
Sign up to save your podcasts
Or


איתמר רועי מראיין את נעמה קינן ויוסי טמיר, אנליטיקאים חברי החברה הפסיכואנליטית בישראל, לשיחה על שאלת הבסיס-מהי פסיכואנליזה בשבילי? שיחה על הזהות האנליטית, משיכה לטיפול והקפדה על המסורת תוך פתיחות לשינויים שקורים בעולם. גם בנפש האדם וגם כמובן בתורה כולה.
הפקה: דאון דה פילד
תקציר: ההרצאה עוסקת בתופעת "האבל הלבן" ובאופן שבו טקסי האבלות הקולקטיביים יוצרים ריטואל ריק המחליף ומפקיע את מלאכת האבל הפרטית.
תקציר: הרצאה זו הינה חלק מערב עיון לרגל השקת הספר ״ומי יזכור את הזוכרים אבות ואימהות כותבים על הבנים ששכלו במלחמה״, שיצא בהוצאת רסלינג בשנת 2019.
לאחרונה זכה הספר בפרס לורך לחקר מדינת ישראל מטעם יד-בן צבי לשנת תש״פ.
שכול הורי נחשב לאחד האובדנים הקשים בחוויה האנושית. כאשר מדובר בשכול במלחמה הוא נטען בריבוי משמעויות בשל היבטיו האישיים והציבוריים לאומיים. ספרות הזיכרון על הנופלים במלחמה, שהינה סוגת כתיבה ייחודית לחברה בישראל, נותנת ביטוי למורכבות זו והעיון בה יכול לשמש כצוהר להבנת משמעויותיו המורכבות של שכול במלחמה ולתמורות שחלו בהן לאורך השנים. הספר ובעקבותיו ההרצאה עוסקת בספרות הזיכרון הפרטית ובכתיבה האישית של אבות ואימהות ששכלו את בנם בארבע מן המלחמות עמן התמודדה החברה הישראלית: קדש, ששת-הימים, יום-כיפור ולבנון הראשונה. הדגש הוא על המשמעות שמקבל השכול ועל האופן בו בוחרים הורים לכתוב על אובדן בנם.
תקציר: ההרצאה תיגע בקשר בין הפסיכואנליזה והז’אנר של המכתב ובדמיון בין המכתב והסיטואציה הפסיכואנליטית ותעלה את הסוגיה האם המכתב הוא ז’אנר ספרותי . קירבת הטקסט לקונטקסט (של הנמען ושל העולם החיצון) מבדילה בין המכתב לשאר הז’אנרים הספרותיים ועם זאת הערכים האסתטיים המקובלים בשיפוט של כל טקסט ספרותי חלים גם על מכתבי פרויד. היא תתייחס גם לשאלת העריכה והדיוקן של פרויד המתקבל ממנה ואף ליחסו ליהדות ולציונות.
בהקראתה של נילי שור.
בהרצאתה בודקת רוית מצבים בהם לא מתאפשר לילד הרך השימוש באם, בשל היותה נהרסת ולא שורדת. מתוך כך, הילד נידון להיות מושעה מחיי ממשות ומימוש. היא מדגימה זאת בעזרת נינה ודובלה, גיבורי הרומנים האחרונים של דויד גרוסמן, שלא יכלו להיסמך על אימם וחוו התמוטטות, בעקבותיה נדונו לחיי נידחות, מוגלים מקשר של אהבה ונתונים לייסורים טורפים. היא מראה גם את המהלך בו ניתנת להם הזדמנות לפגוש שוב את הקטסטרופה שארעה להם, ואת היוולדו של הסיכוי לחוות משהו מן ההתמוטטות שארעה ולא נחוותה, ועימו הסיכוי לשינוי קטסטרופאלי.
קצת מוזר שהאנליזה שלו [של פרויד] נקראת עד היום אנליזה עצמית, כך מציין ערן רולניק באחת מהתבוננויותיו המלוות את מכתבי פרויד באסופה שערך. אנליזה עצמית היא מן הנושאים החוזרים, המוארים והנידונים לאורכו של הספר: בצמוד למספר מכתבים העוסקים בה ישירות, בדברי ההקדמה לספר ובדיון הסוגר אותו. האם מתגבשת במהלך הספר תפישה על מקומה ומהותה של האנליזה העצמית בחיי פרויד? ובפרט, על מקומה של כתיבת מכתבים באנליזה זו?
ההרצאה תידון באדיפוס – ה׳איש שידע יותר מדי׳ בקריאה עכשווית. גורלו של הסובייקט האנליטי (הלא מודע) שניתן לדמותו כמי שצועד בגבו אל העתיד בעוד עיניו (בהתאם לבחירתו) עצומות או פקוחות לרווחה אל עברו, עומד במרכזו. המשולש האדיפלי וזיקתו לידיעה ולמודעות (עצמית) על המתח האינהרנטי המתקיים בין שני סוגי הידיעה, יבחנו מנקודת מבטם של פרויד, לאקאן ובריטון. שלוש וינייטות, אחת קשורה לתהליך ההמשגה הפסיכואנליטית (המטה-פסיכולוגיה, התיאוריה הקלינית וה’דיסצפלינה השלישית’), השנייה קלינית (עבודה עם ילד) והשלישית –חברתית-פוליטית (בחירתו של טראמפ לנשיא ארה״ב וזיקתה לפייק-ניוז) – יאיירו את התזה המרכזית.
From the publisher's feed
פרוידקאסט הוא פודקסט שמוקדש לפסיכואנליזה, התורה המהפכנית שהגה זיגמונד פרויד, ושקמו לה תלמידים ופרשנים ברחבי העולם. כמה מהם, אנליטיקאים חברי החברה הפסיכואנליטית בישראל, יתארחו במהלך הפרקים וינתחו…