שערי אורה

שערי אורה

By רוני פרינץEducation
Download on the App Store

שערי אורה episodes

  • שערי אורה |2.1| שער ה - שלמות וחסרון

    שיעור ראשון בשער המרכזי של הספר

    על שם הויה ושם אלהים. עולם חסר ועולם מלא. מדוע מופיעים 2 סיפורי בריאה בספר בראשית? מה פשר השינוי בין שם אלהים המופיע בסיפור הראשון, ושם הוי"ה המופיע רק בתיאור השני?

    מדוע שם הוי"ה מופיע לצד שם אלהים?

    דיברנו על המשמעויות השונות של שם אלהים וכיצד שם זה המייצג את החסרון הטבעי יכול להכיל בתוכו דיבור פרסונלי, כמו גם שתנועת החסרון בבריאה תתגלה כתנועת הופעה מוחדשת תמידת.

    33 min
  • שערי אורה |38| שער ב - חוק 3

    על סוגיית הגבולות. כיצד החוק שומר על הגבול אבל גם יוצא החוצה ומתקן. למה אסור שהחוק יהיה דיכוטומי, כזה שיוצר חומה גבוהה ומתכנסת, ואיך זה קשור לכך שהקדש צריך לקבל מהחול?

    32 min
  • שערי אורה שער ב | 39 | חוק ואי סדר 4

    מה הרעיון שעומד מאחורי ה"חוקים"? המצוות הלא מובנות לכאורה שבתורה? שני השעירים, פרה אדומה למשל. ואיך שניהם קשורות לחזיר ולכלאיים?
    החוק המחבר והמפריד בין השדה הכאוטי והיישוב המיושב. כיצד הכאוס מזין את הסדר וההפך. איך החוק המגביל והמפריד, מייצר תנועה אל המקור של הטוב ורע, הטמא והטהור - המקור לכל הדואליזם.
    ---

    שערי צדק - שער ב':וזה המקום שנכשלים הרשעים בו שאין מוציאים טעם למצות שנקראים חקים או חוקות ואינם יודעים העיקרים הגדולים והטובים התלוין בהם ולפיכך אמרה תורה חקותי תשמורו בהמתך לא תרביע כלאים ואמר ושמרתם את חקותי וארז"ל דברים שהשטן מקטרג ואומות העולם העולם משיבין עליהם כגון שעטנז ואיסור בשר בחלב וכלאים ואכילת חזיר ושאר כיוצא בהם שכולם הם בכלל החקים והנה פרה אדומה ושעיר המשתלח שניהם עדים נאמנים מגלים סתרים עליונים בסוד הבדלה דע כי סביב המלכות ויסוד כמה סרבים וסלונים והנה סביבות יסו"ד הוא השדה המלאה רוצחים ומקטרגים והוא שרו של עשו ויבא עשו מן השדה והוא עיף ששפך דמים וזהו היא השדה שבה מגלה עריות כי בשדה מצאה צעקה הנערה המאורסה ואין מושיע לה וזו היא השדה שבה הרג קין הבל ויהי בהיותם בשדה ויקם קין אל הבל אחיו ויהרגהו וזו היא השדה שבה נופלים חללים חללים וזה סוד וכל אשר יגע על פני השדה בחלל חרב או במת או בעצם אדם או בקבר וזו היא מקום הטומאות למי שהם:ויש בחדרים הפנימים שדה טוב והוא הנקרא שדה תפוחים וזהו כריח שדה אשר ברכו ידו"ד מכלל שיש שדה אחד שהוא מקולל והבן זה מאד לפיכך צוה הקב"ה בפרה אדומה וקראה חוקה זאת חוקת התורה כלומר שמצות פרה אדומה סוד גדול המבדיל בין קודש לחול ובין טומאה לטהרה הצד הפונה לפנים טהור והצד הפונה לחוץ טמאה לפיכך אפר הפרה מטהר את הטמאים ומטמא את הטהורים ושמור זה העיקר הגדול כי ממנו תכנס לכל ענייני הרחוקים:ודע כי החזיר יש בו מקצת סימני טהרה מפריס פרסה ורובו טמא לפיכך אסור לגמרי ויש בסוד הארנבת והשפן סוד בענין מעלה גרה ופרסה לא הפריסו עניינים גדולים ואמרו חזיר למה נקרא שמו חזיר שעתיד הקב"ה להחזיר לישראל לאוכלו והיודע עקרים הללו יבין כמה ספרים תלוים בחקים וחקות וזסהו לא תלכו בחקות הגוים אשר אני משלח מפניכם כי חק הפונה לפנים הוא חק שלנו והוא טהור והחק הפונה לחוץ הוא חק הגויים והוא טמא ולפי דרך זה תמצא ב' שעירים ביום הכיפורים אחד דמו נכנס לפני ולפנים ואחד משתלח לחוץ לשלח אותו לעזאזל המדברה ועל זה נאמר והיתה זאת לכם לחקת עולם בעשור לחדש והמבין זה יבין סוד הטעם למה נולדו יעקב ועשו תאומים בכרם אחד ונפרדו זה מזה וסוד ונשא השעיר עליו את כל עונותם אל ארץ גזרה נפלאות בסוד שנאמר ואת עשו שנאתי ואשים את הריו שממה ושניהם נולדו בכרם אחד ושניהם סוד חק בינה שמעה זאת וסוד והלא אח עשו ליעקב נאום ידו"ד ואוהב את יעקב ואת עשו שנאתי ואשים את הריו שממה ושניהם נולדו בכרס אחד וזה סוד של טומאה טהרה תלוין במלת חק וזה סוד ערלה ומילה וסוד עץ הדעת טוב ורע ואם תבין בסוד עקרים הללו יתבארו לפניך בכל מקום שתמצא בתורה לשון חקים או חקות והמבין זה יבין עוד אם לא בריתי יומם ולילה חקות שמים וארץ לא שמתי סודות עמוקים ונפלאות גנוזות במקומות הללו וזה סוד את חקתי תשמרו ומכאן תכנס לסוד הגלות ולסוד הגאולה ומה טעם שנגאלו ישראל ממצרים:


    40 min
  • על מיניות בקבלה - פרק מיוחד | חלק א

    פרק מיוחד עם אבי טאוב!

    מדוע ספרות הקבלה בוחרת ואף מרבה לעסוק בדימויים ומשלים מיניים, לעיתים אפילו בוטים?

    ושמא לא טעו השבתאיים, היתכן שניתן להבין את היישומים השבתאיים לדימויים הללו?

    כיצד גילוי עריות, שהוא טאבו כה חזק, משמש משל לגיטימי לכאורה בספר הזוהר?

    על ההקשרים בין מיניות לסודיות ומה ניתן ללמוד מהם

    26 min
  • שערי אורה שער ב | 36 | חוק וחקיקה

    מה ההבדל בין חוק משפטי למצווה? מה גבולות החוק ומדוע הוא חייב להתגמש ולהתרחב? מה היחס בין החוק הכתוב לדיבור? ומדוע תורה שבכתב מתפרשת על ידי תורה שבעל פה.

    וגם קצת על נושא שחוזר בכתבי מהר"י ג'יקלטיליא: היפוך הנקבי והזכרי. כיצד המלכות הנקבית, רחבה מהחוק הזכרי הפרטי, הדיני והתקיף. ואיך דווקא המרחב הנקבי, הוא הפרשנות השלמה ולמעשה קיומו, של הקו והחוק הזכרי.



    והמידה הזאת נקראת בתורה בלשון חוק, ועתה יש לי להאיר עיניך בדבר זה. דע כי ה' יתברך ויתברך חקק כל היצורים ותלה גבולם ושיעורם בשמו הגדול, ונתן קץ וגבול לכל הנבראים שבעולם. ולכל הנבראים עליונים ותחתונים יש קץ וגבול, ולשמו הגדול אין לו קץ וגבול, באמרו קץ שם לחשך ולכל תכלית הוא חוקר אבן אפל וצלמות (איוב כח, ג). ואומר: לכל תכלה ראיתי קץ רחבה מצותך מאד (תהלים קיט, צב). ופירוש הפסוק הזה כן הוא; כל דבר ודבר מכל הנבראים יש לו גבול ותכלית, אבל אותה המידה הנקראת מצווה שהיא סוד ספירה עשירית משמו הגדול, והיא הראשונה ממטה למעלה והאחרונה מלמעלה למטה ונקראת מצווה, אין לה גבול כי רחבה היא מאוד, והיא המקפת בכל הנבראים ונותנת להם שיעור והטעם שנקראת מצווה, כי כל עניני ה' יתברך נעשית על ידה, ועל פי מצוותה מתנהגים כל הנבראים שבעולם. וזהו סוד התורה והמצווה: התורה זו תורה שבכתב, והמצווה זו תורה שבעל פה. כי תורה שבכתב יש לנו להתנהג בה על צווי אדנ"י הנקרא מצווה, הנקראת תורה שבעל פה. ולפיכך אמר הכתוב: לכל תכלה ראיתי קץ רחבה מצותך מאד.


    42 min
  • שערי אורה | 35 | - גאולה , הו גאולה

    איך הנפילה הופכת לגאולה? למה גאולה שלמה היא היכולת של הנפול להפוך בעצמו לגואל? ועל 3 גאולות: חירות, גואל, וגאולה, ומה ההבדל בין מהפכה , תנועה וחירות?

    איך המלכות הנקבית הופכת לזכרית - לגואל? כיצד הזיווג עם הממד הנפול, לא גואל אותו, אלא הופך אותו בעצמו לגואל. מסתבר שהציור בו האל הזכרי מושיע את האנושי הנקבי, התלוי בו ונזקק אליו, הוא לא הציור השלם. דווקא האוטונומיה של הנברא, להפוך לגואל בעצמו, עד שאינו נזקק לסעד תמידי, היא השלמת התהליך. החלק בו מתבאר עניין גאולה שיש עמה חירות ושאין עמה חירות, נקטע בשל כשלים טכניים. עמכם הסליחה.

    דע כי לפעמים נקרא בלשון גואל. והטעם, דע כי בהתחבר אל ח"י עם אדנ"י, שהוא סוד הגאולה ותפילה, הרי אדנ"י מתמלא משפע הגאולה, וגם מידת אדנ"י פועלת גאולה בשליחות אל ח"י ומצלת את הצדיקים וגואלת אותם מכל פגע ומחלה ומכל מיני משחית ופורעניות, ונקראת באותה השעה המלאך הגואל. ולפי שמידת אדנ"י, הנקראת שכינ"ה, היה הולכת עם יעקב בשליחות אל ח"י, כאמרו: אם יהיה אלהים עמדי ושמרני בדרך הזה ושבתי בשלום אל בית אבי והיה יהו"ה לי לאלהים (בראשית כח, כ), והיתה המידה הזאת הולכת עם יעקב לגאול אותו מכל מיני משחית, אמר יעקב: המלאך הגואל אותי מכל רע (שם מח, טז). והטעם שקרא למידה זו מלאך, לפי שאינה פועלת גאולה אלא בשליחות אל ח"י, שהרי היא עצמה צריכה גאולה, כאמרם ז"ל 'גלו למצרים שכינה עמהם'. ולפיכך כשאדני פועל גאולה, הוא בשליחות אל ח"י. ולכן נקרא המלאך הגואל, כלומר נקרא בשם המשלחו. וביאור העיקר הזה: דע, כי מידת היוב"ל למעלה היא שביעית, היא עליונה, והיא סוד הגאולה השלמה והחירות; ומן היובל, שהיא סוד הגאולה השלמה, מקבלת מידת אל ח"י שפע הגאולה ומביא גאולה לעולם, כמו שמקבל מן היובל כוח החיים ונקרא על זה אל ח"י. ודע כי בכוח ספירת היובל, שנמשכת באל חי, נגאלו ישראל ויצאו ממצרים, שנאמר: וחמושים עלו בני ישראל מארץ מצרים (שמות יג, יח); אל תקרי וחמושים אלא וחמישים. וכן הוא אומר: יובל היא שנת החמישים שנה, וכתיב: גאולה תהיה לו וביובל יצא, וכתיב: ובכל ארץ אחוזתכם גאולה תתנו לארץ (ויקרא כה, כד). והכלל הגדול הוא שכתוב: בשנת היובל הזאת תשובו איש אל אחוזתו (שם, יג) ודע כי מן היובל מושך אל חי הגאולה וגואל את הצדיקים, בשעה שהוא סומך לאדנ"י. נמצא היובל, שביעית עליונה, והשבת שהוא סוד אל חי, שביעית תחתונה. ואנו סופרים ליובל שבע שבתות שנים, ולשבת ששת ימים וביום השביעי שבת. ואם תאמר: היובל היא תחילת השמינית כאמרו 'שנת החמישים'? דע כי בעזרת השם בעניין זה נרמוז לך עיקרים גדולים, בהגיענו לביאור שם יהו"ה יתברך, שהוא סוד היובל וסוד בינה, ושם אתן את דודי לך:

    24 min
  • שערי אורה | 33 | לסמוך את התפילה הנפולה - חלק א

    מה מסתתר בהדרכה: "לסמוך גאולה לתפילה"?

    למה התפילה במהותה נפולה? ומי סומך את מי? האם החלק השבור הוא תפילת שמונה עשרה או שאר חלקי התפילה? על החלקים הנפולים שמתגלים בתפילה ואיך אפשר לתמוך אותם

    אמנות: איש נופל . הלל צהנווירט

    צריך אני לעוררך על עיקר גדול: דע כי בהתאחד מידת אל ח"י במידת אדנ"י אזי מידת אדנ"י יושבת על כיסא המלכות ומושלת על כל הנבראים, וכשא"ל ח"י נבדל ומסתלק ממנה אזי מידת אדנ"י, שנקרא שכינה, הולכת בגלות תחת שאר ממשלות וכוחות נכריות, והסוד: ושפחה כי תירש גבירתה (משלי ל, כג). לפיכך אמרו: צריך לסמוך גאולה לתפילה, כי סוד גאולה, אל ח"י, וסוד תפילה, אדנ"י ובהיותם שניהם סמוכים זה לזה אזי הכול בייחוד בשלימות ובברכה, וסימן: סומך ה' לכל הנופלים (תהלים קמה, טו). ואומר: נפלה לא תוסיף קום (עמוס ה, ב). ולפיכך צריכים ישראל להתכוון בכל יום כוונה גדולה לסמוך גאול"ה לתפיל"ה, כדי שיתחברו ויתאחדו שני שמות הללו. וכשמגיע אדם בברכת אמת ויציב לגאל ישראל, צריך להתכוון בלבו סוד גאולה זו מה היא, והיאך סומך אותה לתפילה כשמתחיל 'אדנ"י שפתי תפתח', כי בכאן הוא העיקר הגדול. ואותו חכם שהיה משתבח שפעם אחד סמך גאולה לתפילה, אל יעלה בדעתך כי שאר הימים היה מפסיק ומספר בין גאולה לתפילה והיה עובר עבירה; חלילה חלילה לה' אלהינו, וחלילה לחסידיו ועבדיו הקדושים מעשות כדבר הזה. אלא סוד סמיכות גאולה לתפילה, שהיה מתכוון בברכת אמת ויציב להמשיך כל הצינורות ולייחד כל הספירות עד שתגיע המשכות כל הצינורות אצל חתימת גאל ישראל, וכשהתחיל אדני שפתי תפתח, נח כוח א"ל חי במידת אדנ"י ונתאחדו הספירות על ידי חכם זה:


    וזהו דבר גדול שצריך מחשבה נכונה, להמשיך כל הצינורות ולסדר כל הספירות עד שיגיעם כולם למידת אל ח"י, ויריקו כולם במידת אדנ"י. ולפי שדבר גדול כזה אין כוח ביד האדם להתכוון בו ולעשותו בכל יום, הוצרך לומר 'פעם אחת סמך גאולה לתפילה'. לפי שהסמיכה הזאת בדיבור ובמעשה היתה, שהיה יודע לכוון אל הכוחות ולהמשיך השפע דרך הצינורות עד שהגיעם כולם לאל מ"י, ומשם הריק בשם אדנ"י. וזהו סוד סמיכת גאולה לתפילה, וסימן: סמוכים לעד לעולם עשויים באמת וישר (תהלים קיא, ח). ולפי שסוד גאולה ותפילה הוא סוד אל ח"י אדנ"י, והוא סוד זכור ושמור, אמרו ז"ל: אילו שמרו ישראל שבת אחת כהלכה מיד נגאלין. וזהו טעם ברור שיהיו סומכים כל ישראל זכור אצל שמור, שזהו סוד סומך גאולה לתפילה. ואם תאמר:


    מדוע לא נגאלו ישראל אותו היום שסמך אותו החכם גאולה לתפילה? דע כי אדם אחד אינו יכול לסמוך אלא כפי שיעור אדם, אבל אם כל ישראל היו סומכין כפי שיעור כל השלמות והמילוי המספיק להתחבר ולהתאחד גאולה בתפילה, אז היו נגאלין כולן. וסוד סמך גאולה לתפילה בסוד אל ח"י אדנ"י הוא סוד הגואל משחת חייכי, המעטרכי חסד ורחמים, המשביע בטוב עדיך, תתחדש כנשר נעורייכי (שם קג, ה):


    ואחר שעוררנוך על העיקר הגדול הזה, דע כי ה' יתברך ויתברך כשרצה לגאול את ישראל ממצרים חיבר מידת אל ח"י הנקרא גאולה, למידת אדנ"י הנקרא תפילה, והסוד:


    ויאנחו בני ישראל מן העבודה ותעל שועתם אל האלהים מן העבודה (שמות ב, כג), וכתיב: וירא אלהים את בני ישראל וידע אלהים (שם) והסוד הגדול:


    וגם אני שמעתי את נאקת בני ישראל אשר מצרים מעבידים אותם ואזכור את בריתי (שם ו, ה).

    31 min

About שערי אורה

From the publisher's feed

לימוד בספר שערי אורה לרבי יוסף ג'יקטיליא (מגדולי המקובלים במאה ה-13)