Streetwise Hebrew

In Hebrew, the default form is the masculine form. But what happens when a navigation application speaks to women as if they were guys?

Hear the All-Hebrew Episode on Patreon

New Words and Expressions:

Maslul – Route – מסלול

Ya’ad – Destination – יעד

Pni – Turn (Imp., fem.) – פני

Pneh – Turn (Imp., m.) – פנה

Hayim, hayot – Live (present tense, pl. m, pl. f.) – חיים וחיות

Anachnu hayavot ve-hayavim – We must (f.) and must (m.) – אנחנו חייבות וחייבים

Anachnu lo yecholot ve-yecholim – We cannot (f.) and cannot (m.) – אנחנו לא יכולות ויכולים

Hakesh – Dial (Imp., m.) – הקש

Na lehakish – Please dial (Inf.) – נא להקיש

Playlist and Clips:

MK Merav Michaeli inauguration speech

Rita – Ani chaya li mi-yom le-yom (lyrics)

The Hebrew phrase, למה מה קרה, can be literally translated as, “why, what happened.” What do we mean by this expression and how do you use it?

Hear the All-Hebrew Episode on Patreon

New Words and Expressions:

Ze koreh – It’s happening – זה קורה

Ma koreh? – How are you? – מה קורה

Lo nora, koreh – That’s ok, these things happen – לא נורא, קורה

“Sha’alti ma kara” – I asked “what happened?” – שאלתי מה קרה

Ha-kol yachol likrot – Everything can happen – הכל יכול לקרות

Infinitives of roots that end with hei in Pa’al: Likrot, liknot, lir’ot, laasot – לקרות, לקנות, לראות, לעשות

“Lama ma kara”- Who do you think you are? Who does he think he is? – למה מה קרה

“Lama ma kara, milchama?” – Is there a war outside, that allowed you to behave like this? – מה קרה, מלחמה

“Lo yoda’at ma koreh li” – I don’t know what’s happening to me – לא יודעת מה קורה לי

Ma kara lach – What happened to you / are you out of your mind – מה קרה לך

Playlist and Clips:

Arik Lavi – Ze koreh (lyrics)

Shlomo Artzi – Sha’alti Ma Kara (lyrics)

Ninet Tayeb – Ha-kol Yachol Likrot (lyrics)

Moshe Cohen – Lama Ma Kara (lyrics)

Noy Alooshe Remix

Teapacks & Sarit Hadad – Kshe-ani Itcha Ani Kmo Dag (lyrics)

Shotei Ha-nevu’ah – Az Ma Kara Lach (lyrics)

Ep. no. 54 about how are you

Israelis love tips and recommendations in order to speed up their decision making. So it’s no surprise that the word כדאי – ‘it’s worth it’ – is so popular in everyday use.

How do we tell our friends they should totally check out a certain bar? And how do we make sure they don’t go and see the new superhero movie? Guy Sharett introduces us to the Israeli dichotomy of כדאי/לא כדאי.

Hear the All-Hebrew Episode on Patreon

New Words and Expressions:

Kedai – Worthwhile, worth doing – כדאי

Ze lo kedai – It’s not worthwhile – זה לא כדאי

Kedai lachem – It’s worthwhile for you – כדאי לכם

Tagid, kedai li liknot nayad chadash – Tell me, is it worth it for me to buy a new mobile? – תגיד, כדאי לי לקנות נייד חדש

Baroor, kedai lecha/lach – Of course, it’s worth it for you – ברור, כדאי לך

Mamash lo kedai lecha – It’s really not worth it for you – ממש לא כדאי לך

“Bli shum davar asher kedai lamut lemaano” – Without anything it’s worth dying for – בלי שום דבר אשר כדאי למות למענו

Kedai lir’ot et ha-seret haze?-  Is it worth it to watch this movie? – כדאי לראות את הסרט הזה

Kedai lihyot nechmad -It’s worthwhile to be nice – כדאי להיות נחמד

“Kedai lachem lichyot” – It’s worthwhile for you to be alive – כדאי לכם לחיות

Kedey – In order to – כדי

Kedai she-tishtok – It’s better for you to shut up – כדאי שתשתוק

Kedai she-teda – You should know – כדאי שתדע

Kedai meod she-teraga – You’d better chill – כדאי מאוד שתירגע

Lo kedai she-tavo – You’d better not come – לא כדאי שתבוא

Efo kedai lishon be-roma – Where is it worth spending the night in Rome – איפה כדאי לישון ברומא

Lama kedai laasot bituach – Why is it worth it to do a travel insurance – למה כדאי לעשות ביטוח

Le’an kedai lalechet – Where is it recommended to go – לאן כדאי ללכת

Ma kedai li lakachat? – What should I take?- מה כדאי לי לקחת

Kedaiyoot – Worthwhileness, profitability – כדאיות

Ha-kediyoot shel ha-proyekt – The project profitability – הכדאיוּת של הפרוייקט

Tsarich livdok im ze kedai/Tsarich livdok et ha-kedaiyoot – We need to check whether it’s worth it – צריך לבדוק אם זה כדאי / צריך לבדוק את הכדאיוּת

Playlist and Clips:

Shalom Hanoch – Haya Kedai (lyrics)

Chava Alberstein – Kedai Lachem Lavo La-chagiga Shelanu (lyrics)

Ariel Zilber – Ani Shochev Li Al Ha-gav (lyrics)

Shlomo Gronich – Shirim Pshutim (lyrics)

Lahakat Ha-nachal – Mitriya Bi-shnayim (lyrics)

Hava Alberstein – Hiyuchim (lyrics)

From antique cars to very slow, local buses, Guy picks up where we left off in the last episode and explains additional בניינים from the root אספ.

Hear the All-Hebrew Episode on Patreon

New Words and Expressions:

Asfanoot – Collecting (a collection) – אספנות

Rechev asfanoot – Antique car – רכב אספנות

Richvei asfanoot – Antique cars – רכבי אספנות

Hit’asafnoo kan ha-erev – We gathered here tonight – התאספנו כאן הערב

“anashim matchilim lehitasef ba-kikar” – People are starting to gather by the square – אנשים מתחילים להתאסף בכיכר

Hit’asfoot – Gathering – התאספות

Hayta asoora kol hit’asfoot – Gathering was forbidden – הייתה אסורה כל התאספות

Otobus me’asef – Slow local bus – אוטובוס מאסף

Asafsoof – Mob – אספסוף

Krav me’asef – Rearguard battle – קרב מאסף

Asoopa, Antologia – Anthology – אסופה, אנתולוגיה

Asoopat ma’amarim – Anthology of essays – אסופת מאמרים

Asoofi, asoofit, asoofim – Children who were found on the street and no one knows who their parents are – אסופי, אסופית, אסופים

Playlist and Clips:

KAN TV – Richvei asfanoot

Alon Ole’archik – O she-ata shar o she-lokchim otcha mi-po (lyrics)

Yuval Mendelson & Or Edry – Krav Me’asef

The Hebrew word לאסוף is to collect, to gather. We use this verb in supermarkets, airports, and when we talk about people with unique collections.

Hear the All-Hebrew Episode on Patreon

New Words and Expressions:

Esof – Collect, gather (Imp.) – אֱסוף

“Esof et ha-ma’asim” – Collect the deeds – אֱסוף את המעשים

Asif – Harvest – אסיף

Le’esof kesef – To collect money – לאסוף כסף

Anachnu osfim kesef kedei liknot la matana – We collect money in order to buy her a gift – אנחנו אוספים כסף כדי לקנות לה מתנה

Shavé le’esof me-ha-snif – It’s worth picking up from the branch – שווה לאסוף מהסניף

Isoof – Picking up, collecting – איסוף

Isoof atsmi – Self pick up – איסוף עצמי

Isoof mei gshamim – Rainwater collection – איסוף מי גשמים

Isoof mi-sde ha-teufa – Pick up from the airport- איסוף משדה התעופה

Ha-mehir lo kolel isoof me-hasade – The price does not include an airport pickup – המחיר לא כולל איסוף מהשדה

Isoof mizvadot – Baggage claim – איסוף מזוודות

Ne’esaf – Collected – נאסף

Ne’esaf el avotav – He died – נאסף אל אבותיו

“Ne’esaf tishrei” – The month of tishrei is gone – נאסף תשרי

Osef – Collection – אוסף

Hu osef omanoot – He collects art – הוא אוסף אומנות

Osef omanoot – Art collection – אוסף אומנות

Osef mechoniyot atikot – Antique car collection – אוסף מכוניות עתיקות

Osef shirim – Compilation of songs / Album of an artist’s best of’ songs – אוסף שירים

Asfan, asfanit – Collector – אספן, אספנית

Asfan bubot – Doll collector – אספן בובות

Asfan mechoniyot – Car collector – אספן מכוניות

Asfan omanut – Art collector – אספן אומנות

Asefa – Assembly – אסיפה

Asefat horim – Parent meeting – אסיפת הורים

Se’ar asoof – (Wearing your) hair up – שיער אסוף

Playlist and Clips:

Batsal Yarok – Asif (lyrics)

Le’esof kesef

Le’esof me-ha-snif

Isoof atsmi

Tsvika Pick – Ne’esaf Tishrei (lyrics)

Osef bubot

Ep. no. 124 about kolel (includes)

Ep. no. 371 about to wear your hair down; HEB

Hebrew has this interesting structure: Verb “haya” (past tense of “to be”) plus a conjugated verb in the present, like “hayiti holech.” It can mean several different things, and host Guy Sharett teaches us all of them, including some conditional phrases.

Hear the All-Hebrew Episode on Patreon

New Words and Expressions:

“Hayita bone li kirot, hayita matkin menorot, sheyihye li or” – You would build walls for me, you’d install lamps, so that I’d have light – היית בונה לי קירות, היית מתקין מנורות, שיהיה לי אור

“Lu hayiti shnei alim ba-stav, hayiti nosheret alecha achshav” – If I were two leaves in the fall, I’d fall on you right now – לו הייתי שני עלים בסתיו, הייתי נושרת עליך עכשיו

Ma atem hayitem osim? – What would you do? – מה אתם הייתם עושים

Hayiti ochel pizza achshav – I could have a pizza now – הייתי אוכל פיצה עכשיו

“Ani zocher be-leilot shel yare’ach male, hayit ba’a elay” – I remember on full moon nights, you used to come to me – אני זוכר בלילות של ירח מלא, היית באה אליי

“Hayit sholachat yad ve-okeret et ha-pachad” – You used to stretch your hand and take away the fear – היית שולחת יד ועוקרת את הפחד

“Ilu hayit kan iti, hayiti noten lach mazkeret” – If you were with me, I would have given you a souvenir. – אילו היית כאן איתי, הייתי נותן לך מזכרת

“Ilu yacholti hayiti shocachat eich bati le-chan” – If I could, I would have forgotten how I got here – אילו יכולתי הייתי שוכחת איך באת לכאן

Ilu, lu – If (only for impossible condition sentences) – אילוּ, לוּ

Im hayita omer li she-ein ochel ba-bayit, hayiti kone mashehu – If you had told me there was no food at home, I would have bought something – אם היית אומר לי שאין אוכל בבית, הייתי קונה משהו

Playlist and Clips:

Eti Ankri – Ro’a Lecha Ba-einayim (lyrics)

Yael Levy – Ee Yarok Ba-yam (lyrics)

Knesiyat Ha-sechel – Hayinu osim ahava (lyrics)

Eyal Golan – Ha-ahava ha-yeshana sheli (lyrics)

Lahakat Pikud Tsafon – Malchut Ha-chermon (lyrics)

Riki Gal – Ilu Yacholti (lyrics)

Three possible meanings of haya + ba היה בא:

• 1. He would come, if he could
• 2. He would have come
• 3. He used to come

What’s the right way to pack a suitcase and what should you say to airport security when asked about your packed bags? From the root ארז we get the Hebrew words for packaging, gift boxes and more. Guy explains.

Hear the All-Hebrew Episode on Patreon

New Words and Expressions:

Hu araz – He packed – הוא ארז

Arazta/arazt levad – Have you packed it yourself? – ארזת לבד

“Ve-laanot shuv va-shuv et otan tshuvot” – And answer the same questions again and again – ולענות שוב ושוב את אותן התשובות

“Orezet et kol ha-shkarim she-kvar siparta li” – Packing all the lies that you had told me – אורזת את כל השקרים שכבר סיפרת לי

Taaroz li vaksha – Please pack it for me – תארוז לי בבקשה

Ariza – Packing, packaging – אריזה

“Hamal ariza” – “Packing operations room” – חמ”ל אריזה

“Ba-ariza u-ve-mehir she-mat’imim le-khol ha-mishpacha” – In a packaging and a price that fits the entire family – באריזה ובמחיר שמתאים לכל המשפחה

Arizat matana – Gift wrapping – אריזת מתנה

“Hapsu et ha-siman al gabei ha-arizot” – Look for the label on the packaging – חפשו את הסימן על גבי האריזות

Reformat simoon ha-mazon – The food product labeling reform – רפורמת סימון המזון

Hok ha-arizot – The packaging law – חוק האריזות

Eich matchilim laaroz bayit? – How do you start to pack a house? – איך מתחילים לארוז בית

Matchilim ba-heder hachi baayati – You start in the most problematic room – מתחילים בחדר הכי בעייתי

Le’eroz (la’aroz) – To pack – לארוז

La’aroz et ha-bayit/mizvada/tik – To pack a house/suitacse/bag – לארוז את הבית/מזוודה/תיק

Arooz – Packed – ארוז

Zehu, hakol arooz? – That’s it, all is packed? – זהו, הכל ארוז

Ata arooz? At arooza?- Are you all packed? – אתה ארוז

Ma’araz matana – Packed gift box – מארז מתנה

Yoledet – A woman who just gave birth – יולדת

Ma’arzei shai – Packed gift boxes – מארְזי שי

Ma’arazim la-chag – Holiday gift boxes – מארזים לחג

Playlist and Clips:

KAN TV – Arazta levad

Daniel Salomon & Dana Adini – Rabot Ha-drachim (lyrics)

KAN TV – How to pack when you move to a new house?

Ariza – Packaging

Arizot

Maaraz matana

Maarzei shai

Ep. no. 148, about sales, deals and discounts HEB

Ep. no. 283 about Falfael 101 HEB

How do you watch your favorite television series? And what genre do you like most? Guy explains all things TV series in Hebrew, and what verbs go along with them.

Hear the All-Hebrew Episode on Patreon

New Words and Expressions:

Sidra – Series – סדרה

Sidrat televizya – A TV series – סדרת טלוויזיה

Sidrat ha-televizya – The TV series – סדרת הטלוויזיה

Sidra shel eru’im – Series of events – סדרת אירועים

Sidrat mikrei pesha – Series of crimes – סדרת מקרי פשע

Sidrat sadna’ot – Series of workshops – סדרת סדנאות

Sidrat hartsa’ot – Lecture series – סדרת הרצאות

Sidrat reshet – Web series – סדרת רשת

Sidrat yeladim – Kids series – סדרת ילדים

Sidrat noar – Teen series – סדרת נוער

Sidrat pesha – Crime series – סדרת פשע

Sidra ti’oodit – Documentary series – סדרה תיעודית

Sidra be-anglit im ktoviyot be-ivrit – Series in English with subtitles in Hebrew – סדרה באנגלית עם כתוביות בעברית

Sidra brazilait im ktoviyot be-ivrit – Brazilian series with Hebrew subtitles – סדרה ברזילאית עם כתוביות בעברית

Sdarot – Series (pl.) – סְדרות

Sidrot televizya – TV series (pl.) – סִדרות טלוויזיה

Rotse’ach sidrati – Serial killer – רוצח סדרתי

Start-upistit sidratit – Female serial start-up entrepreneur – סטרטאפיסטית סדרתית

Avaryan sidrati – Serial offender – עבריין סדרתי

Shakran sidrati – Serial liar – שקרן סדרתי

Ganav sidrati – Serial thief – גנב סדרתי

Mikrei retsach sidratiyim – Serial murder cases – מקרי רצח סדרתיים

Be-ofen sidrati – Continuously – באופן סדרתי

Hu paal neged ze be-ofen sidrati – He acted against it continuously – הוא פעל נגד זה באופן סדרתי

Ra’item et ha-sidraal X? – Have you seen the series about X? – ראיתם את הסדרה על

Tsafitem ba-sidra – Did you watch the series – צפיתם בסדרה

Lehorid sidra – To download a tv series – להוריד סדרה

Ani mechapeset sidra al… – I am looking for a series about… – אני מחפשת סדרה על

Playlist and Clips:

Sidrat hartsaot, lecture series

Páginas da Vida – Yoman Hayim

Mikrei retsach sidratiyim, serial murder cases

Matti Caspi – Afilu Daka (lyrics)

Ep. no. 24 about beseder; HEB

Ep. no. 246 about to pull, limshoch; HEB

Ep. no. 248 about to lie, leshaker; HEB

Ep. no. 273 about to lignov, to steal; HEB

The Hebrew word יוזמה means initiative. We also use יוזמה when talking about new educational or social projects. Using the verb ליזום, we Israelis often give unsolicited advice to family, friends, and even passersby, telling them to take some initiative in their life!

Hear the All-Hebrew Episode on Patreon

New Words and Expressions:

Yozma – Initiative – יוזמה

Ein lo yozma, hu hasar yozma – He lacks initiative – אין לו יוזמה, הוא חסר יוזמה

Ein la yozma, hi hasrat yozma – She lacks initiative – אין לה יוזמה, היא חסרת יוזמה

Yesh lo/la yozmot – He/she has got projects – יש לו/לה יוזמות

Yozma hadasha – New initiative – יוזמה חדשה

Yozma hevratit – Social initiative/project – יוזמה חברתית

Yozma ezrachit – People’s initiative – יוזמה אזרחית

Yozma hinuchit – Educational initiative – יוזמה חינוכית

Yozma mevorechet – Welcomed initiative – יוזמה מבורכת

Shel mi ha-yozma ha-zo? – Whose initiative is this – של מי היוזמה הזו

Eize yozma meula – What a great initiative – איזה יוזמה מעולה

Yozmat ha-shalom – The peace initiative – יוזמת השלום

Yazam – Entrepreneur – יזם

Yazam/yazemet  hi-tech – Hi-tech entrepreneur – יזם הייטק

Yazam sidrati/yazemet sidratit – Serial entrepreneur – יזם סדרתי, יזמת סדרתית

Mifgash yazamim – Entrepreneur meetup – מפגש יזמים

Yazamoot – Entrepreneurship – יזמוּת

Merkaz yazamoot hadash – New entrepreneurship center – מרכז יזמוּת חדש

Lizom – To initiate – ליזום

Aba, mi yazam, ata o ima? – Dad, who made the first move, you or mom? – אבא, מי יזם, אתה או אמא

Ata yazamta, o she-hi yazma? – Did you (m.) initiate or did she? – אתה יזמת או שהיא יזמה

At yazamt o she hu yazam? – Did you (f.) initiate or did he? – את יזמת או שהוא יזם

Tizom, ata tsarich lizom! – You (m.) should initiate – תיזום, אתה צריך ליזום

Tizmi, at tsricha lizom! – You (f.) should initiate – תזמי, את צריכה ליזום

Meizam, meizamim – Project, projects – מיזם, מיזמים

Proyektor, menahel/menahelet proyektim/meizamim – פרוייקטור, מנהל/מנהלת פרוייקטים/מיזמים

Playlist and Clips:

Natan Goshen & Gil Wein – Ba-olam Ha-ze (lyrics)

Yazam

Yazamoot

Ep. no. 80

What do Israelis mean when they say “ma pit’om”? What about just “pit’om,” all by itself? We hear it all the time in spoken Hebrew, and Guy will explain it all.

Hear the All-Hebrew Episode on Patreon

New Words and Expressions:

Pit’om -Suddenly – פתאום

“Pit’om kam adam ba-boker” – A person suddenly wakes up in the morning – פתאום קם אדם בבוקר

Pit’om giliti bor anak she-nif’ar – Suddenly I found a huge pit – פתאום גיליתי בור ענק שנפער

“Ahava, pit’om hi mitparetset kmo lehava” – Love, it’s suddenly erupting like a flame – אהבה, פתאום היא מתפרצת כמו להבה

Chazarta pit’om – You suddenly came back – חזרת פתאום

“Yeled, ma pit’om ata yoshev” – Hey boy, how come you’re sitting – ילד, מה פתאום אתה יושב

Ma pit’om? – It’s not true, no way, get out of here – מה פתאום

Pit’omi – Sudden – פתאומי

Geshem pit’omi – Sudden rain – גשם פתאומי

Ze haya mavet pit’omi – It was a sudden death – זה היה מוות פתאומי

Pit’omiyut – Suddenness – פתאומיות

Be-fit’omiyut – Suddenly – בפתאומיות

Be-ofen pit’omi – Suddenly (in a sudden manner) – באופן פתאומי

Playlist and Clips:

Shlomo Artzi – Shir Ba-boker ba-boker (lyrics)

MK Shelly Yechimovitch

Daniel Salomon – Ahava (lyrics)

Chava Alberstein & Arik Sinai – Shuv (lyrics)

Chasidischkeit 21 – Interview with Yaakov Shweiki

Arik Einstein – Gveret Im Salim (lyrics)

Gali Atari – Stav Israeli (lyrics)

Uzi Chitman & Ha-popolim – Ha-metsi’ot ba’ot be-ofen pit’omi