אחרי המוכר והקריאה להרפתקה, בפרק החדש של "תחנות מסע הגיבור", אלון ויוני חוצים את הסף לעולם לא נודע. הם נופלים למחילה, קופצים מחלון חדר הילדים ועוברים בשער שמוביל אותם אל מציאות חדשה ומאתגרת. חציית הסף היא אחד השלבים הדרמטיים במסע הגיבור – כאן הגיבור נתלש מהעולם המוכר ומתחיל להתמודד עם מציאות שלא רק תאתגר אותו מבחוץ, אלא גם תעמיד אותו מול עצמו. בפרק הזה נבחן את הספים השונים שבדרך, גם את אלו שנמצאים רק בנפש פנימה כמו ב"חנות קטנה ומטריפה", ונגלה את הדמויות והכוחות שיעזרו לנו לחצות אותם. ומה זה דורש מאיתנו לעשות?

תרגיל הכתיבה הפעם הוא ציור של הסף האישי שלכם – לא רק מהו, אלא איך הוא נראה ומאפיין אתכם. אפשר גם לכתוב ולתאר את הסף במילים.

איזהו גיבור? בעזרת הרקולס (של דיסני כמובן) אנחנו מתחקים אחרי האוריג'ין של הגיבור שלנו. אנחנו כבר יודעים שהגבורה שלו אינה רק כוח ושרירים. מלידתו הגורל מסמן לגיבור המיתי את הדרך שהוא צריך לעבור ויחד איתו נולד גם הנמסיס, אויבו המושבע, שמסמל את ההפך הגמור שהוא בדיוק אותו דבר. חוץ מהרקולס נפגוש את באטמן ואת ממלכת אור הירח ונראה אם התנ"ך גם הוא מיתולוגי או פוסט-מיתולוגי. נדבר על ילדים ומלאכים ונלמד להכיר איך דרך הלידה הראשונה של הגיבור, לידת גורל, מגיעה גם הלידה השניה: מבחירה.

פרק חדש ובו אנו עוברים לשלב השני במסע הגיבור. הקריאה להרפתקה! מהו אותו קול שאומר לנו "לך לך"? מה ג'ק סקלינגטון מ"הסיוט שלפני חג המולד" מחפש בחייו (או מותו?). האם זה קשור לבמבי או שאלון פשוט רוצה לדבר על במבי? מה הרגישו היוצאים ממצרים בעודם חוצים את ים סוף? האם "לשבור את הקרח 2" מביא את הקריאה להרפתקה העצלנית ביותר אי פעם? ומה יש למשורר האמפיבי ק. צפרדע לומר על זה? כל זאת ועוד בפרק.

בפעם הבאה: חוצים את ים סוף! אה... חוצים את הסף!

עונה חדשה בפודקאסט והפעם יוני ואלון יוצאים למסע הגיבור.

מסע הגיבור הוא ה"מונו-מית'", המיתוס האחד, שמהווה בסיס לכל המיתוסים לפי חוקר התרבות ג'וזף קמפבל. בכל פרק נעבור שלב אחד במסע ונראה אותו דרך פריזמה של קולנוע ואנימציה. השלב הראשון במסע הוא הבית, המוכר, רגע לפני שהמסע המתחיל. אבל אולי משהו קורה כבר שם? בואו איתנו ונראה.

הסרטים עליהם נדבר: הילדים של מחר, הסיפור שאינו נגמר, היפה והחיה ועוד.

ובפרק הבא: הקריאה להרפתקה!

החושך של למוני סניקט: ספר ילדים קסום על הקשר בין ילד וחושך. הלכנו אל תוך החשכה כדי לדבר על מוות, על קץ הנאורות ועל הבת מצווה של הבת של אדם סנדלר לעומת הבת מצווה ב"פליישמן בצרות".

שיחה שמתחילה עם יצירה תאגידית והקשר בין טכניקה לתוכן וממשיכה עם הפרספקטיבה המיוחדת של צעצוע של סיפור. האם פיקסאר באמת מאנישים חפצים או שהם מחפצנים אנשים? האם צעצועים חיים כי אנחנו משליכים עליהם רגשות או שיש להם רגשות אותנטיים משלהם? מה לעשות לאנשים שנותנים לכם "כללים" לכתיבת תסריט ולמה צעצוע של סיפור היה חייב להעשות בתלת מימד ממוחשב.

פרק שבא בעקבות "דיסני-פורמציה": https://open.spotify.com/episode/4jycwyVofHJwSi1xbIoHjO?si=1f5f448d731d46d3

יוני ואלון נוסעים לערב אנימציה בפסטיבל "אוטופיה" ובדרך מדברים על יצירה אחרי השואה, על וויל האנטינג, על תהליכי יצירה צפויים ופחות צפויים והסיבה שאנחנו ממשיכים למרות הכל לעשות סרטים.