מזמור הדרכה וביטחון. קריאה שלא להתקנא ברשעים אלא לבטוח בה', לעשות טוב ולהמתין לישועתו. השוואה בין סופם של הרשעים לבין אחרית הצדיקים, והבטחה שה' תומך בצדיקים ומוריש להם את הארץ.

מזמור תחנונים בעת ייסורים. דוד מתאר את כאביו הגופניים והנפשיים, את חטאיו ואת התרחקות אוהביו ממנו. בקשה שה' לא יעזבנו ולא ירחק ממנו, אלא יחיש לעזרתו ולהושיעו.

תפילת דוד על רדיפת אויביו. בקשה שה' יריב את ריבו ויילחם במבקשי נפשו. תיאור רדיפת שונאיו ללא סיבה, תפילתו עליהם בעת חוליים, ובקשה שיבוא עליהם גמולם. סיום בהבטחה להודות לה' ברבים ולשמוח בישועתו.

נאום פשע לרשע. תיאור דרכו של הרשע שאינו ירא את ה', לעומת שבח לחסדי ה' ולצדקתו – “מה יקר חסדך אלוהים”. תפילה להמשך חסדי ה' ליראיו ולישרי לב, ובקשה שלא תגבר יד הרשעים. סיום בהכרזה על נפילת פועלי האוון.

שבח לה' על בריאת העולם והשגחתו. קריאה לצדיקים להודות ולהלל את ה'. ה' משגיח על כל בני האדם ומפר את עצת הגויים. אין הישועה באה מכוח צבא וסוס, אלא מעיני ה' אל יראיו והמייחלים לחסדו. סיום בתפילה לביטחון בחסד ה'.

לדוד בשנותו את טעמו לפני אבימלך. הודיה על ההצלה וקריאה ליראת ה' – “טעמו וראו כי טוב ה'”. הדרכה לשמירת הלשון ולעשיית טוב, והבטחה שה' קרוב לנשברי לב ושומר את הצדיק מכל צרותיו. סיום בהבטחה: “פודה ה' נפש עבדיו ולא יאשמו כל החוסים בו”.

תפילת דוד בעת צרה. בקשה לחסות בה' ולהינצל מאויביו – “בידך אפקיד רוחי”. תיאור המצוקה, הביזיון והרדיפות מחד, ומאידך ביטחון בחסדי ה' ובהשגחתו. הודיה על ישועת ה' וקריאה לכל חסידיו לאהוב את ה' ולהתחזק בו.

משכיל לדוד. אשרי נשוי פשע וכסוי חטאה. תיאור הייסורים שקדמו לווידוי החטא וההקלה שבאה לאחר הסליחה. קריאה לבטוח בה', להישמע להדרכתו ולא להיות כסוס וכפרד. סיום בשמחה ובשבח לה' של הצדיקים וישרי הלב.

מזמור על קול ה'. “קול ה'” נשמע על המים, בארזים, במדבר ובבריאה כולה, ומגלה את גבורת ה' והדרו. כל באי היכלו אומרים כבוד. ה' יושב למבול וישב מלך לעולם, ויברך את עמו בשלום.

מזמור שיר חנוכת הבית לדוד. הודיה על ישועת ה' לאחר צרה גדולה – “הפכת מספדי למחול לי”. תיאור המעבר מן האבל אל השמחה, וההכרה שהחיים והישועה באים מאת ה'. סיום בהבטחה להודות לה' לעולם.

תפילת דוד שיבחנו ה' לפי יושרו ותומו. הצהרת נאמנותו לה' והתרחקותו מאנשי שקר ורשע. אהבתו לבית ה' ולמקום השראת שכינתו, ובקשה שלא ייאסף עם החוטאים אלא יזכה להודות לה' בקהל.

“ה' אורי וישעי”. ביטחון בה' מול אויבים המבקשים להילחם בו. משאלתו האחת – לשבת בבית ה' ולחזות בנועמו. תפילה שלא יסתיר ה' פניו ממנו, וסיום באמונה ובתקווה – “קוה אל ה' חזק ויאמץ לבך”.

תפילת דוד להצלה מאויביו. בקשה שה' ישמע את קול תחנוניו ולא ימשכהו עם הרשעים. הודיה על כך שה' שמע את תפילתו והוא עוז ומגן לעמו ולמשיחו. סיום בבקשה: “הושיעה את עמך וברך את נחלתך, ורעם ונשאם עד העולם”.

מזמור הרועה. “ה' רועי לא אחסר” – ביטחון בהשגחת ה' ובהנהגתו גם בגיא צלמוות. תיאור חסדי ה' המנחה, מנחם ומכין שולחן לפני אויביו. ביטחון לשבת בבית ה' לאורך ימים.

“לה' הארץ ומלואה”. תיאור מלכות ה' על הבריאה. “מי יעלה בהר ה'” – מעלותיו של נקי כפיים ובר לבב. קריאה לשערי המקדש להיפתח לקראת כניסת “מלך הכבוד”.

תפילת דוד להדרכת ה'. בקשה להינצל מאויביו וללכת בדרך האמת. זיכרון רחמי ה' וחסדיו, ובקשה למחילת החטאים. שבח לדרכי ה' ולבריתו עם יראיו, ותפילה לגאולת ישראל מכל צרותיו.

מזמור הודיה על ישועת המלך. ה' משמח את המלך בישועתו, מעניק לו חיים, כבוד והדר, ומבטיח לו ניצחון על כל אויביו. ביטחון במלכות ה' ובפורענות הצפויה לשונאיו.

מזמור תחינה מתוך צרה גדולה. “אלי אלי למה עזבתני” – תיאור הלעג, הסבל והמצוקה, לצד ביטחון בה' המושיע. בקשה להצלה מיד אויביו. סיום בהודיה לה' ובקריאה לספר את ישועתו בקהל, עד שכל אפסי ארץ יזכרו וישובו אל ה' וכל משפחות גויים ישתחוו לפניו.

מזמור על גילוי כבוד ה' בבריאה ובתורה. “השמים מספרים כבוד אל” – גרמי השמים מעידים על גדולת הבורא בכל הארץ. שבח לתורת ה' – תמימה, נאמנה וישרה, המשיבת נפש ומחכימת פתי. תפילה להינצל משגיאות ומזדים, ושתהיה עבודת האדם רצויה לפני ה'.

תפילה למלך ביום צרה. בקשה שה' יענהו מציון ויזכור את קרבנותיו. העם מתפלל להצלחתו במלחמה ולמילוי משאלותיו. ביטחון בישועת ה' – “אלה ברכב ואלה בסוסים ואנחנו בשם ה' אלוהינו נזכיר”. סיום בבקשה: “ה' הושיעה, המלך יעננו ביום קראנו”.

תפילת דוד להצלה מאויביו. בקשה שה' ישמע את צדקתו ויבחן את דרכיו. תיאור הרשעים הסובבים אותו כאריה הכוסף לטרוף, ובקשה שה' יצילו מידם. דוד מבקש לראות פני ה' בצדק ולשבוע בהקיץ מתמונתו.

שירת דוד ביום שהצילו ה' מכף כל אויביו ומיד שאול. תיאור ה' כסלע, מצודה ומושיע. תיאור פיוטי של התגלות ה' להצלת עבדו מתוך סערה, אש וברקים. דוד מודה לה' על הישועות ועל הניצחונות שנתן לו על אויביו. ה' גומל לו כצדקו ומגדיל ישועות מלכו, חסד לדוד ולזרעו עד עולם.