בחירות 2020: לרגל הבחירות לכנסת, ד"ר ציפי ישראלי ורותי פינס מהתוכנית לחקר דעת קהל וביטחון לאומי, מנתחות את הקשר בין הנטיות הפוליטיות של הציבור בישראל לעמדותיו בתחום הביטחון הלאומי.

האם העמדות הפוליטיות בתחום המדיני-ביטחוני של הציבור בישראל זזו ימינה? האם המרכז הפוליטי בישראל קרוב יותר לעמדות הימין או השמאל בסוגיות מדיניות-ביטחוניות?

כיצד הדבר בא לידי ביטוי במצעי המפלגות? ומה ניתן להסיק מההשוואות לגבי דמיון ושוני בין המפלגות בסוגיות הביטחון הלאומי?

הקרב על אידליב: המצב במעוז המורדים האחרון בסוריה הולך ומסתבך, וטורקיה אף הכריזה על מבצע צבאי נגד כוחות משטר אסד, ברקע העלייה החדה במספר ההרוגים בכלל הצדדים. במקביל, אנקרה הודיעה שלא תמנע יותר מעבר פליטים משטחה לאיחוד האירופי ואלפי פליטים מנסים כעת להיכנס ליוון. ד"ר כרמית ולנסי וד"ר גליה לינדנשטראוס מסבירות על האירועים הדרמטיים בצפון סוריה, ומנתחות את האינטרסים המתנגשים של משטר אסד ושל ממשל ארדואן. מה מידת המעורבות של רוסיה, ארה"ב ואיראן במהלכים הדיפלומטיים והצבאיים? מהן ההשלכות של המבצע על העקורים שנמלטו עד כה לגבול סוריה-טורקיה? ומה האפשרות להסלמה צבאית בין טורקיה לרוסיה?

יחסי ישראל ורוסיה: בין שאלת האחריות לשואה לשאלת האחריות על סוריה

ורה מיכלין-שפיר מנתחת את מערכת היחסים האמביוולנטית בין ישראל לרוסיה כיום. כיצד הושפעו הדברים שנשא פוטין בעת ביקורו האחרון בישראל מחילוקי הדעות בסוגיית האחריות הבינלאומית לזוועות מלחמת העולם השנייה בכלל ולשואת היהודים בפרט; מה מעיב על ההבנות האסטרטגיות בין ישראל לרוסיה, באשר להתמודדות עם איומים ביטחוניים בסוריה? במסגרת השיחה, מוצגות גם התובנות העיקריות ממושב שעסק בעתידה של סוריה, במסגרת הכנס השנתי הבינלאומי ה-13 של המכון.

משבר האקלים: אפקט הרשתות החברתיות – וההשפעה על הקשרים של ישראל עם שכנותיה - גלעד שר דן במאמר שהתפרסם בגיליון האחרון של "עדכן אסטרטגי" על השפעת הרשתות החברתיות על הפוליטיקה של האקלים: כיצד מושפעים השיח הציבורי על האקלים – ואף תהליכי קבלת ההחלטות במדינה, מעצם השימוש ברשתות החברתיות כבמה להעלאת מודעות לנושא? כיצד בעיות אקלים קשורות לביטחון לאומי ולשיתוף הפעולה והקשרים האסטרטגיים בין ישראל לשכנותיה?

"ידעתי את ארצי" - שיחה עם אלוף (מיל') מתן וילנאי, לרגל פרסום הספר הביוגרפי שכתב עם יניב מגל – איזה חוויות עיצבו את התחנות בחייו ואת השקפותיו לגבי הקשר שבין אדם למדינתו? איזה מבצע צבאי בעומק מצרים השפיע עליו במיוחד? כיצד הוא מסכם את תקופת כהונתו בפוליטיקה – כחבר כנסת וכשר? מהם רשמיו כשגריר בסין, עד לאחרונה, לגבי התמודדותה עם אתגרים גדולים שניצבים לפתחה – כמו התפשטות הנגיף קורונה?

תובנות מהכנס השנתי בנושא האנטישמיות בת זמננו

עדי קנטור מסכמת את התובנות המרכזיות מהמושב בכנס השנתי הבינלאומי ה-13 של המכון שעסק באנטישמיות בת זמננו: אילו עיוותים ניתן לזהות בשיח ההיסטורי העכשווי על השואה באירופה, כיצד קשורים העיוותים האלה לתופעות פוליטיות המתחוללות באירופה בשנים האחרונות ומה יעיל יותר למאבק באנטישמיות כתופעה פוליטית וחברתית: חקיקה או הוקעה פומבית?

התגובות בעולם הערבי לפרסום "עסקת המאה" של הנשיא טראמפ

אורית פרלוב סוקרת את התגובות לתוכנית השלום של נשיא ארצות הברית, בראי הרשתות החברתיות של העולם הערבי: מה ההבדלים העיקריים שניתן לזהות בין התגובות ברצועת עזה לתגובות בגדה המערבית? כיצד משפיע פרסום "עסקת המאה" על הוויכוח הפנימי בעולם הערבי בעניין נורמליזציה עם ישראל, בפרט, והיחס לישראל בכלל? האם אפשר לזהות ברשתות החברתיות סימנים להסלמה קרובה בשטחים?

ציפי ישראלי מציגה את עיקרי מדד הביטחון הלאומי, המתפרסם כמדי שנה במסגרת הכנס השנתי הבינלאומי של המכון. מה חושב הציבור הישראלי על האיומים והאתגרים הניצבים לפתחה של מדינת ישראל כיום ומה מטריד אותו במיוחד? כיצד לדעתו תסתיים מלחמה בזירה הצפונית או ברצועת עזה? מה מידת האמון של הציבור בצה"ל? והאם בעיני רוב הציבור פתרון של שתי מדינות לסכסוך הישראלי-פלסטיני עדיין בר השגה?

אודי דקל ומור יהלום מציגים את עיקרי הנושאים ואת הדוברים והדוברות שיגיעו לכנס השנתי הבינלאומי ה-13 של המכון למחקרי ביטחון לאומי, העומד השנה בסימן: "מבט אל העשור הבא". מהם האתגרים והתרחישים שייבחנו במושבים ובמשחק המלחמה שייערך במסגרת הכנס? על מה יש לשים את הדגש בעשור הקרוב וכיצד צריכה מדינת ישראל להיערך אליו?

קובי מיכאל ומורן דייטש (החל מדקה 17:15) מתארחים בפודקאסט לרגל פרסום הגיליון הראשון של כתב העת "עדכן אסטרטגי" במתכונתו החדשה. מה השינויים שחלו בתוכן של כתב העת ולאיזה קהל קוראים הוא מיועד? בהמשך הראיון מציגה מורן דייטש את עיקרי המאמר שחיברה עם כרמית ולנסי ושמתפרסם בגיליון החדש בעניין פרספקטיבה כמותית לחקר סכסוכים במזרח התיכון: מה מאפיין את היקפם, סוג השחקנים הנוטלים בהם חלק, דרכי התפתחותם ודרכי הסיום שלהם?

https://strategicassessment.inss.org.il/

סימה שיין ואלדד שביט בוחנים את המשמעויות של חיסול הגנרל האיראני קאסם סולימאני, עבור ארצות הברית ועבור איראן: האם צפוי שינוי במדיניות התגובה האמריקאית להתגרויות של איראן, ומן העבר השני - האם המשטר האיראני צפוי להחריף את תגובותיו לצעדים שנוקטת נגדו ארצות הברית? על הפרק גם השלכות מהלך הנסיגה האחרון של איראן מהסכם הגרעין, תגובת מדינות אירופה למהלך, והסיכויים להסלמה אזורית שתערב את ישראל.

שלמה ברום ואופיר וינטר (החל מדקה 24:19) דנים בעיקרי המזכר "כי לא לעולם חוסן: תרחישי איום קיומיים על מדינת ישראל" שפרסם המכון בחודש דצמבר. מהם האיומים הקיומיים על מדינת ישראל כיום? במה הם שונים מאיומי העבר? כיצד נוצרות הזדמנויות לשיפור מצבה הביטחוני והמדיני של מדינת ישראל בעקבות עליית האיומים הללו, ואיזה צעדים יכולה ישראל לנקוט כדי להפחית את סיכויי התממשותם?

ביום שני, 6 בינואר, הציגו חוקרי המכון, בראשות ראש המכון, האלוף במילואים עמוס ידלין, את עיקרי ההערכה האסטרטגית השנתית לנשיא המדינה, מר ראובן ריבלין. בתכנית הזאת מציגים ראש המכון, עמוס ידלין, וסגן ראש המכון למחקר, איתי ברון, את עיקרי ההערכה שגיבש המכון לשנת 2020: האם חיסולו של קאסם סולימאני מעיד על שינוי במדיניותה של ארה"ב במזרח התיכון? מדוע ביטחונה העצמי של איראן גובר ומה נגזר מכך לגבי האיומים על ישראל? איזה אסטרטגיות מציע המכון לשיפור ההתמודדות עם פרויקט דיוק הטילים של איראן ושלוחיה? לאיזה סוגים של תרחישי לחימה יש להיערך בעתיד הקרוב ומהם השינויים התפיסתיים הגלומים בהם?

עם פרסום הדו"ח השנתי של פיגועי ההתאבדות בעולם ב-2019, שמפיקה התכנית לחקר טרור ולוחמה בעצימות נמוכה במכון למחקרי ביטחון לאומי, התארחו ראש התכנית יורם שוייצר ועוזר המחקר אביעד מנדלבאום לשיחה בנושא. הם ניתחו את תמונת המצב של פיגועי ההתאבדות, בדגש על פעילותם של ארגוני הטרור מזרם הסלפיה-ג'האדיה, והציגו את עיקרי הנתונים והמשמעויות מהשנה החולפת. מה מסביר את מגמת הירידה בהיקף פיגועי ההתאבדות ברחבי העולם ומדוע ארגוני הטרור עדיין רואים בו אמצעי יעיל להשגת מטרותיהם?

התכנית מוקדשת לחזית המשפטית הבינלאומית, בה ישראל מתמודדת בימים אלה, על רקע הודעה על פתיחת הליכים נגדה בגין פשעי מלחמה במהלך סבבי לחימה ועימותים ברצועת עזה מאז צוק איתן, וגם בגין הקמת התנחלויות. עו"ד פנינה שרביט ברוך וד"ר מיכל חטואל רדושיצקי מסבירות כיצד התגלגלו סוגיות אלה לפתחו של בית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג, מהן ההאשמות העומדות על הפרק ומה עמדתה של ישראל? כמו כן, נברר באיזה תנאים עלולים בכירים ישראלים להיעצר לצורך הסגרה לבית הדין?

המשבר הפוליטי: משמעויות והשלכות על תפקוד מוסדות השלטון ומערכת הביטחון

ד"ר יהודה בן מאיר מבאר את מאפייני המשבר אליו נקלעה המערכת הפוליטית הישראלית – האם מדובר במשבר פוליטי ממושך או במשבר חוקתי? מהן ההשלכות על תפקוד מוסדות השלטון, וגם: עד כמה מושפע מן המשבר הטיפול בסוגיות הביטחוניות העומדות לפתחה של מדינת ישראל בעת הנוכחית?

בין הסלמה בעזה למגעים על הסדרה: חמאס, הג'האד האסלאמי והרשות הפלסטינית

ד"ר קובי מיכאל (החל מדקה: 14:07) מנתח את התהליכים הפנימיים המתרחשים בשבועות האחרונים ברצועת עזה ובגדה המערבית: עד כמה רציניים המגעים לקיום בחירות ברשות הפלסטינית ומה האינטרסים של אבו מאזן ושל הנהגת חמאס? מה מצב היחסים בין הג'האד האסלאמי לחמאס בעקבות סבב הלחימה האחרון והמגעים עם מצרים להפסקתו? מה הסימנים להתקדמות המגעים להסדרה בין חמאס לישראל?

סעודיה ומדינות המפרץ – ממלכות בתהליך שינוי

בעקבות ערב עיון שנערך במכון, ד"ר יואל גוז'נסקי (החל מדקה: 25:35) מנתח את תהליכי השינוי המרכזיים שעוברים על מדינות המפרץ: מהם קווי המתאר של הרפורמות המתחוללות בסעודיה, בהובלת יורש העצר מוחמד בן סלמאן, וכיצד הן מושפעות מסדרי העדיפויות של השלטון? מה עומד ברקע לעלייה בהשפעתה האזורית של מועצת איחוד האמירויות הערביות? וגם: על הדיאלוג הסעודי-איראני להפגת המתיחות האזורית, בעקבות המתקפה האיראנית על מתקני הנפט של סעודיה; ואופי היחסים בין מדינות המפרץ לישראל.