The daily Hayom Yom with Rabbi Yosef Katzman

ר' מֹשֶׁה, בְּנוֹ שֶׁל רַבֵּנוּ הַזָּקֵן בְּלָמְדוֹ — וְהוּא אָז כְּבֶן ח'-י"א שָׁנָה

The Alter Rebbe’s son, R. Moshe, who was between eight and eleven years old at the time,

הַסּוּגְיָא בְּשִׁבְחָן שֶׁל חֲכָמִים בְּגִטִּין (ס"ז א)

was studying the passage in Tractate Gittin (p. 67a) that praises our Sages,

נִסְתַּפֵּק בְּמַאֲמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחָאי שָׁם: שְׁנוּ מִדּוֹתַי

and was uncertain about the meaning of R. Shimon bar Yochai’s statement: “Study midosai.” 

שֶׁיֵשׁ בָּזֶה שְׁנֵי פֵּרוּשִׁים: לִמְדוּ תוֹרָתִי (רַשִׁ"י) אוֹ מִדּוֹתַי כִּפְשׁוּטוֹ

There are two interpretations of this: “Learn my teachings” (as Rashi comments), or “Learn my character traits,” according to the simple meaning of the term middos.

בְּתוֹךְ כַּךְ נִכְנַס רַבֵּנוּ הַזָּקֵן וְאָמַר — בְּנִגּוּן, כְּדַרְכּוֹ בַּקֹּדֶשׁ

As he was deliberating, the Alter Rebbe entered the room and said the following words melodically, as was his holy practice:

תּוֹרָה שֶׁנִּתְּנָה לָנוּ כּוּלָּהּ מִדּוֹת טוֹבוֹת

“The Torah that was given to us consists entirely of exemplary character traits.

אֲפִלּוּ הָעוֹנָשִׁין שֶׁבָּהּ הֵם בֶּאֱמֶת חֶסֶד וָטוֹב

Even its punishments are really kindness and goodness.

וּשְׁנֵי הַפֵּרוּשִׁים אֶחָד הֵם וְהָא בְּהָא תַּלְיָא

Thus the two interpretations are in fact one and interdependent.

אִי אֶפְשָׁר לִהְיוֹת מִדּוֹת טוֹבוֹת בְּלִי תּוֹרָה, וְאִי אֶפְשָׁר לַתּוֹרָה בְּלִי מִדּוֹת טוֹבוֹת

It is impossible to have exemplary character traits without Torah knowledge and it is impossible to have Torah knowledge without exemplary character traits.”

כְּכָל הַנִּזְכָּר לְעֵיל קָרָה גַּם לְהַצֶּמַח צֶדֶק בִּהְיוֹתוֹ בְּגִיל ח'-י"א שָׁנָה

The Tzemach Tzedek had an identical experience when he was the same age.

Text and Translation courtesy of Sichos in English

תּוֹרַת הַחֲסִידוּת דּוֹרֶשֶׁת

The teachings of Chassidus demand

כִּי תְחִלָּה לְהוֹכָחָה צְרִיכִים לְהָסִיר אֶת הַצִּפָּרְנַיִם

that before rebuking one’s fellowman, one should “cut one’s nails,”

נִיט שְׁטעֶכעֶן זִיךְ

so that people will not scratch each other —

כִּי בְּטוּפְרְהָא אֲחִידָן

for [the forces of kelipah] cling to the nails.

יעֶדעֶר שְׁטאָך אִיז קְלִיפָּה וְסִטְרָא אַחֲרָא

Every prick [unleashes] kelipah and sitra achra.

וְאַחַר נְטִילַת הַצִּפָּרְנַיִם צָרִיךְ לִהְיוֹת נְטִילַת יָדַיִם

Then, after cutting the nails, one must perform a ritual washing of the hands. 

כִּמְבוֹאָר עִנְיָנָהּ בְּדִבְרֵי אֱלֹקִים חַיִּים, הַמְשָׁכַת הַמּוֹחִין לְמִדּוֹת

In [the metaphorical language of] Chassidus, this signifies the drawing down of intellectual influence into the emotions.

Text and Translation courtesy of Sichos in English

אָבִינוּ הָרִאשׁוֹן אַבְרָהָם בִּגְלַל עֲבוֹדָתוֹ בִּמְסִירַת נֶפֶשׁ

Because of the self-sacrificing labors of our first father Avraham 

לְפַרְסֵם אֱלֹקוּתוֹ יִתְבָּרֵךְ — אֵל אֶחָד — לְכָל בְּנֵי הָעוֹלָם

in making the oneness of G‑d known to all the inhabitants of the world,

זָכָה לְהַנְחִיל לְזַרְעוֹ עַד סוֹף כָּל הַדּוֹרוֹת אֶת הָאֱמוּנָה הַטְּהוֹרָה בַּה' וּבְתוֹרָתוֹ

he was found worthy of endowing his descendants with a pure faith in G‑d and His Torah, as an eternal inheritance.

וְכָל אִישׁ וְאִשָּׁ.ה בְּיִשְׂרָאֵל יֵשׁ לָהֶם הַכֹּחַ וְהָעוֹז לִמְסוֹר נַפְשָׁם עַל הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה

Every Jewish man or woman has the strength and fortitude to absolutely devote his or her life for the sake of our holy Torah.

Text and Translation courtesy of Sichos in English

דעֶר וואָס אִיז נִידעֶרִיג אוּן גְראָבּ העֶרט נִיט אָן דִי אֵייגעֶנעֶ גְראָבּקַייט אוּן נִידעֶרִיקַייט

A person who is spiritually low and coarse is insensitive to his own coarseness and lowness.

Text and Translation courtesy of Sichos in English

רַבֵּינוּ הַזָּקֵן זַייעֶנדִיג נאָךְ אִין וִויטעֶבּסְק

While the Alter Rebbe was still living in Vitebsk,

האָט אַמאָל געֶזאָגט אַ תּוֹרָה אוֹיפ'ן פָּסוּק אַתֶּם נִצָּבִים גו

he once delivered a teaching on the verse: “You are all standing today [before G‑d]..., [the choppers of your wood and drawers of your water].”

אוּן האָט געֶטַייטשְׁט מֵחוֹטֵב עֵצֶךָ לְשׁוֹן עֵצָה

The word meaning “your wood” (eitzecha) is phonetically related to the word meaning “counsel” (eitzah). 

מְ'דאַרף אוֹיסהאַקעֶן דִי רַבּוֹת מַחֲשָׁבוֹת בְּלֶב אִישׁ

That is, we must chop away the “many thoughts [that are] in a man’s heart,”

שׁוֹאֵב מֵימֶיךָ אוֹיסשׁעֶפּעֶן דִי מַיִם וואָס מַצְמִיחִים כָּל מִינֵי תַּעֲנוּג.

and cast out the water that causes all kinds of [improper] desires to flourish.

Text and Translation courtesy of Sichos in English

לְשִׁשִּׁי עוֹלֶה הַבַּעַל קוֹרֵא, וּמֵעַצְמוֹ

The Torah reader himself recites the blessings over Shishi, the sixth aliyah of Parshas Ki Savo, without being called upon to do so.

יוֹם הוּלֶּדֶת אֶת הַבַּעַל שֵׁם טוֹב בִּשְׁנַת תנ"ח

[Today is] the birthday of the Baal Shem Tov in 5458 (1698),

יוֹם שֶׁנִּתְגַּלָּה אֵלָיו מוֹרוֹ וְרַבּוֹ הַקָּדוֹשׁ — תפ"ד

the date on which his holy master (Achiyah HaShiloni) was revealed to him in 5484 (1724),

יוֹם שֶׁנִּתְגַּלָּה הַבַּעַל שֵׁם טוֹב — תצ"ד

and the date on which the Baal Shem Tov was revealed [as a a Rebbe] in 5494 (1734).

יוֹם הוּלֶּדֶת אֶת רַבֵּנוּ הַזָּקֵן — תק"ה

[Today is also] the birthday of the Alter Rebbe in 5505 (1745).

תּוֹכֶן תּוֹרַת הַבַּעַל שֵׁם טוֹב בְּשַׁבָּת פָּרָשַׁת תָבוֹא חַ"י אֱלוּל תּרנ"ב אַחַר קַבָּלַת שַׁבָּת

A digest of the teaching delivered by the Baal Shem Tov after the Kabbalas Shabbos service on the eve of Shabbos Parshas [Ki] Savo, on Chai Elul, 5652 (1892):

וְהָיָה כִּי תָבוֹא אֶל הָאָרֶץ גו'. אֶרֶץ לְשׁוֹן מְרוּצֶה וּלְשׁוֹן רָצוֹן כִּדְאִיתָא בַּמִּדְרָשׁ

And it shall come to pass when you come to the land…: As indicated by the Midrash, the word eretz (“land”) shares a root with the words merutzah (“running”) and ratzon (“will”).

אַז דוּ וועֶסט צוּקוּמעֶן צוּם רָצוֹן וואָס אִיז אַ מַתָּנָה מִלְמַעְלָה אוּן בִּירוּשָׁה בְּכָל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל

[The verse can thus be interpreted as follows:] When you attain a will [to do G‑d’s bidding], such a will being both a Heavenly gift and an inheritance present in every Jew,

אִיז דִי עֲבוֹדָה דאַרף זַיין וְיָשַׁבְתָּ, אַראָפּטראָגעֶן אִין הִתְיַשְּׁבוּת

you shall settle…: your task is then to anchor [this spiritual aspiration] in a settled manner.

וְלָקַחְתָּ גו' וְשַׂמְתָּ בַטֶּנֶא, מַמְשִׁיךְ זַיין אוֹרוֹת בַּכֵּלִים

And you shall take . . . and place it in a basket…: You will thereby draw down lights into vessels.

וְהָלַכְתָּ אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר ה' אֱלֹקֶיךָ

And you shall go to the place that the L‑rd your G‑d chooses…: 

אַ אִיד דאַרף ווִיסעֶן אַז עֶר גֵייט פוּן אֵיין אָרט אִין דעֶם אַנדעֶרעֶן

A Jew must realize that whenever he goes from one place to another,

אִיז נִיט עֶר גֵייט אַלֵיין נאָר מְ'פִירט אִיהְם מִלְמַעְלָה

this is not his own doing; he is being led from Above,

אוּן דִי כַּוָּנָה אִיז לְשַׁכֵּן שְׁמוֹ שָׁם, אוֹיף מְפַרְסֵם זַיין אֱלֹקוּת אִין דעֶם אָרט וואוּ עֶר אִיז

with the intent — to make His Name dwell there…: to make G‑dliness known in that place.

אַחַר תְּפִלַּת עַרְבִית חָזַר עוֹד הַפַּעַם תּוֹרָה הַקּוֹדֶמֶת וְהוֹסִיף

After the Evening Service, [the Baal Shem Tov] repeated the above teaching and added the following interpretation:

וְהָיָה כִּי תָבוֹא גו' בִּכְדֵי דוּ זאָלסט צוּקוּמעֶן צוּם רָצוֹן כו

And it shall come to pass, when you come to the land…: In order to attain a will [to do G‑d’s bidding], you must —

אִיז דאָס דוּרךְ דעֶם אַז וְהָלַכְתָּ אֶל הַמָּקוֹם גו' לְשַׁכֵּן שְׁמוֹ שָׁם

go to the place… to make His Name dwell there…: 

זאָלסְט זִיךְ מוֹסֵר נֶפֶשׁ זַיין אוֹיף מְפַרְסֵם זַיין דאָרטעֶן אֱלֹקוּת

You must devote your life utterly to make G‑dliness known there.

מִיט וואָס אִיז מעֶן מְפַרְסֵם אֱלֹקוּת, מִיט אַ בְּרָכָה אוּן אַ פָּסוּק תְּהִלִּים

How does one make G‑dliness known? By reciting a blessing and a verse of Tehillim.

Text and Translation courtesy of Sichos in English

רַבֵּנוּ הַזָּקֵן הָיָה בְּעַצְמוֹ הַקּוֹרֵא בַּתּוֹרָה

The Alter Rebbe himself served as the Torah reader.

פַּעַם אַחַת לֹא הָיָה בְּלִיאָזנאָ שַׁבָּת פָּרָשַׁת תָּבֹא

Once he was not in Liozna for Shabbos Parshas [Ki] Savo,

וְשָׁמַע אַדְמוּ"ר הָאֶמְצָעִי — וְהוּא עוֹדֶנּוּ נַעַר קוֹדֶם הַבַּר מִצְוָה — הַקְּרִיאָה מֵאַחֵר

and the Mitteler Rebbe — at that time a boy before bar-mitzvah — heard the Torah Reading from another person.

הָעָגְמַת נֶפֶשׁ מֵהַקְּלָלוֹת שֶׁבַּתּוֹכֵחָה הֱבִיאַתּוּ לִכְאֵב לֵב

He experienced such distress upon hearing the curses in the tocheichah

עַד שֶׁבְּיוֹם הַכִּפּוּרִים נִסְתַּפֵּק רַבֵּנוּ הַזָּקֵן אִם יוּכַל לְהִתְעַנּוֹת

that on Yom Kippur, the Alter Rebbe was unsure whether [his son] would be able to fast.

כְּשֶׁשָּׁאֲלוּ אֶת אַדְמוּ"ר הָאֶמְצָעִי הֲרֵי בְּכָל שָׁנָה קוֹרִים פָּרָשָׁה זוֹ

When the Mitteler Rebbe was asked [to explain the severity of his response], for after all, this same passage is read every year,

"עָנָה: כְּשֶׁאַבָּא קוֹרֵא "העֶרט זִיךְ נִיט קֵיין קְלָלוֹת

he replied: “When my father reads it, they do not sound like curses.”

Text and Translation courtesy of Sichos in English

רַבֵּנוּ הַזָּקֵן פִּרֵשׁ מַאֲמָר כָּל הַמְקַיֵּם נֶפֶשׁ אַחַת מִיִּשְׂרָאֵל כְּאִלּוּ קִיֵּם עוֹלָם מָלֵא

The Sages teach: “Whoever sustains one Jewish soul is considered as if he had sustained an entire world.” On this teaching, the Alter Rebbe offered the following interpretation:

אוֹיף אַ אִידעֶן דאַרף מעֶן קוּקעֶן וִוי עֶר שְׁטֵייט אִין מַחֲשָׁבָה הַקְּדוּמָה דְּאָדָם קַדְמוֹן

When we see a fellow Jew, we should behold him in the [pristine spiritual] state in which he is conceived in the Primeval Thought of Adam Kadmon. 

אוּן דאָרטעֶן שְׁטֵייט יעֶדעֶר נְשָׁמָה

On that level, the soul exists

מִיט אַלעֶ דּוֹרוֹת וואָס קוּמעֶן אַרוֹיס פוּן אִיהר בִּיז בִּיאַת הַמָּשִׁיחַ גּוֹאֵל צֶדֶק

together with all the generations that will emerge from it until the coming of Mashiach, our righteous redeemer.

אוּן אַז מעֶן טוּט אַ אִידעֶן אַ טוֹבָה

Thus, when we do a Jew a favor,

טוּט מעֶן אַ טוֹבָה, אָט דִי אַלעֶ נְשָׁמוֹת עַד סוֹף כָּל הַדּוֹרוֹת

we do a favor for all those souls until the end of all the generations.

Text and Translation courtesy of Sichos in English

הִתְיַסְּדוּת יְשִׁיבַת "תּוֹמְכֵי תְּמִימִים": יוֹם א' ט"ו אֱלוּל תרנ"ז

[Today is the anniversary of] the founding of Yeshivas Tomchei Temimim (the Central Lubavitcher Yeshivah), on Sunday, 15 Elul, 5657 (1897).

הַתְחָלַת הַלִּמּוּד בְּנִגְלֶה וְדִבְרֵי אֱלֹקִים חַיִּים: יוֹם ד' חַ"י אֱלוּל תּרנ"ז

Actual study in both nigleh (the revealed realm of the Torah) and Chassidus began on Wednesday, Chai Elul, 5657 (1897).

בְּלֵיל שִׂמְחַת תּוֹרָה תּרנ"ט אַחֲרֵי הַהֲקָפוֹת הִכְרִיז אַאַמוּ"ר

After the Hakkafos on the night of Simchas Torah, 5659 (1898), my father, [the Rebbe Rashab,] announced:

"הַיְשִׁיבָה שְׁמָהּ "תּוֹמְכֵי תְּמִימִים

“The name of the Yeshivah is Tomchei Temimim,

"וְתַלְמִידִים הַלּוֹמְדִים וּמִתְנַהֲגִים בְּרוּחָהּ שְׁמָם "תְּמִימִים

and the students who study and conduct themselves in its spirit are called temimim.”

Text and Translation courtesy of Sichos in English

מֵהוֹרָאוֹת אַאַמוּ"ר

A directive of my revered father, [the Rebbe Rashab]:

לְהִנָּזֵר מִמִּלְחֶמֶת תְּנוּפָה עַד קְצֵה הָאַחֲרוֹן

“To take the offensive in battle should be shunned to the utmost

לֹא מִפְּנֵי שֶׁאֵין לָנוּ בַּמֶּה לְנַצֵּחַ אוֹ מִפְּנֵי מוֹרֶךְ לֵב

not because we lack the wherewithal to be victorious, nor because we are faint of heart,

אֶלָּא מִפְּנֵי שֶׁאֶת כָּל כּוֹחוֹתֵינוּ עָלֵינוּ לְהַקְדִּישׁ אַךְ וְרַק לְחִזּוּק בִּנְיָנֵינוּ

but because all our energy should be dedicated solely to fortifying our edifice,

בִּנְיַן הַתּוֹרָה וְהַמִּצְוֹת בִּקְדוּשָּׁה וּבְטָהֳרָה

the edifice of the Torah and its mitzvos, with holiness and purity.

וְעַל זֶה עָלֵינוּ לִמְסוֹר אֶת נַפְשׁוֹתֵינוּ בִּמְסִירַת נֶפֶשׁ בְּפוֹעַל וְלֹא רַק בְּכֹחַ

We should dedicate our souls to this goal with actual — not merely theoretical — self-sacrifice.”

Text and Translation courtesy of Sichos in English