שיחה מיוחדת בפתח השנה החדשה בין ראש המכון, אלוף (מיל.) עמוס ידלין לסר פרנק לואי, יו"ר הועד המנהל של המכון. לואי, פילנתרופ ואיש עסקים, שרד את השואה, לחם במלחמת העצמאות ובנה אימפריה כלכלית באוסטרליה. השנה עלה לארץ בפעם השנייה, בגיל 88. השניים משוחחים על עתידה של מדינת ישראל ועל תפקידיו של המכון למחקרי ביטחון לאומי כגוף מחקר המבקש להשפיע על מדיניות. באילו דרכים מצליח המכון להגיע למקבלי ההחלטות ולהוביל תהליכים? בנוסף מתייחסים השניים לשאלה מדוע נעלם ה"שלום" מהשיח הציבורי, וכיצד המכון משתלב ומנסה להשפיע על ההיערכות הישראלית לקראת פרסום "תוכנית המאה" של הנשיא טראמפ?

לקראת מועד ב': על התערבות זרה בבחירות

איתי ברון ודודי סימן טוב מציגים את אתגרי ההתערבות הזרה בבחירות, בראי המדינה וספציפית קהילת המודיעין: מהם ההבדלים בין השפעה זרה לבין התערבות בניסיון להשפיע על תוצאות בחירות? כיצד מאתגרים השחקנים המדינתיים והלא-מדינתיים את המדינה הריבונית כיום בהיבטי השפעה חיצונית במרחב הדיגיטלי? מה ניתן ללמוד ממחקרים קיימים ומהמקרה האמריקאי על ההתמודדות של קהילת המודיעין עם ההפתעה, ומהו האתגר שהתגלה? וגם – מהם הממצאים וההמלצות המרכזיים מהסימולציה שנערכה במכון בנושא, לקראת הבחירות לכנסת ב-17 ספטמבר?

התחזקות הימין הקיצוני בגרמניה בעקבות הבחירות האחרונות

על רקע ציון שמונים שנים לפרוץ מלחמת העולם השנייה, עדי קנטור (החל מדקה 20:26) מנתחת את המגמה המדאיגה של התחזקות הימין הקיצוני בגרמניה ובפולין. האינדיקציה הברורה להתחזקות התופעה מגיעה מהתבטאויות ותקריות אנטישמיות, וגם מתוצאות הבחירות המקומיות במדינות מחוז במזרח גרמניה. כיצד נחלק הדור הצעיר בגרמניה מבחינה פוליטית ועד כמה התופעה של הקצנה ימינה מכה שורשים בקרבו? 80 שנים לפרוץ מלחמת העולם השניה וכמעט 30 שנים לנפילת חומת ברלין - כיצד האירועים ההיסטוריים מעצבים עד היום את המגמות הפוליטיות באירופה, דרך המקרה של גרמניה ופולין?

אימוץ מודל הפיתוח הכלכלי הסיני במצרים

ד"ר אופיר וינטר ודורון אלה (החל מדקה 33:48) בשיחה על החיבור המעניין בין מצרים לסין – וליתר דיוק האופן בו אימצה מצרים אם מודל הפיתוח הכלכלי של סין. מדוע מצרים, שנאבקת עם משבר כלכלי מתמשך לצד ניסיונות בינלאומיים להושיט לה סיוע, בחרה דווקא במודל הפיתוח הכלכלי הסיני? מה כולל המודל, שהוביל אותה ל-10 אחוזי צמיחה כלכלית בשנה? באיזו מידה הפכה סין לבעלת ברית של מצרים? ובמבט ממזרח, מהם האינטרסים של סין במצרים, בצפון אפריקה ובמזרח התיכון, והאם וכיצד היא מצליחה להשיגם?

על ישראל, חזבאללה וקווים אדומים

יורם שוייצר ואורנה מזרחי בשיחה משותפת על האירועים האחרונים בגבול הצפוני, בעקבות תגובת חזבאללה על תקיפות שיוחסו לישראל מספר ימים קודם לכן בסוריה ובלבנון. למחרת התקיפה שיגר נצראללה איום חדש לישראל: ה"קווים האדומים", שבכפוף להם פעל נגד ישראל בגבול, אינם רלוונטיים עוד. האם מדובר בהזמנה להמשך התכתשות וחימום הגבול הצפוני או בקלף שנצראללה שלף בניסיון לחזק את יסוד ההרתעה בעימות מול ישראל, שמבחינתו נשחק בהדרגה? מהם השיקולים של חזבאללה בנוגע לתגובה בה בחר, מבחינת עיתויה והמידתיות שלה? כיצד באו לידי ביטוי בהסלמה האחרונה ריבוי הזהויות והאינטרסים של חזבאללה בתחום הפעילות הצבאית נגד ישראל ומה התרחישים האפשריים להמשך?

התקיפות בעיראק – תגובות והשלכות אפשריות

אלדד שביט (החל מדקה 17:46) בניתוח עומק של השלכות התקיפות במחסני הנשק בעיראק. סדרת התקיפות המסתוריות שכוונה נגד אמצעי לחימה שאוחסנו בחסות המשטר האיראני, הובילה לגל של ביקורות ואיומים בתוך עיראק נגד הממשל האמריקאי ונוכחותו הצבאית בעיראק. מה נאמר באופן רשמי על ידי הפנטגון על התקיפות ומה צוטט בכלי התקשורת הזרים, בנוגע לגורם האחראי על התקיפות? מה הסיכוי שהאיומים יובילו לפגיעה ממשית בכוחות האמריקאים בעיראק? לאן הדינמיקה של האירועים יכולה להוביל וכיצד עשויה להשפיע על חופש הפעולה של ישראל?

החברה הערבית ומערכת הבחירות

ח'דר סואעד, וד"ר מורסי אבו מוך, ראש עיריית באקה אל-ע'רביה (החל מדקה 31:23), מנתחים את המרחב הפוליטי הערבי - המפלגות והציבור - לקראת הבחירות לכנסת ה-22: מה מסביר את הדינמיקה שהתעצבה מאז 2015 בין המפלגות שמרכיבות את הרשימה המשותפת, על רקע "תחייתה" בשבועות האחרונים? מהן נקודות ההשקה ומהן נקודות המחלוקת בין המפלגות? אילו מגמות מסתמנות בדפוסי ההצבעה ובמידת המעורבות של הציבור הערבי בבחירות לכנסת וגם לרשויות המקומיות, והאם צפוי שינוי בדפוסים הללו ב-17 בספטמבר?

התגובות בעיראק בעקבות תקיפות מחסני הנשק

בעקבות הפיצוצים המסתוריים בעת האחרונה במחסני המיליציות השיעיות הפרו-אירניות בעיראק, שיוחסו לארצות הברית ולישראל, אורית פרלוב מנתחת את השיח הפנימי בעיראק דרך הרשתות. לראשונה, גורמי מודיעין אמריקאים צוטטו כמי שהודו שישראל היא שפועלת בשטח עיראק כדי להשמיד משלוחי נשק מאיראן, בדומה לפעילות הצבאית נגד ההתבססות האיראנית בסוריה. מה חושב על כך הציבור העיראקי ולמה חלק מן התגובות מופנות דווקא פנימה, כביקורת על השלטון? ומה חושבים בעיראק על הפעילות הצבאית האיראנית בשטח המדינה?

ביקור נתניהו באוקראינה

השגריר לשעבר צבי מגן (החל מדקה 16:55) על ביקורו של ראש הממשלה בנימין נתניהו באוקראינה, למרות שזו נמצאת בעימות מתמשך מול רוסיה, כשברקע דיאלוג מדיני וצבאי בין ישראל לרוסיה במכלול סוגיות אזוריות רגישות. מדוע נתניהו נמנע מלבקר באוקראינה עד כה? האם וכיצד הביקור הרשמי מתיישב עם האינטרסים של רוסיה כלפי ישראל? והאם יש ממש ברמזים על כך שנתניהו שוחח עם נשיא אוקראינה על נושאים מדיניים שנוגעים להסדר המתגבש בין רוסיה לאוקראינה?

5 שנים ל"צוק איתן" - יחס החברה הישראלית לחללים

ד"ר ציפי ישראלי (החל מדקה 26:20) בשיחה על התמודדות החברה הישראלית עם סוגיית הנפגעים, בפרספקטיבה של חמש שנים לסיום מבצע "צוק איתן". האם החברה הישראלית הייתה מוכנה למחיר הגבוה של החיילים שנהרגו במבצע? מה היו הגורמים המרכזיים שתרמו להשלמה החברתית עם המחיר הגבוה, לצד הנחת היסוד שישנה רתיעה וחוסר נכונות לספוג ריבוי חללים בעידן הנוכחי? בראיה היסטורית, כיצד השתנה היחס של החברה בישראל לסוגיה זו, ומהן המשמעויות לעתיד - האם תהיה נכונות ומוכנות ציבורית לשלם מחיר אנושי כבד בעימות עתידי מול חמאס?

מהם הגורמים לעלייה באלימות והפשיעה במגזר הערבי ומהן דרכי ההתמודדות האפשריות?

ד"ר מאיר אלרן וניצב בדימוס מני יצחקי בוחנים את תופעות האלימות והפשיעה במגזר הערבי בישראל, שעולות לדיון בשיח התקשורתי והציבורי, על רקע עליה בשיעוריהן בשני העשורים האחרונים. מהן שורשי הבעיה ומהן התופעות החברתיות שעודדו את התרחבותה, עד לכדי כך ש-45% ממקרי הרצח במדינה מתבצעים בתוך החברה הערבית ו-65% מנשים הנרצחות על ידי בני זוגן הן ערביות? כיצד ניתן לתרגם את המודעות הגוברת לתופעה לפתרונות מעשיים וכוללים, במטרה לצמצם אותה, ובתוך כך – החלטה ממשלתית, גיבוי תקציבי, אינטגרציה בין גורמי טיפול ואכיפה וחלוקת אחריות בין הממשלה לגורמים איזוריים?

היום שאחרי אמאנו: תפקידה ותפקודה של הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית

ד"ר אמילי לנדאו וד"ר אפרים אסכולאי (החל מדקה 23:16) בשיחה משותפת על רקע חיפוש אחר מנכ"ל חדש לסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית (סבא"א) – על תפקידיה של הסוכנות וכן על תפקודה במסגרת הפיקוח על הסכם הגרעין בין המעצמות לאיראן. מהי סמכות ראש הסוכנות ומה כולל מנגנון הפיקוח בהסכם הגרעין, ובאיזו מידה הוא התבצע בפועל מאז החתימה על ההסכם? האם איראן אכן עמדה בהתחייבויות שנטלה על עצמה בהסכם הגרעין, ועד כמה הפיקוח עליה התבצע ביעילות עד כה? מעבר להפרות האיראניות, האם ישנה בעיה גם באופן הפעולה הכולל של הסוכנות לאנרגיה אטומית, ואיזה כלים יכולים להפוך את הפיקוח שלה ליעיל יותר?

בין גוש עציון, הר הבית ורצועת עזה: עד כמה חמאס מעורב?

מיכאל מילשטיין מנתח את משמעויות צבר האירועים הביטחוניים של השבוע האחרון: חדירות מגבול רצועת עזה, פיגוע דקירה שבו נרצח חייל בגוש עציון וגם מתיחות ואלימות בהר הבית על רקע ט' באב חג הקורבן. חמאס לא לקח אחריות והתייחס לאירועים באופן מינורי, בעוד ברשתות החברתיות מתגבשת תמונה של ביקורת חריפה על בלימתה של חמאס את מאמצי ההתנגדות שעולים מן השטח. האם חמאס הוא היד המכוונת או ששליטתו בשטח רופפת? האם רצח החייל הוא פיגוע אסטרטגי של חמאס כחלק ממאמץ להבעיר את השטח בגדה המערבית? האם המהומות בהר הבית הן אירוע שהתפתח באופן ספונטני או מכוון, בשטח ומאחורי הקלעים?

שביל ישראל - דרכה של הישראליות החדשה-ישנה

פרופ' תמר הרמן (החל מדקה 10:37) בשיחה מרתקת על הספר שכתבה על שביל ישראל, מסלול ההליכה הארוך ביותר בארץ המתפתל על תוואי שאורכו יותר מ-1000 מק"מ מדן ועד אילת. מיהם יותר מ-1000 ישראלים הצועדים לאורכו של השביל מדי שנה, מה סיפורם, ומה ניתן ללמוד מהשביל - שהפך לאייקון לאומי - על החברה הישראלית ועל המדינה כיום, גם בהקשר פוליטי-מדיני? מה היו השקולים והעקרונות שלפיהם נקבע תוואי המסלול, ומדוע אינו עובר בישובי קו התפר הסמוכים לגדה המערבית? מדוע ובאיזה מובן, לפי פרופ' הרמן, יש בהליכה לאורך שביל ישראל מן האסקפיזם מהמציאות הישראלית, ומהם האתוסים המקושרים לשביל?

"עדכן אסטרטגי": ביטחון לאומי בין תיאוריה לפרקטיקה

ד"ר מרק הלר (החל מדקה 25:42), שערך בשבע השנים האחרונות את כתב העת של המכון "עדכן אסטרטגי", מתארח לשיחה מעמיקה על הסוגיות הביטחוניות והמדיניות שעלו לדיון בשנותיו כעורך כתב העת ועל השינויים שחלו בתכנים שלו. מהן תובנותיו לגבי השינויים במחקר על המציאות הביטחונית והאתגרים שעמם מדינת ישראל צריכה להתמודד, ומדוע לדעתו חשוב שהמחקר הביטחוני יעסוק בסוגיות שנופלות תחת הקטגוריה של "ביטחון רך"? כיצד הקשר ההדוק בין פוליטיקה פנימית לפוליטיקה בינלאומית בא לידי ביטוי בסוגיות ש"עדכן אסטרטגי" עסק בהן בשנים האחרונות?

דה-לגיטימציה של מקדמי שלום

עו"ד גלעד שר מתאר את תהליך הדה-לגיטימציה שעבר מושג השלום בחברה הישראלית, עד לכדי כך שהשלום ועתיד התהליך המדיני בין ישראל לפלסטינים נדחקו לשולי סדר היום במערכות הבחירות האחרונות ונראה שהמילה "שלום" יצאה מהלקסיקון הפוליטי. התהליך נמתח מאז הסכמי אוסלו ועד היום, וניתן לשרטט מהם האירועים המרכזיים שדחקו הצידה את הדיון על שלום עם הפלסטינים. לגבי שיח השלום בצד הפלסטיני, האם בכלל ניתן לייחל להסדר עם הרשות הפלסטינית בימים בהם היא מאיימת לשים קץ למה שכן הצליח לשרוד מהסכמי אוסלו?

אירועי ספורט על כוונת ה-BDS

ד"ר מיכל חטואל רדושיצקי ותומר פדלון (החל מדקה 13:00) משוחחים על דוגמאות מעולם הספורט למאמצי דה-לגיטימציה בינלאומית נגד ישראל, וגם על אירועים ספורטיביים שמצליחים לגבור ולהגדיל את הלגיטימציה, ובכך לסמן מגמה חיובית עבור ישראל. מה דוחף את תנועת ה-BDS לניסיונות לערער את הלגיטימציה של ישראל בספורט? כיצד פעל הארגון לבטל את הגעתה של נבחרת ארגנטינה בכדורגל למשחק ידידות בישראל בשנה שעברה ואת ביקורה של אלופת ה-NBA טורונטו ראפטורס בארץ בשבועות האחרונים? ואיך קשורה לכך "דיפלומטיית הפינג פונג"?.

שאיפותיה של טורקיה במזרח הים התיכון

רמי דניאל (החל מדקה 29:34) מנתח את המתיחות הגוברת בקרבת גבולה הימי של ישראל, בין טורקיה לקפריסין ומדינות האיחוד האירופי, על רקע קידוחי הנפט הטורקיים באיזור קפריסין. מהן השאיפות המדיניות והכלכליות של טורקיה בזירה רוויית הסכסוכים המדיניים והכלכליים של הים התיכון, וממה היא חוששת? כיצד מהלכיה של טורקיה מעידים על חוסר שביעות רצונה מכך שהיא לא משתתפת במסגרות איזוריות כגון "פורום הגז של מזרח הים התיכון"? והאם יש קשר בין המתיחות הגוברת בים התיכון לבין שיתוף הפעולה הגובר בין טורקיה לרוסיה במישור הצבאי?

הטכנולוגיה בשירות חמאס — צעד קדימה, שניים אחורה

ד"ר לירן ענתבי ואביעד מנדלבאום מנסים להסביר מהן הסיבות האפשרויות לכך שעל אף הצטיידותו באמצעי לחימה מתקדמים, חמאס מעדיף בעימות הנוכחי - שתחילתו בצעדות השיבה במרץ 2018 - לעשות שימוש נרחב דווקא באמצעים פרימיטיביים כמו בלוני תבערה. כיצד האמצעים הטכנולוגיים הזמינים לרכישה דרך האינטרנט הפכו לכלי בשירות ארגוני טרור וארגוני מורדים, וכיצד ישראל מתמודדת עם איום הרחפנים, שהם למעשה זרוע אוירית-צבאית חדשה של חמאס?

תכנון ופיתוח הישובים הערביים בישראל

פרופ' ראסם חמאיסי (החל מדקה 14:28) בשיחה לרגל פרסום ספר חדש בהוצאת המכון ובשיתוף המכון הישראלי לדמוקרטיה, המרכז היהודי-ערבי ומרכז תמי שטינמץ למחקרי שלום, העוסק ברפורמה בתחום פיתוח הישובים הערביים, שהוצאה אל הפועל לפני שנים אחדות. איך מושפעות סוגיות התכנון והבניה ביישובים הערביים מתמונת המצב של החברה הערבית כיום? עד כמה הרפורמה בתכנון, ברישוי ובבנייה במגזר הערבי נותנת מענה הולם ויעיל לבעיות, ומהם החסמים שמונעים את מימוש הרפורמה במלואה?

ההתחממות ביחסי ישראל עם מזרח אפריקה

ד"ר ירון סלמן (החל מדקה 30:03) מנתח את השינויים שהובילו לכך שבשנים האחרונות ישראל פועלת להידוק קשרי החוץ עם מדינות אפריקה, בדגש על מזרח היבשת. מה עומד ברקע להתחממות היחסים בשנים האחרונות ומהי התועלת הדיפלומטית והמדינית שמפיקה ישראל מכך? מהו "ארגז הכלים" שבו יכולה ישראל להשתמש על מנת להרחיב את ההשפעה ולהעמיק את מגמת הידוק הקשרים, ואולי אף לפתח יחסים עם עוד מדינות ביבשת אפריקה?

האבטחה בישראל: ליקויים והמלצות לפעולה

עו"ד פרי נובוטני וחגי ברעם מציגים מסקנות ממחקר חדש שפורסם במכון בנושא האבטחה בישראל, ובמרכזו התרעות ואזהרות על ליקויים בתחום והמלצה להקים רשות ממלכתית שתרכז, תכוון ותנחה את האבטחה, על מגוון היבטיה. מהן הבעיות המרכזיות בתחום האבטחה ומה הגורמים לריבוי הגישות והנהלים השונים? מהי תמונת המצב המשפטית בתחום האבטחה? מדוע הגופים הקיימים לא יכולים לתת מענה לבעיות המתוארות – ולמה רשות ממלכתית חדשה כן תוכל לפתור אותן?

התוכנית הרב-שנתית של צה"ל והאיום התקציבי

ד"ר ששון חדד וד"ר שמואל אבן (החל מדקה 18:02) בוחנים את התכנית הרב-שנתית החדשה של צה"ל - "תנופה", שנועדה להתאים את האמצעים שיהיו ברשות הצבא בשנים הקרובות במטרה לעמוד ביעדים האסטרטגיים שנקבעו על ידי הדרג המדיני. האם ביצוע התוכנית עשוי להיפגע או להתעכב, כתוצאה מרפורמות כלכליות וגם מהשינויים הפוליטיים האחרונים? מהי מידת השפעתו של הדרג המדיני, ובפרט של ראש הממשלה, על יישום התוכנית? אילו נושאים יעלו על הפרק בדיונים בין משרד הביטחון למשרד האוצר, מהם הלקחים מההסכם יעלון-כחלון מ-2015 והאם ניתן בכלל לתכנן תכנית רב-שנתית שתהיה יעילה מבחינה צבאית אך גם חסכונית?

המשבר הפנימי והבינלאומי בלוב

ד"ר שרה פוייר (החל מדקה 38:00) צוללת לעומקה של התחדשות מלחמת האזרחים בלוב בחודשים האחרונים, שמושכת מעורבות של כוחות בינלאומיים רבים. המשבר התחדש כשמונה שנים לאחר פרוץ המהפכה האלימה בלוב, שרכבה על גל ה"אביב הערבי" ובשיאה נפל שלטון קדאפי, ולאחר דיאלוג והסכם בין הפלגים השונים שנחתם ב-2015. מדוע כל כך הרבה מדינות מתערבות במתרחש במדינה הכושלת, בין המוטיבציה שלהן לגרוף רווחים מהמצב לבין חשש כן מהשלכות המלחמה עליהן? והאם יש לחוסר היציבות השלכות על ישראל או על שכנותיה?

הדיאלוג החוקתי בישראל

בל יוסף מציגה מחקר על הדיאלוג החוקתי בין בית המשפט העליון לכנסת, על רקע יוזמות חקיקה מהשנים האחרונות שנועדו להגביל את סמכויות בית המשפט העליון. כיצד נוצר איזון בין הרשויות, תוך כדי דיון ביניהן, בסוגיות מדיניות וגם ביטחוניות שמגיעות להכרעה בבית המשפט העליון, והאם ישראל שונה מדמוקרטיות אחרות בעניין הזה? האם הכלים הקיימים מציבים את בית המשפט העליון כפוסק האחרון במקרים שנוגעים לפרשנות החוק, בין השאר בסוגיות ביטחוניות הרות גורל שיש להן השפעה על תפקוד הצבא או על קבלת החלטות בעת לחימה? כיצד ניתן לנתח שאלות הקשורות בעיצוב פני העתיד של ישראל על בסיס מסקנות המחקר, במישור המשפטי ובזיקה להקשר הביטחוני?

ארצות הברית וסין - מתח, תחרות ויריבות

אסף אוריון (החל מדקה 15:03) מסביר מה מחריף את התחרות והיריבות בין ארצות הברית לסין בשנים האחרונות, וכיצד נכון לישראל להגיב במסגרת ניהול היחסים עם שתי המעצמות. מדוע במערכת היחסים הזו מתגלים בשנים האחרונות, יותר מבעבר, דפוסי יריבות ברורים כל כך? על רקע האזהרה שקיבלה מהממשל האמריקאי מפני מעורבות סינית בפיתוח נמל חיפה ובתשתית התקשורת הסלולרית, מה מבחינת ישראל יכול להיות מודל אידיאלי של ניהול האיזון העדין ביחסים עם שתי המעצמות היריבות?

האקדמיזציה של המודיעין

קובי מיכאל (החל מדקה 28:08) מתאר תהליך במואץ בשנים האחרונות, ובו הקשרים בין גופי מודיעין למוסדות אקדמיים ברחבי העולם מתהדקים: כיצד השתלב עולם המודיעין כתחום מחקר באקדמיה, על רקע עליה בביקוש לאנשי מודיעין באוניברסיטאות בארצות הברית ובמערב בסוף המאה ה-20 ובתחילת המאה ה-21? מדוע לא השתלבו האקדמיה ואנשיה בבתי הספר למודיעין, והתהליך התרחש בכיוון ההפוך? וגם - מדוע האקדמיה האמריקאית היא החלוצה גם בתחום הזה, ואיך הנרי קיסינג'ר קשור לנושא?