The daily Hayom Yom with Rabbi Yosef Katzman

Hayom Yom 4 Adar 1 - Acquiring a taste for G-dly concepts

רֵאשִׁית הַהֲכָנָה לְהִתְעַסְּקוּת בִּשִׂכְלִים עִיּוּנִים

The first step in preparing for disciplined meditation,

וּבְשֵׂכֶל אֱלֹקִי בִּפְרָט

especially on G‑dly concepts,

הוּא

requires:

א) יְגִיעַת בָּשָׂר לְהָסִיר הַטּוּב טַעַם מֵעִנְיָנֵי עוֹלָם

(a) toiling with the flesh to remove one’s pleasurable taste for worldly matters;

ב) יְגִיעַת נֶפֶשׁ לְעוֹרֵר הַטּוּב טַעַם בְּמוּשְׂכָּלוֹת בִּכְלָל

(b) toiling with the soul to arouse a pleasurable taste for the contemplation of concepts in general,

וּבְעִנְיָנֵי אֱלֹקוּת בִּפְרָט

and of G‑dly concepts in particular.

Hayom Yom 4 Adar 2 - The Mitteler Rebbe would say Shh, Shh

צוּ חֲסִידוּת בַּיים מִיטעֶלעֶן רֶבִּי'ן, אִיז געֶוועֶן זֵייעֶר שְׁטִיל

When the Mitteler Rebbe would deliver discourses of Chassidus, there was utter silence.

דאָךְ פְלעֶגְט עֶר בְּשַׁעַת חֲסִידוּת זאָגעֶן: שַׁא, שַׁא

Nevertheless, in the midst of his delivery, he would say Shh, Shh.

דעֶר טאַטעֶ האָט עֶס עֶרקְלעֶרְט

My father [the Rebbe Rashab] explained

אַז דאָס אִיז געֶוועֶן אוֹיף לְהַשְׁקִיט נְבִיעַת הַמּוֹחִין

that this was intended to quiet the gushing thoughts of his prolific mind.

אוּן האָט מִיט דעֶם מְבַאֵר געֶוועֶן דעֶם מַאֲמַר הַזֹּהַר

With this, my father elucidated the statement of the Zohar:

סָבָא דַּעְתּוֹהִי סָתִים דְשָׁקִיט וְשָׁכִיךְ

“The elder’s mind is contained, for it is still and calm.”

Text and Translation courtesy of Sichos in English

For information and support write [email protected]

Hayom Yom 3 Adar 1 - Loving a fellow Jew, applies to every Jew

רַבֵּנוּ הַזָּקֵן אָמַר

The Alter Rebbe taught

מִצְוַת אַהֲבַת יִשְׂרָאֵל הוּא לִיְלִיד עַם יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר מֵעוֹלָם לֹא רָאָה אוֹתוֹ

that the mitzvah of ahavas Yisrael, loving a fellow Jew, applies to every member of the Jewish people, even if one has never seen him.

וּמִכָּל שֶׁכֵּן לַחֲבֵר עַדַת יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר בִּמְקוֹם מְגוּרוֹ, שֶׁהוּא בֶּן אוֹ בַּת עֲדָתוֹ

How much more does it apply to a member of the Jewish neighborhood in which one lives, to every man or woman who is a member of one’s own community.

Hayom Yom 3 Adar 2 - A scholar can attain the level of a simple Jew

מַעֲנֵה הַצֶּמַח צֶדֶק

The following is an answer that the Tzemach Tzedek gave

לְחָסִיד בָּקִי בְּשַׁ"ס כוּ' וּמַשְׂכִּיל גָּדוֹל בַּחֲסִידוּת

to a chassid who was exceedingly well versed in the entire Talmud and in the scholarly writings of Chassidus:

קַבָּלַת עוֹל אִיז מְשַׁנֶּה דעֶם מְהוּת

Kabbalas ol, the unquestioning acceptance of G‑d’s yoke, transforms a person’s essence.

דוּרְך קַבָּלַת עוֹל פוּן אַ עֶבֶד פָּשׁוּט

By adopting the kabbalas ol of a simple servant,

וואָס בְּשַׁעַת עֶר שְׁלאָפְט אִיז אוֹיךְ נִיכָּר דעֶר עוֹל הָעַבְדוּת זַיינעֶר

whose yoke of servitude is apparent even when he sleeps,

קעֶן אֲפִילוּ אַ לַמְדָן אוּן אַ גָּאוֹן אוֹיךְ קוּמעֶן

even a scholar and a genius can attain

צוּ דעֶר מַעֲלָה אוּן חֲשִׁיבוּת פוּן אַ פְּראָסְט–תְּמִימוּת'דִיקעֶן מְסִירַת-נֶפֶשׁ אִיד

the lofty rung and stature of a simple, artless Jew who serves G-d with mesirus nefesh, with self-sacrificing devotion.

Text and Translation courtesy of Sichos in English

For information and support write [email protected]

Hayom Yom 2 Adar 1 - Intellectual service of G‑d, search for the truth

רַבֵּנוּ הַגָּדוֹל — הַזָּקֵן

The Alter Rebbe

סִדֵּר לִפְנֵי אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵינוּ הָעֲבוֹדָה בְּמוֹחַ וּלְחַפֵּשׂ אֶת הָאֱמֶת

provided the members of the chassidic brotherhood with a path in the intellectual service of G‑d and the search for the truth.

לְבַקֵּר כָּל תְּנוּעָה, שֶׁתִּהְיֶה רַק כְּפִי הָאֱמֶת

This entails examining whether every action is dictated only by the truth

וּבָאָה עַל יְדֵי עֲבוֹדָה

and is motivated by one’s endeavors in Divine service.

וַעֲבוֹדָה זוֹ אֵינָהּ כְּמוֹ שֶׁטּוֹעִים בְּזֶה טָעוּת גָּמוּר לַחְשׁוֹב שֶׁצָּרִיךְ לְפָרֵק הָרִים וּלְשַׁבֵּר סְלָעִים, אִיבּעֶרקעֶרעֶן דִי וועֶלט

This path of service does not involve breaking down mountains, shattering boulders and overturning the world, as some utterly mistaken people think.

הָאֱמֶת הַגָּמוּר הוּא, אֲשֶׁר כָּל עֲבוֹדָה וּפוֹעַל, אֵיזֶה שֶׁיִּהְיוּ, בְּכַוָּנָה אֲמִתִּית דַּי וּמַסְפִּיק

The simple truth is that any activity or endeavor, whatever it may be, if it is carried out with sincere intent, suffices:

אַ בְּרָכָה בְּכַוָּנָה

a blessing recited with concentration;

דעֶם וואָרט אִין דאַוונעֶן כִּדְבָעִי בַּהֲכָנַת הַלֵּב וּבִידִיעָה לִפְנֵי מִי אַתָּה עוֹמֵד

the words of prayer uttered with a prepared heart and with a knowledge of “before Whom one stands”;

אַ פָּסוּק חוּמָשׁ בִּידִיעָה שֶׁהוּא דְבַר ה

a verse from Chumash with the awareness that it is the Word of G‑d;

אַ פָּסוּק תְּהִלִּים

a verse from Tehillim;

וּמִּדָה טוֹבָה לְקָרֵב לִבּוֹ שֶׁל חֲבֵרוֹ בְּאַהֲבָה וְחִבָּה

or the positive trait of drawing one’s friend close with love and affection.

אֱמֶת הַדָּבָר, אֲשֶׁר בִּכְדֵי לְהַגִּיעַ לָזֶה צְרִיכִים יְגִיעָה רַבָּה וַעֲצוּמָה

True, to attain this requires awesome and tremendous exertion.

פָּשׁוּט לעֶרנעֶן אַ רִבּוּי אוּן פאַרשְׁטֵיין — כָּל אֶחָד לְפִי עֶרְכּוֹ

One must study extensively and with understanding, every individual according to his level.

וְאָז ה' בְּעֶזְרוֹ שֶׁיִּהְיֶ' כְּפִי הָאֱמֶת

G‑d will then help him [so that his efforts] will be genuine.

Hayom Yom 2 Adar Sheini - A blessing needs an object to take hold

הַבְּרָכָה צְרִיכָה לְאֵיזֶה דָבָר שֶׁתֵּאָחֵז בּוֹ

A blessing requires some object upon which to take hold,

וּכְמוֹ הַמָּטָר עַל שָׂדֶה חֲרוּשָׁה וּזְרוּעָה

like rain that falls upon a plowed and sown field,

אוֹ הַיּוֹרֶה וּמַלְקוֹשׁ עַל תְּבוּאַת הַשָּׂדֶה וְהַכֶּרֶם

or like the early and late rains that fall upon the produce of the field or vineyard.

אֲבָל בִּשְׂדֵה בּוּר לֹא חֲרוּשָׁה וְלֹא זְרוּעָה

But if a field is left fallow, neither plowed nor sown,

אֵין הַמָּטָר יוֹרֶה וּמַלְקוֹשׁ מְבִיאִים תּוֹעֶלֶת

the early and late rains will not be of any benefit.

Text and Translation courtesy of Sichos in English

For information and support write [email protected]

Hayom Yom 1 Adar 1 - Every soul has its individual duties

תּוֹרָה אוֹר, דִבּוּר הַמַּתְחִיל לֹא תִהְיֶ' מְשַׁכֵּלָה,

סְעִיף הַמַּתְחִיל וְהִנֵּה אַחַר

"בִּמְסִירַת נֶפֶשׁ בפ"ע"

"פֵּרוּשׁ הָרָאשֵׁי תֵּיבוֹת הוּא "בִּפְנִימִית עַצְמוּתוֹ

[In the above note, the Rebbe spells out the unusual meaning of an abbreviation that appears in the Hebrew text of Torah Or.]

כְּתִיב: יֵצֵא אָדָם לְפָעֳלוֹ וְלַעֲבֹדָתוֹ עֲדֵי עָרֶב

It is written, “A man goes out to his work and to his labor until evening.”

הִנֵּה כָּל נְשָׁמָה בִּירִידָתָהּ לְמַטָּה, יֵשׁ לָהּ מְלָאכוֹת כְּלָלִיּוֹת וּפְרָטִיּוֹת

Every soul [is assigned] both general and particular tasks when it descends to this material plane.

וְזֶהוּ יֵצֵא אָדָם לְפָעֳלוֹ

This mission is alluded to by the phrase, “A man goes out to his work.”

דִּיצִיאַת הַנְּשָׁמָה מֵעֲמִידָתָהּ בִּשְׁמֵי רוֹם בְּאוֹצַר הַנְּשָׁמוֹת

That is, the soul leaves its standing in the treasure-store of souls in the celestial heights,

וִירִידָתָהּ מִדַּרְגָא לְדַרְגָא עַד בּוֹאָהּ לְהִתְלַבֵּשׁ בְּגוּף וְנֶפֶשׁ הַטִבְעִית וְהַבַּהֲמִית

and descends level after level until it becomes enclothed in the body and in the natural, animal soul.

הוּא בִּשְׁבִיל אָדָם לְפָעֳלוֹ בִּמְלָאכוֹת הַכְּלָלִיּוֹת לְהַגְבִּיר הַצּוּרָה עַל הַחוֹמֶר

The goals [of this descent] are (a) man’s “work” — his overall tasks of empowering [spiritual] form over [tangible] matter,

לְהָאִיר אֶת הָעוֹלָם בְּאוֹר תּוֹרָה וְנֵר מִצְוָה

and illuminating the world with the light of the Torah and the lamp of the mitzvos —

וְלַעֲבוֹדָתוֹ שֶׁהִיא מְלָאכָה הַפְּרָטִית

and (b) his “labor,” his particular tasks.

דְּכָל נְשָׁמָה יֵשׁ לָהּ עֲבוֹדָה פְּרָטִית בְּמוֹחִין וּבְמִדּוֹת כְּפִי טִבְעָהּ וְעִנְיָנָהּ

For every soul has its individual duties in the realm of intellect and emotion, based upon its nature and inclinations….

עֲדֵי עָרֶב

[These endeavors continue] “until evening” —

בְּעוֹד יֵשׁ זְמַן לַעֲשׂוֹת כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב הַיּוֹם לַעֲשׂוֹתָם

only as long as one can still take action, as it is written, “[…the commandments that I command you to do] today, to perform them.” [And on this phrase the Sages comment, “They can be performed today (i.e., in This World), and not tomorrow (i.e., in the World to Come).”]

וּבְעוֹמֶק הָעִנְיָן בֵּאוּר הַכָּתוּב

From a deeper perspective, the above verse may be understood

דְקָאֵי עַל כְּלָלוּת עִנְיַן הָעֲלִיָּה שֶׁנַּעֲשֶׂה עַל יְדֵי יְרִידַת הַנְּשָׁמָה לְמַטָּה דְיֵצֵא אָדָם

[…] as alluding to the soul’s [heightened] ascent following its descent (“a man goes out”) to the material realm.

דְבַעֲלוֹת הַנְּשָׁמָה מִהְיוֹתָהּ לְמַטָּה מְלוּבֶּשֶׁת בְּגוּף

When the soul ascends after having been clothed in a body in This World below,

לְפָעֳלוֹ הִיא עוֹסֶקֶת בָּעוֹלָם הַבָּא בְּאוֹפֶן הִתְעַסְּקוּתָהּ בָּעוֹלָם הַזֶה

[it proceeds] “to its work:” its activities in the World to Come echo its [former] work in This World.

וְאִם הָיָה קוֹבֵעַ עִתִּים לַתּוֹרָה

If, [while in This World,] that person had set aside regular hours for Torah study,

גַּם שָׁם מַכְנִיסִים אוֹתוֹ בְּאָהֳלֵי תוֹרָה

that soul is allowed in the other world, too, to enter the tents of Torah study.

וְלַעֲבוֹדָתוֹ, אִם עָסַק בַּעֲבוֹדָתוֹ כָּרָאוּי

Moreover, [when the soul ultimately ascends,] it proceeds "to its labor:” if, [while in This World,] it engaged in its labors of Divine service properly,

אָז הִנֵּה עֲלִיָּתוֹ עֲדֵי עָרֶב

it then ascends “until erev.”

שֶׁעוֹלֶה בְּעִילּוּי אַחַר עִילּוּי עַד הַנּוֹעַם וְהָעֲרֵיבוּת דְּעַצְמוּת אֵין סוֹף בָּרוּךְ הוּא

It ascends level after level, until it apprehends the pleasant sweetness (areivus) of the Essence of the [infinite] Ein Sof.

Hayom Yom 1 Adar Sheni - In the passage Yaaleh VeYavo

בְּיַעֲלֶה וְיָבוֹא

In the passage Yaaleh VeYavo,

זָכְרֵנוּ ה' אֱלוֹקֵינוּ בּוֹ — בֵּית דְּגוּשָׁה

the letter beis in the phrase zochreinu A-donai Elokeinu bo has a dagesh,

וּפָקְדֵנוּ בוֹ — בֵּית רְפוּיָה

but in the phrase u’fakdeinu vo it does not have a dagesh.

Text and Translation courtesy of Sichos in English

For information and support write [email protected]

כַּמָּה וְכַמָּה חֲסִידִים חָשְׁבוּ יוֹם בּוֹאָם לְליוּבּאַוִויטְשׁ לְיוֹם הוּלֶדֶת שֶׁלָּהֶם

Many chassidim used to consider the day they first came to Lubavitch as their birthday.

מוֹרִי הָרַשְׁבַּ"ץ בָּא בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה לְליוּבּאַוִויטְשׁ

My teacher, the Rashbatz, arrived in Lubavitch for the first time

אוֹר לְיוֹם שִׁשִּׁי פָּרָשַׁת מִשְׁפָּטִים שְׁנַת תּר"ח

on the Thursday night of Parshas Mishpatim, 5608 (1848).

וּבְכָל שָׁנָה וְשָׁנָה הָיָה עֵר כָּל אוֹתוֹ הַלַּיְלָה

Every year, [on that evening,] he would stay awake throughout that night,

וּמְכַוֵּן לְהָנִיחַ תְּפִלִּין בָּהּ בְּשָׁעָה אֲשֶׁר נִכְנַס לְהַצֶּמַח צֶדֶק בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה

and [in the morning] put on his tefillin at precisely the hour that he had entered the study of the Tzemach Tzedek [for yechidus] for the first time.

Text and Translation courtesy of Sichos in English

דעֶר אַלְטעֶר רֶבִּי האָט אַמאָל געֶזאָגט

The Alter Rebbe once said:

פֵּרוּשׁ רַשִׁ"י אוֹיף חוּמָשׁ אִיז יֵינָהּ שֶׁל תּוֹרָה

“The commentary of Rashi on the Chumash is ‘the wine of the Torah.’

פּוֹתֵחַ הַלֵּב וּמְגַלֶּה אַהֲבָה וְיִרְאָה עַצְמִיּוֹת

It unlocks the heart and reveals one’s essential love and fear [for G‑d].

פֵּרוּשׁ רַשִׁ"י אוֹיף גְמָרָא אִיז פּוֹתֵחַ הַמּוֹחַ וּמְגַלֶּה שֵׂכֶל עַצְמִי

The commentary of Rashi on the Gemara unlocks the mind and reveals the essence of one’s mind.”

Text and Translation courtesy of Sichos in English

אַחַת מִתּוֹרוֹת הַבַּעַל שֵׁם טוֹב

A teaching of the Baal Shem Tov:

כִּי תִרְאֶה חֲמוֹר

[It is written:] When you see the donkey (chamor) —

כַּאֲשֶׁר תִּסְתַּכֵּל בְּעִיּוּן טוֹב בְּהַחוֹמֶר שֶׁלְךָ שֶׁהוּא הַגּוּף

that is, when you carefully inspect your chomer, your body,

תִּרְאֶה

you will see…

שׂוֹנַאֲךָ

one who hates you —

שֶׁהוּא שׂוֹנֵא אֶת הַנְּשָׁמָה הַמִּתְגַּעְגַּעַת לֵאלֹקוּת וְרוּחָנִיּוּת

for it hates the soul that longs for G‑dliness and spirituality.

וְעוֹד תִּרְאֶה

Furthermore, you will see

שֶׁהוּא

that it is…

רוֹבֵץ תַּחַת מַשָּׂאוֹ

lying under its burden —

שֶׁנָּתַן הקב"ה לְהַגּוּף שֶׁיִּזְדַּכֵּךְ עַל יְדֵי תּוֹרָה וּמִצְוֹת וְהַגּוּף מִתְעַצֵּל בְּקִיּוּמָם

G‑d intended that the body be refined by studying Torah and observing mitzvos, but it is lax in fulfilling its task.

וְאוּלַי יַעֲלֶה בִלְבָבְךָ

Hence you might think that you should…

וְחָדַלְתָּ מֵעֲזוֹב לוֹ — שֶׁיּוּכַל לְקַיֵּם שְׁלִיחוּתוֹ

refrain from helping him to fulfill its mission,

כִּי אִם תַּתְחִיל בְּסִגּוּפִים לִשְׁבּוֹר אֶת הַחוּמְרִיּוּת

and instead, mortify yourself in order to break [the body’s] material tendencies.

הִנֵּה לֹא בְזוֹ הַדֶּרֶךְ יִשְׁכּוֹן אוֹר הַתּוֹרָה

However, this will not cause the light of the Torah to dwell [within you].

כִּי אִם

Instead,...

עָזוֹב תַּעֲזוֹב עִמּוֹ

you must certainly help him —

לְבָרֵר אֶת הַגּוּף וּלְזַכְּכוֹ וְלֹא לְשַׁבְּרוֹ בְּסִגּוּפִים

by refining and purifying your body, rather than breaking it through self-affliction.

Text and Translation courtesy of Sichos in English

אַאַמוּ"ר כּוֹתֵב בְּאֶחָד מִמַּאֲמָרָיו

My revered father, the Rebbe [Rashab], writes in one of his maamarim:

חֲסִידִים הַקּוֹדְמִים עָשׂוּ הֶסְכֵּם בְּנַפְשָׁם

“The chassidim of earlier generations made a firm resolve in their souls

שֶׁכָּל דָּבָר הַמּוּתָּר

that whenever they encountered something that was halachically permitted

אַךְ שֶׁיֵּשׁ לוֹ אֵיזֶה רָצוֹן וְחֶמְדַת הַלֵּב לָזֶה

but they desired and craved for it,

לֹא יַעֲשֶׂנּוּ

they would refrain.

וְעַל יְדֵי זֶה נַעֲשֶׂה שְׁבִירַת הַתַּאֲוָה

Such a habit breaks physical desires.”

Text and Translation courtesy of Sichos in English

אַהֲבָה אִיז דעֶר רוּחַ הַחַיִּים אִין עֲבוֹדַת הַחֲסִידוּת

Love is the spirit of life in the service of Chassidus.

דעֶר חוּט הַמְקַשֵּׁר חֲסִידִים אֵיינעֶם מִיט דעֶם אַנְדעֶרעֶן

It is the lifeline that binds chassidim to each other,

אוּן דעֶר חוּט הַמְקַשֵּׁר רֶבִּי מִיט חֲסִידִים אוּן חֲסִידִים מִיט רֶבִּי'ן

that binds the Rebbe to the chassidim and the chassidim to the Rebbe.

עֶס אִיז הֵן בְּדֶרֶךְ אוֹר יָשָׁר הֵן בְּדֶרֶךְ אוֹר חוֹזֵר

It functions both as a direct light (or yashar) and a rebounding light (or chozer).

האָט קֵיינעֶ מְחִיצוֹת נִיט

It knows no barriers

אוּן עֶס אִיז העֶכעֶר פוּן דעֶר הַגְבָּלָה פוּן מָקוֹם וּזְמַן

and transcends the bounds of space and time.

Text and Translation courtesy of Sichos in English

לעֶרנעֶן בְּכָל יוֹם אַ פַּרְשָׁה חוּמָשׁ מִיט פֵּרוּשׁ רַשִׁ"י

Studying a passage of Chumash every day with the commentary of Rashi

(זוּנְטאָג בִּיז שֵׁנִי, מאָנְטאָג בִּיז שְׁלִישִׁי וכו)

(reading the first aliyah of the coming Shabbos on Sunday, the second on Monday, and so on),

אֲמִירַת תְּהִלִּים בְּכָל יוֹם

reciting [the daily bracket of chapters of] Tehillim every day,

גּוֹמֵר זַיין דעֶם תְּהִלִּים שַׁבָּת מְבָרְכִים

reciting the entire Book of Tehillim on Shabbos Mevarchim —

דאָס דאַרְף מעֶן אָפְּהִיטעֶן

these things must be carefully observed.

דאָס אִיז נוֹגֵעַ אִיהְם, זַיינעֶ קִינְדעֶר אוּן קִינְד'ס קִינְדעֶר

Doing so impacts the individual, his children, and his grandchildren.

Text and Translation courtesy of Sichos in English