שבח לירושלים – “גדול ה' ומהולל מאוד בעיר אלוהינו”. תיאור יופייה וביטחונה של ציון כמקום השראת השכינה. מפלת מלכי הארץ שנאספו עליה ונבהלו. קריאה להקיף את ציון ולספר לדורות על חסדי ה' והנהגתו.

מזמור חכמה לבני קורח. קריאה לכל בני האדם להקשיב למשל על הבל העושר. העושר אינו יכול לפדות את האדם מן המוות, וסופו של האדם כבהמה אם אינו משכיל. לעומת זאת, ה' יפדה את נפש הצדיק מיד שאול. אין לירא כאשר הרשעים מתעשרים, כי לא ייקחו עמם את עושרם לאחר מותם.

שיר ידידות למלך. תיאור יופיו, גבורתו וצדקתו של המלך, וברכת ה' עליו. קריאה לבת המלך להיכנס לבית המלך ולהקים בית מלוכה מפואר, מתוך הבטחה לזכר עולם לשמו.

מזמור ביטחון בה'. ה' מחסה ועוז לעמו גם בעת רעש הארץ וגעש הימים. נהר אלוהים משמח את עירו, וה' שומר על ירושלים. קריאה לכל העמים לראות את מעשי ה' ולהכיר כי הוא לבדו מושל בארץ – “הרפו ודעו כי אנכי אלוהים”.

מזמור המלכת ה'. קריאה לכל העמים למחוא כף ולהריע לה', כי הוא מלך על כל הארץ. ה' עלה בתרועה ובקול שופר, ושרי העמים נאספים אל עם אלוהי אברהם.

למנצח משכיל לבני קורח. געגוע עז אל ה' ואל המקדש – “כאייל תערוג על אפיקי מים”. תיאור הצער בגלות והלעג מצד האויבים. תפילה לישועת ה' ועידוד עצמי: “מה תשתוחחי נפשי... הוחילי לאלוהים”.

המשך תפילת הגעגועים. בקשה שה' ישפטנו, ישלח אורו ואמיתו ויוליכנו אל הר קודשו. תקווה לשוב אל מזבח ה' והמשך הקריאה: “מה תשתוחחי נפשי... הוחילי לאלוהים”.

מזמור לאומי. זיכרון חסדי ה' בכיבוש הארץ ובהנחלתה לאבות. תיאור המפלה והביזיון שפקדו את ישראל למרות נאמנותם לה'. תפילה שה' יתעורר לישועת עמו ויגאלם למען חסדו.

תפילת דוד על קוצר ימי האדם והבל חייו. דוד מבקש לדעת את קצו ומכיר שכל האדם הבל. בקשה שה' יסיר מעליו את ייסוריו ויסלח לפשעיו, מתוך תקווה לישועתו.

הודיה על ישועת ה'. ה' העלה את דוד מבור שאון והעמיד את רגליו על סלע. שבח לרצון ה' בעשיית רצונו יותר מקרבנות – “לעשות רצונך אלוהי חפצתי”. תפילה מחודשת להצלה מאויבים ומצרות.

אשרי משכיל אל דל. תפילת דוד בעת מחלה ורדיפת אויביו. תיאור ביקוריהם בצביעות ודיבורם הרע עליו, ואף בגידת אוהבו – “גם איש שלומי אשר בטחתי בו... הגדיל עלי עקב”. בקשה שה' יחוננו ויקים אותו, וסיום בברכת ה' אלוהי ישראל מעולם ועד עולם.

מזמור הדרכה וביטחון. קריאה שלא להתקנא ברשעים אלא לבטוח בה', לעשות טוב ולהמתין לישועתו. השוואה בין סופם של הרשעים לבין אחרית הצדיקים, והבטחה שה' תומך בצדיקים ומוריש להם את הארץ.

מזמור תחנונים בעת ייסורים. דוד מתאר את כאביו הגופניים והנפשיים, את חטאיו ואת התרחקות אוהביו ממנו. בקשה שה' לא יעזבנו ולא ירחק ממנו, אלא יחיש לעזרתו ולהושיעו.

תפילת דוד על רדיפת אויביו. בקשה שה' יריב את ריבו ויילחם במבקשי נפשו. תיאור רדיפת שונאיו ללא סיבה, תפילתו עליהם בעת חוליים, ובקשה שיבוא עליהם גמולם. סיום בהבטחה להודות לה' ברבים ולשמוח בישועתו.

נאום פשע לרשע. תיאור דרכו של הרשע שאינו ירא את ה', לעומת שבח לחסדי ה' ולצדקתו – “מה יקר חסדך אלוהים”. תפילה להמשך חסדי ה' ליראיו ולישרי לב, ובקשה שלא תגבר יד הרשעים. סיום בהכרזה על נפילת פועלי האוון.

שבח לה' על בריאת העולם והשגחתו. קריאה לצדיקים להודות ולהלל את ה'. ה' משגיח על כל בני האדם ומפר את עצת הגויים. אין הישועה באה מכוח צבא וסוס, אלא מעיני ה' אל יראיו והמייחלים לחסדו. סיום בתפילה לביטחון בחסד ה'.

לדוד בשנותו את טעמו לפני אבימלך. הודיה על ההצלה וקריאה ליראת ה' – “טעמו וראו כי טוב ה'”. הדרכה לשמירת הלשון ולעשיית טוב, והבטחה שה' קרוב לנשברי לב ושומר את הצדיק מכל צרותיו. סיום בהבטחה: “פודה ה' נפש עבדיו ולא יאשמו כל החוסים בו”.

תפילת דוד בעת צרה. בקשה לחסות בה' ולהינצל מאויביו – “בידך אפקיד רוחי”. תיאור המצוקה, הביזיון והרדיפות מחד, ומאידך ביטחון בחסדי ה' ובהשגחתו. הודיה על ישועת ה' וקריאה לכל חסידיו לאהוב את ה' ולהתחזק בו.

משכיל לדוד. אשרי נשוי פשע וכסוי חטאה. תיאור הייסורים שקדמו לווידוי החטא וההקלה שבאה לאחר הסליחה. קריאה לבטוח בה', להישמע להדרכתו ולא להיות כסוס וכפרד. סיום בשמחה ובשבח לה' של הצדיקים וישרי הלב.

מזמור על קול ה'. “קול ה'” נשמע על המים, בארזים, במדבר ובבריאה כולה, ומגלה את גבורת ה' והדרו. כל באי היכלו אומרים כבוד. ה' יושב למבול וישב מלך לעולם, ויברך את עמו בשלום.

מזמור שיר חנוכת הבית לדוד. הודיה על ישועת ה' לאחר צרה גדולה – “הפכת מספדי למחול לי”. תיאור המעבר מן האבל אל השמחה, וההכרה שהחיים והישועה באים מאת ה'. סיום בהבטחה להודות לה' לעולם.

תפילת דוד שיבחנו ה' לפי יושרו ותומו. הצהרת נאמנותו לה' והתרחקותו מאנשי שקר ורשע. אהבתו לבית ה' ולמקום השראת שכינתו, ובקשה שלא ייאסף עם החוטאים אלא יזכה להודות לה' בקהל.

“ה' אורי וישעי”. ביטחון בה' מול אויבים המבקשים להילחם בו. משאלתו האחת – לשבת בבית ה' ולחזות בנועמו. תפילה שלא יסתיר ה' פניו ממנו, וסיום באמונה ובתקווה – “קוה אל ה' חזק ויאמץ לבך”.

תפילת דוד להצלה מאויביו. בקשה שה' ישמע את קול תחנוניו ולא ימשכהו עם הרשעים. הודיה על כך שה' שמע את תפילתו והוא עוז ומגן לעמו ולמשיחו. סיום בבקשה: “הושיעה את עמך וברך את נחלתך, ורעם ונשאם עד העולם”.