נבואת חורבן על קדר וחצור בידי נבוכדנצר מלך בבל. נבואה על עילם לשבירת קשתה ולפיזור עמה בין הגויים, ולבסוף הבטחה לשיבת שבותה באחרית הימים.

נבואת פורענות גדולה על בבל. הכרזה על נפילת בבל ועל עליית גוי מצפון להחריבה. קריאה לישראל וליהודה לצאת מבבל ולשוב אל ה'. תיאור חורבן הארץ, שבר אליליה ומפלת גבוריה. נקמת ה' על בבל על אשר השחיתה את עמו ואת ארצו.

המשך נבואות החורבן על בבל. תיאור מפלתה בידי עמים רבים מן הצפון, ונקמת ה' על בבל על חורבן ציון. ירמיהו מצווה את שריה לכתוב את דברי הנבואה על ספר ולהשליכו בתוך פרת כסימן לשקיעת בבל ולאי־תקומתה. סיום דברי ירמיהו.

נבואות פורענות קדומות של ירמיהו על העמים [לא מוזכר הגוי מצפון ונבוכנדנצר].

נבואת פורענות על מואב. חורבן ערי מואב והשפלת גאוותה. תיאור מפלת הארץ ובריחת תושביה מפני האויב. קינה על מואב ונבואות על חורבן קריותיה ועל אובדן כוחה. בסוף הנבואה הבטחה לשיבת שבות מואב באחרית הימים.נבואות על בני עמון, אדום, ודמשק. פורענות על בני עמון שירשו את נחלת גד, ונבואת נחמה על שיבת שבותם באחרית הימים. פורענות על אדום וגאוותה, ועל דמשק הנבהלת מפני הרעה.

נבואה לברוך בן נריה בזמן כתיבת המגילה בימי יהויקים. ברוך מתאונן על צרותיו, וירמיהו מנבא לו שלא יבקש לעצמו גדולות – אך נפשו תינתן לו לשלל בכל המקומות אשר ילך.

פתיחה לחטיבת הנבואות על הגוים. נבואה על מצרים ועל מפלת צבאה בשנה הרביעית ליהויקים בקרב כרכמיש בידי נבוכדנצר מלך בבל. תיאור מפלת מצרים ונסיגתה. נבואת פורענות נוספת על מצרים מתקופה מאוחרת יותר. לצד זאת הבטחת נחמה לישראל – שלא יכלו בגויים אשר הגלו אותם בתוכם.

נבואת פורענות על פלשתים. תיאור עליית האויב מצפון כשטף מים רבים המחריבים את הארץ. חורבן ערי פלשתים ובכללן עזה ואשקלון. זעקת הארץ ותושביה מפני חרב ה'.

שארית העם ושרי החיילים פונים אל ירמיהו ומבקשים ממנו לדרוש את דבר ה'. ירמיהו מבטיח למסור להם ככל אשר ידבר ה'. לאחר עשרה ימים באה הנבואה: אם ישבו בארץ – יבנה אותם ה' ולא ינתשם, ואם ירדו מצרימה מפני חרב ורעב – תשיגם הרעה שם. העם מאשים את ירמיהו וברוך בן נריה בדברי שקר ואינו שומע בקול ה'.

שארית יהודה יורדת מצרימה ולוקחת עמה בכפייה את ירמיהו ואת ברוך בן נריה. ירמיהו נושא נבואה בתחפנחס: הוא טומן אבנים ברצפת הלבנים ומנבא שנבוכדנצר יבוא ויכה את ארץ מצרים ויציב שם את כסאו.

נבואה לשארית יהודה היושבת בארץ מצרים. ירמיהו מוכיח את העם על עבודת האלילים ומזכיר את הרעה שבאה על ירושלים וערי יהודה. אזהרה שפורענות תשיג גם אותם בארץ מצרים אם לא יחדלו ממעשיהם.

העם משיבים לירמיהו שלא ישמעו לדבריו וממשיכים לעבוד ל"מלכת השמים". ירמיהו מנבא פורענות על שארית יהודה במצרים ומודיע שרק מתי מעט ישובו לארץ. אות לדבר – פרעה חפרע מלך מצרים יינתן ביד אויביו כשם שניתן צדקיהו ביד נבוכדנצר

נפילת ירושלים בידי הכשדים בשנת אחת־עשרה לצדקיהו. שרי מלך בבל יושבים בשער התוך. צדקיהו ואנשיו בורחים בלילה ונתפסים בערבות יריחו. בני צדקיהו נשחטים לעיניו והוא מעוור ומובל בבלה. ירושלים ובית המלך נשרפים והעם מוגלה. נבוזראדן משאיר מן העם לדלים ונותן לירמיהו חירות. נבואת נחמה לעבד מלך הכושי על הצלתו ביום הרעה.

ירמיהו משתחרר מן האסורים ברמה. נבוזראדן מציע לו ללכת לבבל או להישאר בארץ. ירמיהו נשאר בארץ והולך אל גדליה בן אחיקם אשר הפקיד מלך בבל על ערי יהודה. גדליה קורא לשרי החיילים ולעם לשבת בארץ ולעבוד את מלך בבל, והעם נאספים אליו מערי הסביבה.

ישמעאל בן נתניה הורג את גדליה בן אחיקם במצפה ואת האנשים אשר עמו ואת חיל הכשדים אשר שם. ישמעאל הורג גם אנשים הבאים משכם משילה ומשומרון, ולוקח בשבי את שארית העם במצפה ובנות המלך.

יוחנן בן קרח ושרי החיילים יוצאים להילחם בישמעאל ומשיבים את השבויים מידו. ישמעאל נמלט עם אנשיו אל בני עמון. שארית העם יושבים בגרות כימהם אשר אצל בית לחם בדרכם לרדת מצרימה מפחד הכשדים.

לימוד פורימי של מגילת אסתר בליל פורים, פרקים א-ה [עד שהאזעקות של איראן הפסיקו אותנו].

בזמן ההפוגה במצור הבבלי על ירושלים, כאשר חיל פרעה יוצא להילחם בכשדים ומופסק המצור, ירמיהו מנבא שהכשדים ישובו וילכדו את העיר. ירמיהו מנסה לצאת מירושלים לארץ בנימין ונעצר בשער העיר באשמת נפילה אל הכשדים. ירמיהו מוכה ונכלא בבית יהונתן הסופר. צדקיהו קורא לו בסתר לבקש דבר ה', וירמיהו שב ומנבא שהעיר תינתן ביד מלך בבל. צדקיהו נענה לבקשת ירמיהו לשנות את תנאי כליאתו ומעביר אותו לחצר המטרה.

לאחר חידוש המצור הבבלי על ירושלים. שרי המלך מאשימים את ירמיהו שהוא מרפה את ידי אנשי המלחמה והעם ודורשים להמיתו. ירמיהו מושלך אל הבור בחצר המטרה. עבד מלך הכושי מציל את ירמיהו מן הבור. צדקיהו קורא לירמיהו לשיחה נוספת ומבקש ממנו עצה. ירמיהו קורא למלך להיכנע למלך בבל כדי להציל את העיר.

סיפור בני רכב. ירמיהו מביאם ללשכת בית ה' ומציע להם לשתות יין, והם מסרבים לשמור את צוואת יהונדב בן רכב שלא לשתות יין ולא לבנות בתים. נבואה המשבחת את נאמנותם ומוכיחה את יהודה שלא שמעו בקול ה'.

כתיבת מגילת הנבואות של ירמיהו בידי ברוך בן נריה. ברוך קורא את המגילה בבית ה' ביום צום. השרים שומעים את הדברים ומביאים את המגילה אל המלך יהויקים. יהויקים שורף את המגילה באש. ירמיהו מצווה לכתוב מגילה חדשה ובה נוספות נבואות פורענות על יהויקים.

נבואות נחמה בזמן המצור על ירושלים. הבטחה לרפואה ולמרפא, לשיבת יהודה וישראל ולבניין ירושלים מחדש. הבטחה להמשכיות מלכות בית דוד ולכהונת הלוים המשרתים לפני ה'.

כריתת ברית בירושלים לשחרור העבדים העברים בזמן המצור. העם משחרר את העבדים אך חוזר ומשעבד אותם. נבואת פורענות על הפרת הברית. נבואה לצדקיהו מלך יהודה על חורבן ירושלים בידי מלך בבל ועל גורלו שייפול בידיו אך לא יומת בחרב.

נבואות נחמה, ישועה לעשרת השבטים ולגלות יהודה וירושלים, ה' יכרות ברית חדשה שתהיה חקוקה בלב. בניית ירושלים בזמן הישועה.

בעצם ימי המצור על ירושלים בעודו כלוא בחצר המטרה ירמיהו גואל את שדה חנמאל בציווי ה'. הקניין נעשה בפרהסיא ואת שטרות הקניין טומנים לעתיד. ירמיהו מתפלל לה' ותמה על פעולה זו, ה' עונה בנבואת ישועת ונחמה.