The daily Hayom Yom with Rabbi Yosef Katzman

בְּשַׁעַת קְרִיאַת עֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת עוֹמְדִים וּפְנֵיהֶם אֶל הַסֵּפֶר תּוֹרָה

During the reading of the Ten Commandments [in the synagogue on the Shabbos of Parshas Yisro], it is our custom to stand and face the Torah scroll.

הפטורה: בִּשְׁנַת... מַצַּבְתָּהּ

The haftarah [for Parshas Yisro] begins BiShnas... and ends ...matzavtah (Yeshayahu 6:1-13).

מְבָרְכִים רֹאשׁ חֹדֶשׁ אֲדָר רִאשׁוֹן. אֲמִירַת כָּל הַתְּהִלִּים בְּהַשְׁכָּמָה. יוֹם הִתְוַעֲדוּת

[On Shabbos Mevarchim, it is our custom] to recite the entire Book of Tehillim early in the morning and to hold a farbrengen on that day.

וַיַּרְא הָעָם וַיָּנוּעוּ

It is written, “The people saw and they stirred.”

אַז זֵיי האָבּעֶן דעֶרזעֶהן גֶ-טלִיכְקַייט אִיז שׁוֹין וַיָּנוּעוּ

As soon as they beheld Divinity, they were stirred;

עֶס אִיז געֶוואָרעֶן אַ תְּנוּעַת חַיִּים

they showed signs of vitality.

אִלּוּ יְדַעְתֶּם — אָמַר אַדְמוּ"ר הַצֶּמַח צֶדֶק

The Tzemach Tzedek once said, “If you only knew

כֹּחָם שֶׁל פְּסוּקֵי תְּהִלִּים וּפְעוּלָתָם בִּשְׁמֵי רוֹם

the power that lies in the verses of Tehillim and their effect in the celestial heights,

הֱיִיתֶם אוֹמְרִים אוֹתָם בְּכָל עֵת

you would recite them all the time.

תֵּדְעוּ שֶׁמִּזְמוֹרֵי תְּהִלִּים שׁוֹבְרִים כָּל הַמְּחִיצוֹת

Know that the chapters of Tehillim break through all barriers

וְעוֹלִים בְּעִלּוּי אַחַר עִלּוּי בְּלִי שׁוּם הַפְרָעָה

and soar aloft from level to level, unimpeded.

וּמִשְׁתַּטְּחִים לִפְנֵי אֲדוֹן עוֹלָמִים

They intercede before the Master of the Universe

וּפוֹעֲלִים פְּעוּלָתָם בְּחֶסֶד וּבְרַחֲמִים

and secure their effect with kindness and mercy.”

Text and Translation courtesy of Sichos in English

אַמאָל אַרוֹיסְגֵייעֶנְדִיק פוּן זַיין חֵדֶר, האָט דעֶר אַלְטעֶר רֶבִּי אָנְגעֶטְראָפען

Once, as the Alter Rebbe was leaving his room, he heard

"וִוי דִי רֶבִּיצִין זאָגט צוּ עֶטְלִיכעֶ פְרוֹיעֶן: "מַיינעֶר זאָגט

his rebbitzin telling several women: “Mainer (literally, ‘My one’ - i.e., ‘my husband’) says….”

האָט דעֶר רֶבִּי געֶזאָגט

The [Alter] Rebbe told [her]:

מִיט אֵיין מִצְוָה בִּין אִיך דַיינעֶ

“I am yours by virtue of one mitzvah.

מִיט מִצְוֹת ווִיפִיל אִיז מעֶן דעֶם אוֹיבּעֶרשְׁטעֶן'ס

With how many mitzvos are we G‑d’s!”

אוּן אִיז געֶפאַלען אוֹיף דעֶר פְריטעֶלקעֶ אוּן האָט זִיך פאַרדְבֵק'עֶט

He then fell to the doorstep, absorbed in a state of dveikus.

אוֹיפְכאַפּעֶנְדִיג זִיך פוּן דְּבֵקוּת, האָט עֶר געֶזאָגט:

After emerging from that state, he [gave a mystical interpretation of the verse, “Go out and see, O daughters of Zion!”]:

צְאֶינָה וּרְאֶינָה — אוֹיף אַרוֹיסְגֵיין פוּן זִיך אוּן זעֶהן אֱלֹקוּת

“‘Go out and see…’ — self-transcendence and seeing G‑dliness

וועֶרט דאָס פוּן — בְּנוֹת צִיּוֹן

comes about by virtue of the ‘daughters of Zion.’

מַלְכוּת מְעוֹרֶרֶת זְעֵיר אַנְפִּין

[In the Kabbalistic metaphor of spiritual marriages,] Malchus arouses Z’eir Anpin.

לֶעָתִיד לָבוֹא וועֶט זַיין אֵשֶׁת חַיִל עֲטֶרֶת בַּעְלָהּ

[And indeed,] in the Ultimate Future, ‘A woman of valor [will be] the crown of her husband.’“

Text and Translation courtesy of Sichos in English

עֶס זַיינֶען דָא צוֵוייעֶרלֵיי חוּקִּים

There are two kinds of laws:

א) אַ גֶעזֶעץ וֶועלכֶער שׁאַפט לעֶבעֶן

(a) laws that generate life and

ב) אַ געֶזעֶץ וועֶלכעֶר וועֶרט באַשׁאַפעֶן פוּן לעֶבעֶן

(b) laws that result from life.

מעֶנשלִיכֶע געֶזעֶצעֶן זַיינעֶן געֶשׁאַפעֶן פוּן לעֶבעֶן

Man-made laws result from life.

דעֶרפאַר זַיינעֶן זֵיי אִין יעֶדעֶר לאַנד פאַרשִׁידעֶן, לוֹיט דִי תְּנָאִים פוּן לאַנד

That is why they differ in every country, each according to its local circumstances.

תּוֹרַת ה', אִיז דעֶר גֶ-טלִיכעֶר געֶזעֶץ וועֶלכעֶר שׁאַפט אַ לעֶבעֶן

G‑d’s Torah is the Divine law that generates life.

תּוֹרַת ה' אִיז תּוֹרַת אֱמֶת

It is “the Torah of truth” —

דִי תּוֹרָה אִיז אִין אַלעֶ עֶרטעֶר אוּן אִין אַלעֶ צַייטעֶן גלַייך

the same in all places and at all times.

תּוֹרָה אִיז נִצְחִית

The Torah is eternal.

Text and Translation courtesy of Sichos in English

חוֹבַת נְשֵׁי וּבְנוֹת הַחֲסִידִים יִחְיוּ

It is the duty of chassidic women and girls

לַעֲמוֹד בְּשׁוּרָה רִאשׁוֹנָה בְּכָל מִפְעָל שֶׁל חִזּוּק הַדָּת וְהַיַּהֲדוּת בִּכְלָל

to stand in the front line of every activity [that seeks] to strengthen the observance of Yiddishkeit in general,

וּבִפְרָט בְּעִנְיַן טַהֲרַת הַמִּשְׁפָּחָה

particularly with regard to taharas hamishpachah (“family purity”).

וַעֲלֵיהֶם לְאַרְגֵּן חֶבְרַת בְּנוֹת הַחֲסִידִים

They should organize a society for the daughters of the chassidic brotherhood,

לְחַזֵק כָּל דַרְכֵּי הַחֲסִידִים בְּעִנְיָנֵי הַדְרָכָה וְחִנּוּךְ

whose aim is to buttress all aspects of the chassidic lifestyle with regard to guidance and education,

כְּמוֹ שֶׁהָיָה בְּבָתֵּי הַחֲסִידִים מֵאָז וּמִקֶּדֶם

in the age-old tradition of chassidic households.

Text and Translation courtesy of Sichos in English

אַאַמוּ"ר כּוֹתֵב בְּאֶחָד מִמִּכְתָּבָיו

My revered father, the Rebbe [Rashab], writes in a letter:

עַל פִּי הֲגָהוֹת אָשְׁרִ"י נְטִילַת יָדַיִם לִסְעוּדָּה ג' פְּעָמִים רְצוּפוֹת

“According to Hagahos Oshri, when washing our hands for a meal we should pour [water from a vessel] three times consecutively [over each hand].

כֵּן הָיָה עוֹשֶׂה אַאַמוּ"ר — (מַהַרַ"ש, נִשְׁמָתוֹ עֵדֶן)

My revered father, the Rebbe [Maharash], would conduct himself in this manner.

וּמַנִּיחַ מִשְּׁפִיכָה הַג' מְעַט מַיִם בְּכַף יָד הַשְּׂמָאלִית

He would leave a little water from the third pouring in the palm of his left hand

וּבָזֶה מְשַׁפְשֵׁף שְׁתֵּי יָדָיו

and would rub this over both hands.”

Text and Translation courtesy of Sichos in English

מִצְוַת עֲשֵׂה הָרִאשׁוֹנָה

The first positive commandment is,

ובִלְשׁוֹן הָרַמְבַּ"ם "לֵידַע שֶׁיֵּשׁ שָׁם מָצוּי רִאשׁוֹן מַמְצִיא כָל נִמְצָא כו

according to the wording of Rambam, “To know that there is a Primary Being who brings into being all existence…

וִידִיעַת דָּבָר זֶה מִצְוַת עֲשֵׂה וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב אָנֹכִי ה' אֱלוֹקֶיךָ

Knowing this concept [fulfills] a positive commandment, as it is written, ‘I am G‑d, your L‑rd.’ “

הִיא מִצְוַת הַמּוֹחַ וְהַשֵּׂכֶל

This mitzvah centers on the brain and the mind.

וְהַיְנוּ דַהֲגַם דְּכָל אֶחָד וְאֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל הוּא מַאֲמִין בַּה' בֶּאֱמוּנָה פְּשׁוּטָה

Although every single Jew believes in G‑d with simple faith

וּלְבָבוֹ תָּמִים עִם ה

and his heart is wholly and artlessly with G‑d,

חוֹבַת הַמּוֹחַ וְהַשֵּׂכֶל לְהָבִיא אֱמוּנָה זוֹ בִּידִיעָה וַהֲשָׂגָה

the brain and mind are obligated to bring this faith to the point of knowledge and comprehension.

"וְזֶהוּ "לֵידַע שֶׁיֵּשׁ שָׁם מָצוּי רִאשׁוֹן

This is what is meant by the obligation “to know that there is a Primary Being.”

עֶר זאָל דאָס וִויסעֶן בַּהֲשָׂגָה וַהֲבָנָה דַוְקָא

One must know this in terms of comprehension and understanding,

וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב דַּע אֶת אֱלֹקֵי אָבִיךָ וְעָבְדֵהוּ בְּלֵב שָׁלֵם, וּכְתִיב וְיָדַעְתָּ הַיּוֹם גו

as it is written, “Know the G‑d of your father and serve Him wholeheartedly.” It is likewise written, “And you shall know this day… [that G‑d is the L‑rd].”

Text and Translation courtesy of Sichos in English

הַצֶּמַח צֶדֶק סִפֵּר לִבְנוֹ אַאַזְמוּ"ר

The Tzemach Tzedek told his son, my revered grandfather, the Rebbe [Maharash],

אֲשֶׁר הַדְּרוּשׁ וּמַרְאֵיהֶם וּמַעֲשֵׂיהֶם — תּוֹרָה אוֹר פָּרָשַׁת יִתְרוֹ

that the maamar entitled U’Mareihem U’Maaseihem — which appears in [the Alter Rebbe’s] Torah Or, Parshas Yisro —

הוּא דְּרוּשׁ הָרִאשׁוֹן שֶׁאָמַר הָרַב הַמַּגִּיד מִמֶּעזרִיטשׁ

was the first maamar that the Maggid of Mezritch delivered

בְּשַׁעַת קַבְּלוֹ אֶת הַנְּשִׂיאוּת — חַג הַשָּׁבוּעוֹת תקכ"א

when he accepted the leadership [of the chassidic brotherhood] on Shavuos, 5521 [1761].

כְּפִי אֲשֶׁר שְׁמָעוֹ רַבֵּנוּ הַזָּקֵן מִפִּי הָרַב מְנַחֵם מעֶנְדל מֵהָארָאדָאק — בַּעַל פְּרִי הָאָרֶץ

It was relayed to the Alter Rebbe by R. Menachem Mendel of Horodok, the author of Pri HaAretz,

שֶׁהָיָה בְּאוֹתוֹ מַעֲמָד

who was present when the maamar was first delivered,

רַק שֶׁרַבֵּנוּ בֵּאֵר הַדְּרוּשׁ עַל פִּי סִגְנוֹנוֹ

although the Alter Rebbe explained the maamar according to his own style.

Text and Translation courtesy of Sichos in English

עוֹמְדִין בְּעֵת קְרִיאַת הַשִּׁירָה

It is customary to stand while the Song of the Sea is read [in the synagogue on Shabbos Parshas Beshalach].

הפטורה: וּדְבוֹרָה אִשָּׁה נְבִיאָה

The haftarah [for Parshas Beshalach] begins U’Devorah ishah neviah (Shoftim 4:4-24 and 5:1-31).

עֶס אִיז אַ מִנְהָג צוּ עֶסן שׁוואַרצֶע קאַשֶׁע

It is customary to eat buckwheat [on this day].

שַׁבָּת בְּשַׁלַּח שְׁנַת תרכ"א אָמַר הַצֶּמַח צֶדֶק הַמַּאֲמָר רְאוּ כִּי ה' הַנִּדְפָּס בִּלְקוּטֵי תּוֹרָה

On Shabbos Parshas Beshalach, 5621 [1861], the Tzemach Tzedek delivered the maamar entitled Re’u Ki Havayah, which appears in Likkutei Torah.

וְסִפֵּר אֲחַר כַּךְ לִבְנוֹ אַאַזְמוּ"ר

He later told his son, my revered grandfather, the Rebbe [Maharash]:

שַׁבָּת בְּשַׁלַּח שְׁנַת תקס"ה אָמַר אַאַזְמוּ"ר זֶה הַמַּאֲמָר

On Shabbos Parshas BeShalach, 5565 [1805], my revered grandfather, the [Alter] Rebbe, delivered this maamar

אֲחַר כַּךְ קָרָא אוֹתִי וְסִפֵּר לִי

and called me and told me

אֲשֶׁר בִּשְׁנַת תקכ"ט בִּהְיוֹתוֹ בְּמֶעזְרִיטשׁ, קָרָא אוֹתוֹ הָרַב הַמַּגִּיד לְחַדְרוֹ וְאָמַר לוֹ

that in the year 5529 [1769], while he was [studying] in Mezritch, the Maggid called him to his room and told him:

שַׁבָּת בְּשַׁלַּח שְׁנַת תקט"ז אָמַר הַבַּעַל שֵׁם טוֹב מַאֲמָר

“On Shabbos Parshas BeShalach, 5516 [1756], the Baal Shem Tov delivered a maamar

עַל פָּסוּק וַיָּשָׁב הַיָּם לִפְנוֹת בּוֹקֶר לְאֵיתָנוֹ, לִתְנָאוֹ, כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ ז"ל

on the verse, ‘And before dawn, the sea returned to its original strength,’ the last phrase of which our Sages interpret as meaning, ‘according to its stipulation.’

בִּשְׁנַת תקכ"א (שָׁנָה אַחֲרֵי הִסְתַּלְּקוּת הַבַּעַל שֵׁם טוֹב)

הָיָה אֶצְלִי — הִמְשִׁיךְ דְּבָרָיו הָרַב הַמַּגִּיד — רַבִּי (הַבַּעַל שֵׁם טוֹב)

וְאָמַר הַמַּאֲמָר וְהוֹסִיף בֵּאוּר בְּעִנְיַן עוֹשִׂין רְצוֹנוֹ — וְלֹא דְבָרוֹ — שֶׁל מָקוֹם

וְהַיּוֹם הָיָה אֶצְלִי מוֹרִי לַחֲזוֹר הַמַּאֲמָר

וְאָמַר הָרַב הַמַּגִּיד הַמַּאֲמָר לִפְנֵי אַדְמוּ"ר הַזָּקֵן

וְהוֹסִיף בֵּאוּר בְּעִנְיַן גִּנַאי נַהֲרָא שֶׁזֶּהוּ כְּעִנְיַן קְרִיעַת יַם סוּף

וְסִיֵּים הַצֶּמַח צֶדֶק

The Tzemach Tzedek concluded:

הַיּוֹם הָיוּ אֶצְלִי הַבַּעַל שֵׁם טוֹב, הָרַב הַמַּגִּיד, ואַאַזְמוּ"ר, וְכָל אֶחָד אָמַר לִי הַמַּאֲמָר בְּסִגְנוֹנוֹ

“Today, the Baal Shem Tov, the Maggid, and my revered grandfather, the [Alter] Rebbe, appeared to me. Each of them delivered the maamar to me according to his own style.”

— כַּעֲבוֹר אֵיזֶה שָׁעוֹת קָרָא הַצֶּמַח צֶדֶק אֶת אַאַזְמוּ"ר עוֹד הַפַּעַם

A few hours later the Tzemach Tzedek again summoned my revered grandfather, the Rebbe [Maharash],

וְאָמַר לְפָנָיו בֵּאוּר עַל הַמַּאֲמָר

and gave him an explanation of that maamar.

Text and Translation courtesy of Sichos in English

אַאַמוּ"ר אָמַר

My revered father, the Rebbe [Rashab], once said:

צְוִוישׁעֶן קעֶלט אוּן כְּפִירָה אִיז גאָר אַ דִינעֶ מְחִיצָה

“Only a very fine line separates spiritual frigidity from an actual denial of G‑d.

עֶס שְׁטעֶהט כִּי ה' אֱלֹקֶיךָ אֵשׁ אוֹכְלָה הוּא

It is written, ‘G‑d your L‑rd is a consuming fire.’

אֱלֹקוּת אִיז פְלאַם פַייעֶר

Divinity is a flaming fire.

לעֶרנעֶן אוּן דאַוועֶנעֶן בֶּעדאַרף מעֶן מִיט הִתְלַהֲבוּת הַלֵּב

One’s Torah study and prayer ought to be fired by an ardent heart,

אַז כָּל עַצְמוֹתַי תֹּאמַרְנָה דִי דִּבְרֵי ה' אִין תּוֹרָה וּתְפִלָּה

so that ‘all of my limbs will proclaim’ the words of G‑d in Torah study and in prayer.”

Text and Translation courtesy of Sichos in English

אֵין אוֹמְרִים תַּחֲנוּן

Tachanun is not recited.

"כְּשֶׁנִגְּשׁוּ לְהַדְפִּיס חֵלֶק שֵׁנִי שֶׁל הַ"תּוֹרָה אוֹר

By the time the task of printing the second part of Torah Or was undertaken,

כְּבָר נוֹדַע לְהַחֲסִידִים, אֲשֶׁר יֶשְׁנָם הֲגָהוֹת וּבֵאוּרִים מֵהַצֶּמַח צֶדֶק עַל הַמַּאֲמָרִים

the chassidim had already found out that the Tzemach Tzedek had written glosses and explanations to the maamarim.

וַיַפְצִירוּ בְּהַצֶּמַח צֶדֶק אֲשֶׁר יַדְפִּיסֵם עִם הַמַּאֲמָרִים

They pleaded with him to print them together with the maamarim,

וַיְמָאֵן הַצֶּמַח צֶדֶק

but he refused.

וַיַּחֲלוֹם חֲלוֹם אֲשֶׁר זְקֵנוֹ אַדְמוּ"ר הַזָּקֵן בָּא לְבַקְּרוֹ וּמְבַקְשׁוֹ לְהַדְפִּיסָם

The Tzemach Tzedek then dreamt that his grandfather, the Alter Rebbe, came to visit him and asked him to publish them.

מִכָּל מָקוֹם הֶעְלִים הַדָּבָר

However, he concealed the matter,

עַד אֲשֶׁר גַּם שְׁלֹשָׁה מִבָּנָיו חָלְמוּ הַחֲלוֹם הַזֶּה וַיְסַפְּרוּ לַאֲבִיהֶם

until three of his sons had the same dream and related it to their father.

וְאָז הִסְכִּים לְהַדְפִּיס גַּם הֲגָהוֹתָיו וּבֵאוּרָיו לַחֵלֶק הַשֵּׁנִי

Only then did he agree to append his glosses and commentary to the second part [of Torah Or],

"וַיִּקְרְאוּ לוֹ בְּשֵׁם “לִקּוּטֵי תּוֹרָה

which was entitled Likkutei Torah.

Text and Translation courtesy of Sichos in English