המקורות שסופקו עוסקים כולם בחייה, בפועלה ובמורשתה של שרה שנירר, מייסדת רשת חינוך הבנות "בית יעקב", וכן בהיסטוריה של חינוך נשים ביהדות האורתודוקסית.

ניתן לחלק את המקורות למספר קטגוריות מרכזיות:

1. סקירות ביוגרפיות, היסטוריות וסוציולוגיות (בעברית):

ערכי ויקיפדיה: הערכים "שרה שנירר" ו"בית יעקב", הסוקרים את קורות חייה, הקמת הרשת, ההתנגדויות לה והפולמוס ההלכתי שליווה אותה.

ניתוח היסטורי-סוציולוגי: מסמך מקיף הסוקר את משבר חינוך הבנות במזרח אירופה, חושף טפחים מיומניה הגנוזים של שנירר, ומנתח את משנתה החינוכית וההצדקה ההלכתית למפעלה על ידי רבני התקופה (כגון "החפץ חיים").

ארגון יוצאי קרקוב בישראל: מאמר הסוקר את תולדות חייה מילדותה בקרקוב, חשיפתה לתורת הרב שמשון רפאל הירש בעת שהותה בווינה, וייסוד הסמינר הראשון והתרחבותו.

מאמרי דעה ובלוגים:

פוסט מהבלוג של ד"ר שרון גבע ("אל מדף ספרי ההיסטוריה") הבוחן את דמותה כ"אמנו שרה" ואת החיבור בין מורשתה לבין הזיכרון החרדי של השואה, כולל התייחסות למיתוס "התשעים ושלוש".

מאמר מאת עקיבא גרין באתר "יוצאים לשינוי", העוסק בפער שבין המיתוס השמרני המטופח בחברה החרדית כיום לבין דמותה ההיסטורית של שנירר, יומניה המצונזרים ודעותיה החדשניות.

2. מחקרים אקדמיים ומאמרים תורניים (באנגלית ובטורקית):

Deracheha (דרכיה): מאמר באנגלית הסוקר את הפתחים ההלכתיים ללימוד תורה לנשים מגישת הרמב"ם ועד ימינו, עם דגש על פועלה של שנירר ותמיכתו של ה"חפץ חיים".

Jewish Action: ביקורת על ספרה המקיף של פרופ' נעמי סידמן (Naomi Seidman) על אודות שרה שנירר, הבוחנת כיצד הרשת שרדה מלחמות ועיצבה מודל חדש של נשיות יהודית. קטע מהנספח של ספר זה ("From the Diary") המספר על תרגום יומניה, סופק גם הוא.

Polin / Project MUSE: מחקר אקדמי מאת ג'ואנה דגלר (Joanna Degler) המנתח את נושא הגופניות ודימוי הגוף ביומניה המוקדמים של שנירר.

DergiPark: מאמר אקדמי בטורקית (עם תקציר באנגלית) העוסק בבעיית החינוך הדתי של בנות אולטרה-אורתודוקסיות ובפתרון שהציעה תנועת בית יעקב. (צורף גם קישור ל-ResearchGate באותו נושא, אך הדף חסום).

3. פריטי אספנות וספרים (אתרי מכירות):

eBay: דפי מכירה של סטים וספרים היסטוריים, ביניהם "כתבי שרה שנירר - אם בישראל", הביוגרפיה "שרה שנירר אם בישראל" שכתב משה פראגר, וספר נוסף הסוקר את חייה.

ווינרס מכירות פומביות (Winner's): תיעוד של מכירה פומבית לפריט נדיר בשם "די מאמיס צוואה" (צוואת האם), שהודפס בלודז' בשנת 1936 במלאת שנה לפטירתה, וכולל רשימת שמות של מאות מתלמידותיה שרובן נספו בשואה.

המקורות שסופקו עוסקים ברובם המוחלט בחייו, תורתו, והשפעתו של רבי חיים בן עטר (ה"אור החיים" הקדוש), וכן בנושאים משיקים של חסידות ומשיחיות. להלן חלוקה נושאית של 20 המקורות:

מקורות ביוגרפיים ואנציקלופדיים על חייו ופועלו:

"חיים בן עטר - ויקיפדיה": סקירה אנציקלופדית מקיפה על תולדות חייו, מסעותיו ממרוקו דרך איטליה לארץ ישראל, ישיבתו בירושלים והשפעתו.

"חיים בן עטר – חב"דפדיה": קורות חייו תוך דגש על הקשר הרוחני שלו לחסידות ולבעל שם טוב.

"תולדות אור החיים הקדוש": סקירה היסטורית וסיפורית מתוך אתר 'מוסדות אור החיים'.

"רבי חיים בן עטר - אור החיים הקדוש - ברסלב סיטי": סיכום תולדותיו וסיפורי מופת מחייו.

"משנתו, פועלו ומורשתו של רבי חיים בן עטר: אור החיים הקדוש בפרספקטיבה היסטורית ותאולוגית": מסמך מסכם הבוחן את הרקע הביוגרפי, משנתו התורנית והתאולוגיה המשיחית שלו.

"חיים בן עטר | מקורות מתוך ספריית ספריא": פרופיל קצר באנגלית על המחבר ויצירותיו בספרייה הדיגיטלית ספריא.

"ישיבת כנסת ישראל (מיסודו של רבי חיים בן עטר) – ויקיפדיה": ערך העוסק בישיבה שהקים רבי חיים בן עטר בעכו ובהמשך בירושלים.

קשרים עם הבעל שם טוב (הבעש"ט) וסיפורי מופת:

"האור החיים הקדוש הוא ה"רבי" של כלל ישראל... - דרשו": מאמר המתאר כיצד ספרו ודמותו התקבלו בעולם החסידות, וכן סיפורי ישועות של לומדי תורתו.

"הסוד שהעביר ה'אור החיים' לבעל שם טוב... - כיכר השבת": כתבה על סוד נטילת הידיים שעבר מהאור החיים לבעש"ט ברגע פטירתו.

"כשהבעל שם טוב קיבל מסר מהאור החיים - כיכר השבת": סיפור חסידי על הקשר המטאפיזי בין הבעש"ט, גיסו רבי גרשון מקיטוב, והאור החיים הקדוש בירושלים.

"יום ההילולא של ה'אור החיים' הקדוש... - ערוץ 2000": עובדות, סגולות וסיפורי מופת (כמו הצלת העיר ירושלים במלחמת העולם השנייה) סביב יום פטירתו בט"ו בתמוז.

תורתו, ספריו ופירושי התורה:

"אור החיים - ויקיטקסט": חלוקת ספרו "אור החיים" על התורה לפי פרקים ופרשיות.

"פרשת תולדות – משפטי התורה קודם שניתנה (אור החיים) - עולמות": שיעור תורני המבוסס על פירוש האור החיים, הבוחן כיצד קיימו האבות את משפטי התורה קודם נתינתה.

"אוסף ספרי ה"אור החיים" הקדוש...": אזכור קטלוגי של בית מכירות פומביות המציע את ספריו "ראשון לציון" ו"חפץ ה'".

"חפץ ה' וראשון לציון ב' כרכים... - אוצר הספרים": עמוד רכישה בחנות ספרים המציע את חיבוריו של רבי חיים בן עטר.

"כיצד מפרשים את התורה - ומדוע יש לתורה פירושים רבים כל-כך? - בית חב"ד": מאמר העוסק בדרכי פרשנות התורה (פרד"ס) המזכיר את סגנון הפירוש הקבלי לפסוקי "בראשית".

"תפילת האור החיים הקדוש - אתר הרב מרדכי אליהו": עמוד המאחסן תפילה מיוחדת שחיבר האור החיים הקדוש (מוזכר ברמת האבטחה של האתר).

חסידות, גאולה ומשיחיות:

"נקודות עיקריות בדרך החסידות - דרך הבעש"ט זיע"א - שער ברסלב": מאמר על תמצית שיטת הבעל שם טוב, בדגש על עבודת ה' בשמחה, השגחה פרטית ואהבת ישראל.

"מהי "תנועה משיחית"? יישום למקרה של הציונות - הרב מיכאל אברהם": עבודה סמינריונית רחבה הבוחנת היסטורית מה נחשב ל"תנועה משיחית" או "משיחיות שקר", וכיצד מושגים אלו מיושמים בפולמוס סביב הציונות הדתית.

"כך גאולתן של ישראל? - צריך עיון": מאמר פובליציסטי הדן באופן שבו יהודים מאמינים צריכים לפרש אירועים היסטוריים וצבאיים בני ימינו בראי הגאולה ("אתחלתא דגאולה" מול פסיביות).

המקורות שסופקו עוסקים ברובם המוחלט בחייו, פועלו, משנתו והגותו של הרב אברהם יהושע צוקרמן זצ"ל. להלן רשימת 20 המקורות המלאה כפי שהם מופיעים במערכת:

"אל עמי - ויקיפדיה" - ערך ויקיפדיה על תנועת ההסברה והתשובה שהרב צוקרמן היה ממייסדיה.

"אלי תשוב : מהלכי תשובה לאור 'אורות התשובה' / שיעורים מפי הרב אברהם יהושע צוקרמן | ספר" - פרטי אחד מספריו מתוך קטלוג הספרייה הלאומית.

"ארכיון הרב צוקרמן יהושע - אתר ישיבת שבי חברון" - רשימת שיעורים מוקלטים של הרב.

"בזכותו ראינו את האור - גילוי דעת" - כתבה לזכרו בעלון גילוי דעת, הכוללת ראיונות עם צחי מגנאג'י, הרבנית אהובה צוקרמן והרב רפי פרץ.

"האיגרות ממחישות: 'ההתנגדות אינה דרכו של הרצי"ה' - מקור ראשון" - כתבה על ספרו של הרב ד"ר חגי שטמלר החושף איגרות של הרצי"ה קוק.

"הספד לרב אברהם יהושע צוקרמן זצ"ל - הרב קובי דביר - ערוץ 7" - דברי הספד לזכרו.

"הרב יהושע צוקרמן - חוסן ישועות" - עמוד ספרי הרב בהוצאת "חוסן ישועות".

"הרב יהושע צוקרמן זצ"ל - מדרגות בקודש" - עמוד המרכז שיעורים ומאמרים אודותיו באתר של הרב אורי שרקי.

"הרב יהושע צוקרמן – ויקישיבה" - הערך הביוגרפי על הרב בויקישיבה.

"הרב צוקרמן: אין לציבור הדתי מנהיג מאחד - ynet" - ריאיון נדיר שהעניק הרב לעלון התנועה "ראש יהודי".

"יהושע צוקרמן - ויקיפדיה" - הערך הביוגרפי על הרב בויקיפדיה.

"יסודות באמונה | הרב יהושע צוקרמן זצ"ל Archives - ערוץ מאיר - אתר היהדות הגדול בעולם" - עמוד ארכיון שיעורים באתר ערוץ מאיר.

"לדמותו של הרב יהושע צוקרמן זצ"ל - ישיבת ההסדר בני-עקיבא מעלות" - מאמר הספד ושיעור מפי הרב יהושע ויצמן.

"מו"ר הרב אברהם יהושע צוקרמן זצ"ל - ישיבת עטרת ירושלים" - עמוד לזכרו באתר הישיבה.

מקור כפול: "מו"ר הרב אברהם יהושע צוקרמן זצ"ל - ישיבת עטרת ירושלים".

"ספרי הרב יהושע צוקרמן - ספריית דרך חיים" - עמוד רכישה מקוון לספרי הרב.

"פועלו, משנתו התורנית והגותו של הרב אברהם יהושע צוקרמן זצ"ל" - מסמך סיכום מקיף הסוקר את מסלול חייו, משנתו והמפעלים הציבוריים שהקים.

"שיח קודש- שיחות על המועדים - חוסן ישועות" - פרטים על ספר המלקט את שיחותיו האחרונות על מועדי ישראל.

"תלמידים וקרובים מספרים על הרב יהושע צוקרמן - מקור ראשון" - כתבת פרופיל לזכרו בהשתתפות מקורבים ותלמידים מבית מקור ראשון.

מקור כפול: "תלמידים וקרובים מספרים על הרב יהושע צוקרמן - מקור ראשון".

המקור המרכזי והיחיד שסופק הוא מסמך שכותרתו "פועלו ומשנתו התורנית של רבי אליהו בן חיים (הראנ"ח) במאה ה-16: מנהיגות הלכתית, פסיקה וסמכות טקסטואלית בעידן התמורה העות'מאנית".

בסופו של מסמך זה מצורפת רשימה של 13 מקורות ביבליוגרפיים וקישורים שעליהם הטקסט מתבסס. מקורות אלו מגוונים וכוללים:

ערכים אנציקלופדיים ואתרי מידע: ערכי ויקיפדיה (על הראנ"ח, רבי אליהו בן משה חיים ורבי יוסף מטראני), אנציקלופדיה.קום (Encyclopedia.com), והספרייה היהודית הווירטואלית (Virtual Jewish World) המספקת מידע על קהילת איסטנבול.

ספרות אקדמית ומחקרית: ספרים כמו "Sephardic and Mizrahi Jewry", מאמרים אקדמיים (כמו פרק מספר בהוצאת Brill ומאמר על מהפכת הדפוס), וכן פרסום של "יד יצחק בן־צבי" העוסק בחלקי כתר ארם צובה.

ספרות תורנית והלכתית: שו"ת וחידושי הראנ"ח, הספר "מים עמוקים" המשותף לו ולרא"ם, שו"ת נחלת לוי, ומאמר מ"מרכז הרב" בנושא עילות לגירושין.

רשומות קטלוגיות ומסחריות: רשומה של הספר "מים עמוקים" מהספרייה המדינתית של ויקטוריה (State Library Victoria), ורישום של סט שו"ת וחידושי הראנ"ח למכירה באתר eBay.

המסמך היחיד שסופק למערכת כרגע הוא קובץ בשם "פועלו ומשנתו התורנית של רבי אליעזר בן הורקנוס: מסורת, קונסטיטוציונליזם הלכתי ושבר חברתי בעידן השיקום".

מסמך זה מהווה מאמר סיכום מקיף העוסק בחייו ובתורתו של רבי אליעזר בן הורקנוס ("הגדול"), וכולל מספר נושאים מרכזיים:

הביוגרפיה שלו וצמיחתו הרוחנית.

משנתו ההלכתית השמרנית והשתייכותו לאסכולת "שמותי" (ההולכים בשיטת בית שמאי).

המשבר החוקתי ביבנה הידוע כפולמוס "תנורו של עכנאי" והנידוי שהוטל עליו בעקבותיו.

המאבק במינות מול השלטון הרומאי והכתות הנוצריות.

החיבור המדרשי-קוסמולוגי "פרקי דרבי אליעזר" המיוחס לו.

בסופו של המסמך מצורפת רשימה ביבליוגרפית של 28 מקורות וקישורים שמהם נאסף המידע. רשימה זו כוללת, בין היתר:

ערכים מתוך ויקיפדיה, ויקיטקסט וויקיציטוט.

מקורות וטקסטים תורניים מתוך ספריית "ספריא".

מאמרים ומערכי שיעור מאתרים כגון "בית הספר לתלמוד", "לב לדעת", "בית חב"ד", וכן אתר עיריית לוד.

כפי שציינתי קודם בשיחתנו, זו הסיבה שאין במקורות שסופקו מידע ישיר על שמאי הזקן, אלא רק על רבי אליעזר בן הורקנוס שדבק בשיטותיו. אם תרצה חומר על שמאי הזקן, אוכל לחפש עבורך מקורות חדשים.

המקור המרכזי שסופק הוא מסמך טקסט מקיף בשם "פועלו, משנתו התורנית וסמכותו ההלכתית של התנא רבי יוסי בן חלפתא".

בסופו של מסמך זה מפורטת רשימה של 23 מקורות וקישורים חיצוניים שעליהם מתבסס התוכן, הכוללים בין היתר:

אנציקלופדיות שונות: ויקיפדיה (למשל הערכים על רבי יוסי, סדר עולם ומניין השנים בלוח העברי), ויקישיבה וחב"דפדיה.

מאגרי טקסטים תורניים מקוונים: ספריית ספריא, ויקיטקסט ומאגר ספרות הקודש (סנונית). מאגרים אלו כוללים הפניות ספציפיות לדפי תלמוד (כמו מסכת שבת לג ב, שבת קיח ב, עירובין מו ב, סוטה פרק א), מפרשים (כמו ביאור שטיינזלץ), מדרשים (בראשית רבה) והספר "סדר עולם רבה".

אתרי תוכן והלכה: אתר "פניני הלכה" (הרב אפרים שחור).

אתרי תיירות וקברי צדיקים: "נלך" ו"טלחופש", אשר שימשו למידע על ציון הקבר של רבי יוסי בן חלפתא ואביו בכפר חנניה.

המאמר בוחן את פרשת בלק כמעין מראה המשקפת את תפקיד עם ישראל בעת המודרנית של שיבת ציון. הטקסט מדגיש כי בניגוד למבט החיצוני העוין הרואה בתחייה הלאומית איום, ייעודה של המדינה הוא לשמש "אור לגויים" באמצעות דוגמה אישית ומוסרית ולא על ידי כפייה. המחבר מעמת בין הפסימיות של בלעם לבין האופטימיות של משה והרמב"ם, וטוען כי חוסן לאומי אמיתי נבנה על בסיס מידות טובות ועין טובה. המקור קורא לחברה הישראלית לשמר את טוהר המידות והערכים מול השפעות זרות, תוך עמידה איתנה מול הרוע העולמי. בסופו של דבר, המאמר מציג חזון שבו ישראל מובילה את האנושות כולה לעבר תיקון עולם ומוסר מתוך השראה רוחנית עמוקה.

המקור הינו המסמך "מנהיגות, הלכה ודמוקרטיזציה של התורה: פועלו ומשנתו התורנית של רבי אלעזר בן עזריה".

עם זאת, בסוף מסמך זה מצורפת רשימה ביבליוגרפית של 20 מקורות שונים שעליהם הוא מתבסס, הכוללים:

טקסטים מארון הספרים היהודי (מתוך "ויקיטקסט" ו"ספריא"): מקורות ראשוניים כמו משנה ברכות וידיים, תלמוד בבלי וירושלמי (מסכת ברכות וסנהדרין), וכן פירושים וחיבורים כמו "עין איה" של הראי"ה קוק, ביאור שטיינזלץ, ו"ענקי הרוח שלנו" על חכמי המשנה.

ערכים מאנציקלופדיות (ויקיפדיה): ערכים היסטוריים וביוגרפיים, כגון "רבי אלעזר בן עזריה", "הדחת רבן גמליאל דיבנה", "חכמי יבנה ברומא", ו"שמעון אחי עזריה".

מאמרים תורניים וביוגרפיים: חומרים מתוך אתרי חב"ד (BeitChabad.com וחב"דפדיה), בלוג "בית הספר לתלמוד", ואתר "מסבירן קולי".

מבוסס על שיעורו של הרב ד"ר אליהו זייני שליט"א לפרשת בלק, תשע"ח (2018).

לצפייה והאזנה לשיעור המלא:

התמלול המלא:https://docs.google.com/document/d/1KYYJeuIgUTE3pW3CAoP7zht-kI7u0VCY6FJNdab1bBg/edit?usp=drivesdk

יוטיוב:https://youtu.be/7t31RHjko_Q?si=0mqKVKGq4R2adb2Y

המקור המרכזי שסופק הוא מסמך בשם "פועלו, משנתו התורנית ומנהיגותו הציבורית של הלל הזקן: מחקר היסטורי, הרמנויטי ומשפטי משווה".

מסמך זה מהווה סקירה מקיפה על חייו של הלל הזקן, עלייתו להנהגה, המהפכה המתודולוגית שחולל (שבע המידות שהתורה נדרשת בהן), תקנותיו ההלכתיות (כגון הפרוזבול), וכן משנתו המוסרית והמחלוקות מול בית שמאי.

בסופו של המסמך מופיעה רשימה ביבליוגרפית הכוללת 26 הפניות למקורות חיצוניים שעליהם מתבסס הטקסט, ובהם אתרים ומאגרי מידע כגון ויקיפדיה, חב"דפדיה, ספריית ספריא, ארגון רבני צהר, ועוד.