בפרק קצת שונה של שְׁכַר סוֹפְרִים מתארח אצל שי עמית הסופר היהודי-אמריקאי ג'וזף פיינדר. בשיחת וידאו מעבר לים הרמנו לחיים, גם בעברית. יצאנו למסע חיים של ילד למשפחה יהודית שנדד עם הוריו בעולם, עד שחזרו לחוף המזרחי שם גדל ומצא בקריאה מפלט, ואז בכתיבה - בית פנימי לעצמו. שוחחנו על סיפור המתח הראשון שכתב לאחיו כשהיו נערים, וכיצד תגובתו השפיעה על כתיבתו עד היום בעשור השביעי לחייו וכאחד הסופרים הפופולריים בארה"ב. צחקנו מעט בהומור של יהודים כשלקח אותנו למסע של עלם באוניברסיטאות הנחשבות בארה"ב שכבר במדשאות ידע היטב שהספרות והכתיבה הן דרך חיים עבורו. ג'וזף פתח בפנינו את שיטת עבודתו, כיצד הוא בונה צירי זמן, איך מתפתחת העלילה שלו, מה הוא מנסה לחדש בין ספר לספר וכיצד נוצרות הדמויות והגיבורים שלו. הוא גילה לנו את סודו, גם ברבי-המכר הגדולים שלו, גם בספרים הישנים והחדשים - הוא מתחיל לכתוב את המילה הראשונה בספר רק כאשר הוא יודע מהו סוף הסיפור.

Support the show: https://www.e-vrit.co.il/

See omnystudio.com/listener for privacy information.

בפרק השישה עשר של שְׁכַר סוֹפְרִים מתארחת אצל שי עמית הסופרת והמשוררת תהילה חכימי. קול צעיר-ותיק ובעיקר עולה, מתגבר ומתעצם בספרות ובשירה העברית. בצניעות ומבלי יומרות של חשיבות עצמית, תהילה מייצרת כתיבה כמעט אלגוריתמית. מצמצמת את הפער בצורה כל כך מדויקת שבין הבדיון לחוויית המימד האמיתית בתודעת הקורא. כלומר אצלה התנועה בתוך חלל וזמן איננה רק אמירה או מניפולציה של מילים כתובות על תת-ההכרה אלא הבנה מלאה המגולמת במלאכת הכתיבה ונעה במרחב שבין המופשט לפיזי, בין ההומני לריאלי, בין המדעי לרגשי. כמעט בלי מאמץ. תהילה לקחה אותנו אל בית ילדותה בגני תקווה, אל הוריה שהיו דור ראשון להשכלה גבוהה ועדיין והעניקו לה את השם תהלה של עגנון. טיילנו במסדרונות הספריה העירונית, ופיענחנו יחד את המשיכה אל המקצועות הריאליים ולמה דווקא כנערה בין חמש יחידות לחמש יחידות נבעו מתוכה מילים כתובות, נביעה בלתי פוסקת של שירים בלי משוררת. התהלכנו בסבלנות במסע של צמצום והרחבה - בשפה הכתובה ובחיים בכלל. מהיכן שבאה להיכן שהנה ולהיכן שתגיע. בין לגימה ללגימה שוחחנו על איך זה לגדול עם עוד שלוש אחיות (כשאחת תאומה), על הכתיבה כמלאכה של אדם חי, משלח יד ללא הערך הכלכלי אך גם שאינו תחביב. על מפגש עם עודד וולקשטיין ועל השיחה התמידית ביניהם. על אהובה ואב ילדיה, על  היותה (לפחות בעיניי) האבולוציה הבריאה והמרפאת של הספרות העברית ואיך ההתנגשות הפרטית שלה בין העבודה לכתיבה הפכה למפץ פנימי שברא כוח גדול עבורה.

Support the show: https://www.e-vrit.co.il/

See omnystudio.com/listener for privacy information.

בפרק החמישה עשר של שְׁכַר סוֹפְרִים מתארחת אצל שי עמית הסופרת גלילה רון-פדר עמית. סופרת שהנה פני המדינה כולה, כזו שגם הסופרות והסופרים הישראלים הגדולים ביותר גדלו על ספריה. גלילה נעה איתנו אל ילדותה בראשית המדינה כדור הראשון שנולדו אל החלום. הבטנו בהרפתקות הילדה שכבר אז הייתה לוחמת בחבורה דמיונית. אחת שרואה את הבלתי נראה. הלכנו איתה יד ביד אל נערותה ואל כתיבתה שהחלה אז, כנערה ועלמה צעירה, בכלל למבוגרים. עד לרגע שבו בתחילת שנות העשרים לחייה בתעוזה ובאומץ לב כתבה מכתב למנחם בגין, רק לשאול על העלילה בספרה הראשון שעוד לא ראה אור, הוא הזמין אותה אליו והפציר בה מול כולם - "רק אצל הילדים ניתן להכשיר את הלבבות." ומאז היסטורה. מעל 400 ספרים נבעו מתוכה. נדמה שכל ספר או סדרת ספרים, הפכו ליסודות עליהם נבנה מגדל של ספרות ילדים עברית צברית, מבנה שעדיין מתרחב ולא מפסיק לגבוה, כמו אותה מדינה שהנה בבואה לעצמה, משום שישראל היא גלילה וגלילה היא ישראל, גם בעשור השמיני של חייה. 

Support the show: https://www.e-vrit.co.il/

See omnystudio.com/listener for privacy information.

בפרק הארבעה עשר של שְׁכַר סוֹפְרִים מתארח אצל שי עמית הסופר והעורך עמיחי שלו. סופר שנדמה כי מספר לספר קריאת התיגר שלו רק גדלה, גם כלפי הספרות וגם כלפי הכתיבה שלו עצמו - תנועה ערה פנימה אל תוך הווייתו והחוצה אל תרגום ופרשנות חוויית הקיום- פרא שמבקש לא להזיק לאף אחד, נבוך מאצילותו, ולכן מגדיר עבור עצמו את מרחב המחיה כדי להתרחש, וכל מרידתו היא בשדים המבקשים לבקר. עמיחי פתח לנו דלת אל ילדותו, החל מטראומה מכוננת, דרך כדורגל ועד גיטרה חשמלית. בין לגימה ללגימה יצאנו למסע אל המפגש הראשון עם טקסט, של נער-עלם-איש מורד נצחי שמעולם לא רצה להיות סופר, רק ביקש קצת שקט. דיברנו בין היתר כיצד נוכח רוחב לבו ואובססיה לטוב המוחלט של היצירה, הן כעורך והן כמרצה, הוא לא מסוגל להרפות ולוותר, לא לתלמידיו, לא לסופרים שהוא עורך ובעיקר לא לעצמו. בנוסף, גילינוכיצד רגישותו הרבה לעולם ולזולת מגולמת במראה קשוח, בהוויה של ילד רע בעל כורחו, אך המשקל הסגולי שלו עדין ורך. נענו בין סוגות שונות בפרוזה עד לשירה שנכתבה בליברפול, עיר הולדתה של אימו. כמו כן, נחשפנו לאומן שבניגוד לעבר, כבר פחות מבקש להיעזב לנפשו, סופר שסיים מזמן לשרוד, וכבר שנים הוא חי. חי במלוא עוצמתו, בפאר הדרו. כמו כל כתביו. נראה כי שמונת ספריו הם רק חימום להופעה שעוד עתידה להגיע.

Support the show: https://www.e-vrit.co.il/

See omnystudio.com/listener for privacy information.

בפרק השלושה עשר של שְׁכַר סוֹפְרִים מתארחת אצל שי עמית הסופרת אסתי ג' חיים. סופרת שהיא גם אמנית בכל כך הרבה תחומים, יוצרת הנעה בין סוגי אמנות שונים שהתכנסו בתנועתם הטבעית פנימה אל תוך עצמה ואז החוצה ממנה - אל פאר כתיבתה. אל ספריה. נדמה שדמותה השברירית מתקשה להכיל את רוחה הענקית, מעין כלי קיבול עדין כשהיא נושאת בעולם נפש ונשמה רחבות וגדולות כל כך. אסתי לקחה אותנו באומץ לב למסע שעדיין נמשך אל ראשית ילדותה. בין יפו לחיפה, בין הדמיון למציאות, בין ההזוי למציאותי. התהלכנו יחד בין כאב האתמול לכוח של היום. בנדיבותה הרבה ביקרנו בביתה שם פגשנו נערה לוחמת ואמיצת לב, התבוננו יחד באמא דתיה הנושאת עמה צלקות עוד מעבר לים, ואבא המכיל את כל האמונות והשגיונות של כולם, מלטף ברוך גם את בדיונה וסודותיה הכמוסים של ילדה-נערה-עלמה המחפשת את שביליה. חווינו יחד מתוך הזיכרון החד איך כבר בגיל צעיר ציירה לעצמה ילדות, רקדה לעצמה התבגרות, ניגנה לעצמה חיוך, שיחקה לעצמה חברויות וכתבה לעצמה חיים. בין הלגימות ובין ספר לספר גילינו עולם שלם מלא הומור אשר משנה את צורת העצב, ותחכום המאפשר לטקסט גם להציל את הסופרת. שוחחנו על מפגש מקרי עם חיים באר ועל הבטחון שנבנה בתוכה עם השנים. דיברנו על סוגות וז'אנרים המרתקים אותה ועל תודעה של רואה שאיננה נראית. נדמה כי ששת ספריה, על אף קסמם ואיכותם, הם בכלל חימום לקראת הופעה על במה בוהקת, של אישה המקבלת את עוצמתה, שלא רק שאיננה שקופה - אלא שלל גווניה הוא סימן ההיכר הייחודי שלה.

Support the show: https://www.e-vrit.co.il/

See omnystudio.com/listener for privacy information.

בפרק השנים עשר של שְׁכַר סוֹפְרִים מתארחת אצל שי עמית העורכת והסופרת נועה מנהיים. עורכת ספרות מקור בהוצאת כנרת זמורה דביר. במסע מקרי של מעל ארבעה עשורים הפכה הילדה מבית דתי בעיר העתיקה בירושלים לאחת הדמויות המשמעותיות והחשובות ביותר לעיצובה של הספרות העברית של שנות האלפיים והלאה. ברוחב לבה שיתפה אותנו נועה כיצד בין הסמטאות פיתחה אהבה למילים הכתובות, סיפרה לנו על הנערה ששיחקה עם הדמיון בחורבות עיר דוד ועל העלמה שהמערך הנפשי של האדם החל להעסיק אותה. בין כוס יין לצחוק נבוך, בין שיחה על ספר וז'אנר אהוב, התהלכנו יחד אל מפגש לא צפוי עם דב אלפון שהוביל להשלמה וחיבור של סך כל ההתרחשויות בחייה - הרגע בו הפכה לעורכת ספרותית. שוחחנו על המשמעות הרחבה של עורכת רגישה מאוד, על מגע עדין ומתחשב בטקסטים של זולת ששם מבטחו בה. על ארגז הכלים הייחודי שפיתחה עם השנים, ארגז כלים מתחדש ובלתי משוכפל שאינו מזלזל בעבר אך אינו מתנצל על חדשנותו. התבוננו יחד בנוף הפנימי והחיצוני של הספרות ונעצרנו מעט כדי להתענג על הפליאה שבכתיבתה שלה. נדמה כי שני ספריה הם מלאכת אריגה של רגשות וחושים - טקסטים השזורים מאהבה לאמנות ולספרות, משנים של התבוננות ומרצון אותנטי וצנוע לאפשר לכולנו גישה אל מאחורי הקלעים של תהיות נפשה. בקלות, ברוך ומתוך הכרח למדנו למה להסיר את האגו בעבודתה, התרגשנו מעצה של אבא איש סודה, ופיענחנו מדוע הידיעה שיש עורכת ספרותית משנה את כתיבת הסופרות והסופרים/ עד לקפה ועוגה עם סיומו של ספר - היא, הסופר.ת והזמן הסודי שהונצח ביניהם. 

Support the show: https://www.e-vrit.co.il/

See omnystudio.com/listener for privacy information.

בפרק האחד עשר של שְׁכַר סוֹפְרִים מתארחת אצל שי עמית הסופרת אורלי קסטל בלום. אולי הסופרת הבולטת ביותר בשלושת העשורים האחרונים. סופרת עליה מעידים סופרות וסופרים רבים בישראל כאחת מהגדולות בעולם. מספר לספר נבע קולה החד-פעמי בין שלל צלילי הספרות, באופן בלתי משוכפל ושאינו דומה לשום דבר אחר שהיה כאן - מעין קפיצה אבולוציונית של ספרות עברית. יצאנו למסע יחד עם ילדה של עולים ממצרים, שלמדה להתבונן בתנועת העולם מגיל צעיר מתוך זרותה, התבגרנו עם נערה שהשפה העברית עוד לא חדרה אל התודעה שלה לגמרי, עד שבבת אחת, בספר מקרי שפתחה, המילים נדבקו אל הדף ומשם ניווטו את החווייה החושית שלה בעולם. אורלי לימדה אותנו כיצד להתבונן, איך לראות את הבלתי נראה, איך חיים בשביל לכתוב או כותבים בשביל לחיות. בנדיבותה הרבה אורלי נתנה לנו כניסה אל התודעה שלה, אל שיטת המחשבה שלה וצורת כתיבתה. טיילנו יחד במימד האדיר הזה שבין הדמיון למציאות כדי לחבק את האפשרות לחוות בחושיה את העולם ולהבין תוך כדי תנועה מדוע הכתיבה עבורה היא החיים או אפילו לפני החיים עצמם. שוחחנו על אימהות, על אהבה, על סבתאות כפריחה מחודשת. על מהלכים ספרותיים שהיו מקבילים לחייה ועל התנועה שבין סוריאליזם לריאליזם. על מעוז אביב ולונדון מינסטור, על קהיר ופריז, עד שנדדנו ברחבי עולם בעקבות עשרות השפות שאליהן תורגמו ספריה. בסופו של מסע כאשר התיישבנו לנוח, הרמנו לחיים, לחיי הניצוץ הראשוני והפשוט של כל כתיבתה, רצונה הטהור והנקי - להיעזב לנפשה.  

Support the show: https://www.e-vrit.co.il/

See omnystudio.com/listener for privacy information.

בפרק העשירי של שְׁכַר סוֹפְרִים מתארח אצל שי עמית הסופר דרור משעני. התבוננותו הרחבה כעורך, מרצה, תסריטאי וחוקר ספרות הפכה אותו עם השנים לאחד הסופרים העבריים הדומיננטיים ביותר בתרבות וביצירה הישראלית המודרנית. בין ספריו נוכחת שאיפה תמידית אל אמת שלא נעים לדבר עליה, אשר משתהה שם בענווה ובזהירות. דרור אחראי במידה מסוימת להיוולדות של ז'אנר גלובלי בעולם צברי המגולמת ברומנים בלשיים שכולם בבואה לעצמו. הנביעה הפנימית של הטקסטים שלו היא דיוק פנימי המחבר בין מסורת צעירה של בלש ומסורת מפוארת של ספרות עברית. ביקרנו יחד בבית החם והמיוחד בו גדל, המורכב מעולמות שונים של אמא ואבא, בסלון מחשבתו דיברנו על הסיפור הקטן שהוא גם הסיפור הגדול של הילד מחולון. שוחחנו על הנער עם העיר הפנימית המתחוללת בו ועל פריפריאליות נפשית של העלם שהופך להיות איש ספר. התרגשנו עם הכאב והשבר שביתמות מגיבור חייו שנדמה כי עד היום חייו הם שיחה עמו. בין לגימה ללגימה ניסינו לזהות מה נחוץ לעולם שייכתב, איך נוגעים במלחמה ואיך השפיעו חסמבה, שרלוק הולמס ואגתה כריסטי - על מחברת ועט בתיק, על גישה עצמית, עמדה פנימית או מסיכה. נסענו בין חולון, ירושלים, באר שבע ותל אביב, בין החוג למשפטים לחוג לספרות, רק כדי להבין שהבלש שלו הוא האיש שמתערב בעולם לא רק כדי לפענח אותו אלא גם כדי לשנות אותו. גיבור פנימי שנהיה לדמות כתובה שהתפתחה מבית וקיבלה בירושה מפתח להתבוננות בחברה הישראלית. עד שהוארה בבת אחת השליחות הרחבה יותר של דרור, סופר שהוא יורש וזה שיוריש את המחשבה החופשית, את המשך דרכו של אבא.

Support the show: https://www.e-vrit.co.il/

See omnystudio.com/listener for privacy information.

בפרק התשיעי של שְׁכַר סוֹפְרִים מתארחת אצל שי עמית הסופרת, העורכת והמתרגמת דנה אלעזר-הלוי. לאחר שנים של עריכה ספרותית בהוצאות הגדולות בישראל ותרגום של עשרות ספרים לעברית, החליטה דנה שהעת הגיעה לכתוב בעצמה את עולמה המתרחש בתוכה כבר שנים. מהר מאוד הפכה לאחת מסופרות הילדים הפופולריות, המצליחות והאהובות בישראל. ספריה נמכרו במאות אלפי עותקים ובכל שבוע היא מוזמנת (לפחות) לשני בתי ספר - לדבר על ספריה. שוחחנו על קריירה שהחלה בגיל צעיר מאוד במקצוע ששייך לעולמם של מבוגרים. על התרגום שהוא חלק מאישיותה כבת של מתרגמת, על הבית בו נולדה שבמקרה היה גם של אלתרמן, ועל החדר בו גדלה במרחביה של תרצה אתר. המשכנו במסע שהחל בתרגום ודיאלוג עם הבית בו גדלה, חשפנו סודות של הנפש על אבא שהיה איש מוסד וילדה שתוהה על עולמו הרחוק קרוב. התבוננו יחד בחומרי הגלם הופכים לצד הליכתה, לצופן סודי ובלתי משוכפל ביצירותיה. על ילדה נסיכה בשבוע הספר, על נערה ועלמה שידעה הרבה לפני זמנה. על הרגע בו הבינה שיכולה לכתוב אפילו טוב יותר לנוער - מתח ואז בלש ואז הרפתקה ואז הומור ואז מסעות בזמן ועוד. דיברנו על חלוקה לגילים בספרות, על האחריות של סופרת ילדים. על ילדים קוראים ועל אישה אחת וילדה נצחית באותו אדם, שקוראת תיגר, ומאפשרת להן להתאחד בתוכה אט אט - מספר לספר.

Support the show: https://www.e-vrit.co.il/

See omnystudio.com/listener for privacy information.

בפרק השמיני של שְׁכַר סוֹפְרִים מתארחת אצל שי עמית, יערה שחורי. ד"ר לספרות, סופרת, משוררת, עורכת וחוקרת ספרות. עורכת ספרות מקור בהוצאת כתר. בשלושה עשורים של מסע איטי יערה הפכה לאחד הקולות החשובים בספרות העברית. מצוידת באבקת קסמים שהגישה לה ספרנית בקיבוץ וכוח רב שנטען בתוכה מאותו הרגע, טיילה הילדה במרחבים הפנימיים של עצמה ומחוצה לה, לאט, בעדינות וברוך כלפי מושא התבוננותה אך גם לפרקים בלפיתה עצמית של האישה המתעצמת בה ונובעת ממנה אל המשך השביל. מבלי לדעת את כיוון תנועתה, פיתחה יכולת להיות שלמה עם רגע ההווה, מקלפת מעליה שכבות של שקר בדרך לבקר בראשיתם של הדברים - הפעם נוכחת. הפעם עם כישוף ספרותי. מספר לספר, משירה לפרוזה, היא מפזרת את אבקת הקסמים על הזיכרון, על ההווה, על מה שיהיה, מתכתבת עם מה שמת ועם מה שעתיד למות. יערה לקחה אותנו ברוחב לבה אל הקיבוצים בהם גדלה, אל הבית שהקפיד על אומנות מצטיינת, על הרגע בו הילדה בכיתה ב' כבר ידעה שתהיה סופרת ועל חיילת בת 19 שאת "אין-הכסף" שלה הוציאה דווקא על סדנת כתיבה. על אבא ואחות ועל אמא שאיננה עוד אך עדיין הדמות המשמעותית והגיבורה של חייה. דיברנו על המורכבות שביחסי אמא ובת, על נסיעה באוטובוס בגיל 40, על רגעי שפל והצלחה, על חרדות ופחדים. צחקנו בחודשים ארוכים של פציעה בבית חולים, והתודינו על הוירטואוזיות שבכתיבתה. שוחחנו על תהילים ועל שפת סימנים, על כך שאין עתות לכתיבה והיא מתרחשת כל הזמן. אולי הפיה זו היא אולי אחת שמבקרת לעתים עם אור המקרר הנפתח. כך או כך היא מחייכת אליה, לוחשת לה שניצחה, שומרת איתה על אימהות פנימית לילדה הנצחית שבתוכה - שהכי אוהבת שירה.

Support the show: https://www.e-vrit.co.il/

See omnystudio.com/listener for privacy information.