Streetwise Hebrew

The word בסדר means okay, alright, and is one of the first words you learn in Hebrew. But where did it come from and what does it literally mean? And what’s the connection to the Ashdod Port?

Hear the All-Hebrew Episode on Patreon

New Words and Expressions:

Beseder – Fine, ok, alright – בסדר

Be+seder – In (the) order – בַּסדר

Seder pesach – Passover dinner – סדר פסח

Lesader – To organize, to put in order – לסדר

Sidoor – Organizing – סידור

La’asot sidoorim – To run errands – סידורים

Ha-klafim mesudarim ba-seder ha-nachon – The cards are organized in the right order – הקלפים מסודרים בסדר הנכון

Haya beseder – It was alright – היה בסדר

Yihye beseder – It will be alright – יהיה בסדר

Etsli hakol beseder – Everything is fine with me – אצלי הכל בסדר

Ma kore, ma nishma? Beseder – How are things? Alright – מה קורה, מה נשמע? בסדר

Tisgeri et ze ita, beseder? – Finalize it with her, okay? – תסגרי את זה איתה, בסדר

“Be-se-der” – Okay, okay, I’ll do it – ב-ס-דר

Tagid li, ata beseder? – Tell me, are you okay? – תגיד לי, אתה בסדר

Hu lo beseder – He’s not okay – הוא לא בסדר

Ata mamash mamash lo beseder – This is not okay what you’re doing – אתה ממש ממש לא בסדר

Hu rotse lihyot beseder im kulam – He wants to be okay with everybody – הוא רוצה להיות בסדר עם כולם

Besederiyoot – Being ‘beseder’ with everybody – בסדריוּת

Beseder gamur – Absolutely fine – בסדר גמור

Playlist and Clips:

Mofa Ha-arnavot shel Doctor Kasper (lyrics)

Kol Ha-hatichim Etsli – Ha-kol Beseder (lyrics)

Aviva Avidan – Yihye Beseder (lyrics)

Boaz Sharabi – Etsli Ha-kol Beseder (lyrics)

Josi Kats – Etsli Ha-kol Beseder (lyrics) 

Yehudit Ravits – Achshav Ha-kol Beseder (lyrics)

Ep. no. 65 about lid’og, to worry

Ep. no. 121 about ligmor, to finish

Ep. no. 165 about lisgor, to close

"When will the hostages be released?", מתי הם ישתחררו, is what everyone in Israel is asking themselves. This week we saw the release of some of the hostages taken on October 7th. Guy explains how we talk about it in Hebrew.

Hear the All-Hebrew Episode on Patreon

New Words and Expressions:

"Et hishtachrarti" – When I got released – עת השתחררתי

Hu hishtachrer – He got released, he was liberated – הוא השתחרר

Hem hishtachreru – They were released – הם השתחררו

Hem mishtachrerim, hen mishtachrerot – They are being released – הם משתחררים, הן משתחררות

Ha-im hem yishtachreroo ha-yom? – Will they be released today? – האם הם ישתחררו היום

Matai ata mishtachrer/at mishtachreret/atem mishtachrerim- When will you be done with your military service? – מתי אתה משתחרר/את משתחררת/אתם משתחררים

Ani rak rotse lehishtachrer – I just wants to go home – אני רק רוצה להשתחרר

Lehishtachrer me-ha-tsava- To get out of the army service – להשתחרר מהצבא

"Kol ha-anashim amru li, 'ma be'emet, al ma hishtachrart?' – Everybody told me, why were you released? – כל האנשים אמרו לי 'מה באמת, על מה השתחררת'

Amarti she-haita li harada me-ha-neshek – I said I had anxiety from the gun – אמרתי שהייתה לי חרדה מהנשק

Ve-az hem kaze: be'emet o she-stam asit kedei lehishtachrer? – And they went, 'was it real or did you say it in order to get out of the army?' – ואז הם כזה באמת או שסתם עשית כדי להשתחרר

"Tishtachrer, ha-avar lo meshane yoter" – Free yourself, the past doesn't matter anymore – תשתחרר, העבר לא משנה יותר

Hishtachreroot me-chanika – To free oneself from a strangle hold – השתחררות מֵחניקה

Hishtachreroot me-ego – Letting go of your ego – השתחררות מהאגו

Playlist and Clips:

Meir Ariel – Terminal (lyrics)

Itamar Har-Even – Noder

Lehishtachrer mi-tsahal

Rinat Gabai – Tishtachrer

Amichai Yosef Ben Avraham – Ani Mishtachreret (lyrics)

Ep. no 342

Everyone’s talking about הפסקת אש, ceasefire. Let’s get to know the word הפסקה (break) and other words in its family which come from the root פסק.

Hear the All-Hebrew Episode on Patreon

New Words and Expressions:

Hafsakat-esh – Ceasefire – הפסקת אש

Hafsaka – Break, stop, halting – הפסקה

“Maga’im intensiviyim lehafsakat esh, ach ha-esh lo poseket” – There are intensive talks for a ceasefire, but the fire won’t stop – מגעים אינטנסיביים להפסקת אש, אך האש לא פוסקת

Hafsakat esh humanitarit – Humanitarian ceasefire – הפסקת אש הומניטרית

Ha-hafsaka ha-gdola – “The big break” – ההפסקה הגדולה

Hifsakti lenasot – I stopped trying – הפסקתי לנסות

Hifsakti le’ashen lifeni shavua – I stopped smoking a week ago – הפסקתי לעשן לפני שבוע

“Choshev lehasik le’ashen? Eize yofi” – Do you think of stopping smoking? That’s great – חושב להפסיק לעשן? איזה יופי

“Kshe’at noga’at bi, ani mafsik lachshov” – When you touch me I stop thinking – כשאת נוגעת בי, אני מפסיק לחשוב

Lo tafsiki lekavot – You will not stop hoping – לא תפסיקי לקוות

Hufsak – Halted, stopped – הופסק

Ha-sherut hufsak – The service was discontinued – השירות הופסק

Piska – Paragraph – פסקה

Psik – Comma – פסיק

Pisuk – Punctuation – פיסוק

Pisuk raglayim – Spreading the legs – פיסוק רגליים

Pasuk – Biblical verse – פסוק

Pesek zman – Time off / Name of a chocolate snack – פסק זמן

Kach pesek zman – Take some time off – קח פסק זמן

Playlist and Clips:

Roy Tal – Hifsakti Lenasot

Boaz Sharabi -Kshe-at Nogaat Bi (lyrics)

Gali Atari – Ha-shir she-yavi lach Ahava (lyrics)

Arik Einstein – Pesek Zman (lyrics)

Especially these days, it's important to keep on smiling and to try and stay optimistic. Guy explains how to smile in Hebrew.

Hear the All-Hebrew Episode on Patreon

New Words and Expressions:

Hiuyooch male shinayim – A smile full of teeth – חיוך מלא שיניים

Hiyoochim mezuyafim – Fake smiles – חיוכים מזוייפים

Raper/it – Rapper – ראפר/ית

"Toda, he'eleta hiyooch al panai" – You brought a smile to my face – העלית חיוך על פניי

Lehaalot hiyooch al pnei mishehu – To bring a smile to someone's face – להעלות חיוך על פני מישהו

"Mefazeret hiyoochim" – She spreads smiles – מפזרת חיוכים

Dofek hiyoochim – Flash smiles – דופק חיוכים

"Hu amar et ze be-hiyooch" – He said it smilingly – הוא אמר את זה בחיוך

Lehayech – To smile – לחייך

Hiyachti el mishehu/mishehi – I smiled at someone – חייכתי אל מישהו/מישהי

Hayech/techayech, haychi/techaychi, haychu/techaychu – Smile (imp.) – חייך/תחייך, חייכי/תחייכי, חייכו/תחייכו

"Hu yatsa mechuyach me-ha-pgisha" – He came out smiling from the meeting – הוא יצא מחוייך מהפגישה

Haychan – Someone who smiles a lot – חייכן

Yeled haychan / yalda haychanit – A smiley child – ילד חייכן, ילדה חייכנית

Playlist and Clips:

Eden Hasson – Eich At Ohevet

Adi Agai & Maor Ashkenazi – Hiyuchim Mezuyafim

Nasrin Kadri – Afa Alav

Yitzhak Klepter – Yoshev Al Ha-gader (lyrics)

Ep. no. 53 about how to say smiley

Ep. no. 172 about dofek, knocks

Ep. no. 183 about pipi

Ep. no. 285 about hilarious

Ep. no. 322 about laughter

Ep. no. 323 about to laugh

How to link your Spotify and Patreon accounts

In time of war, we need to cheer one another up. How do we cheer on and provide words of encouragement to those around us in Hebrew? Guy explains.

Hear the All-Hebrew Episode on Patreon

New Words and Expressions:

Idood – Encouragement – עידוד

Shir idood – An encouragement song – שיר עידוד

Milot idood – Words of encouragement – מילות עידוד

Ha-keren le-idood yozmot hinoochiyot – The fund for promotion of educational initiatives – הקרן לעידוד יוזמות חינוכיות

Ha-keren le-idood + noun – The fund for promotion of X – הקרן לעידוד + ש.ע

Anachnu rotsim le'oded et ha-morim ve-hatalmidim – We want to encourage the teachers and students – אנחנו רוצים לעודד את המורים והתלמידים

Lachshov mi-huts la-tavniyot – To think outside the box – לחשוב מחוץ לתבניות

Le'oded (like lesovev, lefotsets, le'otet) – To encourage – לעודד, כמו לסובב, לפוצץ, לאותת

Me'odedot – Cheerleaders – מעודדות

Me'oodad – Cheered up, encouraged – מעוּדָד

Ha-chayalim me'oodadim – The soldiers are in good spirits – החיילים מעוּדדים

Ani me'oded haver atsoov – I am cheering up a sad friend of mine – אני מעודֵד חבר עצוב

Yatsati me'oodad me-ha-rofe – I left the doctor feeling hopeful – יצאתי מעודָד מהרופא

Yatsati me'oodedet me-hasicha im orech ha-din – I came out of my meeting with the lawyer feeling encouraged – יצאתי מעוּדדת מהשיחה עם עורך הדין

Tit'oded, tit'odedi, tit'odedoo – Cheer up – תתעודד, תתעודדי, תתעודדו

"Dai, lo nora, tit'oded" – Come on, it's not the end of the world, cheer up – די, לא נורא, תתעודד

Tit'oded, ha-helek ha-kashe kvar me-achoreicha – Cheer up, the tough part is behind you – תתעודד, החלק הקשה כבר מאחוריך

Hit'odadeti ktsat im shokolad belgi – I cheered myself up a bit with a Belgian chocolate – התעודדתי קצת עם שוקולד בלגי

Playlist and Clips:

Ha-bima – Shir Idood

Ha-keren Le-idood yozmot hinoochiyot

Omri 69 Segal & Roy Machluf – Tit'oded (lyrics)

Ep. no. 108 about bassa

Ep. no. 310 about hizook

When an Israeli tells you “al tid’ag,” or “don’t worry,” that’s when you should probably start to worry.

Guy Sharett teaches us how to talk about worrying – or making sure people don’t – and what else this root, דאג, has up its sleeve.

Hear the All-Hebrew Episode on Patreon

New Words and Expressions:

Al tid’agi, al tid’ag, al tid’agoo – Don’t worry – אל תדאג, אל תדאגי, אל תדאגו

Al tid’ag – Don’t worry – אל תדאג

Al tidagi li, ima – Don’t worry about me, mom – אל תדאגי לי, אמא

“Al tid’agoo li, aba, ani osa chayim” – Don’t worry about me, Dad, I am having fun – אל תדאגו לי, אבא, אני עושה חיים

Ein lach ma lid’og – You have nothing to worry about (f.) – אין לך מה לדאוג

“Mishehu do’eg li sham lemala” – Someone takes care of me up there – מישהו דואג לי שם למעלה

Mi Doeg lebirot – Who is taking care of the beer – מי דואג לבירות

De’aga – Concern, worry – דאגה

Al deaga – No worries – אל דאגה

“Ze seker mad’ig” – It’s a distressing poll – זה סקר מדאיג

Lehad’ig mishehu – To worry someone – להדאיג מישהו

“Ani lo mood’ag me-hafalastinim, ani moodag mehaisraelim” – I am not concerned about the Palestinians, I am worried about the Israelis – אני לא מודאג מהפלסטינים, אני מודאג מהישראלים

Mood’ag mi- – Worried about something (m.) – מודאג מ

Mood’eget mi- – Worried (f.) – מודאגת מ

Da’agan, da’aganit – Someone who is worried all the time – דאגן, דאגנית

Da’aganoot – Anxiety, worrying – דאגנוּת

Da’aganoot yeter – Over worrying – דאגנוּת יתר

Playlist and Clips:

Incognito – Don’t You Worry ‘Bout A Thing

Aviv Geffen – Al tid’ag (Lyrics)

Pablo Rozenberg – Al Tid’agi Li Ima (Lyrics)

Ehud Banai – Kmo Tsipor Ve-sharah (Lyrics)

Ein lach ma lid’og – Uzi Fuchs (Lyrics)

Mishehu – Yehudit Ravitz (Lyrics)

Shelly Yachimovich – interview TV10

Amnon Dankner – interview TV2

Ha-haverim shel Natasha – Shnei Sipurey Ahava Ktsarim (Lyrics)

Israel is at war. There are a few words that we hear on the news all the time — words you should absolutely know.

Hear the All-Hebrew Episode on Patreon

New Words and Expressions:

Retsu'at aza – The Gaza Strip – רצועת עזה

Retsua la-kelev – Leash for a dog – רצועה לכלב

Otef aza (Ha-otef) – The area bordering with the Gaza Strip – עוטף עזה, העוטף

Yeshuvey otef aza – Villages near the Gaza Strip, inside Israel – ישובי עוטף עזה

Matach kaved shel raketot – Heavy barrage of rockets – מטח כבד של רקטות

Az'aka, az'akot – Sirens – אזעקה, אזעקות

Mamad (merchav mugan dirati) – Protected space within the apartment – מרחב מוגן דירתי

Miklat, miklatim – Bomb shelters – מקלט

Pikud ha-oref – Home Front Command – פיקוד העורף

Harugim – The killed – הרוגים

Ptsoo'im – The injured – פצועים

Hatufim – Kidnapped – חטופים

Bnei aruba – Hostages – בני ערובה

Mehablim – Terrorists – מחבלים

Ne'edar, ne'edarim – Missing – נעדר, נעדרים

Hamal – Tactical Operations Center, War room – חדר מלחמה, חמ"ל

Tarchish – Scenario – תרחיש

Ha-tarchish ha-garua be-yoter – The worst possible scenario – התרחיש הגרוע ביותר

Playlist and Clips:

Otef aza

Matach shel raketot

Mamad

Hatufim

Rachel from Ofakim

Hamal ne'edarim

Daniela Spector – Ha-kochav Ha-ze Met (lyrics)

Ep. #277 about ptsatsa, bomb

Can We Talk? the podcast of the Jewish Women's Archive

What can you write to your family and friends in Israel during these difficult days of war? What's appropriate at this moment? Guy has some ideas.

Hear the All-Hebrew Episode on Patreon

New Words and Expressions:

Letaksher im haverim ve-krovim – Communicate with family and friends – לתקשר עם חברים וקרובים

Ve-eich lehabi'ah de'agah ve-tmicha – And how to express concern and support – ואיך להביע דאגה ותמיכה

Shamati ma kara – I heard what had happened – שמעתי מה קרה

Shamati ma kore ba-aretz achshav – I heard what is happening right now in Israel – שמעתי מה קורה בארץ עכשיו

Atsoov – Sad – עצוב

Kol kach atsoov – It's so sad – כל כך עצוב

Ze nora – It's horrible – זה נורא

Ze bilti nitpas – It's inconceivable, unimaginable – זה בלתי נתפס

Ze lo ye'amen – It's unbelievable – זה לא ייאמן

Ze matsav machrid – It's a terrifying situation – זה מצב מחריד

Ein li milim – I have no words – אין לי מילים

Nigmeru li ha-milim – I ran out of words – נגמרו לי המילים

Ani do'eg nora – I am terribly worried – אני דואג נורא

Anachnu do'agim lecha/lach/lachem – We're worried about you – אנחנו דואגים לך/לכם

Kulam beseder? – Is everybody alright? – כולם בסדר

Tmicha – Support – תמיכה

Ani itach, ani itcha, ani itchem – I am with you – אני איתך, אני אתכם

Anachnu itchem – We are with you – אנחנו אתכם

Anachnu hoshvim aleichem kol ha-zman – We are thinking about you all the time – אנחנו חושבים עליכם כל הזמן

Be-ma efshar laazor – How can I help? – במה אפשר לעזור

Im atem tsrichim mashehu, anachnu po – If you need anything, we're here – אם אתם צריכים משהו, אנחנו פה

Tikva – Hope – תקווה

Lekavot – To hope – לקוות

Ani mekave, ani mekava she-yihye shaket – I hope things will calm down – אני מקווה שיהיה שָקט

She-yihye sofash ragu'a – May this weekend be calm – שיהיה סופ"ש רגוע

Playlist and Clips:

Yehudit Ravits & Yoni Rechter – Dma'ot shel Mal'achim (lyrics)

Matti Caspi – Makom Li-de'agah (lyrics)

Ep. no. 96 about 'she-yihye'

Ep. no. 171 about tafas-nitpas

Ep. no. 182 about siyoot, nightmare

Ep. no. 361 about nora, awful

Israel is at war. Guy explains the word מלחמה and others from the same root, לחמ, that we hear on Israeli news coverage.

Hear the All-Hebrew Episode on Patreon

New Words and Expressions:

Milchama – War – מלחמה

Milchama ve-shalom – War and Peace – מלחמה ושלום

Milchemet ha-olam ha-rishona, ha-shniya – The First/Second World War – מלחמת העולם הראשונה, השנייה

WW2 – מלחה"ע ה-2

Mivtsa – Operation – מבצע

Lochama elektronit – Electronic warfare (lamed alef) – לוחמה אלקטרונית

Lochama ba-terror – Counter-terrorism – לוחמה בטרור, לוט"ר

Lochamat cyber – Cyber warfare – לוחמת סייבר

Milchemet Todaa – Psychological warfare – מלחמת תודעה

Milchemet yom ha-kipurim – The Yom Kippur War – מלחמת יום הכיפורים

Lochem – Fighter/combatant – לוחם

Lochem, lochemet, lochamim, lochamot

Lochamei esh (Kaba'im) – Firefighters – לוחמי אש

Lochemet esh – Female firefighter – לוחמת אש

"Lihyot lochem esh ze avoda mesukenet" – Being a firefighter is a dangerous job – להיות לוחם אש זה עבודה מסוכנת

"Ze matschik she-at omeret lochem esh ve-lo lochemet esh" – It's funny you say firefighter in masculine, lochem esh, and not lochemet esh in feminine – זה מצחיק שאת אומרת לוחם אש ולא לוחמת אש

"Ze ba-ragil. Ani lochemet le-kol davar" – It's normal, I am a woman fighter in all senses" – זה ברגיל. אני לוחמת לכל דבר

"Aval ba-stigma ze adayin lochem" – But the stereotype is still a male firefighter – אבל בסטיגמה זה עדיין לוחם

Playlist and Clips:

Milchama ve-shalom (trailer)

Milchemet ha-olam ha-shniya – WW2

Si Heyman – Gibor Gadol (lyrics)

Lochemet esh

Ep. no. 148 about shopping

There are quite a few words in Hebrew, like משמעות (meaning) and משמעת (discipline), that are connected to the root שמע (to hear) even though it might not seem like it at first sight. Let's go over some of these words together.

Hear the All-Hebrew Episode on Patreon

New Words and Expressions:

Mashmaoot – Meaning – משמעות

Mashmaoot ha-shem – The meaning of the name – מה משמעות השם

Ma mashmaaoot ha-mila/ha-mishpat – What is the meaning of the word/sentence – מה משמעות המילה/המשפט

Ma mashmaoot ha-shir/ha-pasuk/ha-mila – What is the meaning of the poem/verse/word – מה משמעות השיר/הפסוק/המילה

Vechulei – Etcetera, Etc. – וכו', וכולי

"Al techapsi mash'maa'ooyot ba-shamayim" – Don't look for meanings in the sky – אל תחפשי משמעויות בשמיים

Mashma'oot, mashma'ooyot – Meaning, meanings – משמעות, משמעויות

Kefel mashma'oot – Double meaning – כפל משמעות

Mishmaat – Discipline – משמעת

Mishmaat ba-kita – Discipline in the classroom – משמעת בכיתה

"Hayiti betucha she-mishmaat ze lo ha-kivoon" – I was sure that discipline wasn't my thing – הייתי בטוחה שמשמעת זה לא הכיוון

Lo rotsa she-yagidu li ma laasot – I don't want to be told what to do – לא רוצה שיגידו לי מה לעשות

Matay lavo – When to come – מתי לבוא

Yeled im beayot mishmaat – A kid who has discipline problems – ילד עם בעיות משמעת

Mishmaat atsmit – Self discipline – משמעת עצמית

Vaadat mishmaat – Disciplinary committee – ועדת משמעת

Chad mashma'i – Unequivocal – חד משמעי

Chad-mashma'it – Unequivocally, totally – חד משמעית

Shmoo'ah, shmoo'ot – Rumor, rumors – שמועה, שמועות

Ha-kol shmu'ot – It's all rumors, it's all hearsay – הכל שמועות

Al ta'aminu la-shmuot – Don't believe the rumors – אל תאמינו לשמועות

Celeb-celebim – Celebrity/celebrities – סלב-סלבים

Ha-sof la-shmuot – The rumors are over – הסוף לשמועות

Shema – Audio – שמע

Arutsei shema – Audio channels – ערוצי שמע

Playlist and Clips:

Johnny Shu'ali – Achshav (lyrics)

Mishmaat ba-kita