שיחות עם איילת קלטר על התנהגויות אכילה, משקל ותפיסת גוף

שינה. רבים מאתנו עסוקים בלספור את שעות השינה שלהם, לרחם על עצמם שישנו מעט. אנחנו עסוקים בשינה כמעט כפי שאנחנו עסוקים באכילה ובמיוחד כאשר זה נוגע לילדים שלנו. אנחנו מחפשים את כל הדרכים שהילד יישן היטב. שילך לישון כשמתאים לנו ולא יקיץ בבוקר בשעות בלתי סבירות. אנחנו סופרים לילדים את שעות השינה שלהם ומתבכיינים ומקנאים בהורים שזכו בילדים ישנוניים, אבל לא יותר מידי כי גם אז אנחנו מוטרדים. אז בדיוק כמו באוכל ובאכילה השינה טורדת את מנוחתנו. ולא בכדי אני כורכת את השינה והתנהגויות האכילה כי יש ביניהם יחסי גומלין מרתקים ועל אלו ועל עוד נושאים מרתקים אחרים נשוחח הפעם עם דר עמליה מסיקה שהיא מנהלת את הטיפול הקוגניטיבי התנהגותי בנדודי שינה, במכון השינה בבית החולים איכילוב. מרצה וחוקרת את עולמות השינה והתזונה באוניברסיטה העברית

תזונה רציונלית הוא מונח המדגים תזונה המותאמת לצרכים הקלוריים של האוכלוסייה, לבריאות שלה, ״למזונות המגן״ (כמו למשל ב 1920 עודדו צריכת חלב היות וגילו שחלב מועשר בוויטמין D מונע את מחלת הרככת בילדים שהייתה מאד נפוצה באותם ימים) , לאקלים הארץ, לתקציב המשפחתי, לתנאים הגאוגרפיים וכו... וכפי שתזונה מבוססת מדע חדרה לפוליטיקה כך היא גם חדרה למטבח הביתי.

בימים אלה כאשר רבים מאיתנו עברו ועדין עוברים חוויות קשות ומאיימות פיזית או רגשית מלווים במצבים של חוסר אונים אנחנו חשים תחושות קשות של אובדן שליטה ופגיעות. יש אומרים שעבור אנשים רבים אירועי השנה האחרונה ולא רק הן חוויות טראומטיות קשות. מחקרים מצביעים על כך שאנשים רבים המתקשים להתמודד עם אירועי הטראומה משתמשים בפתרונות שעיקרם הופכים פוגעניים. אחד מהם הוא – הפרעות אכילה. במובנים רבים יש חיבור חזק בין טראומה והפרעות אכילה ולשם כך הזמנתי לשיחתנו היום את ד"ר אפרת כהן נוימן. עובדת סוציאלית ומטפלת בהפרעות אכילה וטראומה. מרצה ומדריכה.

ארוחות מלכות בספרות

עם אביבית משמרי, סופרת, מו"לית ועורכת ישראלית

לפני שנים רבות חי בטורקיה איש חכם ושמו ג'וחא נאסר א דין. כך פותח הספור הקרוי הבגד הרעב. סיפור עַם המספר על ג'וחא שהגיע בבגדיו הבלויים לארוחה חגיגית אחרי שעזר לאנשים בדרכו לסעודה חגיגית רבת-משתתפים והכניסה למשתה נאסרה עליו בגלל בגדיו. הלך ג'וחא לביתו, התקלח ולבש בגדי פאר ושב לאירוע. הפעם הוא הורשה להיכנס ולהתיישב  ליד השולחן, אבל כשהוגש לו האוכל, במקום להכניסו לפיו הוא החל "מאכיל" את בגדיו. לסועדים שתהו למעשיו, השיב: כשהייתי כאן עם בגדיי הבלויים לא נתתם לי לאכול ואלו עכשיו אתם מרעיפים עלי מכל טוב מכאן הבנתי שאת הבגד שלי אתם מכבדים ולא אותי. וזה רק קצה קצהו של הסיפור על האוכל ועל האוכל אותו, המספרים על סטטוס חברתי, שייכות, תרבות, רגשות, זהות, סמלים, הנאה וקיום. סיפור זה הוא פתיח לנושא בו נעסוק הפעם והוא ארוחות מלכות בספרות.

והאורחת היא אביבית משמרי. סופרת, מו"לית ועורכת ישראלית.

בעלת פטל (הוצאה לאור).

זוכת פרס רמת גן לספרות לשנת 2014 ופרס היצירה לסופרים עבריים לשנת תשע"ט.

ויחד נציץ לסירים המתבשלים על הכיריים, נריח את המטעמים ונשתכר גם מבלי להכניס ביס אחד לפה.

מיכל הייתה בת 14 כאשר הגיעה אלי לטיפול. ועד היום אני זוכרת את הטלפון ההיסטרי שלה כאשר יצאה עם אמא שלה מהמרפאה. את המילים הקשות של רופא הילדים שאמר לה שאם תמשיך להיות שמנה היא תהיה חולה ותמות צעירה ושבטח אף גבר לא ירצה להתחתן אתה. מיכל פיתחה הפרעת אכילה קשה ואושפזה. הסיפור אמיתי. הפרטים כמובן לא.

אחד הרגעים הקשים להורים לילדים עם השמנה זה הביקור אצל רופא הילדים.

הפחד מהביקורת שלו, תחושות האשם שמא הם הורים לא טובים, משקלו של הילד שהוא לכאורה עדות כואבת להורות שלהם, תחושת חוסר האונים, לכל אלה יש תפקיד משמעותי בכניסה לחדר הרופא.

המבט שלו, המשקל של הילד והפחד הכמעט מצמית שהילד שלהם חולה והוא לא בסדר.

כל אלה הופכים את הביקור לחוויה קשה עבורם ועבור הילדים שלהם.

מה תפקידו של רופא הילדים בקהילה?

איך היה נכון שינהג בילד וגם בהוריו?

איך עליו לדבר מולם כדי לשמור על תחושת הביטחון שלהם ובעיקר על ערכם ותחושתם?

על כל אלה נדבר במפגש זה ולשם כך הזמנתי את דר שרונה דובדבן ששון. לשרונה יש חמישה ילדים , היא רופאת ילדים וקשב, כותבת תוכן ומרצה בתחומי קידום בריאות. עוסקת במיניות בריאה, דימוי גוף חיובי, מיינדפולנס ועוד.

אכילת יתר, הרעבה, התקפי זלילה, הימנעות מאוכל, פחד מאוכל או שמא אובססיה עליו. כל אלו הן התנהגויות אכילה מוכרות המשתנות מאדם לאדם. על רקע המציאות שהשתלטה עלינו בשנה האחרונה בה במובנים רבים הפכנו למדינה בטראומה נראה לי מסקרן וחשוב להבין את החיבור בין טראומה והתנהגויות אכילה, את חרדת הרעב שהמלחמה מעוררת ואת הרעב שפוגש את הפליטים ולבדוק האם אפשר לקרא לרעב טראומה? איך רעב משפיע על התנהגויות האכילה שלנו? והאם הוא גורם לטראומה או דווקא תוצאה שלה?

על שאלות אלו ואחרות ננסה לענות במפגש זה שיעסוק בטראומה הרעבה והתנהגויות אכילה ואורחת שלנו תהיה ד"ר מיכל חסון רוזנשטיין, פסיכולוגית קלינית מומחית מדריכה, פסיכולוגית אחראית מחלקת נשים במרכז לבריאות הנפש מעלה הכרמל, יו"ר עמותה הישראלית למניעה, טיפול ומחקר בהפרעות אכילה. מחברת מאמרים, וגם ספר שנמצא בימים אלו בהדפסה ועוסק בצורך בהתאמת טיפול אישי להפרעות אכילה. בין היתר מקדמת טיפול בגישות הגל השלישי בפסיכותרפיה וטיפול ממוקד טראומה EMDR.

קולנוע קולינרי

כמו מים לשוקולד, ,המטבח של מרטה, גולי וג'וליה, רטטוי, צ'ארלי בממלכת השוקולד, דיינר רש, ליל סדה והרשימה ארוכה ארוכה. כל כך הרבה סרטים מדברים אוכל, משתמשים בו, אוכלים אותו ואיך לא? תאוות האכילה היא מן התאוות המשמעותיות בחיי האדם. היא יכולה לשעבד ולהנמיך אותו, לרומם, ,ללמד ולהוות מנוף מוסרי. לא פלא הוא שהדיבר הראשון של אלוהים אל האדם עסק באוכל (בראשית א',כט') והציווי הראשון דיבר על מה לאכול ומה לא. (לא לאכול מעץ הדעת) סיפור שראשיתו בפיתוי והמשכו בעונש.

במובנים רבים כל אכילה היא אכילה רגשית. בתהילים נאמר כי "יין ישמח לבב אנוש ולחם לבב אנוש יסעד". ללחם אין כאן תפקיד תזונתי, אלא נפשי, הוא לא ממלא את הכרס אלא פועל על הלב. הלחם סועד - מעניק גם סעד ומרפה ריפוי.

אז איך אפשר להבין את התנהגויות האכילה שלנו מבלי לתת את הדעת לתפקיד המפעים של האוכל בחיינו. זה המכניס טעם וריח, עצב ושמחה. זה הממלא את חיינו בהתרגשות ובצפייה. ולכן אין זה מפתיע שסרטים רבים נותנים במה ומתרגמים את האוכל ואת האכילה לשפה קולנועית. יש משהו באוכל המצטלם, שמעורר את בלוטות הטעם, הרגש, העונג והסיפוק. אוכל מופיע בקולנוע בהקשרים מיניים, תרבותיים, טקסיים, משפחתיים, וגם בהקשרים של מעמדות ומאבקים בין המינים. אוכל מדבר ומתקשר רגעים, חוויות, זיכרונות שאנחנו במילים השגורות מתקשים לבטא.

הוא מייצג אמונות, הרגלים, שפה תקשורתית. די לראות את התכונה המלווה אותנו בערבי חג השוקקים תבשילים "קדושים" ולהבין שאוכל מספר על היסטוריה, יחסים אמונה על דת ומנהגים. הוא מרגש אותנו, מסעיר, מפחיד, מבלבל. הוא אסור ומותר, בריא ולא בריא. הוא עולם של צרכים גלויים וסמויים. וכל אלה באים לידי ביטוי בקולנוע המשתמש באוכל ביצירתיות מלאת תשוקה. בה במידה, שהוא מבטא באמצעותו סלידה וגועל הוא מבטא גם חיים ומוות. ועל כל אלה נדבר היום במפגש צבעוני, תוסס, ומסעיר על קולנוע ואוכל. עם אסנת פיינזילבר ברדה מרצה לקולנוע מלאת תשוקה ותאווה לאוכל.

קישור לאתר שלה- https://www.cinemaosnat.com/

זריקות להורדת משקל בין חלום למציאות

עם פרופ' אבי קרסיק

במובנים רבים אנחנו חברה בהפרעת אכילה שעסוקה בצורך כפייתי לרדת במשקל, לפחד ממנו ולריב אתו בכל דרך אפשרית. וכמו לא בכדי כבשה חברת נובונורדיקס בסערה את השוק הזה הכמהה לפתרונות, כאשר פתחה את גל הזריקות החדש שראשיתו בסקסנדה המשכו באוזמפיק והכוכב התורן החדש ווגובי. יש הטוענים שהחברה הדנית עקפה בשוויה את חברת טסלה של אילון מאסק.

תאוות הרזון שהשתלטה עלינו זה מכבר אל מול הכישלון האינסופי לרדת במשקל ולשומרו הפכה את הזריקות לכוכב עולה בעולם הטיפול בהשמנה ועם כניסת זריקת הווגובי נדמה שהטיפול התרופתי בהשמנה עלה מדרגה וכמעט כל מי שיש מעות בכיסו יכול ליהנות ממה שאפשר לכנות בשם הקוסם התורן. במובנים  רבים התפתח בעולם תחום טיפולי חדש שיש בו קצת מהכל תעתוע, חוסר ידיעה, בלבול, תקווה, פחד ומציאות. וכדי להבין ולעשות סדר הזמנתי את פרופ' אבי קרסיק שהוא אנדוקרינולוג מומחה לסוכרת ולהשמנה, כדי שיעזור ויהיה עבורנו מורה נבוכים.

פרופ' אבי קרסיק היה נשיא האגודה הישראלית לאנדוקרינולוגיה. מנהל מרפאת ההשמנה ב DMC . היה מנהל המכון לאנדוקרינולוגיה בשיבא במשך 27 שנים. היה פרוף מן המניין אמריטוס באונ. תל אביב וכיום נמצא בבית הספר המוקם ברייכמן. ועם כל הרזומה המפואר הזה נצלול ....ואני כבר אומרת לך מראש שיש לי מלא שאלות שמעסיקות אותי ומניחה שגם את המאזינים שלנו.

בתרווד כשפיה- נשים תזונה ומדע בהיסטוריה של ישראל

עם אראלה טהר לב בן שחר

-----

הידעתם שהדיאטות הראשונות בישראל החלו כבר בתקופת הצנע?

שכבר אז החל משטור הגוף של האשה ושהדיאטות של אז מספרות סיפור מרתק על קום המדינה ועל התהליכים החברתיים שעברה האוכלוסייה בארץ?

שבשנה שהתרחשה מלחמת ששת הימים  נוסדה בארץ חברת שומרי משקל קמו לצד המאבק על שחרור גופה

של האשה על ידי מרשה פרידמן?

ושטומי לפיד אמר כבר אז שלהיות בדיאטה זה כמו לאכול בוטנים. אי אפשר להפסיק. כמה נכון. אז בעצם למה אנחנו מתמכרים כשאנחנו עושים דיאטה?

על כל אלה ועוד במפגש מרתק עם

ד"ר אריאלה טהר לב בן שחר מרצה, חוקרת וכותבת. מלמדת בתכנית המחשבה הביולוגית באוניברסיטה הפתוחה, והמחברת של :בתרווד כשפיה: נשים, תזונה ומדע בהיסטוריה של ישראל". מתעניינת בהיסטוריה של תזונה בתקופת היישוב וקום המדינה, ומתחקה אחר ההיסטוריה של ישראל כפי שהיא חבויה בספרי בישול, מדריכי דיאטה ומתכונים של מומחיות לכלכלת בית ותזונה משנות ה-30 עד ה-50 תובנות על חיי נשים בארץ, על חוויות של הגירה ועלייה, על יחסי כוחות בין מגדרים, על מדע וחיי יומיום, ועל אוכל וחברה. משכתבת את ההיסטוריה של ארץ ישראל דרך התפריט, הלשון והעיכול, סביב כבד הקישואים והחצילים, הסלט הישראלי, אבקות החלבון, הסוכרזית וימי המלפפונים והיוגורט.

לקנייה של הספר https://afikbooks.com/shop/%D7%91%D7%AA%D7%A8%D7%95%D7%95%D7%93-%D7%9B%D7%A9%D7%A4%D7%99%D7%94-%D7%90%D7%A8%D7%90%D7%9C%D7%94-%D7%98%D7%94%D7%A8%D7%9C%D7%91-2024-%D7%90%D7%A4%D7%99%D7%A7-%D7%A1%D7%A4%D7%A8%D7%95%D7%AA-%D7%99/

השמנת ילדים היא אחת הסוגיות הכי שכיחות, שמעסיקות את אנשי מקצועות הבריאות והטיפול.

זו תופעה הכורכת בתוכה עיסוק בדימוי גוף, אפליה על רקע משקל, התעללות רגשית ותחלואה נלווית.

אבל בעיקר זהו מצב שאין עבורו פרוטוקול טיפולי סדור, שיכול לעזור לילדים ו/או להוריהם להתמודד באופן מיטיב איתו.

זאת לא תהיה שיחה שגורה על גורמי סיכון, הפחדה ואשם אלא דווקא שיחה שתנגיש זוויות הסתכלות אחרות ומטיביות יותר. כך אני מקווה.

לצורך שיח מעמיק אארח את פרופ' זוהר לנדאו. מומחית ברפואת ילדים, באנדוקרינולוגיה וסוכרת בילדים ומתבגרים. פרופ' לנדאו עוסקת בתחומים שונים בתחום אנדוקרינולוגיה ילדים כמו: קומה נמוכה, התבגרות מינית מוקדמת, השמנה, בעיות בבלוטת התריס, סוכרת מסוג 1 וסוכרת מסוג 2. במקביל לעבודה הקלינית עוסקת גם במחקר בתחומים הללו. פרופ' לנדאו התמחתה באנדוקרינולוגיה ילדים במרכז "שניידר" לרפואת ילדים. הייתה מנהלת השירות לאנדוקרינולוגיה ילדים וסוכרת במרכז הרפואי "וולפסון" וניהלה את מחלקת ילדים במרכז הרפואי 'ברזילי' במשך כשלוש שנים. כיום, פרופ' לנדאו הינה אחראית תחום אנדוקרינולוגיה, סוכרת והשמנה בילדים ומתבגרים בקופת חולים 'מאוחדת' ולאחרונה הקימה מרפאה העוסקת בהשמנה בילדים באשדוד.