מכירים את זה שאתם טובעים מתחת לערימת משימות בלתי נגמרת, שהולכת וגדלה ככל שהקורס מתקדם אבל כמות השעות ביום לא גדלה יחד איתה?

פה אנחנו מתחלקים ל2 סוגי טיפוסים – מי שמסתכלת על הערימה בלבן של העיניים, מתכננת ואז מתעדפת בחכמה בלי ייסורי מצפון ומי ש"פרפקציוניסט" ומנסה בכח להספיק את כל המשימות.

הפרק הזה התחיל מתלמידה נבונה אחת בשם ניקול איידל ששייכת לקבוצה הראשונה שצפתה בחברים שלה לכיתה מהקבוצה השניה והתחרפנה, הרימה את הכפפה ויזמה את הפרק הזה.  

דיברנו על למה פרפקציוניזם ונסיון לסמן וי כל המשימות הוא דווקא דבר מזיק ואיך לתעדף בחכמה.

פרק חובה!