביא את הבו-זמניות של היותו משורר וגם ניצול. נקודת מבט זו מאפשרת התבוננות נדירה ומיוחדת במינה בעבודת נפשו ואולי בעבודת הנפש של ניצולי חורבן (שואה) אחרים – דרך שירתו ודרך חוויותיו בעת החורבן.

    אתייחס לשיריו כ"תוצר עבודת הנפש" על הפנים השונות שבה: כ"סימפטום" , כאקט של "יצירת בריאות" 
    (salutogenesis"") וכהתנגדות בעת "רצח העם" של יהדות אירופה. אשתמש בנתון המיוחד שסוצקעווער החל לכתוב ולפרסם שירה בשנות השלושים המוקדמות בווילנה, בהיותו בן 17, והמשיך באופן רצוף גם אחרי ה- 22/06/19411 , תאריך פלישת צבא הנאצי לברית המועצות ובהמשך בגטו ווילנה, דרך היותו פרטיזן ביערות, במוסקבה, לאחר עלייתו ארצה ב-1947 ובמהלך כל חייו בישראל עד שנת 2000, עשר שנים לפני מותו ב 2010. כשבעים שנה של יצירה פואטית רצופה מתקופה של טרום חורבן דרך זמן החורבן עצמו, ובהמשך דרך זמן כרונולוגי של אחרי חורבן, כשהיצירה ממשיכה את עבודת העיבוד כעבודת האבל וכעבודת הזיכרון.

    לעובדת היותי בעצמי ב"סימן כפילות" דומה, של היותי אנאליטיקאי ישראלי יליד לודז' ובן לזוג הורים ניצולים של אותו חורבן שסוצקעווער "שר" אותו, יש כמובן חשיבות מכרעת. אני משער שנתון זה יהיה מורגש לאורך כל הערב. אציין כאן רק ממד אחד: סוצקעווער יצר את שירתו באופן בלעדי בשפת היידיש, אחת השפות המרכזיות של העם היהודי במזרח אירופה ושפת הנרצחים, שפה שבעצמה נפגעה קשות , פגיעה המהווה אלמנט מרכזי ביצירתו. ללמוד מסוצקעווער כאנליטיקאי דרש ממני וגם אפשר לי "לחזור ליידיש", שפה שהיא עצמה מעין "ניצולת החורבן", ניגון כואב ומרגש, נשמתה של התרבות היהודית של הזמן ההוא ושל המקום ההוא, שתמיד היה לה קיום בתוכי, לצד העברית והגרמנית, אך מין קיום חריג וגלום.

    העיסוק האנליטי בשירת סוצקעווער דרש ממני כתנאי בל יעבור לימוד אינטנסיבי של שפת היידיש, פינוי מקום אוטוכתוני לה לצד ובנפרד מהעברית והגרמנית ומעין "החייאה" שלה, ככל שניתן, כשער לתרבות הנרצחים והניצולים.

    היותי יכול להשמיע לכם ביידיש את השירים של סוצקעווער, כששירתו פוגשת - ביידיש -  את הפסיכואנליזה שבתוכי ואתכם כאנאליטיקאים, מהווה בעצמה עבודת תיקון אישית מאוד אך גם מצביעה על עבודת הריפוי והתיקון שהיא הד אינהרנטי בכל מפגש עם ניצולי החורבן.

    אביא בפניכם הקשבה והתבוננות באותם "עדים פואטיים" בחייו של סוצקעווער ואנסה להמשיג את הממד המרפא של היצירה עצמה, בזמן אמת, ובמהלך השנים של ה- "day after", היום שממשיך להדהד בתוכנו ובחברה הישראלית כולה.

    הסוגייה, במה "לימוד מסוצקעווער" יכול להאיר הבנה פסיכואנליטית של טראומת החורבן ולהוסיף ולהעמיק בעניין הבנתינו את עבודת הנפש בזמן ההתרחשות ולאורך החיים בהמשך, תהיה לב ליבה של העבודה.


    1 hr 32 min
  • המכתב שלא נפתח - הערות על קריאתו של פרויד: הרצאתו של עודד וולקשטיין

     "איש החול" של את"א הופמן הוא אחד מסיפורי האימה ידועים בתולדות הגותיקה. הקריאה של פרויד ב"איש החול" היא מופת של פרשנות - וגם אחד מסיפורי האימה הגדולים של הפסיכואנליזה. ממה מפחד נתנאל, גיבור הסיפור, שסיוטי ילדותו שבים ופוקדים אותו בבגרותו? ממה מפחד פרויד, שפרשנותו המסתבכת מעידה עליו שהוא הולך ונגרף אל העולם הסיפורי הרדוף של הופמן? במהלך ההרצאה נתור את העולם הזה, וננסה למצוא את הצומת שבו מצטלבים חלומותיהם ופחדיהם של הפרשן והדמות הספרותית.

    31 min
  • הפרויד שלי - השיטה: הרצאתה של תרצה זנדבנק

    אפשר לומר באופן סכמתי שפרויד עסק בשני נושאים, האחד, המבנה והדינמיקה של הנפש, השני, השיטה המאפשרת לחקור את הראשון.  דהיינו, המתודה. הנושא הראשון, המבנה והדינמיקה של הנפש תופש את החלק הארי של כתביו. לעומת זאת, אם לדבר על "פרויד שלי" - מה שנראה לי גילוי או המצאה גאונית – היא השיטה, המתודה, הקומוניקציה דרך אסוציאציות חופשיות, כל מה שקורה כשאומרים למטופל "תשתדל לומר כל מה שעולה בדעתך". בהרצאתי אתמקד בהתפתחות המחשבה הזאת אצל פרויד וגם בבעייתיות מסוימת שאני רואה במפגש בין שני האספקטים האלה של יצירתו.

    28 min
  • גופניות, סמליות ואתיות – המשמעות המוצפנת בדו-מיניות ובמשולש האדיפאלי: עיון מחודש במושגים נדושים: הרצאתו של פרופ' שמואל ארליך

    תסביך אדיפוס שפרויד תאר מהווה אבן פינה בהמשגתו את הנפש האנושית, התפתחותה ובעיותיה. המושג נקלט בתרבות המערבית, נמצא בשימוש רחב והוא מונח שגור בחיי היום-יום. אבל מעטים מודעים לכך שהתסביך האדיפאלי נשען על המשגת יסוד נוספת, הלא היא הדו-מיניות. הצרוף של שתי ההמשגות הללו יוצר עומקים רעיוניים והסברתיים מרחיקי לכת. בהרצאה זו אני משרטט את קווי המיתאר התלת-מימדיים של הדו-מיניות והתסביך האדיפאלי והשלכותיהם ביחס לגוף, לאחר ולעמדה האתית שנובעת מכך.

    1 hr 1 min
  • מחשבות על טיפול במרחב החיים: הרצאתו של ז’ראר פולבר

    בפנימיות טיפוליו ובבתי אומנה, מטופלים ילדים מאד פגועים שהמפגש בראשית בין המטען
    התורשתי שאתו הגיעו לעולם לבין סביבה הורית לא מותאמת, גרם לשבר התפתחותי עמוק. 

    בהרצאה זו נעמוד על תרומתה של החשיבה הפסיכואנליטית בעיצוב גישה טיפולית כוללנית ילדים אלה סובלים מהפרעת חרדה והפרעת חשיבה והמילים אינם מצליחות ליצר ויסות רגשי. בסביבה מוגנת ובקונטקסט של היקשרות מיטיבה (למרות כוחות ההרס) נתן לילדים אלה הזדמנות מחודשת לצבור חווית מווסתות ולהפנים קול פנימי מארגן.  

    1 hr 5 min
  • הכפילות הממאירה של שפת גילוי העריות: הרצאתה של פרופ' דנה אמיר

    תקציר: ההרצאה מציגה את הכפילות של הגילוי והכיסוי האופיינית לסצנת גילוי העריות בילדות המוקדמת. מדובר באופן שבו גילוי העריות לא רק תוקף את הגוף הפיזי של הילד/ה אלא גם משבש את הקואורדינטות של המחשבה ובאופן הזה אוסר, באמצעים מתוחכמים, על פעולת המחשבה בכלל.

    17 min
  • הגלוי והנסתר בקשר האנליטי - מחשבות נוספות על הערות על אהבת העברה (פרויד 1915): הרצאתה של ליאורה לוריא

    תקציר: ההרצאה עוסקת בהתאהבות של המטופל/ת במטפל/ת דרך העיניים של פרויד במאמרו "על אהבת העברה" 1915. אתייחס לדמות של פרויד שאני מוצאת במאמר כמי שמבטא לראשונה את הרבדים המטלטלים והלא מודעים של הקשר האנליטי.דבריו מחזקים ומכוונים אותנו באחזקה הקלינית המורכבת שהתאהבות זו מציבה בפנינו גם בימים אלה שלנו.    

    20 min
  • בין ספרות לפסיכואנליזה-הרצאתו של א.ב. יהושע

    לצד פרקי הראיונות, אנחנו מעלים פה מדי שבוע, הרצאות שונות שנערכו באירועי החברה, להנאתכם.

    אזור הסחר החופשי בין הספרות לפסיכואנליזה - פרשנות פסיכואנליטית ליצירות ספרות: חידושיה
    והישגיה לצד גבולותיה ומגבלותיה
    : הרצאתו של הסופר א.ב. יהושע.

     


    34 min
  • אבות ובנים בקולנוע הרוסי-הרצאתו של ד״ר שמואל דובדבני

    ההרצאה תתמקד בסרט “השיבה” (אנדריי זוויאגינצב, 2003) ובנוסטלגיה אל דמות האב האומניפוטנטית כביטוי למשבר שחווה חברה במעבר, מקריסת העולם הקומוניסטי אל עליית הקפיטליזם. האבהות הממשית והסימבולית מייצגת סמכות מדכאת אך גם תשוקה אדיפאלית לשיבתו אל החיים של המנהיג הכל-יכול של האומה הסובייטית.

    ד״ר שמואל דובדבני הוא מרצה בחוג לקולנוע של אוניברסיטת תל אביב, בסמינר הקיבוצים ובסם שפיגל בירושלים. במחקריו הוא עוסק בקולנוע ישראלי, קולנוע תיעודי וקולנוע מרכז אירופאי. מחבר הספר ״גוף ראשון מצלמה״ (הוצאת כתר) שבו הוא מספק מחקר מקיף על הקולנוע התיעודי האישי בישראל. 



    41 min

About פרוידקאסט

From the publisher's feed

פרוידקאסט הוא פודקסט שמוקדש לפסיכואנליזה, התורה המהפכנית שהגה זיגמונד פרויד, ושקמו לה תלמידים ופרשנים ברחבי העולם. כמה מהם, אנליטיקאים חברי החברה הפסיכואנליטית בישראל, יתארחו במהלך הפרקים וינתחו…