The daily Hayom Yom with Rabbi Yosef Katzman

אַ מעֶנְטשׁ דאַרף מַרְבֶּה זַיין אִין זאָגעֶן אוֹתִיּוֹת הַתּוֹרָה

One should verbalize “the letters of the Torah” profusely —

(זאָגעֶן תְּהִלִּים, חַזֶרְ'ן מִשְׁנָיוֹת)

saying Tehillim and reviewing Mishnayos —

וועֶן אוּן וואוּ עֶר קעֶן

whenever and wherever he can,

בִּכְדֵי צוּ שְׁטאַרְקעֶן דעֶם קִיּוּם הָעוֹלָם

in order to strengthen the continued existence of the world,

בִּכְדֵי מַצִּיל צוּ זַיין זִיך פוּן חִבּוּט הַקֶּבֶר אוּן כַּף הַקֶּלַע

to protect himself from chibut hakever and kaf hakela,

אוּן זוֹכֶה זַיין צוּ אַלעֶ העֶכְסטעֶ גִלּוּיִם

and to merit the highest revelations.

Text and Translation courtesy of Sichos in English

מִצְרַיִם הוּא לְשׁוֹן מֵיצָר וּגְבוּל

The word Mitzrayim (Egypt) is related to meitzar (“a constricting boundary”).

גָּלוּת מִצְרַיִם בְּרוּחָנִיּוּת הוּא מַה שֶׁנֶּפֶשׁ הַבַּהֲמִית מַגְבֶּלֶת וּמַסְתֶּרֶת עַל הַנֶּפֶשׁ הָאֱלֹקִית

The spiritual counterpart of the Egyptian exile is the constraint and concealment that the animal soul [imposes] on the G‑dly soul,

עַד שֶׁנֶּפֶשׁ הָאֱלוֹקִית מִתְצַמְצֶמֶת כָּל כַּךְ שֶׁנַּעֲשֶׂה בְּקַטְנוּת וְהֶעְלֵם

to the point that the G‑dly soul becomes diminutive and hidden.

וִיצִיאַת מִצְרַיִם הוּא הֲסָרַת הַמֵּיצָר וְהַגְּבוּל

[Every individual’s] exodus from this personal Egypt involves the removal of these constricting limits,

וְהַיְינוּ דְהַשֵּׂכֶל שֶׁבַּמוֹחַ מֵאִיר בַּלֵב בְּמִדּוֹת טוֹבוֹת בְּפוֹעַל מַמָּשׁ

so that the intellect in the brain shines into the heart, [bringing forth] positive character traits that are tangibly manifest.

Text and Translation courtesy of Sichos in English

תּוֹרָה אוֹר נִדְפַּס לָרִאשׁוֹנָה בִּשְׁנַת תקצ"ז בְּקָאפּוּסט (בְּלִי הַהוֹסָפוֹת)

Torah Or was first published in 5597 (1837) in Kopust, without its appendices.

הַצֶּמַח צֶדֶק בְּמִכְתָּבוֹ מִיּוֹם ג' שְׁבָט תקצ"ז כּוֹתֵב

In a letter of 3 Shvat of that year the Tzemach Tzedek writes:

סֵפֶר תּוֹרָה אוֹר הַנִּדְפָּס עַתָּה

“Torah Or, which was published now…,

בּוֹ מַאֲמָרִים רוֹב הַדְּרוּשִׁים שֶׁמִּשְּׁנַת תקנ"ו עַד סוֹף תקע"ב

includes most of the maamarim that the Alter Rebbe delivered between 5556 (1795) and the end of 5572 (1812).

אֲשֶׁר הַרְבֵּה מֵהֶם שָׂם רַבֵּנוּ ז"ל בְּעַצְמוֹ עֵין עִיּוּנוֹ עֲלֵיהֶם וְהִגִּיהָם

Many of them were critically read and edited by our master himself,

וְהִסְכִּימָה דַּעְתּוֹ הַקְּדוֹשָׁה לְהָבִיאָם לְבֵית הַדְּפוּס

and he gave his consent for their publication.

וְהַסֵּפֶר כּוֹלֵל שְׁנֵי חֲלָקִים

“This work comprises two parts.

חֵלֶק הָרִאשׁוֹן עַל שְׁנֵי חוּמְשֵׁי הַתּוֹרָה וַחֲנוּכָּה וּפוּרִים

The first part [includes maamarim] on the first two Chumashim [i.e., Bereishis and Shmos]; on Chanukah and Purim;

גַּם כַּמָּה דְרוּשִׁים לְחַג הַשָּׁבוּעוֹת זְמַן מַתַּן תּוֹרָה בְּפָרָשַׁת יִתְרוֹ

some maamarim on Shavuos, the season of the Giving of the Torah, are included in Parshas Yisro;

וּקְצָת לְפֶסַח בְּפָרָשַׁת וַיַּקְהֵל

and a few on Pesach, in Parshas Vayakhel.

וְחֵלֶק הַשֵּׁנִי, אִם יִרְצֶה ה

With G‑d’s help, the second part

עַל ג' חוּמְשֵׁי הַתּוֹרָה וְשִׁיר הַשִׁירִים וּמוֹעֲדִים וְרֹאשׁ הַשָׁנָה וְיוֹם כִּפּוּרִים

[will include maamarim] on [the last] three Chumashim [i.e., Vayikra, Bamidbar, and Devarim]; on Shir HaShirim; on the festivals; and on Rosh HaShanah and Yom Kippur….

וְשֵׁם הַמְּחַבֵּר נָאֶה לוֹ שְׁנֵיאוֹר כְּמוֹ וְאָהַבְתָּ בְּגִימַטְרִיָּא ב' פְּעָמִים אוֹר... עַד כַּאן לְשׁוֹנוֹ

“The name of the author, Shneur, befits him, just as ואהבת (‘And you shall love’) is twice the numerical equivalent of אור (‘light’).”

לֹא הִסְפִּיקוּ לְהַדְפִּיס רַק חֵלֶק הָרִאשׁוֹן

At the time they managed to publish only the first volume,

כִּי עַל יְדֵי מַלְשִׁינוּת סָגְרָה הַמֶּמְשָׁלָה כַּמָּה מִבָּתֵּי הַדְּפוּס הָעִבְרִים בְּרוּסְיָה

for due to the allegations of informers, the government closed several Jewish printing houses in Russia,

וּבֵינֵיהֶם גַּם בֵּית הַדְּפוּס בְּקָאפּוּסט אֲשֶׁר שָׁם הִדְפִּיסוּ הַתּוֹרָה אוֹר

including the one in Kopust, where Torah Or was printed.

"בִּשְׁנַת תר"ח נִדְפַּס חֵלֶק בּ' בְּזִיטָאמִיר וּבְשִׁנּוּי הַשֵּׁם “לִקּוּטֵי תּוֹרָה

In 5608 (1848), the second volume was printed in Zhitomir — but with a different title: Likkutei Torah.

Text and Translation courtesy of Sichos in English

אַאַמוּ"ר סִפֵּר

My revered father, the Rebbe [Rashab], once related:

הַדְּרוּשׁ וָאֵרָא גו' וּשְׁמִי ד' גו', הַמְדַבֵּר בְּעִנְיַן כִּי לֹא יִדַּח מִמֶּנּוּ נִדָּח

“The maamar beginning Vaeira… U’Shmi A-donai ,which explains that no [Jew] ultimately will remain estranged from G‑d,

(אֵינוֹ הַנִּדְפָּס בְּתּוֹרָה אוֹר)

(not the one that appears in Torah Or)

"קָנָה לוֹ שֵׁם "דעֶר פרוּמעֶר וָאֵרָא

came to be known as der frumer Vaeira.

וְהָיָה רָגִיל רַבֵּנוּ הַזָּקֵן לַחֲזוֹר אוֹתוֹ אַחַת לְשָׁלֹשׁ שָׁנִים

The Alter Rebbe would deliver it publicly every three years,

וּבְכָל פַּעַם וּפַעַם כִּמְעַט שֶׁהָיָה אוֹמֵר אוֹתוֹ כִּלְשׁוֹנוֹ

repeating it each time almost verbatim.

וְאָמַר הַצֶּמַח צֶדֶק

[Nevertheless,] the Tzemach Tzedek said:

יעֶדעֶר מאָל אִיז געֶוועֶן אַ אוֹר חָדָשׁ

‘Every time, there was a new light.’”

האָט דעֶר טאַטעֶ געֶזאָגט

On this my father [The Rebbe Maharash] commented:

אַ אוֹר אִיז אַלעֶ מאָל גלַייך, אָבּעֶר מָאוֹר אִיז אַלעֶמאָל וִוי אַ דָבָר חָדָשׁ

“Light (or) is always the same; a luminary (maor) is always like something new.”

Text and Translation courtesy of Sichos in English

אֲמִירַת תְּהִלִּים הָאָמוּר (בְּכָל יוֹם אַחַר הַתְּפִלָּה)

The practice of reciting Tehillim every day after the morning prayers

אֵין בָּזֶה שׁוּם הֶפְרֵשׁ בֵּין בָּתֵּי כְנֵסִיּוֹת שֶׁל אַנְשֵׁי‏ שְלוֹמֵינוּ שֶׁיִחְיוּ

[should be observed in all] synagogues without distinction, whether [the congregants belong to] the chassidic brotherhood,

אוֹ מִתְפַּלְלֵי נוּסַח אַשְׁכְּנָז אוֹ נוּסַח פּוֹלִין, ד' עֲלֵיהֶם יִחְיוּ

or whether they follow Ashkenazic or Polish nuschaos. (May G-d bless them all with life!)

וּמִצַּד אַהֲבַת יִשְׂרָאֵל... וּבִפְרָט לְגוֹדֶל הָעִנְיָן שֶׁל אֲמִירַת תְּהִלִּים בְּצִבּוּר וְכַוָּנָתָהּ הַפְּנִימִית

in view of the obligation to love every fellow Jew, and particularly in view of the lofty value of reciting Tehillim communally. Moreover, this effort is vital in view of the inner intent of this practice,

הַנּוֹגֵעַ לִכְלַל יִשְׂרָאֵל מַמָּשׁ בְּגַשְׁמִיּוּת, בְּבָנֵי חַיֵּי וּמְזוֹנָא, וּבְרוּחָנִיּוּת

which has an actual effect on the entire Jewish people materially — with regard to their children, health, and livelihood — as well as spiritually.

עָלֵינוּ לְהִשְׁתַּדֵּל בְּכָל מִינֵי הִשְׁתַּדְּלוּת אֲשֶׁר יוּקְבַּע בְּכָל בֵּית הַכְּנֶסֶת‏ מֵאֵיזֶה נוּסַח שֶׁיִּהְיֶה

Regardless of nussach, we must make every kind of effort to see this practice established in all synagogues,

Text and Translation courtesy of Sichos in English

אֲנַן פּוֹעֲלֵי דִימָמָא אֲנַן

“We are day-laborers.”

יוֹם הוּא אוֹר

[In the literature of Chassidus], “day” is a code word for “light”

עֲבוֹדָתֵנוּ הִיא עֲבוֹדַת הָאוֹר, מאַכעֶן לִיכטִיג דִי וועֶלט בְּאוֹר תּוֹרָה

and, indeed, our Divine task is a mission of light, to illuminate the world with the light of the Torah.

וּמִלְּבַד כִּי צְרִיכִים לַעֲמוֹד בְּמַעֲמָד וּמַצָּב טוֹב בְּעֶזְרַת ה' בְּעַצְמוֹ

אַלֵיין דאַרף מעֶן זַיין וִוי עֶס דאַרף צוּ זַיין

In addition to every individual’s obligation to see to it, with G‑d’s help, that his own spiritual state is as it ought to be,

הִנֵּה כָּל הָעֲבוֹדָה הִיא לִזְכּוֹת לְהַעֲמִיד תַּלְמִידִים גרוּנְטִיקעֶ מעֶנשׁעֶן

his entire Divine service should be focused on making himself worthy of raising up students who will be solidly grounded,

אֲשֶׁר יִהְיוּ מְסוּרִים בְּלִבָּם וְדַעְתָּם אֶל הַכַּוָּנָה הַפְּנִימִית

with their hearts and minds dedicated to [G‑d’s] inner intent —

שֶׁאֵינוֹ מַּסְפִּיק לִמּוּד תּוֹרָה הַנִּגְלֵית וְחִבּוּב הַקּוֹדֶשׁ בִּשְׁמִירַת הַמִּצְוֹת

that it is not enough to study nigleh, the revealed dimension of Torah Law, and to cherish holiness by observing mitzvos.

כִּי אִם צְרִיכִים גַּם עֲבוֹדָה שֶׁבַּלֵב

There must also be Divine service within the heart.

Text and Translation courtesy of Sichos in English

בְּסֵפֶר הַחֲקִירָה (דֶּרֶךְ אֱמוּנָה) לְהַצֶּמַח צֶדֶק הַנִּדְפָּס — חֲסֵרִים הַרְבֵּה הֲגָהוֹת

The published text of the Tzemach Tzedek’s Sefer HaChakirah, also called Derech Emunah, lacks many glosses.

הַצֶּמַח צֶדֶק חִבְּרוֹ בְּיַחַס עִם נְסִיעוֹתָיו לְפֶּטֶרְבּוּרג

The Tzemach Tzedek composed it in connection with his journeys to Petersburg,

שֶׁשָּׁם הָיָה צָרִיךְ לַעֲנוֹת עַל כַּמָּה שְׁאֵלוֹת בְּעִנְיָנִים אֵלּוּ

where he was required to reply to several questions on these themes.

Text and Translation courtesy of Sichos in English

רַבֵּנוּ הַזָּקֵן אָמַר

The Alter Rebbe declared:

אִידִישׁעֶ גַּשְׁמִיּוּת אִיז רוּחָנִיוּת

The material [concerns] of a Jew are [in truth] spiritual.

דעֶר אוֹיבּעֶרשׁטעֶר גִיט אוּנז גַּשְׁמִיּוּת, מִיר זאָלן דעֶרפוּן מאַכעֶן רוּחָנִיּוּת

G‑d gives us material things in order that we transform them into spirituality.

אַמאָל אַז עֶס אִיז לְרֶגַע נִיט אַזוֹי

As for those times when this is briefly not the case [i.e., when G-d does not bestow bountiful material blessings],

דאַרפעֶן געֶבּעֶן דעֶם אוֹיבּעֶרשׁטעֶן אֲפִילוּ מִנְחַת עָנִי גִיט עֶר אַ פוּלעֶ

we must give Him even a poor man’s offering. In response, G‑d grants ample blessings.

Text and Translation courtesy of Sichos in English

בְּבִרְכַּת וְלַמַּלְשִׁינִים

[In Shemoneh Esreh], when reciting the blessing that begins VelaMalshinim,

"מַפְסִיקִים קְצָת בֵּין “וּתְמַגֵּר" לְתֵיבַת "וְתַכְנִיעַ

one should pause slightly between the words u'semager and vesachniya.

מַתְאִים לְהַכַּוָּנָה

This reflects the mystical intent

"אֲשֶׁר "תְּעַקֵר וּתְשַׁבֵּר וּתְמַגֵּר

that [the requests expressed by the first three verbs] — se’aker, u’seshaber, u’semager (“uproot, shatter, and crush”) —

הֵם נֶגֶד ג' קְלִיפּוֹת שֶׁצְּרִיכִים הַעֲבָרָה לְגַמְרֵי

relate to the three utterly impure kelipos, [i.e., the three irredeemable forces of evil] that must be eliminated entirely.

וְתַכְנִיעַ" — לְנֶגֶד קְלִיפַּת נוֹגַהּ שֶׁצְּרִיכָה הַכְנָעָה וְיֵשׁ בָּהּ בֵּרוּר"

By contrast, the verb vesachniya (“subdue”) relates to kelipas nogah, [the kelipah that houses a spark with a holy potential,] which must be humbled, but can be refined.

Text and Translation courtesy of Sichos in English

מְבָרְכִים רֹאשׁ חֹדֶשׁ שְׁבָט. אֲמִירַת כָּל הַתְּהִלִּים בְּהַשְׁכָּמָה. יוֹם הִתְוַעֲדוּת

[On Shabbos Mevarchim, it is our custom] to recite the entire Book of Tehillim early in the morning and to hold a farbrengen on that day.

הפטורה: הַבָּאִים יַשְׁרֵשׁ

The haftarah [for Parshas Shmos] begins Haba’im yashresh Yaakov (Yeshayahu 27:6-13, 28:1-13,29:22-23).

מִשִּׂיחוֹת אַאַמוּ"ר

From a talk of my revered father, the Rebbe [Rashab]:

יְצִיאַת מִצְרַיִם אִיז דעֶר אַרוֹיסגעֶהן פוּן מֵצָרִים וּגְבוּלִים

The [historical] Exodus from Egypt [foreshadows every individual’s personal] departure from limits and boundaries.

אוּן חֲסִידוּת אִיז אוֹיף אַרוֹיסגעֶהן פוּן דִי מֵצָרִים אוּן גְּבוּלִים פוּן וועֶלט

[Beyond this,] Chassidus [enables us] to free ourselves from the limits and boundaries of this [material] world.

עֶס אִיז פאַראַן אַ הֶפְרֵשׁ

There is a difference between these two [spiritual thrusts].

יְצִיאַת מִצְרַיִם אִיז אַ עִנְיָן פוּן שְׁבִירָה אוּן עֲזִיבָה

A [personal, spiritual] “exodus from Egypt” in its usual sense involves shattering [worldliness] and abandoning it.

דעֶרפאַר אִיז מעֶן אַוועֶק פוּן מִצְרַיִם

For this reason, the Jews left Egypt.

יְצִיאַת מִצְרַיִם פוּן חֲסִידוּת אִיז בֵּירוּר אוּן תִּקוּן

In contrast, undergoing a [personal, spiritual] “exodus from Egypt” in the chassidic sense involves refining (beirur) and rectifying (tikkun) —

יְצִיאָה פוּן מֵצָרִים אוּן גְּבוּלִים פוּן וועֶלט אָבּעֶר אִין וועֶלט

liberating oneself from the limits and boundaries of the world, while remaining in the world.

דאָס הֵייסט זַייעֶנדִיג אִין וועֶלט בּאַדאַרפעֶן זַיין אִין אַ יְצִיאָה פוּן מֵיצַר וּגְבוּל פוּן וועֶלט

In other words, while being involved in this world, one ought to constantly aspire to be outside its bounds.

אַראָפּנעֶהמעֶן דעֶם מֵיצָר וּגְבוּל

One must remove the confinements and restraints

אוּן דעֶרהעֶרעֶן דעֶם אֱמֶת, אַז וועֶלט אַלֵיין אִיז בֶּאֱמֶת גוּט

and perceive the truth — that the world itself is in fact good,

וַוייל דאָס אִיז דאָך רְצוֹנוֹ יִתְבָּרֵךְ

for after all, this is what G‑d willed.

אִיז דאָס דוּרךְ עֲבוֹדָה פוּן חֲסִידוּת

And this perception may be attained through the spiritual labors prescribed by Chassidus.

Text and Translation courtesy of Sichos in English