הרב קשתיאל לפרשת תצווה התשפג - הציץ - המפייס על כל יהודי באשר הוא.
בפרשתינו מתוארים בגדי הכהן הגדול. מה הבגד הקדוש ביותר? הגמרא אומרת שזה ציץ הזהב שכתוב עליו קודש לה', זהו הבגד שמעלה ומרומם את הכהן הגדול.
ככלל, מי שעושה טועה ועם ישראל עושים. איפה שיש עבודה יש טעויות. והכהן עומד כל הזמן ומסנגר ומפייס על הטעויות מול הקבה.
הם באו לעבוד וגם אם טועים גם אם לא כוונו בדיוק כל הזמן סלח להם.
זוהי עיקר רוממותו של הכהן הגדול.
הרמק אומר בתומר דבורה שכל העבודה הרוחנית של אדם נמצאת במצח. ..מצח נחושה, עזות מצח..הכל ניכר במצח. ועבודת השם היא שתמיד המצח יהיה רפוי במצב מפוייס.
הרבה אנשים טועים, אבל טעויותיהם הם כתוצאה מכוונה לעשות, אלא שלפעמים טועה בשיקול הדעת. ועל זה מפייסים.
מרדכי יוצא בתכריך בוץ וארגמן, ועטרת זהב גדולה על המצח עומד מול ה ומפייס על עם ישראל.
להעביר ביקורת על עם ישראל זה קל. לא צריך להיות תלמיד חכם. למה הביאו לך ציץ זהב, למה יש תורה בראשך? שתתפלל על עם ישראל שתלמד זכות שתרים את המבט על עם ישראל.
מה הסיפור של עמלק? הענן חצץ בין המצרים לעם ישראל חסם את כל החיצים שנורו. שיבוא עמלק גם מה הבעיה? אלא שהיו אנשים שנפלטו על ידי הענן החוצה בגלל כל מיני סיבות חינוכיות, הם במצב בעייתי, אותם תקף עמלק. ועל זה אומר משה ליהושע, צא מן הענן עם הצדיקים ותעזור לאלה שבחוץ. צא מגידרך בשביל פושעי ישראל. על מה לא תשכח את אשר עשה לך עמלק? על זה שעמלק העיז לגעת בפושעי ישראל!
אנחנו נלחמים על כולם. אם עמלק תוקף אותם הוא תוקף את כולם. אומר הרמק צריך להתפלל עליהם ולמצוא כל דבר טוב עליהם. אם אתה משאיר אותם בחוץ ומתייאש, אתה עושה מעשה עמלק! הם קדושים יותר מספר תורה, נשמתם קדושה יותר. אותם מצוה להציל אפילו בחילול שבת ואילו ספר תורה אסור להציל באיסור דאורייתא.
בפורים אין חילוק בין מדריגות בעם ישראל, המן לא הבדיל בין יהודים.
האיראנים שקרובים לפצצה, לא יכוונו לאזור מסויים לסקטור מסויים. לא יבדילו.
זה מחזק את התודעה שכולנו צריכים לעמוד את ציץ הזהב קודש לה, לפייס, לרצות, ללמד זכות, להתפלל עליהם. רק הארת פנים. פורים זה עת רצון אסור להיפרד מאף אחד בישראל. להחזיק את הראש מעל המים.
בזכות זה כל יהודי ימצא חן וחסד בעיני הקבה וישיב אותו בתשובה.