שיא אנושי

מהו ביטחון עצמי? האם בכלל קיים דבר כזה? למה כדאי לדבר על מסוגלות עצמית יותר מאשר על ביטחון עצמי?

בפרק הזה העלינו לדיון נושא שנוגע לליבנו: השיח על ביטחון עצמי בספורט וכמה שהוא לא בר-עבודה (workable).

שיתפנו בחוויות מהקליניקה והשטח עם ספורטאים וספורטאיות שחוו חוסר ביטחון, והסברנו מדוע וכיצד ניתבנו את השיח לפיתוח תחושת מסוגלות יותר מאשר לבניית ביטחון עצמי.

בין היתר, דיברנו על רוג’ר בניסטר וריצת המייל המפורסמת בהיסטוריה, ואיך דווקא היכולת לשאת כישלון מקדמת שבירה של תקרות זכוכית.

פירטנו איך נכון לפתח תחושת מסוגלות – ואיך כל זה קשור לפאטה מורגנה?

מה זה Being? מה זה Doing? ואיך הם קשורים לביצועים בספורט?

בפרק הזה צללנו לעומק ההבדל בין שני מצבי הקיום – being (הוויה) ו-doing (עשייה). הסברנו מה כל אחד מהם אומר, איך הם משפיעים על איכות החיים ועל הביצועים בספורט, ואיפה כדאי למקם את עצמנו ביניהם – לא רק כספורטאים, אלא גם כאנשים.

דיברנו על הפרדוקס של העשייה, על הנטייה שלנו לפעול בלי הפסקה, ועל החשיבות של לעצור לפעמים – פשוט להיות. ניסינו להבין איך אפשר להתנתק מהצורך התמידי בתוצאה, שיתפנו כלים ודוגמאות לאיזון בריא יותר בין הוויה לעשייה, ולבסוף... גילינו מה הקשר של כל זה לחביתה של סער.

מהי מומחיות? האם היא נלמדת או מולדת? מה הפך את הספורטאים הטובים ביותר למה שהם? איך אנשים הופכים למומחים?

בפרק הנוכחי ניסינו לפרק את המונח "מומחיות" – להבין מה הופך אדם למומחה בתחומו, ומה מבדל את הטובים ביותר מהשאר והסברנו שמומחיות אינה רק עניין של שעות תרגול, אלא בעיקר של מספר חזרות איכותיות, אינטנסיביות התרגול, והאופן שבו מתרגלים.

פתחנו בניפוץ מיתוסים רווחים: שמומחיות היא תכונה מולדת, שהמוח מקובע ואינו משתנה, ושכל מי שיתרגל 10,000 שעות יהפוך למומחה (רמז: אולי כן… אבל השאלה היא כמה מומחה בדיוק?) ומה לברון ג׳יימס היה צריך ״להקריב״ כדי להפוך להיות אחד משחקני הכדורסל הטובים בהסטוריה?

האזנה נעימה!

חברים וחברות, יש לנו אורחת מיוחדת באולפן!

נטע ריבקין המתעמלת האומנותית האולימפית שהשתתפה ב-3 אולימפיאדות (!!!) הצטרפה אלינו לפרק מיוחד של שיא אנושי.

השיחה עם נטע הייתה מיוחדת מהרבה בחינות, אבל אם היינו צריכים לשים את האצבע על דבר אחד הוא היכולת של נטע לדבר את התהליכים המנטליים אותם עברה בקריירה המרשימה שלה באופן ממוקד, מלמד ונוגע ללב.

דיברנו עם נטע על ההבדלים בין השתתפות במשחקים האולימפיים בהם היא הגיעה כספורטאית צעירה לעומת המשחקים האולימפיים בהם הציפיות ממנה היו גבוהות במיוחד, איך מצליחים להמשיך לקחת חלק בענף כל כך אינטנסיבי שבו נהוג לפרוש אחרי מחזור אולימפי אחד? (ולעשות שלושה!) ומהן התובנות המנטליות שאספה לאורך הדרך והייתה רוצה להעביר הלאה לספורטאים וספורטאיות צעירים ובעצם - כל מי שרוצה להיות טוב יותר במה שהוא עושה.

האזנה נעימה!

חברים וחברות, יש לנו אורח מיוחד באולפן! אורי ששון, המדליסט האולימפי, הצטרף אלינו לפרק מיוחד של שיא אנושי.

בשיחה פתוחה ומעמיקה, אורי משתף על האתגרים המנטליים שעיצבו אותו בדרכו להישג האדיר – זכייה במדליה אולימפית. דיברנו על הרגעים המכריעים בקריירה שלו, על הדרך שבה הסיפור האישי שלו דחף אותו קדימה, על האתגר אחרי ירידת המתח של ריו וההכנות לאולימפיאדת טוקיו, ומה עבר לו בראש רגע לפני הקרב הגורלי על המדליה האולימפית הראשונה שלו.

האזנה נעימה!

מה זה מיינדפולנס? איך מגדירים את המונח, ואיך מושגים כמו רגע נוכחי, חוויה, קבלה והתבוננות בחשיבה מתחברים אליו?

בפרק הזה צללנו לעולם המיינדפולנס: דיברנו על חוויית הנוכחות ברגע, איך אפשר לתרגל מיינדפולנס ולשלב אותו בחיי היומיום, וגם איך עבודה עם מיינדפולנס – כערך וככלי – יכולה לשפר ביצועים בספורט.

שוחחנו על המדיטציה הראשונה של מייקל ג’ורדן עם פיל ג’קסון ולמה הוא השאיר עין אחת פתוחה, חשפנו למי גיא צייר ציור של פיטר-פן (רמז: התשובה בגוף השאלה...), וגילינו למה סער *נאלץ* לעשות מדיטציה בטיסה חזרה לארץ.

האזנה נעימה!

מהן מחשבות? מהם תהליכי חשיבה? כיצד הן משפיעות על חיי היומיום שלנו, על הביצועים של ספורטאים וספורטאיות, ואפילו על העבודה שלנו כפסיכולוגים בספורט?

בפרק הזה נצלול לעולם החשיבה: נסביר מהן מחשבות ותהליכי חשיבה, נפרט את דפוסי החשיבה השליליים הנפוצים ביותר, ונשתף מקרים שבהם גם הספורטאים שאנו עובדים איתם – וגם אנחנו כפסיכולוגים – מצאנו את עצמנו מתמודדים עם מחשבות שליליות.

נשוחח על תפקיד המדיטציה בהתמודדות עם חשיבה שלילית, נגלה על מה גיא חושב בזמן שהוא עושה מדיטציה, ונחשוף מה גרם לסער להרגיש מתחזה על הדשא בבלומפילד.

האזנה נעימה!

למה אנחנו מתכוונים כשאנחנו אומרים התאוששות? למה ספורטאים חייבים לדעת איך להתאושש כדי לדעת איך לדחוף את עצמם לקצה?האם מנוחה היא מילה גסה? בפרק הנוכחי הסברנו את המשמעות של התאוששות בספורט ומרכיביה ואיך היא מהווה חלק בלתי נפרד מהיכולת להגיע לביצועי שיא. דיברנו על התאוששות מנטלית וגופנית, מהם המשאבים העיקריים שספורטאים וספורטאים צריכים למלא באמצעות התאוששות ולמה להתכונן לתחרות בלי דגש על התאוששות טובה בין מקצה למקצה ובשגרת האימונים דומה לאייפון בלי סוללה? תהנו :)

מהו כישרון? האם הוא מנבא הצלחה בספורט? האם מי שאין לו כישרון לא יכול להיות ספורטאי? בפרק הנוכחי ניסינו לענות על שאלות אלו ובעיקר על השאלה: האם ספורטאים כשרוניים בורכו בברכה שמיימית או למעשה קיבלו נטל בדמות חרב פיפיות. דיברנו על גיא שהיה מאוד כישרוני לגילו וסער שהיה מאוד לא כישרוני לגילו - ואיך שנינו לא הגיענו להיות שחקני כדורגל, על עוד גיא (אסולין) הכישרוני ומה קרה לו בדרך ועל למה כשרון עשוי לגרום הרבה תסכול בקרב ספורטאים צעירים ולמה הוא עשוי לגרום להימנעות מעבודה קשה. כמובן שגם הסברנו כיצד ניתן להימנע ולהפחית את הסיכוי שכישרון יהפוך לקללה ונתנו המלצות פרקטיות ליישום כך שגם שחקנים כשרוניים וגם כאלו שלא יוכלו ליהנות מספורט ולקבל הזדמנות משמעותית להצליח. תהנו :)

ממשיכים מאיפה שעצרנו בפרק הקודם - המונח ״קבלת החלטות״ נזרק לאוויר פעמים רבות כאשר מנתחים ביצועים של ספורטאים וספורטאיות, אבל האם אנחנו יודעים בכלל מהי קבלת החלטות? לאחר שבפרק 10 הסברנו מהן החלטות ״מערכת 1״ (החלטות מהירות וכמעט אוטומטיות המתקיימות תוך כדי ביצוע) בפרק הנוכחי התמקדנו בקבלת ההחלטות של ״מערכת 2״ אשר פועלות יותר בהחלטות קריירה כגון: להתחרות בתחרות הבאה או לא, התמודדות עם פציעות, פרישות, האם לדבר עם המאמן על משהו שמפריע לי ועוד. הסברנו מתי מערכת 2 ממש יכולה להפריע, הסברנו איך אנחנו עוזרים לספורטאים לקבל החלטות גדולות וגם הסברנו... ואיך האמהות שלנו השפיעו על היכולת שלנו לקבל החלטות?!