The daily Hayom Yom with Rabbi Yosef Katzman

הַסַּבָּא מִשׁפּאָלעֶ — דעֶר שׁפּאָלעֶר זֵיידעֶ —

The Shpoler Zeide1 

הָיָה אִישׁ נִלְהָב מְאֹד,

was a man of ardent feeling,

בְּיֶתֶר שְׂאֵת וְיֶתֶר עֹז עַל שְׁאָר חֲבֵרָיו תַּלְמִידֵי הַמַּגִּיד.

more intensely so than his colleagues, the other disciples of the Maggid of Mezritch.

בְּבִיקּוּרוֹ בְּלִיאַדִי אֵצֶל רַבֵּנוּ הַזָּקֵן — שְׁנַת תקס"ט אוֹ תק"ע —

When he visited the Alter Rebbe in Liadi, in the year 5569 (1809) or 5570 (1810),

סִפֵּר, אֲשֶׁר בִּהְיוֹתוֹ בֶּן שָׁלֹש שָׁנִים רָאָה אֶת הַבַּעַל שֵׁם טוֹב

he related that when he was three years old and saw the Baal Shem Tov,

“אוּן עֶר האָט מִיר אַרוֹיפגעֶלֵייגט דִי הֵיילִיגעֶ האַנט אויפ'ן האַרצעֶן

“he placed his holy hand on my heart,

אוּן פוּן יעֶמאָלט אָן אִיז מִיר וואַרעֶם".

and from that time onward, I have felt warm.”

תְּנוּעַת צַדִּיק,

A [mere] gesture of a tzaddik, 

וּמִכָּל שֶׁכֵּן רְאִיָּה אוֹ שְׁמִיעַת קוֹל,

and all the more so, seeing him or hearing his voice,

צָרִיךְ לִפְעוֹל שֶׁלֹא יִשָׁכַח לָעַד.

should generate an effect that will never be forgotten.2

Text and Translation courtesy of Sichos in English

כְּשֶׁמַּעֲמִידִים פַּנָס

When a street lamp is erected,

מִתְקַבְּצִים הַחֲפֵצִים בָּאוֹר

all those seeking light gather around,

כִּי אוֹר מַמְשִׁיךְ — לִיכטִיגקַייט צִיהט צוּ

for light attracts.

Text and Translation courtesy of Sichos in English

בִּשְׁנַת תרמ"ח נִבְחַר אַאַמוּ"ר לְגַבַּאי דְחֶבְרָה קַדִישָׁא

In 5648 (1887), my revered father, the Rebbe [Rashab], was elected gabbai of the Chevrah Kaddisha. 

וּכְפִי הַמִּנְהָג, הוֹבִילוּ אוֹתוֹ בְּשִׂמְחַת תּוֹרָה בְּלִוְיַת עַם רַב לְבֵית הַכְּנֶסֶת

Following the local custom, he was escorted by a large number of townsmen to the synagogue on Simchas Torah.

אָמַר אָז הַמַּאֲמָר אֵין הקב"ה בָּא בִּטְרוּנְיָא

There he delivered the maamar that begins, Ein HaKadosh-Baruch-Hu Ba BiTrunia, 

וְסִיּוּם דְּבָרָיו

and concluded with these words:

גַּם הָאֲנָשִׁים בַּעֲלֵי מוֹחִין הַנִּמְצָאִים עַתָּה צְרִיכִים לְהָנִיחַ שִׂכְלָם

“Even those of superior intellect who are here now must put their minds aside

וְלֹא לֵילֵךְ אַחֲרֵי הַטַּעַם וְדַעַת

and not follow their own reasoning,

כִּי יְכוֹלִים לְהַטוֹת עַל פִּי שִׂכְלָם כו

for their minds can mislead them

עַד כִּי חַס וְשָׁלוֹם מָרָה תִּהְיֶה בָּאַחֲרוֹנָה כו

to the extent of (Heaven forbid) a bitter end.”

וְזֶהוּ הָעִקָּר בַּזְּמַן הַזֶּה בְּעִקְבוֹת דִמְשִׁיחָא

This is the fundamental point in this era of ikvesa diMeshicha: 

שֶׁלֹא לֵילֵךְ אַחַר הַשֵּׂכֶל וְטַעַם וָדַעַת

not to follow one’s intellect and reasoning,

כִּי אִם לְקַיֵּם הַתּוֹרָה וְהַמִּצְוֹת בִּתְמִימוּת וֶאֱמוּנָה פְּשׁוּטָה בֵּאלֹקֵי יִשְׂרָאֵל

but rather to observe the Torah and its mitzvos with artless sincerity and simple faith in the G‑d of Israel.

Text and Translation courtesy of Sichos in English

דעֶם מעֶנשׁעֶנס לעֶבּעֶן אִיז תָּלוּי אִין דעֶם אֲוִיר וואוּ עֶר געֶפִינט זִיך

A person’s life depends upon the air around him:

אָהן אֲוִיר קעֶן מעֶן נִיט לעֶבּעֶן

without air one cannot live.

אוּן אִין וואָס פאַר אַ אֲוִיר מעֶן לעֶבּט אַזאַ לעֶבּעֶן אִיז דאָס

Moreover, the kind of air in which one lives determines the quality of one’s life.

וועֶן מעֶן לעֶבּט אִין אַ תּוֹרָה וּמִצְוֹת אֲוִיר, אִיז דעֶר לעֶבּעֶן אַ געֶזוּנטעֶר

When a person lives in an atmosphere of Torah and mitzvos, his life is healthy.

וועֶן מעֶן לעֶבּט אִין כְּפִירָה-אֲוִיר, אִיז דאָס אַ קראַנקעֶר לעֶבּעֶן

When he lives in an atmosphere that denies G‑d, his life is sickly

אוּן מעֶן אִיז כְּסֵדֶר אִין געֶפאַהר קראַנק צוּ וועֶרעֶן מִיט אָנשׁטעֶקעֶנדעֶ מַחֲלוֹת

and he is under constant risk of contagion.

דִי עֶרשׁטעֶ אַלגעֶמֵיינעֶ רְפוּאָה אִיז צוּ מאַכעֶן רֵיין דִי לוּפט

The first, comprehensive remedy is to purify the air,

דִי אַרבּעֶט פוּן טַהֲרַת הָאֲוִיר לִיגט אוֹיף דִי יוֹדְעֵי סֵפֶר אוּן יוֹדְעֵי תּוֹרָה

and this is the responsibility of those who are educated in Torah studies.

טַהֲרַת הָאֲוִיר אִיז דוּרְךְ אוֹתִיּוֹת הַתּוֹרָה

It is the letters of Torah that purify the air.

וועֶן מ'שׁטעֶהט אִין סְטאָר, אָדעֶר וועֶן מעֶן געֶהט אִין גאַס,

While standing in the store, walking down the street,

אָדעֶר וועֶן מ'פאָהרט אִין סאָבְּוֵויי

or riding the subway,

אוּן מעֶן זאָגט אוֹתִיּוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה, מאַכט מעֶן מִיט דעֶם רֵיין דעֶם אֲוִיר

when a person verbalizes words of the Torah1 he purifies the air.

יעֶדעֶר אֵיינעֶר פוּן דִי יוֹדְעֵי סֵפֶר אוּן יוֹדְעֵי תּוֹרָה

Whoever is familiar with Torah learning

מוּז האָבּעֶן עֶפּעֶס אוֹיסגעֶלעֶרנט בְּעַל-פֶּה

must have something on call that he has learned by heart,

חוּמָשׁ, תְּהִלִּים, מִשְׁנָיוֹת, תַּנְיָא

be it Chumash, Tehillim, Mishnayos, or Tanya. 

אַזוֹי אַז צוּ יעֶדעֶר צַייט אוּן אִין יעֶדעֶן אָרט

[so that] at any time and in every place.

זאָל עֶר קעֶנעֶן טראַכטעֶן אוּן זאָגעֶן דִי הֵיילִיגֶע אוֹתִיּוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה

This will enable him to review the holy words of the Torah — mentally and verbally

Text and Translation courtesy of Sichos in English

תַּעֲנִית, סְלִיחוֹת, אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ

[The Morning Service on this] fast day includes Selichos and Avinu Malkeinu.

מַעֲנֵה הַצֶּמַח צֶדֶק עַל יְחִידוּת

In response to a question raised at yechidus, the Tzemach Tzedek once explained:

כְּתִיב יַעֲזוֹב רָשָׁע דַּרְכּוֹ וְאִישׁ אָוֶן מַחְשְׁבוֹתָיו גו

“It is written, ‘Let the wicked man abandon his path and the man of iniquity [abandon] his thoughts.’

אָוֶן הוּא מִלְּשׁוֹן אוֹן בְּחוֹלָם, שֶׁפִּרוּשׁוֹ כֹּחַ וְעוֹז

“The word אָוֶן (‘iniquity’) can also be interpreted as hinting at אוֹן (‘strength’).

וּכְשֵׁם דְיַעֲזוֹב רָשָׁע דַּרְכּוֹ זֶהוּ דָבָר הַמּוּכְרָח

Just as a wicked man must ‘abandon his path,’

אֲשֶׁר בְּלֹא תְּשׁוּבָה אִי אֶפְשָׁר לָגֶשֶׁת אֶל הַקֹּדֶשׁ

for without teshuvah he cannot approach holiness,

הִנֵּה כְּמוֹ כֵן צָרִיךְ הָאִישׁ אוֹן

so too, a man of strength —

כְּלוֹמַר אִישׁ הֶחָזָק בְּדַעַת עַצְמוֹ

that is, a person who is strong and confident in his own opinions —

לַעֲזוֹב מַחְשְׁבוֹתָיו

must ‘abandon his thoughts.’

וְלֹא יֹאמַר אִיך זאָג אַזוֹי, אִיך האַלט אַזוֹי

He should no longer say: ‘This is what I say,’ or ‘This is how I hold.’

כִּי כָל “אִיך" וּמְצִיאוּת הוּא מְקוֹר הָרַע וְגוֹרֵם פֵּרוּד לְבָבוֹת

For any mention of ‘I’ and [any conception of oneself as an] entity [of weighty import] is the source of evil and instills divisiveness between people’s hearts.”

Text and Translation courtesy of Sichos in English

נְהִיגִין בְּנוּסַח עָלֵינוּ לוֹמַר: שֶׁהֵם מִשְׁתַּחֲוִים לָהֶבֶל וְלָרִיק

In the prayer beginning Aleinu, the wording that we customarily follow is, “…for they bow down to vanity and nothingness.”

וְגַם בִּתְּפִלַּת מוּסָף דְרֹאשׁ הַשָּׁנָה אוֹמְרִים כֵּן

This version is also used in the Mussaf prayers of Rosh HaShanah. 

וּמְדַיְּיקִים שֶׁלֹּא לוֹמַר וּמִתְפַּלְלִים כו

We make a point of not saying, “and they pray [to a god who]….”

הָרְקִיקָה הִיא אַחַר הָאֲמִירָה

It is customary to spit after reciting the above phrase.

טַעַם הָרְקִיקָה, כִּי מִדִּבּוּר מִתְהַוֶּה רוֹק, וְאֵין רוֹצִים לֵיהָנוֹת מֵרוֹק זֶה

The reason is that speaking generates saliva, and we do not wish to benefit from the saliva generated by uttering such words.

Text and Translation courtesy of Sichos in English

הַצֶּמַח צֶדֶק צִיוָּה אֶת כָּל הַמְלַמְּדִים שֶׁלָּמְדוּ עִם נְכָדָיו הַקְּטַנִּים

The Tzemach Tzedek instructed all the tutors of his young grandchildren

אֲשֶׁר, מִלְּבַד לִמּוּדִים הָרְגִילִים

that in addition to the regular studies,

יִלְּמְדוּ עִמָּהֶם פֵּרוּשׁ הַמִּלּוֹת (פֵּרוּשׁ הַפָּשׁוּט) שֶׁל סֵדֶר הַתְּפִלָּה

they should also teach the plain meaning of the words of the prayers.

וּפַעַם בְּחֹדֶשׁ הָיוּ בָּאִים אֶל הַצֶּמַח צֶדֶק לְהִבָּחֵן בַּזֶּה

Once a month, the children would come to the Tzemach Tzedek to be tested.

Text and Translation courtesy of Sichos in English

הַשִּׁעוּר לְהִפָּטֵר מֵחִבּוּט הַקֶּבֶר הוּא

The appropriate amount [of time needed] to free oneself from [the punishment of] chibut hakever1 is

שֶׁחֵלֶק שִׁשִּׁי מֵהַמֵּעֵת-לְעֵת יֹאמַר אוֹתִיּוֹת הַתּוֹרָה, תְּהִלִּים כו

to spend a sixth of one’s day reciting the letters of the Torah, Tehillim and the like.

לִזְכּוֹת לְזִכּוּךְ הַנֶּפֶשׁ לְהִפָּטֵר מִכַּף הַקֶּלַע הוּא

One merits the purification of the soul that exempts him from [the punishment of] kaf hakela 

עַל יְדֵי חֲזָרָה כָּל הַיּוֹם, כַּמָה שֶׁיֵּשׁ בִּיְכוֹלְתּוֹ, מִשְׁנָיוֹת תַּנְיָא תְּהִלִּים בְּעַל-פֶּה

by reviewing Mishnayos, Tanya, and Tehillim by heart, as much as possible throughout the day.

Text and Translation courtesy of Sichos in English

כְּתִיב דַּע אֶת אֱלֹקֵי אָבִיךָ וְעָבְדֵהוּ בְּלֵב שָׁלֵם,

It is written:1 “Know the G‑d of your father and serve Him wholeheartedly.”

כִּי כָּל עִנְיַן יְדִיעָה וַהֲשָׂגָה אֲפִילוּ בְּעִנְיָנִים הַיוֹתֵר עֲמוּקִים,

For every concept that is known and comprehended, even the very deepest,

צָרִיךְ לָבוֹא בַּעֲבוֹדָה,

must find expression in Divine service; 

הַיְינוּ פְּעוּלַת דָּבָר בְּבֵרוּר וְזִכּוּךְ הַמִּדּוֹת וְהִתְקַשְּׁרוּת פְּנִימִית

that is, in activity that refines and improves one’s middos (emotive qualities) and develops an inner bonding [to G‑d].

הַנִּקְרָא בִּלְשׁוֹן הַחֲסִידוּת עֲבוֹדָה.

In chassidic terminology this activity is called avodah.2

Text and Translation courtesy of Sichos in English

וועֶן מָשִׁיחַ וועֶט קוּמעֶן

When Mashiach comes,

וועֶט מעֶן זעֶהן דִי מַעֲלָה פוּן הוֹדָאָה אוּן תְּמִימוּת

we will appreciate the distinctive quality of hodaah [i.e., acknowledgment of G‑d and belief in Him] and temimus — artless sincerity,

וואָס אַלעֶ גְלוֹיבּעֶן בֶּאֱמוּנָה טְהוֹרָה אִין גָ-ט בָּרוּךְ הוּא אוּן אִין זַיין תּוֹרָה וּמִצְוֹת

the pure faith with which all [Jews] believe in G‑d, His Torah, and His mitzvos. 

תַּלְמוּד — פאַרְשׁטאַנד — אִיז דעֶר גְרעֶסטעֶר פאַרְשׁטאַנד האָט אַ גְרעֶנִיץ

When it comes to study, even the highest levels of understanding have their limits. 

אָבּעֶר הוֹדָאָה — גְלוֹיבּעֶן — גְלוֹיבּעֶן אִיז אַ געֶפִיהל אָהן אַ גְרעֶנִיץ

Hodaah, by contrast, is a feeling that has no boundaries.

מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ וועֶט געֶבּעֶן צוּ פאַרְשׁטעֶהן דעֶם מַעֲשֶׂה גָּדוֹל

The King Mashiach will endow us with an understanding of the superior worth, as expressed in action,

פוּן דעֶר תְּמִימוּת — האַרְצִיגעֶר עֶרעֶנְסטעֶר עֲבוֹדָה

of sincere, heartfelt, earnest Divine service.

Text and Translation courtesy of Sichos in English