שיחות עם איילת קלטר על התנהגויות אכילה, משקל ותפיסת גוף

תהיי רזה זה כלכלי כך הכריזה כותרת הכתבה בדה מרקר מה 24.1.23. עוד נאמר שם שההשקעה האדירה של נשים (וגם גברים) ברזון נושאת תשואה כמעט כמו השקעה בהשכלה.

ואכן בימים בהם אידיאל היופי מנהל את החיים של כמעט כולנו, בימים בהן הרשתות החברתיות גועשות, ואושיות רשת הופכות למודל יופי כתוצאה משיתופי פעולה מסחריים כאלה ואחרים, מתוות את הסטנדרטים למה נחשב יפה, אנו נתקלים יותר ויותר בצעירים וצעירות שאומרים לעצמם כי הם שונאים את גופם. מעבר לכך בתוך תעשיית רזון סוערת חובקת עולם ושינויים פיזיולוגיים טבעיים תואמי גיל אין פלא שמצוקת דימוי גוף בקרב ילדים, בני נוער וכמובן גם מבוגרים הולכת וגדלה. רק כדי לסבר את האוזן במחקר חדש שנערך באיטליה, פרופ' גיא דורון מבית-ספר איבצ'ר לפסיכולוגיה באוניברסיטת רייכמן ועמיתיו מאוניברסיטת פדובה באיטליה הראו כי התאמת השיח הפנימי בכל הנוגע לדימוי הגוף, יכול להפחית מצוקה הנוצרת בעקבות תפיסות גוף שליליות אצל צעירות. וזה בעצם יהיה הנושא המרכזי בו נעסוק במפגש הנוכחי.  איך להקל על  אותם מכורים לסכסוך התמידי לשנאת הגוף?

פרופסור גיא דורון הינו מרצה בכיר בבית הספר לפסיכולוגיה במרכז הבינתחומי הרצליה. פרופסור דורון סיים תואר בוגר בפסיכולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים ותואר בוגר בהצטיינות באוניברסיטת מלבורן באוסטרליה. פרופסור דורון סיים באוניברסיטת מלבורן תואר מוסמך בפסיכולוגיה קלינית ואת עבודת ה PhD בחקר תפקידן של תפיסות העצמי והעולם ותפקיד מערכת ההתקשרות בהפרעה אובססיבית כפייתית (OCD).

פרופסור דורון מנהל את היחידה לחקר הפרעה טורדנית כפייתית ביחסים. ניסיונו הטיפולי כולל עבודה בבתי חולים, מרפאות פתוחות ומכוני מחקר להפרעות פסיכיאטריות.

פרופסור דורון מפתח וחוקר פלטפורמות לעזרה נפשית הוא ממייסדי GGtude פסיכולוג קליני ומדריך באוריינטציה קוגניטיבית התנהגותית.

בשנים האחרונות מציע עולם הרפואה יותר פתרונות משהיו קודם לטיפול בהשמנה. יש ניתוחים מסוגים שונים שרוול, מעקף קיבה ועוד...ויש גם תרופות כשהבולטות בהן בישראל הם הסקסנדה והאוזמפיק המיועד לחולי סוכרת, אבל במציאות הקיימת רבים משתמשים בו לירידת משקל. פתרונות אלה מעלים שאלות רבות היות והם לא נגישים לחלקים רבים של האוכלוסייה, הם אינם מהווים פתרון גורף ויש חילוקי דעות בקשר ליעילותן ובריאותן. עם זאת קשה להתווכח עם הצלחות ועם העובדה שיש הרבה אנשים שהניתוח או הזריקה הצילו את חייהם ועוררו בהם תקווה לבריאות מיטיבה ושיפור איכות חיים.

אז כדי שתוכלו לנווט בתוך מגוון הפתרונות הרפואיים הקיימים הזמנתי למפגש זה את

ד"ר יואל טולדנו שהוא אנדוקרינולוג בכיר, מטפל ביחידת אם ועובר, בי"ח לנשים, מרכז רפואי רבין, פתח תקווה. מנהל מכון סוכרת ואנדוקרינולוגיה קופת חולים מאוחדת וחבר במועצה הלאומית לסוכרת, ובאגודה הישראלית לאנדוקרינולוגיה.

ואת ד"ר שי מרון אלדר שהוא מנהל היחידה לטיפול ניתוחי בהשמנת יתר וסגן מנהל מחלקה כירורגית ב' – בבית החולים איכילוב.

אין בדברים האמורים בגדר המלצות רפואיות לניתוח זה או אחר או לשימוש תרופתי אלא שיח עדכני בתוך המציאות המורכבת הזו.

מפגש זה מתקיים בחסות חברת ג'ונסון מדטק ישראל

עשר שנים לחוק הדוגמניות

האם עזר במניעת הפרעות אכילה?

האם יצר שינוי משמעותי בתחום העיסוק במשקל בארץ?

איפה החוק היום איך נאכף ומה משמעותו בדיוק עשר שנים לאחר שאושר בכנסת

להתנהגויות אכילה, לדימוי גוף ולסוגיות המשקל שמעסיקות את כולנו.

מפגש משמעותי וחשוב עם ד"ר גליה הילדסהיימר בעלת תואר בעלת תואר דוקטור למשפטים (PhD) מאוניברסיטת בר-אילן.

מרצה וחוקרת בתחומים של ביואתיקה, משפט ובריאות, ודיני עבודה במרכז האקדמי פרס. היא עורכת דין ומגשרת.

מפגש חגיגי בנושא חשוב ומרתק – שפת האכילה בין הורים לילדים

בו, רוני צור, מטפלת בגישת שפת האכילה

דיאטנית קלינית ופסיכותרפיסטית גוף-נפש

מטפלת בקליניקה פרטית בגישת שפת האכילה

פסיכותרפיסטית במחלקת נשים המתמודדות עם פוסט טראומה מורכבת וה"א

מלמדת בתוכנית הלימודים של "שפת האכילה" לאנשי מקצועות הטיפול והבריאות שמתקיימת במרכז שילוב בחסות לימודי המשך אוניברסיטת חיפה.

מראיינת אותי בנושא שהכי יקר לליבי

"שפת האכילה בין הורים לילדים"

מאמינה שתמצאו את השעה הקרובה הזו, שהכנו לכם

מרתקת, מלמדת ובעיקר מלאת השראה, עניין אישי ומקצועי.

חלבונים אלטרנטיביים ושפת האכילה? נשמע לכם תלוש? אבל לא באמת תיכף תגלו כמה הכל קשור בהכל. בעיית האקלים, הנדסת מזון, השלכות בריאותיות, השמנה ומעל הכל כסף. איך לא? בעולם הצופה אל 2050 בו עתידים לחיות 10 מיליארד אנשי

חוויות גוף מעל ומתחת לעור

על הגוף הבריא והגוף הפגום, הקושי להתנגד לשיחים הממשטרים, הסללה גילאנית, פחד ההשתנות של הגוף, פחד להיות לא רלוונטים

על כל אלה ועוד אשוחח עם ד"ר אפרת שקד

בוגרת התכנית ללימודי מגדר, באוניברסיטת בר אילן. למדה באוניברסיטת בן-גוריון לתואר  ראשון במדעי- החיים. עסקה בחקר התנהגות בעלי- חיים.

למדה במסלול ללימודי איזון גוף-נפש במכללת רידמן ובמסלול ללימודי פסיכותרפיה גופנית ביו-סינתזה מטעם  וInternational Institute for Biosynthesis- Switzerland.

הוכשרה כסופרווייזרית לפסיכותרפיה גופנית ע"י מכללת רידמן. וכמורה לתנועה מודעת בשיטת יצחק גואטה.

מנחת קבוצות העצמה נשית מטעם שדולת הנשים ומשרד החינוך.

בעבודתה מטפלת ומנחה ומשלבת ראייה בין תחומית המעגנת את עבודתה הקלינית כפסיכותרפיסטית גופנית בשדות תאורטיים: פסיכואנליטיים, מגדריים וגופניים-נפשיים.

אבל הוא צער נפשי עמוק בעקבות שכול או אובדן אחר, והוא פוקד כל אחד מאתנו במהלך חייו.

לחוויית האבלות יש גם דפוסים תרבותיים. כל תרבות מעצבת דפוסי אבל משלה: לא רק טקסים מיוחדים אלא גם התייחסות רגשית ומחשבתית למוות ולטראומה של השכול.

ואם אלמנטים תרבותיים אז גם אוכל. גם הוא סרוג בתוך מורכבות האבל והשכול. גם הוא יכול ללמד אותנו על דרכי האבלות ויתרה מכך יכול להעמיק את האוכל כמרכיב המעשיר את חיינו ונראה מגוחך על רגע תעשיית הדיאטה והרזון שהשתלטה על חיינו. והפער בין חגיגת החיים וחגיגת האבל יכול ללמד אותנו עוד נדבך על מורכבות האוכל בחיים שלנו. שראשיתם באוכל וכך גם סופם.

כדי להבין סוגיות אלה הזמנתי את, ד"ר רונית שלו מרצה וחוקרת בתחום האבל והשכול. מרצה במכללה האקדמית עמק יזרעאל  ובמרכז שילוב בתכנית לפסיכותרפיה  גוף נפש. פסיכותרפיסטית גוף נפש במרפאה לבריאות הנפש ילדים ונוער בבית החולים העמק בעפולה. ואמנית יוצרת פעילה.30

במובנים רבים לידתה של התשוקה בגן עדן. היא החטא ועונשו. והיא נכנסת לחיינו באמצעות האוכל.

אוכל הוא צורך קיומי.

אוכל שבתרבות ההמונים של ימינו הפך לתחום חברתי המשמש אמצעי ליצירת זהות. הוא מופיע לא רק כישות גשמית אלא גם כמטאפורה לקיום הרוחני שלנו.

המזון הוא תמיד "מזון למחשבה".

המגוון העצום של המזונות והמאכלים הוא תמונת ראי של הרב-גוניות האנושית המוטמעת בחיים שלנו.

מילים אלה הם הביס הראשון, הפותח את המפגש שלנו הערב בו אראיין את ד"ר נעמה אושרי.  שבמילותיה שלה, ביתה וליבה שוכנים היום בעולם הרוח הבודהיסטי, בספרות ובשירה.

ענבל דור, פסנתרנית, זמרת, יוצרת ומורה למוזיקה

קורה לכם שיש מטופלים שנפשכם נכרכת בנפשם? שגם כשהטיפול כבר הסתיים הם מלווים אתכם שנים על גבי שנים? זה מה שקרה לי עם ענבל דור. זמרת יוצרת, פסנתרנית ומורה למוזיקה. נפגשנו לראשונה נדמה לי לפני קרוב ל 20 שנה. אני הייתי על התפר העדין בין מטפלת בשפת הדיאטה לבין מטפלת בשפת האכילה ואלו ענבל הייתה עמוק בשפת הדיאטה. הכל עדין היה בחיתוליו ולתוך הבוסריות הזו נכנס הקשר הטיפולי בין שתינו. חלפו מאז הרבה שנים והקשר הטיפולי הזה הסתיים לפני כ 16 שנים לערך. מאז אנחנו בקשר לפרקים, בצמתים שונות. אבל האהבה העמוקה שנולדה אז נותרה גם בחלוף השנים. לפני כחודשיים באחת הצמתים המזדמנות הללו חשבנו שיכול להיות מעניין לספר על הדרך המיוחדת שעברה ענבל בדרכה בשפת האכילה ובמסע הפרטי שלה מעבדות לשפת הדיאטה לחירות שבבחירה החופשית. חשבנו שזה יכול לרתק אתכם המאזינים להציץ קצת אל מאחורי הקלעים ולהרגיש מה זה בעצם טיפול בשפת האכילה.

פעילות גופנית   - אחת הסוגיות המורכבות, הנלוות לרודנות הרזון ולהפרעת האכילה החברתית. כדי לדון בה הזמנתי את פרופ' יובל חלד, מומחה לפיזיולוגיה אינטגרטיבית ופיזיולוגיה של המאמץ, מדען בעל שם עולמי בתחום הפיזיולוגיה של המאמץ ומדעי קידום הבריאות.