
Sign up to save your podcasts
Or


שיעור ראשון בשער המרכזי של הספר
על שם הויה ושם אלהים. עולם חסר ועולם מלא. מדוע מופיעים 2 סיפורי בריאה בספר בראשית? מה פשר השינוי בין שם אלהים המופיע בסיפור הראשון, ושם הוי"ה המופיע רק בתיאור השני?
מדוע שם הוי"ה מופיע לצד שם אלהים?
דיברנו על המשמעויות השונות של שם אלהים וכיצד שם זה המייצג את החסרון הטבעי יכול להכיל בתוכו דיבור פרסונלי, כמו גם שתנועת החסרון בבריאה תתגלה כתנועת הופעה מוחדשת תמידת.
שערי צדק - שער ב':וזה המקום שנכשלים הרשעים בו שאין מוציאים טעם למצות שנקראים חקים או חוקות ואינם יודעים העיקרים הגדולים והטובים התלוין בהם ולפיכך אמרה תורה חקותי תשמורו בהמתך לא תרביע כלאים ואמר ושמרתם את חקותי וארז"ל דברים שהשטן מקטרג ואומות העולם העולם משיבין עליהם כגון שעטנז ואיסור בשר בחלב וכלאים ואכילת חזיר ושאר כיוצא בהם שכולם הם בכלל החקים והנה פרה אדומה ושעיר המשתלח שניהם עדים נאמנים מגלים סתרים עליונים בסוד הבדלה דע כי סביב המלכות ויסוד כמה סרבים וסלונים והנה סביבות יסו"ד הוא השדה המלאה רוצחים ומקטרגים והוא שרו של עשו ויבא עשו מן השדה והוא עיף ששפך דמים וזהו היא השדה שבה מגלה עריות כי בשדה מצאה צעקה הנערה המאורסה ואין מושיע לה וזו היא השדה שבה הרג קין הבל ויהי בהיותם בשדה ויקם קין אל הבל אחיו ויהרגהו וזו היא השדה שבה נופלים חללים חללים וזה סוד וכל אשר יגע על פני השדה בחלל חרב או במת או בעצם אדם או בקבר וזו היא מקום הטומאות למי שהם:ויש בחדרים הפנימים שדה טוב והוא הנקרא שדה תפוחים וזהו כריח שדה אשר ברכו ידו"ד מכלל שיש שדה אחד שהוא מקולל והבן זה מאד לפיכך צוה הקב"ה בפרה אדומה וקראה חוקה זאת חוקת התורה כלומר שמצות פרה אדומה סוד גדול המבדיל בין קודש לחול ובין טומאה לטהרה הצד הפונה לפנים טהור והצד הפונה לחוץ טמאה לפיכך אפר הפרה מטהר את הטמאים ומטמא את הטהורים ושמור זה העיקר הגדול כי ממנו תכנס לכל ענייני הרחוקים:ודע כי החזיר יש בו מקצת סימני טהרה מפריס פרסה ורובו טמא לפיכך אסור לגמרי ויש בסוד הארנבת והשפן סוד בענין מעלה גרה ופרסה לא הפריסו עניינים גדולים ואמרו חזיר למה נקרא שמו חזיר שעתיד הקב"ה להחזיר לישראל לאוכלו והיודע עקרים הללו יבין כמה ספרים תלוים בחקים וחקות וזסהו לא תלכו בחקות הגוים אשר אני משלח מפניכם כי חק הפונה לפנים הוא חק שלנו והוא טהור והחק הפונה לחוץ הוא חק הגויים והוא טמא ולפי דרך זה תמצא ב' שעירים ביום הכיפורים אחד דמו נכנס לפני ולפנים ואחד משתלח לחוץ לשלח אותו לעזאזל המדברה ועל זה נאמר והיתה זאת לכם לחקת עולם בעשור לחדש והמבין זה יבין סוד הטעם למה נולדו יעקב ועשו תאומים בכרם אחד ונפרדו זה מזה וסוד ונשא השעיר עליו את כל עונותם אל ארץ גזרה נפלאות בסוד שנאמר ואת עשו שנאתי ואשים את הריו שממה ושניהם נולדו בכרם אחד ושניהם סוד חק בינה שמעה זאת וסוד והלא אח עשו ליעקב נאום ידו"ד ואוהב את יעקב ואת עשו שנאתי ואשים את הריו שממה ושניהם נולדו בכרס אחד וזה סוד של טומאה טהרה תלוין במלת חק וזה סוד ערלה ומילה וסוד עץ הדעת טוב ורע ואם תבין בסוד עקרים הללו יתבארו לפניך בכל מקום שתמצא בתורה לשון חקים או חקות והמבין זה יבין עוד אם לא בריתי יומם ולילה חקות שמים וארץ לא שמתי סודות עמוקים ונפלאות גנוזות במקומות הללו וזה סוד את חקתי תשמרו ומכאן תכנס לסוד הגלות ולסוד הגאולה ומה טעם שנגאלו ישראל ממצרים:
פרק מיוחד עם אבי טאוב!
מדוע ספרות הקבלה בוחרת ואף מרבה לעסוק בדימויים ומשלים מיניים, לעיתים אפילו בוטים?
ושמא לא טעו השבתאיים, היתכן שניתן להבין את היישומים השבתאיים לדימויים הללו?
כיצד גילוי עריות, שהוא טאבו כה חזק, משמש משל לגיטימי לכאורה בספר הזוהר?
על ההקשרים בין מיניות לסודיות ומה ניתן ללמוד מהם
מה ההבדל בין חוק משפטי למצווה? מה גבולות החוק ומדוע הוא חייב להתגמש ולהתרחב? מה היחס בין החוק הכתוב לדיבור? ומדוע תורה שבכתב מתפרשת על ידי תורה שבעל פה.
וגם קצת על נושא שחוזר בכתבי מהר"י ג'יקלטיליא: היפוך הנקבי והזכרי. כיצד המלכות הנקבית, רחבה מהחוק הזכרי הפרטי, הדיני והתקיף. ואיך דווקא המרחב הנקבי, הוא הפרשנות השלמה ולמעשה קיומו, של הקו והחוק הזכרי.
איך הנפילה הופכת לגאולה? למה גאולה שלמה היא היכולת של הנפול להפוך בעצמו לגואל? ועל 3 גאולות: חירות, גואל, וגאולה, ומה ההבדל בין מהפכה , תנועה וחירות?
איך המלכות הנקבית הופכת לזכרית - לגואל? כיצד הזיווג עם הממד הנפול, לא גואל אותו, אלא הופך אותו בעצמו לגואל. מסתבר שהציור בו האל הזכרי מושיע את האנושי הנקבי, התלוי בו ונזקק אליו, הוא לא הציור השלם. דווקא האוטונומיה של הנברא, להפוך לגואל בעצמו, עד שאינו נזקק לסעד תמידי, היא השלמת התהליך. החלק בו מתבאר עניין גאולה שיש עמה חירות ושאין עמה חירות, נקטע בשל כשלים טכניים. עמכם הסליחה.
להתחיות זה למות ולחיות. איך הגאולה, לא מבטלת את המוות, אלא מגחה שהוא רגע בתוך התחדשות.
מה מסתתר בהדרכה: "לסמוך גאולה לתפילה"?
למה התפילה במהותה נפולה? ומי סומך את מי? האם החלק השבור הוא תפילת שמונה עשרה או שאר חלקי התפילה? על החלקים הנפולים שמתגלים בתפילה ואיך אפשר לתמוך אותם
אמנות: איש נופל . הלל צהנווירט
צריך אני לעוררך על עיקר גדול: דע כי בהתאחד מידת אל ח"י במידת אדנ"י אזי מידת אדנ"י יושבת על כיסא המלכות ומושלת על כל הנבראים, וכשא"ל ח"י נבדל ומסתלק ממנה אזי מידת אדנ"י, שנקרא שכינה, הולכת בגלות תחת שאר ממשלות וכוחות נכריות, והסוד: ושפחה כי תירש גבירתה (משלי ל, כג). לפיכך אמרו: צריך לסמוך גאולה לתפילה, כי סוד גאולה, אל ח"י, וסוד תפילה, אדנ"י ובהיותם שניהם סמוכים זה לזה אזי הכול בייחוד בשלימות ובברכה, וסימן: סומך ה' לכל הנופלים (תהלים קמה, טו). ואומר: נפלה לא תוסיף קום (עמוס ה, ב). ולפיכך צריכים ישראל להתכוון בכל יום כוונה גדולה לסמוך גאול"ה לתפיל"ה, כדי שיתחברו ויתאחדו שני שמות הללו. וכשמגיע אדם בברכת אמת ויציב לגאל ישראל, צריך להתכוון בלבו סוד גאולה זו מה היא, והיאך סומך אותה לתפילה כשמתחיל 'אדנ"י שפתי תפתח', כי בכאן הוא העיקר הגדול. ואותו חכם שהיה משתבח שפעם אחד סמך גאולה לתפילה, אל יעלה בדעתך כי שאר הימים היה מפסיק ומספר בין גאולה לתפילה והיה עובר עבירה; חלילה חלילה לה' אלהינו, וחלילה לחסידיו ועבדיו הקדושים מעשות כדבר הזה. אלא סוד סמיכות גאולה לתפילה, שהיה מתכוון בברכת אמת ויציב להמשיך כל הצינורות ולייחד כל הספירות עד שתגיע המשכות כל הצינורות אצל חתימת גאל ישראל, וכשהתחיל אדני שפתי תפתח, נח כוח א"ל חי במידת אדנ"י ונתאחדו הספירות על ידי חכם זה:
וזהו דבר גדול שצריך מחשבה נכונה, להמשיך כל הצינורות ולסדר כל הספירות עד שיגיעם כולם למידת אל ח"י, ויריקו כולם במידת אדנ"י. ולפי שדבר גדול כזה אין כוח ביד האדם להתכוון בו ולעשותו בכל יום, הוצרך לומר 'פעם אחת סמך גאולה לתפילה'. לפי שהסמיכה הזאת בדיבור ובמעשה היתה, שהיה יודע לכוון אל הכוחות ולהמשיך השפע דרך הצינורות עד שהגיעם כולם לאל מ"י, ומשם הריק בשם אדנ"י. וזהו סוד סמיכת גאולה לתפילה, וסימן: סמוכים לעד לעולם עשויים באמת וישר (תהלים קיא, ח). ולפי שסוד גאולה ותפילה הוא סוד אל ח"י אדנ"י, והוא סוד זכור ושמור, אמרו ז"ל: אילו שמרו ישראל שבת אחת כהלכה מיד נגאלין. וזהו טעם ברור שיהיו סומכים כל ישראל זכור אצל שמור, שזהו סוד סומך גאולה לתפילה. ואם תאמר:
מדוע לא נגאלו ישראל אותו היום שסמך אותו החכם גאולה לתפילה? דע כי אדם אחד אינו יכול לסמוך אלא כפי שיעור אדם, אבל אם כל ישראל היו סומכין כפי שיעור כל השלמות והמילוי המספיק להתחבר ולהתאחד גאולה בתפילה, אז היו נגאלין כולן. וסוד סמך גאולה לתפילה בסוד אל ח"י אדנ"י הוא סוד הגואל משחת חייכי, המעטרכי חסד ורחמים, המשביע בטוב עדיך, תתחדש כנשר נעורייכי (שם קג, ה):
ואחר שעוררנוך על העיקר הגדול הזה, דע כי ה' יתברך ויתברך כשרצה לגאול את ישראל ממצרים חיבר מידת אל ח"י הנקרא גאולה, למידת אדנ"י הנקרא תפילה, והסוד:
ויאנחו בני ישראל מן העבודה ותעל שועתם אל האלהים מן העבודה (שמות ב, כג), וכתיב: וירא אלהים את בני ישראל וידע אלהים (שם) והסוד הגדול:
וגם אני שמעתי את נאקת בני ישראל אשר מצרים מעבידים אותם ואזכור את בריתי (שם ו, ה).
From the publisher's feed