The daily Hayom Yom with Rabbi Yosef Katzman

Hayom Yom 14 Adar 1 - Likkutei Torah chosen from 2000 Maamarim

אֵין אוֹמְרִים תַּחֲנוּן

[On Purim Katan,] Tachanun is not recited

אַאַזְמוּ"ר סִפֵּר לְאַאַמוּ"ר

My revered grandfather, the Rebbe [Maharash], once told my revered father, the Rebbe [Rashab]:

דִי מַאֲמָרִים וואָס זַיינעֶן געֶדרוּקט אִין לִקּוּטֵי תּוֹרָה

“The maamarim that appear in Likkutei Torah

האָט דעֶר טאַטעֶ (הַצֶּמַח צֶדֶק) אוֹיסְגעֶקְלִיבּעֶן פוּן צְוֵויי טוֹיזעֶנְט מַאֲמָרִים

my father (the Tzemach Tzedek) chose from two thousand maamarim [authored by the Alter Rebbe].”

Hayom Yom 14 Adar 2 - Chabad Purim Customs

בִּקְרִיאַת הַמְּגִלָּה קוֹרְאִים

When reading the Megillah,

(ח. יא) לַהֲרֹג וּלְאַבֵּד וְלַהֲרֹג וּלְאַבֵּד

the phrase (Esther 8:11) להרג ולאבד should be read: להרג ולאבד ולהרג ולאבד.

(ט. ב) וְאִישׁ לֹא עָמַד בִּפְנֵיהֶם וְאִישׁ לֹא עָמַד לִפְנֵיהֶם

The phrase (op. cit., 9:2) ואיש לא עמד בפניהם should be read: ואיש לא עמד בפניהם ואיש לא עמד לפניהם.

בַּאֲמִירַת “הָאִגֶּרֶת הַזֹּאת", “אִגֶּרֶת הַפֻּרִים הַזֹּאת הַשֵּׁנִית", מְנַעְנְעִים אֶת הַמְּגִלָּה

The Megillah should be rustled as one reads the phrases, האגרת הזאת and אגרת הפרים הזאת השנית.

נוּסַח שׁוֹשַׁנַּת יַעֲקֹב: בְּרוּכִים כָּל הַצַּדִּיקִים

In the passage Shoshanas Yaakov [that follows the reading of the Megillah, the preferred

wording is] ברוכים כל הצדיקים.

שֶׁהֶחֱיָנוּ — גַּם בַּיּוֹם

The blessing Shehecheyanu is recited [before the Megillah is read] by day as well [as at

night].

בַּמְּגִלָּה שֶׁכָּתַב אַאַזְמוּ"ר לֹא נִכְתְּבוּ עֲשֶׂרֶת בְּנֵי הָמָן בְּעַמּוּד בִּפְנֵי עַצְמוֹ

In the Megillah written by my revered grandfather, the Rebbe [Maharash], the names of Haman’s sons are not written in a separate column,

"וְכֵן לֹא כָּל הָעַמּוּדִים מַתְחִילִים בְּתֵיבַת “הַמֶּלֶךְ

nor does each of the columns begin with the word hamelech (“the king”).

בְּתוֹרָה אוֹר, בֵּאוּר דִּבּוּר הַמַּתְחִיל יָבִיאוּ לְבוּשׁ

סְעִיף הַמַּתְחִיל וְהִנֵּה בְּחִינַת לְבוּשׁ, צָרִיך לִהְיוֹת

"וְהִיא בְּחִינַת פָּנַי וְזוֹ הִיא הַמִּסְתַּתֶּרֶת... שֶׁהִיא

בְּחִינַת עַתִּיק, בְּחִינַת סְתִימָא דְּכָל סְתִימִין"

וְיֵשׁ נוּסַח אַחֵר

"וְהִנֵּה בְּחִינַת בַּיוֹם הַהוּא, הוּא בְּחִינַת אִמָּא עִילָאָה הַמְּקַנֶנֶת בִּבְרִיאָה בְּכוּרְסַיָא

אָכֵן מַלְכוּת דַאֲצִילוּת נַעֲשֶׂה עַתִּיק לִבְרִיאָה

שֶׁנֶעֱתַּק וְגָבוֹהַ מִבְּרִיאָה וְאֵינָהּ בָּאָה בְּהִתְגַלוּת בְּעוֹלָם הַבְּרִיאָה

שֶׁאֲפִילוּ מִבְּחִינַת בַּיוֹם הַהוּא, הוּא בִּבְחִינַת הֶעְלֵם וְהֶסְתֵּר

וּמַה שֶׁנֶאֱמַר אַסְתִּיר פָּנַי

שֶׁכֵּן נִקְרָא מַלְכוּת דַּאֲצִילוּת

לְפִי שֶׁמְקַבֶּלֶת מִכָּל הַיוּ"ד סְפִירוֹת

מִמַּלְכוּת דְכֶתֶר דַּאֲצִילוּת נַעֲשֶׂה כֶּתֶר מַלְכוּת

וּמִמַּלְכוּת שֶׁבְּחָכְמָה נַעֲשֶׂה חָכְמָה שֶׁבְּמַלְכוּת כוּלֵי

[At this point, the Rebbe makes emendations to the Hebrew text of Torah Or that have since been incorporated in all of its editions, and also cites a variant reading.]

Text and Translation courtesy of Sichos in English

For information and support write [email protected]

Hayom Yom 13 Adar 1 - This joy generates abundant goodness

בְּמִנְחָה אֵין אוֹמְרִים תַּחֲנוּן

During the Afternoon Service, Tachanun is not recited.

אַאַמוּ"ר אָמַר

My revered father, the Rebbe [Rashab], once remarked:

בַּא מִיר אִיז בָּרוּר

“It is clear to me

אַז אַ חַסִידִישׁעֶר אִיד זִיצְט אִין בֵּית הַמֶדְרָשׁ

that when a chassidic Jew sits in the House of Study

אוּן לעֶרעֶנט אָדעֶר חַזֶר'ט אַ חֲסִידוּת בְּרַבִּים

and learns or reviews aloud a maamar of Chassidus together with others,

אִיז אַ שִׂמְחָה בּאַ דִי זֵיידעֶס

he brings joy to my forefathers.

אוּן זֵייעֶר שִׂמְחָה אִיז מַסְפִּיק פאַר אִיהם, קִינְדעֶר אוּן קִינְד'ס קִינְדעֶר

This happiness generates for that person, for his children, and for his grandchildren,

רוֹב טוּב בְּגַשְׁמִיּוּת וּבְרוּחָנִיּוּת

abundant goodness, both material and spiritual.”

Hayom Yom 13 Adar 2 - Moshe’s men do battle with Amalek

הפטורה: כֹּה אָמַר ה

[On the Shabbos before Purim,] the haftarah begins Ko amar Ado-nai (I Shmuel 15:2-34).

אוֹמְרִים אָב הָרַחֲמִים

[After the Torah Reading,] the passage beginning Av HaRachamim is recited.

אֵין אוֹמְרִים צִדְקָתְךָ

[In the Afternoon Service,] the passage beginning Tzidkas’cha is omitted.

וַיָּבוֹא עֲמָלֵק וַיִּלָּחֶם עִם יִשְׂרָאֵל בִּרְפִידִים

It is written: “And Amalek came and fought with Israel at Refidim,”

שֶׁרָפוּ יְדֵיהֶם מִדִּבְרֵי תּוֹרָה

[i.e., the Jews had] “weakened their involvement in the words of the Torah.”

אַז מְ'וועֶרט שְׁוואַך אִין תּוֹרָה

When a Jew weakens his hold on Torah study,

וואָס דעֶר לִמּוּד הַתּוֹרָה אִיז דאָךְ עַל מְנָת לַעֲשׂוֹת וּלְקַיֵּם

which should be pursued in order to be observed in practice,

קוּמְט עֲמָלֵק אוּן קִיהלְט אָפּ דעֶם אִידעֶן

along comes Amalek and cools him down.

וַיִּלָּחֶם עִם יִשְׂרָאֵל, רָאשֵׁי תֵּיבוֹת יֵשׁ שִׁשִּׁים רִבּוֹא אוֹתִיּוֹת לַתּוֹרָה

[The above verse continues to relate that Amalek] “fought with Israel.” Israel (ישראל) is an acronym for the phrase, יש ששים ריבוא אותיות לתורה — “There are 600,000 letters in the Torah.”

דְּכָל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל יֵשׁ לוֹ אוֹת אַחַת בַּתּוֹרָה

For every Jew has a letter in the Torah,

וְלָכֵן נָהֲגוּ כָּל יִשְׂרָאֵל לִכְתּוֹב אוֹת בַּתּוֹרָה

which is why it is customary for every Jew to write a letter in a Torah scroll.)

אוּן עֲמָלֵק מאַכט קאַלט קְדוּשַּׁת הַתּוֹרָה

[When Amalek “fought with Israel,” it was Israel’s roots in the Torah that Amalek fought with:] Amalek cools off [a Jew’s sensitivity to] the holiness of the Torah.

וְהָעֵצָה לָזֶה בְּחַר לָנוּ‏‏ אֲנָשִׁים, אַנְשֵׁי מֹשֶׁה

[The following verse gives] the solution: “Choose men for us, [and go out and do battle with Amalek].” [These must be] Moshe’s men

וְאִתְפַּשְׁטוּתָא דְמֹשֶׁה בְּכָל דָּרָא, שֶׁבְּכָל דּוֹר יֵשׁ רָאשֵׁי אַלְפֵי יִשְׂרָאֵל

and “there is an extension of Moshe in every generation,” for every generation has its “leaders of the thousands of Israel.”

וְצֵא הִלָּחֵם בַּעֲמָלֵק לְשׁוֹן יָחִיד

[Significantly, the directive to] “go out and do battle with Amalek” appears in the singular,

לְפִי שֶׁהַתּוֹרָה הִיא נִצְחִית בְּכָל דּוֹר וּבְכָל זְמַן וּבְכָל מָקוֹם בְּשָׁוֶה.

because the Torah is eternal, applying equally to [every individual in] every generation, at every time, and in every place.

Text and Translation courtesy of Sichos in English

For information and support write [email protected]

Hayom Yom 12 Adar 1 - giving of himself leads him before great men

כְּתִיב מַתַּן אָדָם יַרְחִיב לוֹ וְלִפְנֵי גְדוֹלִים יַנְחֶנּוּ

It is written: “A man’s gift grants him amplitude, and leads him before great men.”

יֵשׁ לְךָ אֲנָשִׁים שֶׁהֵם גְּדוֹלֵי הַשֵּׁם בְּחָכְמָתָם אוֹ בְּעָשְׁרָם

Some people are renowned for their wisdom or their wealth.

אֲבָל מַתַּן אָדָם

However, “a man’s gift” —

כְּשֶׁהָאָדָם נוֹתֵן אֶת הָאָדָם שֶׁלּוֹ בְּאֵיזֶה הִתְעַסְּקוּת בְּהַחְזָקַת הַדָּת

his giving of himself to an activity that strengthens the practice of Yiddishkeit —

הִנֵה לֹא זוּ בִּלְבַד כִּי יַרְחִיב לוֹ

not only elicits ample blessings,

אֶלָּא עוֹד זֹאת כִּי לִפְנֵי גְדוֹלִים יַנְחֶנּוּ

but also “leads him before great men.”

Hayom Yom 12 Adar 2 - Sacrifice the Evil Inclination, the animal soul

דעֶר אָנְהוֹיב פוּן פָּרָשַׁת הַקָּרְבָּנוֹת אִיז

The words that introduce the passages on the sacrifices

אָדָם כִּי יַקְרִיב מִכֶּם קָרְבָּן לַה

[literally mean], “A man who will bring from you a sacrifice to G-d...

עֶס האָט דאָך געֶדאַרְפט שְׁטֵיין אָדָם מִכֶּם כִּי יַקְרִיב גו

Seemingly, the word order should have been, “A man from [among] you who will bring a sacrifice to G‑d....”

זאָגט דעֶר אַלְטעֶר רֶבִּי

the Alter Rebbe explains:

אָדָם כִּי יַקְרִיב, בִּכְדֵי אַ מעֶנְטשׁ זאָל וועֶרעֶן נעֶהנְטעֶר צוּ הַשֵּׁם יִתְבָּרֵךְ

[Now, the verb used here for “bringing an offering” is יקריב, which shares a root with the verb meaning “to draw near.”] Accordingly, the Alter Rebbe explains: “‘A man who will offer,’ i.e., if a person is to draw near to G‑d,

אִיז מִכֶּם קָרְבָּן לַה', פוּן אַייךְ אַלֵיין דאַרף זַיין דעֶר קָרְבָּן

the offering must come ‘from you’ — from one’s very self,

מַקְרִיב זַיין זַיין אֵייגעֶנעֶ בְּהֵמָה

from the animal within him;

דעֶם יֵצֶר הָרָע וואָס וועֶרט אָנְגעֶרוּפעֶן נֶפֶשׁ הַבַּהֲמִית

that is, he must sacrifice the Evil Inclination, which is [sometimes] called the animal soul.”

Text and Translation courtesy of Sichos in English

For information and support write [email protected]

Hayom Yom 11 Adar 1 - Prayers should be heard by G‑d as if....

יָדוּעַ וּמְקוּבָּל בְּעִנְיַן הַכַּוָּנוֹת שֶׁבִּתְפִלָּה

There is a well-known tradition

אֲשֶׁר אֵלּוּ שֶׁאֵין דַּעְתָּם יָפָה לְכַוֵּן

concerning individuals who do not have the mental ability to concentrate on the kavanos, the mystical concepts to be meditated upon in the course of the prayers,

מִפְּנֵי הֶעְדֵּר הַיְדִיעָה אוֹ מִפְּנֵי שֶׁאֵין בְּכֹחָם לִזְכּוֹר כַּוָּנוֹת הַפְּרָטִיּוֹת בְּעֵת הַתְּפִלָּה

either because they are not familiar with them, or because they cannot recall the specific concepts at the appropriate points in the course of the prayers:

מַסְפִּיק שֶׁיְּכַוְּנוּ כַּוָּנָה כְּלָלִית

It is sufficient that they have in mind a comprehensive kavanah —

לִהְיוֹת תְּפִלָּתוֹ נִשְׁמַעַת לְפָנָיו יִתְבָּרֵךְ עִם כָּל הַכַּוָּנוֹת הַמְבוֹאָרוֹת בְּסִפְרֵי קַבָּלָה

that their prayers should be heard by G‑d as if [they were recited] with all the kavanos that are set out in the Kabbalistic texts.

Hayom Yom 11 Adar 2 - Halacha signifies a persons Divine service.

תַּעֲנִית אֶסְתֵר מוּקְדָם

[This year (5703/1943), exceptionally,] the Fast of Esther is observed [on this date,] before its usual time.

סְלִיחוֹת, אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ

[In any year, the Morning Service for the Fast of Esther includes] Selichos and Avinu Malkeinu,

מַחֲצִית הַשֶּׁקֶל

and the [contribution of three coins of] half a shekel [is made at Minchah time].

חֲסִידוּת כּוֹלֶלֶת שְׁנֵי עִנְיָנִים עִקָּרִים

[The study of halachah through the eyes of] Chassidus comprises two fundamental approaches:

א) הֲבָנַת כָּל הֲלָכָה בְּשָׁרְשָׁהּ וּמְקוֹרָהּ הָעַצְמִי בְּרוּחָנִיּוּת

(a) Understanding every halachah at its essential, spiritual root and source

הַיְינוּ בִּסְפִירוֹת וּמַדְרֵגוֹת בְּכָל עוֹלָם וְעוֹלָם לְפִי עִנְיָנוֹ

in the various Sefiros and rungs within each of the spiritual worlds.

כִּמְבוֹאָר בְּדִבְרֵי אֱלֹקִים חַיִּים

The distinctive nature of each world is explained in the teachings of Chassidus.

ב) הֲבָנַת עִנְיַן כָּל הֲלָכָה בַּעֲבוֹדָה

(b) Understanding what each halachah signifies in an individual’s Divine service.

הַיְינוּ שֶׁהֲגַם שֶׁהִיא חָכְמָה וְשֵׂכֶל אֱלֹקִי וְדִין הַתּוֹרָה

Although [the halachah] represents Divine wisdom and intelligence and is Torah law,

מִכָּל מָקוֹם צָרִיךְ לִמְצוֹא בָּזֶה עִנְיָן בַּעֲבוֹדָה בְּהַנְהָגַת הָאָדָם בְּחַיֵּי עוֹלָם זֶה

one should [seek and] discover an element within it that affects his avodah and his conduct, as he lives his life in this physical world.

Text and Translation courtesy of Sichos in English

For information and support write [email protected]

Hayom Yom 10 Adar 1 - In preparation for the Grace after Meals

בְּבִרְכַּת הַמָּזוֹן קוֹדֶם מַיִם אַחֲרוֹנִים

In [preparation for] the Grace after Meals, before washing the fingertips for mayim acharonim

אוֹמְרִים עַל נַהֲרוֹת בָּבֶל, לַמְּנַצֵּחַ בִּנְגִינוֹת, אֲבָרְכָה, זֶה חֵלֶק

we recite the psalms Al naharos Bavel, Lamenatzeiach bineginos, then [the bracket of verses beginning] Avarchah, and the verse, Zeh chelek.

בְּיוֹם שֶׁאֵין אוֹמְרִים בּוֹ תַּחֲנוּן

On a day when Tachanun is not recited,

שִׁיר הַמַעֲלוֹת בְּשׁוּב, לִבְנֵי קֹרַח, אֲבָרְכָה, זֶה חֵלֶק

we recite the psalms that begin Shir hamaalos beshuv and Livnei Korach [instead of the two psalms mentioned above], then [the bracket of verses beginning] Avarchah, and the verse, Zeh chelek.

אַחַר מַיִם אַחֲרוֹנִים וַיְדַבֵּר אֵלַי

After washing the fingertips with mayim acharonim, we recite the verse Vaydaber eilai.

Hayom Yom 10 Adar 2 - Chassidim don’t bid each other farewell

טֶרֶם הַנְּסִיעָה מִמְּקוֹם מְדוּרוֹ

Before leaving your hometown,

יְסַדֵּר אַ חַסִידִישׁעֶן פאַרְבּרֵיינְגעֶן

you should hold a chassidic farbrengen

וִיקַבֵּל בִּרְכַּת הַפְּרֵידָה מֵחֲבֵרָיו הַטּוֹבִים

and receive the parting blessings of your good friends,

וּכְמַאֲמָר הַיָּדוּעַ

in the spirit of the well-known adage:

חֲסִידִים זעֶגעֶנעֶן זִיך נִיט

Chassidim don’t bid each other farewell,

ווַייל מעֶן פאָהְרט זִיך קֵיינְמאָל נִיט פאַנאַנְדעֶר

for they never really separate.

וואוּ מְ'אִיז — אִיז מעֶן אֵיין מִשְׁפָּחָה

Wherever they are, they are one family.

Text and Translation courtesy of Sichos in English

For information and support write [email protected]

Hayom Yom 9 Adar 1 - Be equipped with Torah to walk the street

אַז מעֶן געֶהט אִין גאַס אוּן מעֶן טְראַכְט מִשְׁנָיוֹת תַּנְיָא

When a person walks down the street and mentally reviews passages from Mishnayos or Tanya,

אוּן מְ'זִיצְט אִין קְראָם (סְטאָר) מִיט אַ חוּמָשׁ, אַ תְּהִלִּים

or sits in his store with a Chumash or a Tehillim,

אִיז אִיצְט אִיז דאָס טַייעֶרעֶר

this is more cherished [Above] than [in previous ages],

וִוי אִין דעֶר צַייט, וועֶן אִין גאַס (סְטרִיט) אִיז געֶוועֶן לִיכְטִיג בְּאוֹר תּוֹרָה

when the street shone with the light of Torah.

מְ'טאָר נִיט געֶהן אִין גאַס אַלִבָּא רֵקָנְיָא

One must not go out in the street emptyhanded.

מעֶן דאַרף האָבּעֶן תּוֹרָה, מִיט וואָס צוּ געֶהן אִין גאַס

One must be equipped with words of Torah with which one can walk in the street.

Hayom Yom 9 Adar 2 - A Chassid’s thirst to bind with his Rebbe

בְּבִרְכַּת בּוֹרֵא נְפָשׁוֹת

In the blessing borei nefashos,

אוֹמְרִים עַל כֹּל מַה שֶׁבָּרָאתָ

in the phrase al kol mah shebarasa,

הַכָּ"ף בְּחוֹלָם וְלֹא בְקָמַץ

the letter kaf should be vocalized with a cholam, not a kamatz.

גּוֹדֶל הַתְּשׁוּקָה לְהִתְקַשְׁרוּת

[A chassid’s] great thirst to be bound with his Rebbe

יָכוֹל לְהַשְׂבִּיעַ רַק כַּאֲשֶׁר יִלְמוֹד מַאֲמָרֵי הַחֲסִידוּת שֶׁאוֹמֵר הָרַב וְכוֹתֵב

can be satisfied only by studying the maamarim that the Rebbe delivers and writes,

כִּי בִּרְאִיַּת פָּנִים בִּלְבָד לָא סָגֵי

for merely seeing his face is not enough.

Text and Translation courtesy of Sichos in English

For information and support write [email protected]

Hayom Yom 8 Adar 1 - A Yud above, a Yud below, a line in between.

דעֶר אַלטעֶר רֶבִּי האָט אַמאָל אַרַיינְגעֶרוּפעֶן אַ יוּנְגעֶרמאַן פוּן דעֶם מַגִּיד'ס תַּלְמִידִים

The Alter Rebbe once summoned a young disciple of the Maggid [of Mezritch].

אוּן האָט אִיהם געֶזאָגט — מִיט אַ נִגּוּן, כְּדַרְכּוֹ

Speaking in his customary singsong, he said:

“אִיך האָבּ אַ מִצְוָה פוּן וְלִּמַדְתֶּם אוֹתָם אֶת בְּנֵיכֶם

“I am charged with the commandment, ‘And you shall teach them to your children,’

דוּ האָסט אַ מִצְוָה פוּן זָן וּמְפַרְנֵס בְּנֵי בֵיתוֹ

and you are charged with the mitzvah of providing for your family.

לאָמִיר זִיך בַּייטעֶן

Let us exchange tasks.

אִיך וועֶל דִיר געֶבּעֶן דוּ זאָלְסט קעֶנעֶן מְקַיֵּים זַיין דַיין מִצְוָה

I will provide you with what you need to fulfill your mitzvah,

אוּן דוּ לעֶרעֶן מִיט מַיין זוּן

and you will teach my son” —

דאָס אִיז געֶוועֶן דעֶר מִיטעֶלעֶר רֶבִּי

who was the Mitteler Rebbe.

אוּן האָט אִיהם מְבַאֵר געֶוועֶן סֵדֶר הַלִּמוּד

The Alter Rebbe then gave him a study plan:

דאָס עֶרשְׁטעֶ לעֶרעֶנְט מעֶן אוֹתִיוֹת א. בּ

“First, you should teach him the letters of the alef-beis.

וואָס אִיז אַן אַלֶף

What is an alef?

אַ פִּינְטעֶלעֶ פוּן אוֹיבּעֶן, אַ פִּינְטעֶלעֶ פוּן אוּנְטעֶן, אַ קַו בְּאֶמְצַע

A point above, a point below, and a line in between.

דאָס אִיז אַן אַלֶף

That makes an alef.

אַ קִינְד מוּז ווִיסעֶן

“A child must know

אַז דעֶר אַלֶף פוּן תּוֹרָה

that the first principle of the Torah

אִיז דעֶר יוּד פוּן אוֹיבּעֶן

is a yud Above,

דעֶר יוּד פוּן אוּנְטעֶן

a yid below,

מִיט דעֶם קַו פוּן אֱמוּנָה וואָס בּאַהעֶפְט זֵיי

and a line of faith that connects them.”

נאָך אַ נוּסְחָא אִיז דאָ

Or, according to another version:

אַ יוּד לְמַעְלָה דאָס אִיז דִי נְשָׁמָה

“The yud above is the soul,

אַ אִיד לְמַטָּה דאָס אִיז דעֶר גּוּף

the yud below is the body,

אוּן אַ קַו שֶׁל יִרְאַת שָׁמַיִם בְּאֶמְצַע

and the line in the middle is the fear of Heaven.”

Hayom Yom 8 Adar 2 - One action is better than a thousand sighs

אַאַמוּ"ר כּוֹתֵב בְּאֶחָד מִמִּכְתָּבָיו

My revered father, the Rebbe [Rashab], writes in one of his letters:

טוֹבָה פְּעוּלָּה אַחַת מֵאֶלֶף אֲנָחוֹת

“One action is better than a thousand sighs.

אֱלֹקֵינוּ חַי וְתוֹרָה וּמִצְוֹת נִצְחִיִּים הֵמָּה

Our G‑d is alive and the Torah and its mitzvos are eternal.

עֲזוֹב אֶת הָאֲנָחָה

Abandon sighing,

וּשְׁקוֹד בַּעֲבוֹדָה בְּפוֹעַל וִיחָנְךָ הָאֱלֹקִים

apply yourself diligently to actual avodah, and G‑d will be gracious to you.”

Text and Translation courtesy of Sichos in English

For information and support write [email protected]

Hayom Yom 7 Adar 1 - A Jew must know that he is an agent of G-d

כָּל אִישׁ בְּיִשְׂרָאֵל עָלָיו לָדַעַת, כִּי הוּא שְׁלִיחַ אֲדוֹן כֹּל

Every Jew must know that he is an agent of the Master of All,

לְמַעַן הָבִיא לַפּוֹעַל — בְּכָל מָקוֹם שֶׁהוּא — רְצוֹנוֹ יִתְבָּרֵךְ וְכַוָּנָתוֹ בִּבְרִיאַת הָעוֹלָם

[charged with the mission of] actualizing - wherever he may be - G‑d’s will and intent in creating the world —

שֶׁהֵם לְהָאִיר אֶת הָעוֹלָם בְּאוֹר תּוֹרָה וַעֲבוֹדָה

to illuminate the world through the light of the Torah and Divine service.

וְהוּא עַל יְדֵי קִיּוּם מִצְוֹת מַעֲשִׂיּוֹת וְהַשְׁרָשַׁת מִדּוֹת טוֹבוֹת

This is achieved through the performance of practical mitzvos and by inculcating [in oneself] positive character traits.

Hayom Yom 7 Adar 2 - When walking the street think Torah

אַז מעֶן געֶהְט אִין גאַס דאַרְף מעֶן טְראַכְטעֶן דִּבְרֵי תוֹרָה

One ought to think about words of Torah when walking down the street,

צִי אִין מַחֲשָׁבָה צִי אִין דִּבּוּר

either verbalizing them or not,

דאָס וועֶנְדט זִיך, צִי מעֶן מעֶג עַל פִּי דִין רֵיידעֶן דאָרְטעֶן דִּבְרֵי תוֹרָה

depending upon whether one is permitted to speak words of Torah in that place.

אָבּעֶר אַז עֶר געֶהט אוּן אִיז נִיט פאַרְנוּמעֶן אִין דִּבְרֵי תּוֹרָה

When one walks down the street without being occupied with words of Torah,

זאָגְט אִים דעֶר שְׁטֵיין אוֹיף וועֶמעֶן עֶר טְרעֶט

the cobblestone on which he treads tells him:

בּוּלאַך (גּוֹלָם) וואָס טְרעֶטסְטוּ אוֹיף מִיר

“Blockhead, who are you to be treading on me?

מִיט וואָס בִּיסְטוּ העֶכעֶר פאַר מִיר

What makes you better than me?”

Text and Translation courtesy of Sichos in English

For information and support write [email protected]

Hayom Yom 6 Adar 1 - Pleasurable satisfaction doing a Jew a favor

מִשִּׂיחוֹת אַאַמוּ"ר

My revered father, the Rebbe [Rashab], once said:

עֶס אִיז אַ מַעֲלָה נִפְלָאָה

“It is a wondrous trait,

וואָס דעֶר אוֹיבּעֶרשׁטעֶר בָּרוּךְ הוּא אִיז מְזַכֶּה

when G‑d grants a person

אוּן מעֶן קְרִיגְט אַ חוּשׁ מִיט אַ געֶשׁמאַק אַ אִידעֶן אַ טוֹבָה טאָן

a warm sensitivity and a pleasurable satisfaction in doing a fellow Jew a favor —

בִּיז אַז יעֶנעֶר וועֶרט בּאַ אִים טַייעֶרעֶר וִוי עֶר בּאַ זִיך

to the point that he cherishes him more than he cherishes himself.

וואָרוּם אוֹיף זִיך קעֶן עֶר געֶפִינעֶן כַּמָה טְעָמִים

For a person can find many reasons to explain

פאַר וואָס עֶס קוּמְט אִים זאָל, חַס וְשָׁלוֹם, זַיין נִיט גוּט

why he himself deserves [to be challenged by] difficulties,

אָבּעֶר אוֹיף דעֶם אַנְדעֶרעֶן אִיז דאָס נִיט שַׁיָּךְ כְּלָל

whereas such assumptions about someone else are unthinkable.”

Hayom Yom 6 Adar 2 - Every word in Tanya is precise

הפטורה: וַתִּשְׁלַם כָּל הַמְּלָאכָה

The haftarah to be read this week [Parshas Pekudei] begins Vatishlam kol hamelachah [from Melachim 7:51 and 8:1-21].

בְּבִּרְכוֹת הָהַפְטוֹרָה אוֹמְרִים תָּמִיד: נֶאֱמָן וְרַחֲמָן אָתָּה, תּוֹשִׁיעַ וּתְשַׂמַּח

In the blessings that follow every haftarah, the wording to be used is ne’eman verachaman Atah and toshia u’sesamach.

מְקוּבָּל אֵצֶל זִקְנֵי אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵינוּ

According to a tradition handed down by chassidic elders,

סֵפֶר הַתַּנְיָא הוּא לִקוּטֵי עֵצוֹת

the Tanya comprises the words of counsel

מַה שֶׁעָנָה רַבֵּנוּ הַגָּדוֹל לְאַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵינוּ עַל יְחִידוּת בִּשְׁנוֹת תּק"מ-תּק"ן

that the Alter Rebbe gave to chassidim who consulted him individually at yechidus between the years 5540 (1780) and 5550 (1790).

בְּקַיִץ תּקנ"ב הִתְחִיל לְסַדֵּר אֶת סֵפֶר הַתַּנְיָא בְּצוּרָתוֹ כְּמוֹ שֶׁהוּא עַתָּה לְפָנֵינוּ

In the summer of 5552 (1792), he began to give the Tanya its present structure.

תּקנ"ג כְּבַר הָיוּ הַעְתָּקוֹת רַבּוֹת מִמֶּנּוּ

By 5553 (1793) there were already many manuscript copies.

וּבְמֶשֶׁךְ הַזְּמַן נִשְׁתַּבְּשׁוּ, וְגַם הִתְחִילוּ לְזַיְּפוֹ

Over the course of time, errors crept into the text and [the misnagdim] also began to produce forgeries.

וּמֵ‏הַאי טַעְמָא נִזְדָּרֵז רַבֵּנוּ לְמָסְרוֹ לִדְפוּס

This is why the Alter Rebbe applied his energies to having it printed [in 5557 (1796)].

יֵשׁ נוּסַח אַחֵר

According to another tradition,

עֶשְׂרִים שָׁנָה כָּתַב רַבֵּנוּ אֶת סִפְרוֹ הַתַּנְיָא

the Alter Rebbe composed the Tanya in the course of 20 years,

וְדִיֵּק בְּכָל תֵּיבָה וְתֵיבָה

choosing every word precisely.

בִּשְׁנַת תּקנ"ה כְּבַר הָיָה צָרוּף וְזָקוּק

By the year 5555 (1795), when the text was refined and polished,

וְאָז נָתַן רְשׁוּת לְהַעְתִּיקוֹ

he gave permission to copy it.

וּכְשֶׁרַבּוּ הַהַעְתָּקוֹת וְנִשְׁתַּבְּשׁוּ מְסָרוֹ לִדְפוּס

When the manuscript copies increased and errors crept in, he gave it to print.

הַצֶּמַח צֶדֶק סִפֵּר

The Tzemach Tzedek related

אֲשֶׁר, בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה הָרִאשׁוֹנָה לְחַיָּיו — שְׁנַת תּק"ן

that on the first Rosh HaShanah of his life, in 5550 (1789),

אָמַר רַבֵּנוּ הַגָּדוֹל דְּרוּשׁ מַשְׁבִּיעִין אוֹתוֹ תְּהִי צַדִּיק וכו

[his grandfather] the Alter Rebbe delivered a maamar [that opened with the teaching], “An oath is administered [to the soul]: ‘Be a tzaddik….’“

וְהוּא הוּא שְׁלֹשֶׁת פְּרָקִים הָרִאשׁוֹנִים שֶׁל סֵפֶר הַתַּנְיָא

That discourse constitutes the first three chapters of the Tanya.

Text and Translation courtesy of Sichos in English

For information and support write [email protected]

Hayom Yom 5 Adar 1 - Divine Providence leads us to our mission

בְּלִי שׁוּם צֵל סָפֵק וּסְפֵק סְפֵיקָא

Beyond the slightest shadow of a doubt,

הִנֵּה בְּכָל מָקוֹם מִדְרַךְ כַּף רַגְלֵינוּ

wherever our feet tread,

הַכֹּל הוּא לְזַכּוֹת וּלְטַהֵר אֶת הָאָרֶץ בְּאוֹתִיּוֹת הַתּוֹרָה וְהַתְּפִלָּה

the sole reason is that we refine and purify the earth by uttering words of the Torah and of prayer.

וַאֲנַחְנוּ כָּל יִשְׂרָאֵל שְׁלוּחֵי דְרַחֲמָנָא אָנוּ

We — all of Israel — are agents of the Compassionate One,

אִישׁ אִישׁ כַּאֲשֶׁר גָזְרָה עָלָיו הַשְׁגָּחָה הָעֶלְיוֹנָה

each of us according to the charge that supernal Providence has decreed upon him.

אֵין חָפְשִׁי מֵעֲבוֹדַת הַקֹּדֶשׁ, אֲשֶׁר הוּעַמְסָה עַל שִׁכְמֵנוּ

No one is free from the holy task that has been placed on our shoulders.

Hayom Yom 5 Adar 2 - Nigleh, Chassidus, and Avoda are all a must

לִמּוּד הַנִּגְלָה

The study of nigleh,

לִמּוּד הַחֲסִידוּת

the study of Chassidus,

וַעֲבוֹדָה בְּפוֹעַל

and Divine service through actual avodah,

כּוּלָּם כְּאֶחָד מוּכְרָחִים הֵמָּה

are all equally necessary.

וְלֹא זוּ בִּלְבָד דְּאֵינוֹ שַׁיָּךְ לוֹמַר שֶׁהָאֶחָד יִדְחֶה אוֹ יוּדְחֶה מִפְּנֵי חֲבֵרוֹ

Not only is it unthinkable to claim that any one of these should override or be overridden by another,

אֶלָּא אַדְרַבָּא הֵם מְסַיְּיעִים זֶה לָזֶה

but rather, they should support one another.

וּכְמַאֲמָר וְלֹא עַם הָאָרֶץ חָסִיד

As the Sages taught, “An unlearned person cannot be pious ('a chassid’),”

שֶׁצָּרִיךְ לִהְיוֹת לִמּוּד הַנִגְלָה

indicating that the study of nigleh is necessary.

אֵיזֶהוּ חָסִיד הַמִתְחַסֵד עִם קוֹנוֹ

And “who is pious (‘a chassid’)? One who acts with kindness to his Creator,”

שֶׁצָרִיךְ לִהְיוֹת לִמּוּד הַחֲסִידוּת

indicating that the study of Chassidus is necessary.

וְתַכְלִית הַלִּמּוּד הֲלֹא הוּא הָעֲבוֹדָה בְּפוֹעַל

And the ultimate goal of study is actual practice.

Text and Translation courtesy of Sichos in English

For information and support write [email protected]