Streetwise Hebrew

Ru’ach means wind or breeze, so you’ll hear it a lot on the weather forecast at this time of year. But it also means spirit, soul, or even ghost.

Guy Sharett shows us the root’s Biblical usages, as well as its cousins in other languages – we even hear a beautiful 13th century Farsi poem.

Hear the All-Hebrew Episode on Patreon

New Words and Expressions:

Ruach – Wind, breeze, spirit – רוח

Ruach stav – Autumn breeze – רוח סתיו

Ruchot chazakot – Strong winds – רוחות חזקות

Ruach elohim, ruach ha-kodesh – The holy spirit – רוח אלוהים, רוח הקודש

Ruh (Arabic) – Soul – רוח – روح

Ya ruhi – My darling – יא רוחי – يا روحي

Rih (Arabic) – Wind – רִיח – ريح

Ruach refa’im – Ghost – רוח רפאים

Ish/Eshet ruach – An intellectual – איש/אשת רוח

Be-ruach – In the spirit of – ברוח

Be-ruach chag ha-molad – In the spirit of Christmas – ברוח חג המולד

Matsav ruach – Mood – מצב רוח

Matzav ruach tov/ra – Good/bad mood – מצב רוח טוב/רע

Yesh li matzav ruach – I’m in bad mood – יש לי מצב רוח

Ruach hadvarim – The gist – רוח הדברים

Masa ruchani – Spiritual trip – מסע רוחני

Ruchaniyoot – Spirituality – רוחניות

Revach – Profit, space – רווח

Re’ach – Smell – ריח

Playlist and Clips:

Gary Eckstein – Ruach Stav (lyrics)

Weather Forecast

Torah reading: Genesis chapter 1

Eviatar Banai – Me’achorei Ha-shemesh (lyrics)

Benzin – Yom Shishi (lyrics)

Alma Zohar – Ego Trip (lyrics)

Shlomi Shabbat – Biglal Ha-ruach (lyrics)

Ep. #342 about ruhnikim

If you didn't grow up as a child in Israel, chances are you don't know the sounds animals make in Hebrew, nor the verbs we use to describe them. Guy to the rescue.

Hear the All-Hebrew Episode on Patreon

New Words and Expressions:

Miao – Meow – מיאו

Leyalel – To wail, to complain – ליילל

Dai leyalel! – Stop complaining – די ליילל

Klavlav – Small dog (kelev katan) – כלבלב

Hav-hav – Woof-woof – הב-הב

Kelev nove'ah – Dog barking – כלב נובח

Ha-klavim novchim ve-ha-shayara overet – The dogs bark but the caravan goes on – הכלבים נובחים והשיירה עוברת

Tsif-tsif/tsvits-tsvits – Chirp-chirp – ציף-ציף/צוויץ-צוויץ

Tsiporim metsaytsot – Birds chirping – ציפורים מצייצות

Letsayets – To chirp/tweet – לצייץ

Tarnegol – Rooster – תרנגול

Cookoorikoo – Cookadoodledoo – קוקוריקו

Ha-tarnegol kore – The rooster crows – התרנגול קורא

Kri'at ha-tarnegol – The rooster crow – קריאת התרנגול

Tsfarde'ah mekarkeret – Frog croaking – צפרדע מקרקרת

Mekarkeret li ha-beten – My stomach is grumbling – מקרקרת לי הבטן

Kirkur – Croaking – קרקור

Dvorim mezamzemot – Bees buzzing – דבורים מזמזמות

Lezamzem – To buzz – לזמזם

Zimzum – Buzz – זמזום

Zimzum shel matos kal – A buzz of a light airplane – זמזום של מטוס קל

Zamzam – Buzzer – זמזם

Lin'or – To hee-haw – לנעור

Ha-hamor no'er – The donkey hea-haws – החמור נוער

Ha-kvasim po'ot – The sheep bleat – הכבשים פועות

Lif'ot – To bleat – לפעות

Ha-kivsa poah – The sheep bleat (sg.) – הכבשה פועה

Ha-para go'ah – The cow moos – הפרה גועה

Ha-para osa moo – The cow moos – הפרה עושה מו

Tsartsar metsartser – Cricket chirping – צרצר מצרצר

Playlist and Clips:

Yoni Rechter & Ha-keves Ha-shisha-asar – Pnina

Mati Caspi – Klavlav, ho bidi bambam (lyrics)

Hava Alberstein – Mak'hela Aliza (lyrics)

Ilan Peled – Kookoorikoo Hatuna

Kaveret – Tango Tsfardaim (lyrics)

Zoom Zoom Zoom

Hava Alberstein – Ha-hamor Ha-katan (lyrics)

Danny Sanderson – Shir Ro'im (lyrics)

Miki Kam – Tango Kfar Saba (lyrics)

Yoni Rechter & Yehudit Ravits – Laila Tov (lyrics)

The Hebrew word כאילו is one of the words you’ll hear most on the streets of Tel Aviv. It means ‘as if,’ but lots of Israelis use it in the same way we use ‘kinda,’ or ‘like’ in English.

So just ke’ilu stick it ke’ilu anywhere ke’ilu in the sentence! Guy Sharett tells us more…

Hear the All-Hebrew Episode on Patreon

New Words and Expressions:

Ke’ilu – As if – כאילו

“Lif’amim niraa ke’ilu kol ma she’ani ose ze lashevet bevatei kafe” – Sometimes it seems as if everything I am doing is to sit in cafes – לפעמים נראה כאילו כל מה שאני עושה, זה לשבת בבתי קפה

“Achshav ani margish ke’ilu lo yode’a kloom”- Just now I feel as if I don’t know anything – עכשיו אני מרגיש כאילו לא יודע כלום

Ke’eeloo hacham – It’s as if he’s smart – כאילו חכם

Ke’ilu, mi hu hoshev shehu? – Like, who does he think he is? – כאילו, מי הוא חושב שהוא

“Ani lo yodaat, keilu, baaretz anachnu kol hazman dofkot mesibot”. – I don’t know, like, in Israel we’re having parties all the time – אני לא יודעת, כאילו, בארץ אנחנו כל הזמן דופקות מסיבות

“Bli ke’ilu vekaze, daber elai baroor” – Don’t ‘kinda’ and ‘like’ me, speak clearly to me – בלי כאילו וכזה, דבר אליי ברור

“Ke’ilu duh” – Like, duh – כאילו דא

“Ke’ilu ein machar” – Like there’s no tomorrow – כאילו אין מחר

Laasot be-keilu – To pretend to do something – לעשות בכאילו

Taase be-keilu – Just pretend – תעשה בכאילו

Bo nesachek be’keilu – Let’s play in make-believe – בוא נשחק בכאילו

“Ke’ilu awa” – Like, ouch – כאילו אווא

Awa, ai, aww – Ouch – אווא, איי, אוו

Playlist and Clips:

Ivri Lider – Batei Cafe (lyrics)

Shlomo Artzi – Hi Lo Yoda’at Ma Over Alai (lyrics)

Sarit Hadad – Ke’ilu Kaze (lyrics)

How to say Yes in Russian

Ke’ilu Da

Dana Berger – Ke’ilu Ein Machar (lyrics)

Ori Hizkiya – Ke’ilu Awa 

Ha-yehudim – Ke’ilu (lyrics)

Ep. no. 136 and 347 about double negative in Hebrew

We have many expressions with animals in Hebrew. Like, איזה חמור הייתי. Which ones can you use day-to-day and which ones can get you in trouble? Guy explains.

Hear the All-Hebrew Episode on Patreon

New Words and Expressions:

Ein haya kazot – No such thing – אין חיה כזאת

Eize hamor ani – I am so stupid – איזה חמור אני

Eize hamor hayiti – How stupid I was – איזה חמור הייתי

"Naavod kmo hamorim" – We'll work like donkeys – נעבוד כמו חמורים

Ani oved kol yom kmo hamor – I work everyday like a dog – אני עובד כל יום כמו חמור

Ya kelev – You dog – Ya Kalb (Ar.) – יא כלב

Ya kelev, ata nose'a shuv le-hul? – You're going abroad again, you dog? – יא כלב, אתה נוסע שוב לחו"ל

Kalba – Bitch – כלבה

Lihyot chilbot – To be enemies – להיות צ'ילבות

Ma, aten chilbot achshav, lo medabrot achat im ha-shniya? – So are you enemies right now, you're not talking to each other anymore? – מה, אתן צ'ילבות עכשיו,לא מדברות אחת עם השנייה

Kor klavim – Freezing cold – קור כלבים

Hayei kelev – Dog's life – חיי כלב

Po kavoor ha-kelev – This is the crux of the matter – פה קבור הכלב

Hatul shachor – Black cat – חתול שחור

Hu kmo hatul, tamid nochet al ha-raglayim – He's like a cat, always landing on his feet – הוא כמו חתול, תמיד נוחת על הרגליים

Tizaher mimenu, hu shu'al – Be careful of him, he's a fox – תיזהר ממנו, הוא שועל

Hu nachash – He's a snake – הוא נחש

Hu soos – He's a horse – הוא סוס

Soos avoda – Work horse – סוס עבודה

Ya shafan – You coward – יא שפן

Lehishtafen – To chicken out – להשתפן

Ma, hishtafanta? – What happened, you chickened out? – מה, השתפנת

Hazir – pig – חזיר

Haziroot – Piggery – חזירות

Hitchazarti – I pigged out – התחזרתי

Etmol mamash hitchazarnu, hayom dieta – Yesterday we really pigged out. Today we're going to start a diet. – אתמול ממש התחזרנו, היום – דיאטה

Hitchazrut – Pigging out – התחזרות

Namer – Leopard/tiger – נמר

Hu kam kol boker kmo namer – He wakes up every morning like a tiger – הוא קם כל בוקר כמו נמר

Ma ani, ez? – What about me?! – מה אני, עז

Lo tsarich laasot mi-zvoov pil – No need to make an elephant out of a fly – לא צריך לעשות מזבוב פיל

Adam le-adam ze'ev – Dog-eat-dog – אדם לאדם זאב

Playlist and Clips:

Omer Adam – Sof Ha-olam (lyrics)

Kaveret – Po Kavur Ha-kelev (lyrics)

Ilan Peled – Hatula Sh'chora (lyrics)

Ravid Plotnik – Kol Ha-zman Ha-ze (lyrics)

Ep. #13 about kombina

Ep. no. 349 about tov

Even advanced learners have difficulties with the פגש-נפגש verb forms, both meaning ‘he met.’ Guy explains the differences between the two, so you know how to meet up with your best friends as well as how to bump into them.

Hear the All-Hebrew Episode on Patreon

New Words and Expressions:

Lo taaminu et mi pagashti – You won’t believe whom I bumped into – לא תאמינו את מי פגשתי

Eifo nifgashim – Where do we meet – איפה נפגשים

Pagashti oto be-lev ha-midbar – I met him in the middle of the desert – פגשתי אותו בלב המדבר

Nifgashnu – We met – נפגשנו

Lo pogeshet anashim – (You’re) not meeting people – לא פוגשת אנשים

Nifgashten – You met (fem. Pl.) – נפגשתן

Me-az nifgashten? – Have you (ladies) met since then? – מאז נפגשתן?

Nifgashnu kan be-cheder ha-ipur – We met here in the make up room – נפגשנו כאן בחדר האיפור

Pagashnu achat et ha-shniya – We met one another – פגשנו אחת את השנייה

Ve-shuv ani nifgash im rega shel atsvut – And again I am meeting a moment of sadness – ושוב אני נפגש עם רגע של עצבות

Az eich ze ba-sof she-kulanu nifgashim im otan ha-haba’ot? – So how come we all meet each other and have the same facial expressions? – ?אז איך זה בסוף שכולנו נפגשים עם אותן ההבעות

Ha-goral ha-tov hifgish beynenu – (Good) fate brought us together – הגורל הטוב הפגיש בינינו

Hifgashti beynechem – I brought you guys together – הפגשתי ביניכם

Lehafgish – To bring people together – להפגיש

Pgisha – Meeting, encounter, rendez-vous, appointment – פגישה

Mifgash mishpachti – Family gathering – מפגש משפחתי

Pegesh – Gathering – פגש

Likbo’a pgisha – To set an appointment – לקבוע פגישה

Playlist and Clips:

Ktsat Acheret – Ha-nasich Ha-katan (Lyrics)

Yitshak Klepter – Nifgashnu (Lyrics)

Dana Berger – Mechaka Lo (Lyrics)

MK Tzipi Livni meeting MK Shelly Yachimovich

Beit Ha-bubot – Beit Ha-bubot (Lyrics)

Sarit Haddad – Ha-goral ha-tov (Lyrics)

Hanan Yovel – Pgisha, Hatsi Pgisha (Lyrics) – from a poem by Rachel Bluwstein, “The Mother of Hebrew Poetry.”

Marcela Sulak about Rachel’s poetry

You probably know that אוכל כשר means kosher food. But did you know that כשר also means fit, valid, or reliable? And what does the verb להכשיר mean, and how is it all related to talent? Guy explains.

Hear the All-Hebrew Episode on Patreon

New Words and Expressions:

Kasher – Kosher, fit, valid, reliable – כשר

Mashehu po lo kasher – Something is a bit dodgy here – משהו פה לא כשר

Kashrut – Kosherness – כשרות

Teudat kashrut – Kosher(ness) certificate – תעודת כשרות

Mashgiach kashrut – Kosher(ness) inspector – משגיח כשרות

Kosher – Fitness, ability, capability – כושר

Madrichat kosher – Fitness instructor – מדריכת כושר

Chadar/Machon kosher – Fitness center – חדר/מכון כושר

Kosher bituy – Articulation – כושר ביטוי

Mishehu im kosher bituy – An articulate person – מישהו עם כושר ביטוי

Kosher gufani – Fitness – כושר גופני

Kosher sichli – Mental ability – כושר שכלי

Kashir – Capable – כשיר

Kashir la-avoda – Fit to work – כשיר לעבודה

Haya li kisharon gadol – I had a big talent – היה לי כישרון גדול

Kishurim – Qualifications – כישורים

Pitu’ach kishurim chevratyim – Developing social skills – פיתוח כישורים חברתיים

Kishurim – Links – קישורים

Lehachshir – To render something kosher, to train, to prepare, to authorize – להכשיר

Lehachshir mivne she-kvar nivna – To “kosherize” a building that has already been built – להכשיר מבנה שכבר נבנה

Hechsher – “Kosherizing,” authorization – הכשר

Hachshara – “Kosherizing” meat; training – הכשרה

Hachshara miktso’it – Vocational training – הכשרה מקצועית

Huchshar – It was kosherized, authorized; he was trained – הוכשר

Ha-basar muchshar be-rega ze – The meat is being kosherized right now – הבשר מוכשר ברגע זה

Anna muchsheret, hamon potentsial – Anna is talented, (she’s got) a lot of potential – אנה מוכשרת, המון פוטנציאל

Muchshar, muchesheret – Talented – מוכשר, מוכשרת

Looking for the monologue text? It’s available to our patrons at patreon.com/streetwisehebrew.

Playlist and Clips:

Imun kosher male (full fitness workout session)

Yossi Banay – Ahava Bat Esrim (Lyrics)

Pituach kishurim hevratiyim

Ha’im efshar lehachshir mivne

MK Shelly Yechimovitch on hachshara miktso’it

Mashina – Anna (Lyrics)

In Israel, the person who runs our neighborhood vegetable stall, the ירקן, is an important figure. Guy explains why.

Hear the All-Hebrew Episode on Patreon

New Words and Expressions:

Yerakot – Vegetables – ירקות

Yarkan – Vegetable seller – ירקן

Yerek – Greens – יֶרֶק

Haser li yerek – I am missing my greenery – חסר לי ירק

Hanut yerakot, yarkaniya – Vegetable shop – חנות ירקות, ירקנייה

Mishlo'ach yerakot habaita – Vegetables delivered home – משלוח ירקות הביתה

Sal yerakot organiyim – Organic vegetable basket – סל ירקות אורגניים

Hanut ha-yerakot ha-schunatit – Neighborhood vegetable shop – חנות הירקות השכונתית

Agvaniyot – Tomatoes – עגבניות

"Bo, bo, shamarti lecha", "Bo'i, bo'i, shamarti lach" – Come here, I kept this for you – בוא, בוא, שמרתי לך / בואי, בואי, שמרתי לך

Efshar lit'om? – Could I taste? – אפשר לטעום

Kartonim – Cartons, boxes – קרטונים

Kama ze? – How much is it? – כמה זה

Kama ha-melafefonim? – How much are the cucumbers? – כמה המלפפונים

Yesh yoter yafim/yafot? – Do you have nicer ones? – יש יותר יפים/יפות

Yesh eshkoliyot yoter yafot? – Are there nicer grapefruits? – יש אשכוליות יותר יפות

Matai yihye mango? – When will there be mangoes? – מתי יהיה מנגו

Matai yihyu anavim? – When will there be grapes? – מתי יהיו ענבים

'Yagi'u kishu'im ktanim?' – Will there be small zucchini – יגיעו קישואים קטנים

Ten li, tavi li – Ten li, tavi li – תן לי, תביא לי

Tishmor li anavim – Please keep some grapes for me – תשמור לי ענבים

Shamarta/shamart li? – Did you keep some for me? – שמרת לי

Bashel – Ripe – בשל

Bosri – Unripe – בוסרי

Rotev agvaniyot – Tomato sauce – רוטב עגבניות

Agvaniyot bshelot – Ripe tomatoes – עגבניות בשלות

Agvaniyot bosriyot – Unripe tomatoes – עגבניות בוסריות

Playlist and Clips:

Ehud Banai – Rehov Ha-agas 1 (lyrics)

Efrat Enzel – Rotev Agvaniyot

Gidi Gov – Tnu Ligdol Be-sheket (lyrics)

Ep. #67 about fraier

Ep. #83 about ten, give

Ep. #201 about lit'om

Ep. #318 about tishmor li

Ep. #396 about shopping

Ledaber Ze Lo Mashmin – Foodies Podcast in Hebrew

Streetwise Hebrew Facebook page

Instagram page

The Hebrew word פנים means face, and on its face, an ordinary and simple word. But there's more to it in spoken Hebrew, including little things about its proper use. On this episode, Guy covers mafia talk, some politically incorrect uses of פנים, and a tourism campaign from the 1950's.

Hear the All-Hebrew Episode on Patreon

New Words and Expressions:

Panim – Face – פנים

Bi-fnim – Inside – בפנים

Ba-huts – Outside – בחוץ

Panim el mul panim – Face to face – פנים אל מול פנים

Panim el panim – Face to face – פנים אל פנים

Yesh'cha panim yafot, gever, lo haval? – You've got a pretty face, dude. Wouldn't it be a shame if something were to happen to it? – יש לך פנים יפות, גבר, לא חבל

Yesh lach panim yafot, lo haval? – Such a shame, you're so pretty – יש לך פנים יפות, לא חבל

Panim meyuchadot – Unique face – פנים מיוחדות

Panim me'anyenot – Interesting face – פנים מעניינות

Panim nefuchot – Swollen face – פנים נפוחות

Tipul panim – Facial – טיפול פנים

Tipulei panim – Facials – טיפולי פנים

Facial massage – Isuy panim – עיסוי פנים

Lehagid et kol ha-emet ba-panim – To tell someone the whole truth to their face – להגיד את כל האמת בפנים

Hu amar lecha et ze ba-panim? – He said this to your face? – הוא אמר לך את זה בפנים

Ani lo mesugal lehagid la et ze ba-panim – I can't say this directly to her face – אני לא מסוגל להגיד לה את זה בפנים

Al ha-panim – Bad – על הפנים

"Wai, marak la-panim" – Wow, the soup is to-die-for – וואי, מרק לפנים

Yesh sham burgerim la-panim – They have amazing burgers there – יש שם בורגרים לפנים

Masbir panim – Welcoming – מסביר פנים

Lehasbir panim – To be nice to someone new – להסביר פנים

"Hasber paneicha la-tayar" – Be welcoming to the tourist – הסבר פניך לתייר

Be-shum panim va-ofen – Absolutely not – בשום פנים ואופן

Leha'amid panim – To pretend – להעמיד פנים

Ha'a'madat panim – Pretending – העמדת פנים

Pnei mal'ach – Angel face – פני מלאך

Playlist and Clips:

Yehuda Poliker – Panim el mul Panim (lyrics)

Ha-maspera & Vadim Mechona – Panim yafot

Arik Sinai – Derech Ha-kurkar (lyrics)

Hasber paneicha la-tayar

Yehudit Ravitz – Pnei Malach (lyrics)

Ep. #97

Ep. #145

Ep. #166

Streetwise Hebrew Facebook page

Instagram page

Many podcast listeners have written to ask, “How can I improve my Hebrew?” Some live in Israel. Others, abroad. But each has their individual linguistic needs on which they need to focus.

So on this episode, Guy provides 7 tips that will help anyone, from those highly proficient to those just getting started, improve their spoken Hebrew.

Listen to the All-Hebrew Version of this Episode

Tip #1: Watch KAN TV on youtube

Clip 1

Clip 2

Kan News

Bo’u le’echol Iti (Kan TV)

Tip #2: Listen to songs in Hebrew

Ruchama Raz - Halomot Shmurim (lyrics)

Tip #3: Listen to the international news in your language, then switch to the news in Hebrew

Prince Harry & Meghan Markle (KAN TV)

.היום חגגו שערי הצהובונים, את האש חטפה בעיקר מייגן, מי שנתפסת כמי שהפרידה בין הנסיך למשפחתו

Tip #4: Find Hebrew content and material about something you absolutely love

Met-al-metal Metal Music Podcast

Compost & permaculture

Training dogs

Tip #5: Listen to the Hebrew version of our podcast, Streetwise Hebrew Plus

Linso’a - Hebrew version

Ashkara - Hebrew version

Tip #6: Find someone to chat with on a regular basis, even if by Skype

Tip #7: Try to read JPost's IVRIT

Check out IVRIT, the Jerusalem Post magazine in simple Hebrew

The Hebrew words סביב (saviv), סביבה (sviva), מסביב (misaviv), סבב (sevev), all come from the ס.ב.ב root. They also come in very handy in spoken Hebrew. So today, Guy explains the many words and phrases that stem from this interesting root.

Hear the All-Hebrew Episode on Patreon

New Words and Expressions:

Saviv – Around – סביב

Tistakel kama lirdim mi-saviv – See how many hot guys there are around – תסתכל כמה לירדים מסביב

Tavo mi-saviv – Come from the other side – תבוא מסביב

Habet saviv – Look around you – הבט סביב

Sviv ha-habayit yesh gina – Around the house there’s a yard – סביב הבית יש גינה

Mi-saviv la-bayit yesh gina – Around the house there’s a yard – מסביב לבית יש גינה

Ani omedet ba-ma’agal u-mabita svivi – I stand in the circle and look around me – אני עומדת במעגל ומביטה סביבי

Tistakel (‘stakel) misvivcha – Look around you (m.) – תסתכל מסביבך, ‘סתכל מסביבך

Tistakli (‘stakli) misvivech – Look around you (f.) – תסתכלי מסביבך, ‘סתכלי מסביבך

Tistaklu (‘staklu) misvivchem – Look around you (pl.) – תסתכלו מסביבכם, ‘סתכלו מסביבכם

‘Stakel rega, ‘stakli shniya – Have a look – סתכל רגע, ‘סתכלי שנייה

Ovdim misaviv la’sha’on – We’re working around the clock – עובדים מסביב לשעון

Sivuv – A round – סיבוב

Sha’ashu’onim – Gameshows – שעשועונים

Sivuv rishon – first round – סיבוב ראשון

Nitsachta et ha-sivuv, yihye lecha yitaron ba-sivuv ha-ba – You won this round, you’ll have an advantage in the next round – ניצחת את הסיבוב, יהיה לך יתרון בסיבוב הבא

Sivuvim shel ha-rosh – Turns of the head – סיבובים של הראש

Sivuvim shel kaf ha-regel – Spins of the foot – סיבובים של כף הרגל

Yatsati le-sivuv im ha-kelev – I went around the block with the dog – יצאתי לסיבוב עם הכלב

Miko, ta’ase sivuv – Miko, spin around – מיקו, תעשה סיבוב

Ta’ase/Ta’asi sivuv – Take a look around – תעשה/תעשי סיבוב

Ani ose sivuv ve-chozer / ani osa sivuv ve-chozeret – I am going round the block and am coming back – אני עושה סיבוב וחוזר/וחוזרת

Eich she-galgal mistovev lo – What goes around comes around – איך שגלגל מסתובב לו

Lehistovev – To turn around, to wander around – להסתובב

Mistovevet ba-olam – Wandering around in the world – מסתובבת בעולם

Delet mistovevet – Revolving door – דלת מסתובבת

Efo ata? Stam, mistovev – Where are you? Nowhere special, wondering around – איפה אתה? סתם, מסתובב

Tistovev rega (‘Stovev rega), Tistovevi rega (‘Stovevi rega) – Turn around for a sec. – תסתובב רגע, תסתובבי רגע

Hu mesovev oti – He spins me around – הוא מסובב אותי

Hu mesovev oto al ha-etsba ha-ktana shelo – He’s got him wrapped around his finger – הוא מסובב אותו על האצבע הקטנה שלו

Hu mesuvav al kol harosh – He’s crazy – הוא מסובב על כל הראש

Hi mesuvevt al kol harosh – She’s crazy – היא מסובבת על כל הראש

Sviva – Environment, surroundings, milieu – סביבה

Ha-misrad le-haganat ha-sviva – Ministry of Environment- המשרד להגנת הסביבה

Sevev shemot/hekerut – When everyone in the group says their name in turn – סבב שמות/היכרות

Playlist and Clips:

Omer Adam feat. Arisa – Tel Aviv (lyrics)

Ehud Banai – Zmancha Avar (lyrics)

Hanna Aharoni – Ani Omedet Ba-ma’agal (lyrics)

Matan Ajami – Misaviv La-sha’on (lyrics)

Ba-sivuv ha-ba – On the next round (Gameshow)

Miko, ta’ase sivuv – Make a turn

Shmulik Kraus – Eich Ha-galgal Mistovev (lyrics)

Alon Olearchik – Hi Holechet Ba-drachim (lyrics)

The Idan Raichel Project – Delet Mistovevet (lyrics)

Jane Bordeau – Rokdim Tsmudim (lyrics)