שערי אורה

שערי אורה

By רוני פרינץEducation
Download on the App Store

שערי אורה episodes

  • שערי אורה |2.5| שער ה' - צירוף השמות אל אלהים הוי' והשמות אלהים צבאות

    סיום חלק מהפתיחה לשער ה': צירופי שמות הוי'. מה המשמעות של צירוף השמות המשולש: אל-אלהים-הוי'? עסקנו בדין ובהכרעה. ברצון להיות ראוי לדין. בשכבת הדיון ובשכבת הפסק. בהבדל בין הרשות השופטת למבצעת, בנפש ובמציאות. וכיצד דווקא גבולות המציאות או ביצוע הדין, מעוררים תנועה של עלייה ושינוי הדין וכיצד תהליך זה אינו פשרה או ויתור אלא חלק מהאמת.


    אמנות: מארק רותקו. ללא כותרת. 1955

    49 min
  • שערי אורה |2.4| שער ה - צירוף השמות אל הויה

    עסקנו במושג חסד עליון - תנועת הקיום המלא לעומת חסד עולם הממלא חסרון. האם ניתן לאמוד או להעריך ולשפוט את עצם הקיום? מה היחס בין מרחב ההכרעה שיש בה חסרון לעצם הקיום?נגענו במושג: ראוי. ברע שמשתוקק לדין שיכלה אותו ועוד

    45 min
  • שערי אורה |2.2| שני מהלכים בתקיעת שופר

    לקראת ראש השנה, למדנו על שני כיווני התבוננות בתקיעת שופר.

    הראשונה בספר שערי אורה, בה מתקיים ייחוד בין הארת הפנים - רחמי הכתר לבין הגבורה. אור הכתר מסמא את עיני הגבורה, אך לאחר מכן, מתרחשת התהפכות של הגבורה לרחמים. מדוע יש להפוך את הגבורה ולא די לבטלה או לעוורה? איך אור הרחמים הוא המקור לאש הגבורה ואיזה תפקיד משחק החושך במערכת היחסים הזו בין אור לאש? כיצד עולה האלהים, התרועה המערערת, לקול-דיבור השופר?

    המערכת השניה, בספר שערי צדק, עוסקת בשימוש בעוצמת הגבורה ככח הורס ממותן. המופנה כלפי המחסומים והחומות. ע"י שימוש נכון והקפה- כיסוי של התרועה בחסד ורחמים תחתונים. כיצד ניתן ללכת על גחלים מבלי להיכוות? מה ההבדל בין שמיעה להאזנה?


    31 min
  • שערי אורה || שער ג-ד - בועז

    עמודים-דים-שים


    ודע כי כנגד המידה הזאת עשה שלמה בבית המקדש העמוד השני, וקרא שמו בועז. כי שני עמודים היו, יכ"ין ובוע"ז, והסוד: שוקיו עמודי שש מיוסדים על אדנ"י פז (שיה"ש ה, טו). שוקיו אלו הן נצ"ח והו"ד, שהם סוד י"י אלהי"ם צבאו"ת, והם עמודי הספירות, וכנגדם עשה שלמה עמודים שניים יכי"ן ובוע"ז. ומה שאמר 'עמודי שש', כבר ידעת כי קו האמצעי הוא סוד התפארת שהוא סוד ו' של שם המיוחד. ואלו שני העמודים הם בתחתית ו' של שם, כי אות ו' הוא סוד שש, וסובל ששה שמות: גדול"ה, גבור"ה, תפאר"ת, נצ"ח, הו"ד, יסו"ד. ולפיכך אמר 'שוקיו', שהם נצ"ח והו"ד; 'עמודי שש', שהם עמודי ו'. ועל מי הם עומדים? על יסוד, ויסוד יושב על הכסא הנקרא אדנ"י. נמצא הסוד מפורש: 'מיוסדים' הוא רמו ליסוד; 'על אדנ"י פז' זהו שם אדנ"י. נמצא ז' ספירות תחתונות קשורות בפסוק זה: 'שוקיו עמודי שש', הרי כאן ה' ספירות, גדול"ה, גבור"ה, תפאר"ת, נצ"ח והו"ד; 'מיוסדים', ספירה ששית שהיא יסו"ד; 'על אדנ"י פז', זו היא מידה שביעית להם, שהיא אדנ"י' ואחר שעוררנוך על הסוד הגדול הזה, דע כי מן המקום הזה, שהוא גדולה גבורה תפארת נצח והוד ויסוד, שהוא סוד 'שוקיו עמודי שש', מכאן נבראו השרפים השנים הנקראים בעלי שש כנפי"ם. ונקראים שרפים, שהם שורפים לכל אותם שאינן חוששים לכבוד קונם כשהם מסתכלים במעשה מרכבה ועוסקים בסוד חשמ"ל, והם השורפים לכל אותם המשתמשים בשמות הכתר. ואלו הן המקורות והמעינות שמהם נמשכו שתא סדרי משנה, עד שמגיעים למידת אדנ"י הנקרא תורה שבעל פה. ולפי שאלו שני העמודים הם עמודי שש, הם סוד שתי הלוחות המחברים בין תורה שבכתב, שהיא בשתי הלוחות, לתורה שבעל פה שהיא שתא סדרי. וסימן: שוקיו, שהם שתים; עמודי שש, הם מעמידים שתא סדרי משנה. הרי לך שתי הלוחות ושתא סדרי משנה באין כאחד, ושתיהן קשורים זה בזה. וכל העוסק בתורה שבכתב ותורה שבעל פה, הרי זה מחבר את האהל להיות אחד, ומייחד את השם יתברך, והסוד: יכי"ן ובוע"ז. ודע כי המידה הזאת הנקראת בועז מקבלת עוז מן הגבור"ה ומעוז מן הבינה, והוא הנותן עוז ותעצומות לעם. ומן המקום הזה נמשכין כל מיני כוח ואצילות וגבורה מצד הדין והפחד, ובכוח זה יושבת המידה הנקראת אדנ"י בהוד מלכות. ועתה בין ודע, בכל מקום שאתה מוצא לשון ההודא"ות, או מודים, שאתה צריך להוציא משפטים לאור:

    25 min

About שערי אורה

From the publisher's feed

לימוד בספר שערי אורה לרבי יוסף ג'יקטיליא (מגדולי המקובלים במאה ה-13)