הרב קשתיאל לפרשת קרח התשפג - עבודת הקודש רק בשמחה ובאהבה
יש ויכוח מדוע דווקא אהרון נבחר להיות הכהן הגדול. עד כדי כך שנשרפים מאתיים חמישים איש על זה. שלא יקרב איש שלא מזרע אהרון להקריב.
וכל אחד משבטי ישראל מוציא מטה ומטה לוי שמופיע בו אהרון נבחר. המטה פורח מוציא ציץ וגומל שקדים המטה הזה מוכנס לקודש הקדשים.
פעם בשנה הכהן הגדול בקודש הקדשים רואה אותו עם הפרחים שנשארו מאות שנים ולא נבלו. אתה רואה את המטה? בזכות זה נבחרת!
כולם רוצים לעבוד את עבודת משכן ה'. מה יש באהרון?
כשעצים מלבלבים יש פריחה קודם כל לפני הפירות. מדוע צריך פריחה הרי זה מעכב את הפירות? החקלאים רגישים לזה כי הפרחים הם שבריריים.
הרב עמי שטרנברג לפני שנים הסביר, הקבה לא רק זן את העולם כולו, אלא זן בחן בחסד וברחמים, מאיר לנו פנים.
יש אדם שבא לעבוד ויש אדם שבא לעבוד בשמחה ובאהבה. זה אהרון כל עבודתו באהבה, זוהי קדושתו של אהרון. זה השורש של כל עבודת המקדש, הכל בשמחה ובאהבה.
כשהקבה נתן לנו מן במדבר זה לא היה רק מזון, הייתה שכבת טל מגינה, טעמים שונים וכו' כך ה' כלפינו וכך אנחנו אליו.
כולם רצו לעבוד אבל רק מטה אהרון פרח, כולו בשמחה ובאהבה ברגישות ועדינות, שפע של טוב.
כשהכהנים מברכים את עם ישראל זוהי הברכה שמפיעה הכי מהר. אין את זה בשום ברכת צדיק. ר שלמה זלמן כשבאו לבקש את ברכתו אמר, לכו לברכת כהנים זוהי הברכה הטובה ביותר!
עבודת שנירצית לפני ה' היא עבודה שנעשית בשמחה ואז מפסיקות התלונות על מי קיבל ומי לא קיבל. אם חס ושלום מפסיקה עבודת האהבה כמו בתוכחת ירמיהו אז מתחילה פורענות.
כל תלונות קורח וחבריו קורות כשאין עבודת אהבה.
שתולים בבית ה בחצרות אלוקינו יפריחו, אין תלונות, רק פרחים, להגיד כי ישר ה' צורי ולא עוולתה