קראנו אתמול בהאזינו "יסובבנהו יבובננהו" מתוך ענני הכבוד והשראת השכינה יש לנו סייעתא דשמיא לעיסוק בתורה.
נכנסים לסוכה, לענני הכבוד כדי שנבין ונתבונן בתורה בדברים שקשה להבין.
יש את האינטלקט ויש את המצב הנפשי. האינטלקט לא מספיק, צריך מצב מיוחד בנפש, מן שמחה ששורה עלינו ועוזרת לנו לספוג ולקלוט הבנות חדשות.
סוכה זה מצב נפשי, ספרת חיים שמעניקה לנו חיים.
אומרים לאדם זוהי עכשיו סביבת החיים שלך.
ולכן יש עניין להיות כמה שיותר בסוכה.
בכלל גם ענייני ארבעת המינים, אין פה עניין ספציפי של עבודה על משהו בנפש, אלא כניסה למערכת חיים מיוחדת. לולב בגימטריא חיים, באת לצמוח לקבל חיות חדשה.
ואתם הדבקים בה' אלוקיכם חיים כולכם היום.
יש משהו לא ריאלי במצוות החג. יש מדריגת חיים אחרת שהיא השכל שלך. הקבה מכניס אותנו למדריגת חיים שתרים אותנו. אנחנו צריכים לאפשר לזה לקרות.
ולכן יש בסוכות עניין של עממיות, שוויון קטן כגדול.
כל עם ישראל עולים למדריגת החיים הזו. ללא קשר לרמת השכלית או הכישרון.
צריך לבוא לסוכות עם הרבה טהרה, עם עמדה מלאת אמון לתת לחיים, להשפעה המיוחדת הזו לחול עלינו, לשכינה לפעול עלינו וזה בע'ה יוליד שכל חדש, בינה חדשה. ועל זה שמחים בשמחת התורה אחרי שעלינו אל המדריגה הזו בסוכות.