חזבאללה לנוכח המחאה נגד השלטון בלבנון

בעקבות המשך המחאה נגד השלטון בלבנון, במהלכה הופנתה ביקורת נגד חזבאללה והתפתחו עימותים בין מפגינים לתומכיו, מנתחים יורם שוויצר ואורנה מזרחי את שיקולי הארגון במשבר הנוכחי ואת ההשלכות האפשרויות על התנהגות שלו – ובכלל זה, כלפי ישראל. מה חותר להשיג חזבאללה בעקבות התפרצות המחאה בלבנון? האם מעמדו בשלטון הלבנוני בסכנה? האם סביר שינסה להסיט את דעת הקהל נגד ישראל באמצעות מהלכים צבאיים?

סוריה לקראת 2020: מנצחים, מפסידים ובריתות משתנות

כרמית ולנסי וג'ס ויינברג (החל מדקה 20:00) משוחחים על ההתפתחויות של החודשים האחרונים בזירה הסורית, ובהן הכרזת הנסיגה האמריקאית מצפון מזרח המדינה, המבצע הצבאי של טורקיה נגד הכורדים, חיסול מנהיג דאע"ש והמשך מעורבותן של רוסיה ואיראן במדינה. האם לארצות הברית יש אסטרטגיה ברורה בסוריה ומה המשמעויות של נטישת הכורדים? האם ניתן לצפות למהלכים אמריקאים נגד איראן בסוריה, מעבר לסנקציות שהוטלו על המשטר? עד כמה שולט אסד במדינה - תשע שנים אחרי ההתקוממות ומלחמת האזרחים - וכיצד הוא מנסה לבצר את שלטונו?

הסכם תיחום הגבול הימי בין טורקיה ללוב - השלכות על שיתוף הפעולה האזורי והיחסים עם ישראל

גליה לינדנשטראוס (החל מדקה 36:04) מציגה את המשמעויות של הסכם תיחום הגבול הימי בין טורקיה לממשלת "ההסכמה הלאומית" בלוב, על רקע שיתוף הפעולה ההולך וגובר בין ישראל, מצרים, יוון וקפריסין במזרח הים התיכון: מה הסיכונים במהלך זה עבור יתר מדינות האזור וכיצד הן צפויות להגיב? במבט רחב יותר, נבחנים בריאיון יחסי טורקיה-ישראל, על רקע המתיחות המדינית הגוברת ביניהן. עד כמה התערערו היחסים בעת האחרונה ומה בכל זאת מאפשר את המשך שיתוף הפעולה בין המדינות?

משמעויות משפטיות ומדיניות של הצהרת מזכיר המדינה בעניין מעמד ההתנחלויות

פנינה שרביט-ברוך ומיכל חטואל משוחחות על הצהרת מזכיר המדינה האמריקאי, מייק פומפיאו, לפיה הקמת התנחלויות בגדה המערבית אינה סותרת את המשפט הבינלאומי. השיחה עוסקת בהבדלים המהותיים בין גישת ממשל טראמפ לגישת ממשל אובמה בעניין זה, בהשפעתה ובמשמעויותיה של ההצהרה בתחומי המשפט הבינלאומי והדיפלומטיה, וכן בהקשר הפוליטי בו ניתן לעגן אותה. מהם היתרונות והחסרונות של ההצהרה עבור ישראל?

150 שנים לתעלת סואץ: העורק הכלכלי החיוני של מצרים והזדמנויות לשיתוף פעולה ישראלי

אופיר וינטר ודן קטריבס (החל מדקה 20:15) מנתחים את חשיבותה של תעלת סואץ כנתיב סחר בינלאומי מרכזי וכציר להידוק שיתוף הפעולה בין ישראל למצרים. הרחבת התעלה, כפרויקט דגל של משטר א-סיסי בשנים האחרונות, המחישה את החשיבות שמייחסת מצרים לנכס הזה גם כיום, כ-150 שנים לאחר פתיחתה. על הרקע הזה, השיחה בוחנת את האפיקים האפשריים להרחבה ולהעמקה של שיתוף הפעולה בין ישראל למצרים דרך תעלת סואץ, וכן באמצעות אזורי התעשייה המוכרים (QIZ), הפועלים מאז 2005. ברקע כמובן הקשרים הכלכליים של מצרים עם ארצות הברית וסין וחשיבותם.

תכנית מיוחדת בעקבות הכנס הבינלאומי: "ביטחון לאומי, פייק ניוז והקרב על התודעה בעידן הדיגיטלי", שנערך ב-7 בנובמבר והתמקד בהשפעות של תופעות הפייק ניוז, פוסט-אמת ומאמצי השפעה על קבלת החלטות בנושאי ביטחון לאומי, וכן באתגרים לרגולציה ולדמוקרטיה.

סיכום כנס "ביטחון לאומי, פייק ניוז והקרב על התודעה בעידן הדיגיטלי"

איתי ברון, סגן ראש המכון למחקר וראש תכנית ליפקין שחק לביטחון לאומי ודמוקרטיה בעידן של פוסט אמת ופייק ניוז מסכם את הכנס הבינלאומי הראשון של התוכנית. במסגרתו, ניסו המושבים המגוונים והדוברים מהדיסציפלינות השונות לעסוק במשולש שבין הקושי להבין את המציאות בעידן של "ריקבון" האמת, הקרב על ההשפעה ועל התודעה ושיקולי ביטחון לאומי. האם למצבה של האמת השלכות שליליות או דווקא חיוביות על הממד הפילוסופי-רעיוני והאם האמת חשובה כפי שהייתה גם בעידן שבו מהירות התגובה חשובה לעתים יותר מהדיוק? מיהם השחקנים הרלוונטיים ומיהם הגורמים האחראיים לגיבוש תמונת המציאות, ההתמודדות עם בעיות העידן וניהול הקרב על התודעה?

פייק ניוז והסכנות למוסדות הדמוקרטיים

פרופ' קרין נהון (החל מדקה 14:19) בשיחה על האופן בו דיס-אינפורמציה ופייק ניוז משפיעים על המוסדות הדמוקרטיים בעיצומו של פלונטר פוליטי בישראל. כיצד תיווך המידע הרב על ידי פלטפורמות שונות מוביל להפצת פייק ניוז ללא פיקוח רגולטורי ראוי ומסכן את היסודות הדמוקרטיים של דמוקרטיות ליברליות? מה מצב ההסדרה בנושא בישראל ומה השתנה מאז חוק הבחירות מ-1959, ומדוע ישנו סיכול מתמשך של ניסיונות החקיקה וההסדרה הרגולטורית על ידי פוליטיקאים?

המדיה החברתית והשפעתה על השיח בזמן בחירות

ד"ר ענת בן דוד (החל מדקה 27:00) מנתחת את תפקידה של המדיה חברתית במסגרת מערכות בחירות. כיצד הפכו הרשתות החברתיות מסוכן של דמוקרטיזציה בתקופת ה"אביב הערבי" לפלטפורמות שמכרסמות בדמוקרטיה הליברלית באמצעות המונופול על תיווך התקשורת? כיצד משפיע מאפיין הפרסונליזציה של האלגוריתמים אשר מפיצים את המידע בין המשתמשים וכיצד הוא מקשה על בחינת ההשפעה על השיח, בין השאר בזמן מערכות הבחירות, ומה עשויים להיות הפתרונות למצב הקיים?

מהומות הדלק באיראן: תמונת מצב ומשמעויות ראשוניות

ד"ר רז צימט בפרשנות על המחאה הגואה באיראן ומשמעויותיה. מדוע החליטה הממשלה באיראן על קיצוב והעלאה משמעותית במחירי הדלק, ומדוע תגובת הציבור לרפורמה היתה כה חריפה? כיצד מתמודד המשטר עם המחאות ברחבי המדינה, ומהם הכלים שטרם השתמש בהם לדיכוי ההפגנות? מהם המאפיינים של המפגינים, האם ישנה הנהגה וארגונים שלוקחים אחריות על המחאה והאם ישנו ביטוי למאבק הכוחות בין השמרנים למתונים במסגרת המחאה? וגם על המשמעויות של גל המחאה – בהנחה שהמשטר יצליח להכיל את האירועים, מהן המשמעויות למשטר מקיצור טווחי הזמן בין גלי מחאות גדולים בתוך איראן?

קיצור שירות החובה לגברים בצה"ל – בעד ונגד

ד"ר שמואל אבן (החל מדקה 9:46) מנתח את השיקולים השונים לתהליך קיצור השירות לגברים שהחל להתבצע במספר פעימות ומשפיע על חלקים משמעותיים מהציבור הישראלי, וכן על הביטחון הלאומי. האם אנחנו הולכים לעבר הסבה לצבא קבע מקצועי או שמבוסס על גיוס מרצון, או שהאתגרים הביטחוניים ושיקולי כוח האדם של צה"ל ימנעו זאת? האם ניתן להשיג איזון בין השיקולים בעד ונגד - כיצד אפשר ליישב בין ההצעות לייעל את הצבא ולעזור לחברה ולמשק כנגד הסיכונים הביטחוניים שמכתיבים את ההחלטה שלא לקצר עוד?

מקומה של ישראל במשולש סין-ארה"ב-ישראל

גליה לביא (החל מדקה 23:06) מסכמת הכנס השנתי החמישי של תוכנית המחקר ישראל-סין במכון ומתארת את ההתפתחויות האחרונות סביב מורכבותו של משולש היחסים – סין-ארצות הברית-ישראל. לאחר פריחה וצמיחה ביחסים בין ישראל לסין בשנים האחרונות, שכללו השקעות, סחר ותיירות, התעוררה ישראל למציאות חדשה לאור מלחמת הסחר בין שתי המעצמות. בעקבות הדרישה האמריקאית להגבלת ההשקעות הסיניות, הוחלט על הקמת ועדה מייעצת לבחינתם של היבטי ביטחון לאומי בתהליך אישור השקעות זרות. האם הוועדה תספק את האמריקאים או שההתקרבות הישראלית-סינית עשויה ליצור משברים מחריפים עם ארצות הברית?

רוחות של שינוי מסוכן – בין 30 שנה לנפילת חומת ברלין ל-81 שנה ל"ליל הבדולח"

עדי קנטור מתארת את התופעות המדאיגות שמתרחשות כיום בפוליטיקה ובחברה הגרמנית, בפרספקטיבה על האירועים החשובים שמציינים בחודש נובמבר. האם החומה באמת נפלה או שמא עדיין ניכר פער בין המזרח והמערב גרמנים כיום? מהם תהליכי העומק בחברה הגרמנית שהובילו להתחזקות הימין הקיצוני ולפיגוע בבית הכנסת בעיר האלה? בעקבות התחזקות מפלגת "אלטרנטיבה לגרמניה" הימנית-קיצונית, בעיקר במזרח המדינה – מיהם בוחריה, מניין מגיע הדחף לבחור בה, וכיצד היא משתמשת בכלים דמוקרטיים להפצת מסרים אנטי-דמוקרטיים?

התגברות השיח האנטישמי ותפקידו של האו"ם

ד"ר מיכל חטואל רדושיצקי (החל מדקה 14:04) בשיחה על התגובות הבינלאומיות להתגברות השיח האנטישמי ועל תפקידו של האו"ם בהקשר זה, על רקע הגילויים האחרונים של התופעה באירופה ובצפון אמריקה. מהן התובנות מהדו"חות האחרונים שפורסמו בנושא, ביניהם דו"ח חשוב של המועצה לזכויות אדם של האו"ם? מדוע הדו"ח זכה לאימוץ חם מצד קהילות יהודיות בתפוצות אבל לא זכה להתייחסות מצד ישראל? היכן עובר הגבול בין אנטישמיות לבין BDS, מהם השינויים התפיסתיים לגבי הנושא ומהן השאלות שצריכות להישאל בקרב העוסקים בתחום?

התמרון היבשתי ככלי לתכנון ולמימוש מדיניות: ניתוח תמונת המצב בישראל

אל"מ (מיל.) יובל בזק וח"כ מרב מיכאלי (החל מדקה 27:20) בדיון משותף ומרתק לקראת כנס בנושא "התמרון היבשתי ככלי חיוני בביטחון הלאומי" שייערך ב-21 בנובמבר במכון למחקרי ביטחון לאומי. מהו האתוס, הדוקטרינלי וגם הגאו-פוליטי, של התמרון היבשתי של צה"ל אל מול אויביו? כיצד השתנה אופן החשיבה על תפיסת ביטחון ועיצוב המדיניות, ובתוך כך גם שאלות בניין הכוח והתמרון היבשתי, מאז מלחמת ששת הימים? וגם - עד כמה איום הטילים וההתבססות האיראנית בזירות השונות יתפסו בקרב הציבור כמטרה ראויה לשמה יופעל התמרון היבשתי, תוך ידיעה שיוביל לסיכונים ניכרים ולעלויות גבוהות בנפש ומבחינה כלכלית?

ההתפתחויות האחרונות במדיניות החוץ האיראנית

סימה שיין מנתחת את ההתפתחויות האחרונות בזירה האיראנית - עליית מדרגה בנסיגה מהסכם הגרעין עם המעצמות, איום המחאות נגדה בעיראק והתקרבות אפשרית לערב הסעודית. מהן המשמעויות של ההכרזה מהשבוע על העשרת אורניום במתקן נוסף תחת פיקוח של סבא"א, ומדוע המדינות האירופיות מתעקשות לשמר את מסגרת הסכם הגרעין המפורר? כיצד משפיעה על איראן המחאה הגואה בעיראק מעורבותה במדינה, ומהן הסכנות בזליגת המחאות לציבור באיראן? וגם – מה עומד מאחורי הניסיון של ערב הסעודית לשלוח מסרים מפויסים לאיראן ומהם הסיכויים להבנות בין המדינות היריבות?

הגורמים לפרגמטיזם במדיניות החוץ הרוסית

דניאל ראקוב (החל מדקה 15:15) בניתוח מעמיק ומרתק של הגורמים הפנים-מדינתיים למגמות פרגמטיות במדיניות החוץ של רוסיה, כלפי המערב בעיקר. מהם שיקולי הפנים שמניעים את רוסיה לפעול? מהם האתגרים המרכזיים, הנובעים ממאבקי כוחות פנימיים, הניצבים בפני פוטין? כיצד שאיפות פוטין לפרגמטיזציה ולהסדרה באים לידי ביטוי בהזדמנויות מדיניות מול המערב, ובפרט מול נשיא ארצות הברית טראמפ ונשיא צרפת מקרון, על רקע הניסיון להגיע לפתרון המשבר בין רוסיה לאוקראינה?

התמודדות עם חסמים במשא ומתן מדיני

פרופ' גליה גולן ועו"ד גלעד שר (החל מדקה 29:40) בשיחה משותפת על ספרם החדש, :spoiling and coping with spoilers Israeli-Arab Negotiations, שעוסק בחסמים ובמכשולים העומדים בפני צדדים המנהלים משא ומתן מדיני והאופן שבו הם באים לידי ביטוי במשא ומתן בין ישראל לפלסטינים ולמדינות ערביות. "ספוילרים" אידיאולוגיים ולא אלימים מאיימים על חדרי המשא ומתן כמו גם על הכשרת הלבבות בחברה לתמיכה בהסדרים, לעתים אף יותר מגורמים אלימים. למשל המקום בו נערכות השיחות, התפקיד שמשחקת התקשורת, הדינמיקה בין צוותי המשא ומתן, תזמון הנחת הצעות על שולחן המשא ומתן ואף סדר הישיבה בשיחות. כיצד ניתן להתמודד עם המכשולים, מה ניתן ללמוד ממקרי הבוחן הרבים, וביניהם פתרון הסכסוך בצפון אירלנד, ומהם הלקחים בהקשר של משא ומתן להסדר עתידי בין ישראל לפלסטינים?

חיסול אבו בכר אל-בגדאדי – זעזוע בעירבון מוגבל

יורם שוייצר מנתח את חיסול מנהיג דאע"ש, לאור נסיגת הכוחות האמריקאים מסוריה ובהקשרי ההשפעה של האירועים וההשלכות הארגוניות על דאע"ש ועל הלוחמה בטרור של ארצות הברית. האם יש יורש, וכיצד צפוי ארגון הטרור להתמודד עם מות המנהיג, שלמעשה דימויו וסמכויותיו ספגו מכות עוד לפני חיסולו השבוע? כיצד שיתוף הפעולה בין ארצות הברית, הכורדים, עיראק וייתכן שגם טורקיה ישפיע על המלחמה העולמית נגד דאע"ש והאם צפויים פיגועי נקמה במערב? וגם – מהן ההשלכות של נסיגת הכוחות האמריקאים ובריחתם של מאות לוחמים אידיאולוגיים ומנוסים אל עתודות הטרור העולמי?

כנס בינלאומי - ביטחון לאומי, פייק ניוז והקרב על התודעה בעידן הדיגיטלי

איתי ברון, סגן ראש המכון למחקר, וירדן ותיקאי, מנהל מטה ההסברה הלאומי במשרד ראש הממשלה לשעבר בשיחה משותפת (החל מדקה 11:46) לרגל כנס בינלאומי בנושא "ביטחון לאומי, פייק ניוז והקרב על התודעה בעידן הדיגיטלי" שייערך ב-7 בנובמבר במוזיאון ארץ ישראל בתל-אביב. הכנס משיק שיתוף פעולה בין המכון למחקרי ביטחון לאומי למכונים בינלאומיים עם תוכניות מחקר מקבילות ומובילות בבריטניה ובארצות הברית – King's College ו-RAND. בכנס תוצגנה גישות מחקר שונות לסוגיות הנוגעות לפייק ניוז ופוסט-אמת, וכן סדנת מומחים והרצאות ופאנלים שונים, וביניהם: דובר צה"ל היוצא, תא"ל רונן מנליס, ח"כ איילת שקד, ח"כ יאיר לפיד, מייסד צ'ק פוינט גיל שוויד ועורך הארץ אלוף בן. הכניסה לאירוע חופשית בהרשמה מראש באתר המכון.

כנס בינלאומי - בקרת נשק – סוגיות אסטרטגיות

ד"ר אמילי לנדאו (החל מדקה 26:22) בשיחה לרגל כנס של התכנית לבקרת נשק וביטחון אזורי בשיתוף קרן קונרד אדנאואר שיתקיים ב-12-11 בנובמבר במכון למחקרי ביטחון לאומי. בכנס יידונו מגוון סוגיות אסטרטגיות - עולמיות ואזוריות - בפורום סגור וגם ובמושבים פתוחים לקהל, וביניהן: האתגרים בתחום בקרת הנשק, מניעת התפוצה הגרעינית והניסיונות לפירוק מנשק גרעיני, וכן הגישות כנגד המאמצים של איראן וצפון קוריאה להתחמש בנשק גרעיני. בין המשתתפים בכנס: ד"ר כריסטופר פורד, עוזר מזכיר המדינה לביטחון בינלאומי ומניעת תפוצת נשק, השגריר רפאל מריאנו גרוסי, נשיא ועידת הביקורת של האמנה למניעת הפצת נשק גרעיני (NPT) ב-2020, וכן משתתפים נוספים מארצות הברית, צרפת ורוסיה.

המתקפה הטורקית בצפון-מזרח סוריה

ד"ר גליה לינדנשטראוס ואלדד שביט עם ניתוח עדכני ומקיף של המתרחש בצפון-מזרח סוריה בעקבות נסיגת הכוחות האמריקאיים: מה כלל המבצע הטורקי נגד הכורדים, מה היו התגובות מצד רוסיה ומשטר אסד ומה כולל ההסכם שהושג בין פוטין לארדואן? מה היו התמריצים של ארדואן לצאת למבצע והאם יצליח בשאיפתו להשיב את הפליטים הסורים לתוך שטח סוריה? האם המהלכים הללו צפויים דווקא לקרב את ארדואן לציר סוריה-רוסיה? וגם - מה ניתן ללמוד על מדיניות החוץ האמריקאית בעקבות יישום ההחלטה על הנסיגה, ומהן המשמעויות של הצעדים הללו עבור בעלי בריתה של ארצות הברית באיזור המזרח התיכון, וביניהם גם ישראל?

גל המחאה הגואה נגד השלטון בלבנון

אורית פרלוב (החל מדקה 16:30) בשיחה על גל ההפגנות נגד השלטון בלבנון בימים האחרונים. מהו הרקע ליציאה הספונטנית של מאות אלפי אזרחים לבנוניים להפגין נגד השחיתות, ולמה ההצהרה על הטלת מסים על שיחות באפליקציות WhatsApp ו-Skype הייתה הקש ששבר את גב הגמל? כיצד ההפגנות, שקוראות לסילוקם של היושבים במוקדי השלטון משפיעות על יציבותם? כיצד הצליח חיזבאללה להתחמק מביקורת ישירה על הארגון ועל מנהיגו, ולהרוויח יותר מגורמים פוליטיים אחרים מערעור היציבות הכללי במדינה? ומהם קווי הדמיון והשוני בין המחאה בלבנון למחאה נגד השלטון בעיראק בימים האלה, במהלכה נהרגו כ-157 אזרחים בשבועיים?

סדרות הרצאות וקורסים של ה-INSS לקהל הרחב

שוקי גולן, ראש אגף פיתוח התוכניות במכון (החל מדקה 30:05), מפרט על מגוון הקורסים והסדרות שהמכון מציע לציבור הרחב. בין הסדרות המוצעות במסגרת שיתופי פעולה עם גופים נוספים (יד בן צבי והמרכז למורשת בגין): חוקרות מדברות ביטחון, פרשיות ואנשים מאחורי הצללים: ריגול ומודיעין במרחב הארץ-ישראלי; תפיסת הביטחון הלאומי בעידן החדש: עדכון או רביזיה; הפלגה ים תיכונית: רב-תרבותיות בים התיכון: מימי המקרא ועד ימינו; מה צופן העתיד לישראל? לפרטים נוספים ולהרשמה – הכנסו לאתר המכון.

"כוחה של חולשה": יוחנן צורף מנתח את התנאים שאפשרו לחמאס להפוך את חולשת שלטונו ברצועת עזה לכוח, במסגרת התמודדותו עם מי שקוראים עליו תיגר בתוך הרצועה וביחסיו עם הרשות הפלסטינית ועם ישראל. כיצד מתמודד חמאס עם המציאות הנוכחית ברצועת עזה והאם מדיניות הבידול הישראלית, בין הרש"פ ברמאללה לחמאס ברצועת עזה, הגיעה למיצוי?

מחאת הונג קונג: בעקבות גל המחאה והעימותים בין מפגינים לממשלה בהונג קונג, דורון אלה מנתח את יחסי הונג קונג-סין מאז סיום השלטון הבריטי בהונג קונג, בסוף שנות ה-90. מהם התהליכים העומדים ברקע להתפרצות גל המחאה הנוכחי ומה משמעויות המחאה עבור סין - בהקשר הפנימי ובהקשר הבינלאומי? מה ניתן ללמוד מן ההשוואה בין מחאת הונג קונג לבין המחאה נגד השלטון הסיני בכיכר טיאנאנמן ב-1989? האם התפרצות המחאה הנוכחית משפיעה על המתחים בין סין לשכנותיה, ובפרט טאיוואן?

סכסוכים דתיים, מאפייניהם והרקע להופעתם: מורן דייטש מסבירה את היווצרותם של סכסוכים דתיים בעידן המודרני ואת מאפייניהם כתופעה כלל-עולמית. מה מסביר את משך הזמן שעל פניו נמשכים סכסוכים אלה ומדוע חלה עלייה חדה בהופעתם מאז סוף שנות ה-70? מדוע, למרות מגמות של חילון ומודרניזציה, סכסוכים אלה ממשיכים להתקיים ואף מחריפים?

על רקע התייחסות נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, לאפשרות של חתימת ברית הגנה בין ישראל לארה"ב, גבי סיבוני וששון חדד משוחחים על המשמעות של מהלך כזה במישורים הביטחוני, המדיני והכלכלי. מה הרקע לדיון בברית הגנה אמריקנית-ישראלית ומהן המשמעויות שלה עבור שתי המדינות. מה היתרונות והחסרונות שניתן למצוא בסיוע הכלכלי של ארה"ב, עבור ביטחונה של מדינת ישראל כיום, והאם הוא הכרחי במתכונתו הקיימת, בהתחשב במצבה הכלכלי של ישראל?

חשיבות הפיקוח אזרחי על משימות שיטור צבאיות: בהתייחס לתקריות שאירעו במהלך עימותים ביו"ש ובגבול רצועת עזה וביטאו דילמות ערכיות, בנוגע לאופן הפעלת הכוח הצבאי, קובי מיכאל וכרמית פדן דנים בחשיבות הפיקוח האזרחי על משימות שיטור צבאיות בתנאים של עימות היברידי, בו הצבא מתמודד עם יריב המפעיל מגוון טקטיקות ואסטרטגיות לחימה בו זמנית. מהם המאפיינים הבולטים של משימות שיטור אלה ומה הסוגיות הערכיות הכרוכות בהם? מדוע מעורבות הדרג המדיני במשימות צבאיות אלה, דרך מנגנוני הפיקוח האזרחי, הכרחית למימוש מטרותיהן?