The daily Hayom Yom with Rabbi Yosef Katzman

הַמַּאֲמִין בְּהַשְׁגָּחָה פְּרָטִית

A person who believes in Divine Providence

יוֹדֵעַ כִּי מֵהַשֵּׁם מִצְעֲדֵי גֶבֶר כּוֹנָנוּ

knows that “the steps of a man are made firm by G‑d.”

אֲשֶׁר נְשָׁמָה זוֹ צְרִיכָה לְבָרֵר וּלְתַקֵּן אֵיזֶה בֵּרוּר וְתִקּוּן בְּמָקוֹם פְּלוֹנִי

[A person goes to] a particular place because his soul must refine and perfect something there.

וּמֵאוֹת בְּשָׁנִים אוֹ גַם מִשַּׁעַת בְּרִיאַת הָעוֹלָם

For hundreds of years, or even from the very beginning of creation,

הִנֵּה הַדָּבָר שֶׁצָּרִיךְ לְהִתְבָּרֵר אוֹ לְהִתְתַּקֵּן

the object that must be refined or rectified

מְחַכֶּה לְאוֹתָהּ הַנְּשָׁמָה שֶׁתָּבוֹא לְבָרְרוֹ וּלְתַקְּנוֹ

waits for that soul to come and do that task.

וְגַם נְשָׁמָה הַלָּזוּ הִנֵּה מֵאָז נֶאֶצְלָה וְנִבְרְאָה

Similarly, this soul itself, from the moment of its emanation and creation,

הִיא מְחַכָּה לִזְמַן יְרִידָתָהּ לְבָרֵר וּלְתַקֵּן אֵת אֲשֶׁר הוּטַל עָלֶיהָ

awaits the time that it will descend [to the physical world] to refine and perfect that which has been assigned to it.

Text and Translation courtesy of Sichos in English

בְּנֵי יִשְׂרָאֵל נִקְרְאוּ אֶרֶץ חֵפֶץ

The Jewish people are called “a cherished land,”

שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם כַּמָּה חֲפָצִים יְקָרִים בְּאַהֲבַת הַשֵּׁם יִתְבָּרֵךְ וְיִרְאָתוֹ וּמִדּוֹת טוֹבוֹת

for they possess many precious qualities, [including] their love of G‑d, their fear of Him, and their upstanding character traits.

וְאֵין דְּבַר גִּלּוּי הַמִּדּוֹת הַטּוֹבוֹת תָּלוּי אֶלָּא בַּמְּעוֹרֵר

[But like treasures buried in the earth,] the revelation of these positive qualities depends solely upon the person who evokes them.

דָּבָר בָּרוּר הוּא, אֲשֶׁר בְּכָל חֶלְקֵי הָאֲדָמָה נִמְצָאִים מַעְיְנוֹת מַיִם חַיִּים

It is obvious that springs of fresh water exist in all parts of the earth.

וְהַהֶבְדֵּל הוּא רַק בְּקִרוּב וְרִחוּק

The difference lies only in how close or far they are [from the surface].

וְאִם כֵּן הֲלֹא הַכֹּל תָּלוּי בְּהַחוֹפֵר וְכֹחַ סַבְלָנוּתוֹ וּמְתִינוּתוֹ

If so, everything depends on the digger and his patience and deliberateness.

וְכֵיוָן שֶׁהָרָצוֹן הוּא כֹּחַ עֶלְיוֹן הַגּוֹזֵר וּמְפַקֵּד עַל כָּל הַכֹּחוֹת

Since the will is a superior power [within the soul], it decrees and directs [the activity of] all the powers,

וּמַכְרִיחָם לַעֲשׂוֹת וְלִפְעוֹל כְּפִי הַפְּקוּדוֹת שֶׁלּוֹ

compelling them to function and act according to its orders.

אִם כֵּן אֵיפוֹא, עִקָּר הָעֲבוֹדָה הוּא לְעוֹרֵר אֶת הָרָצוֹן לִפְעוֹל וְלַעֲשׂוֹת הֵן בְּעַצְמוֹ הֵן בְּזוּלָתוֹ

Thus one’s main task is to arouse the will to act and function, both with regard to oneself and to others.

Text and Translation courtesy of Sichos in English

כְּשֶׁהָיָה הַצֶּמַח צֶדֶק בֶּן תֵּשַׁע שָׁנִים אָמַר לוֹ רַבֵּנוּ הַזָּקֵן

When the Tzemach Tzedek was nine years old, the Alter Rebbe told him:

קִבַּלְתִּי מִמּוֹרִי (הָרַב הַמַּגִּיד) שֶׁקִּבֵּל מִמּוֹרוֹ (הַבַּעַל שֵׁם טוֹב) בְּשֵׁם מוֹרוֹ הַיָּדוּעַ

“I received a directive from my mentor (the Maggid of Mezritch) who received it from his mentor (the Baal Shem Tov) who received it from [Achiyah HaShiloni], who is known to have been his mentor, 

אֲשֶׁר מִיּוֹם שֵׁנִי דְרֹאשׁ חֹדֶשׁ אֱלוּל עַד יוֹם הַכִּפּוּרִים

that in the course of each day from the second day of Rosh Chodesh Elul until Yom Kippur,

יֹאמְרוּ בְּכָל יוֹם וָיוֹם בְּמֶשֶׁךְ הַיּוֹם שְׁלֹשָׁה קאַפּיטְלאַך תְּהִלִּים

one should recite three chapters of Tehillim.

וּבְיוֹם הַכִּפּוּרִים שְׁלֹשִׁים וְשִׁשָּׁה קאַפִּיטְלאַך

On Yom Kippur, one should recite 36 chapters:

ט' קוֹדֶם כָּל נִדְרֵי, ט' קוֹדֶם הַשֵּׁנָה, ט' אַחַר מוּסָף, ט' אַחַר נְעִילָה

nine before Kol Nidrei, nine before going to sleep, nine after the Mussaf service, and nine after the Neilah service.

וּמִי שֶׁלֹּא הִתְחִיל בְּיוֹם בּ דְרֹאשׁ חֹדֶשׁ

If one did not begin [this program] on the second day of Rosh Chodesh [Elul],

יַתְחִיל בְּאוֹתוֹ יוֹם שֶׁהוּא עוֹמֵד בּוֹ, וְאֵת אֲשֶׁר הֶחֱסִיר יַשְׁלִים

he should begin on the day [he remembered, according to the schedule for that day, and later] should make good the readings that he missed.

Text and Translation courtesy of Sichos in English

מַתְחִילִין לוֹמַר לְדָוִד אוֹרִי

[On this day] we begin reciting [the psalm] LeDavid A-donai Ori [in the Morning and Afternoon Services].

הַמִּנְהָג בְּבֵית רַבֵּנוּ שֶׁבְּמֶשֶׁךְ הַיוֹם תּוֹקְעִים לְהִתְלַמֵד

The custom in the household of the Rebbe [Rayatz] was to practice sounding the shofar in the course of the day.

וּמַתְחִילִים לִתְקוֹעַ אַחַר הַתְּפִלָּה מִיּוֹם ב' דְראֹשׁ חֹדֶשׁ

We begin sounding the shofar after [the morning] prayers from the second day of Rosh Chodesh.

אַדְמוּ"ר הַזָּקֵן הָיָה אוֹמֵר בַּתְּחִלָה מַאֲמָרִים קְצָרִים

At first, the Alter Rebbe would deliver short maamarim. 

וּלְדוּגְמָא: דִּבּוּר הַמַּתְחִיל זֶכֶר רַב טוּבְךָ — וּבֵאוּרוֹ — שֶׁבַּסִּדּוּר

For example, the maamar entitled Zecher Rav Tuvcha, with its commentary that appears in the Siddur [Im Dach], 

נֶאֶמְרוּ בְּשִׁשָּׁה הֶמְשֵׁכִים — בַּאֲרִיכוּת יוֹתֵר קְצָת מֵהַנִּדְפָּס

was delivered in six installments, [the total] being somewhat longer than the printed version.

Text and Translation courtesy of Sichos in English

עֶס דאַרף זַיין עֲבוֹדָה בְּכֹחַ עַצְמוֹ

One must serve G‑d by his own efforts.

העֶכעֶר אִיז אַז מ'נעֶהמט פַאר'ן האַנט אוּן מ'פִירט

[A person’s service] is higher when he is led by the hand from Above,

טַייעֶרעֶר אִיז אַז עֶס אִיז בְּכֹחַ עַצְמוֹ

but it is more cherished when it is generated by his own efforts.

Text and Translation courtesy of Sichos in English

דַּרְכֵי הָרְפוּאָה בְּחוֹלִי הַגּוּף בִּכְלָל שְׁנַיִם הֵם

There are two general approaches to healing physical illness:

א) לְרַפְּאוֹת אֶת הָאֵבֶר אוֹ הַכֹּחַ הַמְקוּלְקָל חוֹלֶה וְחָלוּשׁ

(a) to treat the particular organ or faculty that is damaged, ailing, or weak; or

ב) לְחַזֵק אֶת הָאֵבָרִים וְהַכֹּחוֹת הַבְּרִיאִים אֲשֶׁר הֵם יִתְגַּבְּרוּ עַל הָאֵבֶר וְכֹחַ הַחוֹלֶה לְרַפְּאוֹתוֹ

(b) to strengthen the healthy organs and faculties so that they will overcome the disability of the ailing organ or faculty and heal it.

הַדּוּגְמָא מִזֶּה בְּחוֹלִי הַנֶּפֶשׁ הֵם שְׁנֵי דַּרְכֵי הָעֲבוֹדָה

Analogous to this in the case of spiritual sickness are two approaches to avodah: 

תְּשׁוּבָה וּמַעֲשִׂים טוֹבִים

(a)teshuvah, and (b) good deeds.

Text and Translation courtesy of Sichos in English

מְבָרְכִים רֹאשׁ חֹדֶשׁ אֱלוּל, אֲמִירַת כָּל הַתְּהִלִּים בְּהַשְׁכָּמָה. יוֹם הִתְוַעֲדוּת

[On Shabbos Mevarchim, it is our custom] to recite the entire Book of Tehillim early in the morning and to hold a farbrengen on that day.

חֹדֶשׁ אֱלוּל הוּא חֹדֶשׁ הַחֶשְׁבּוֹן

Elul is a month of reckoning.

דִּכְמוֹ בְּגַשְׁמִיּוּת הִנֵּה הַבַּעַל עֵסֶק . . בִּכְדֵי שֶׁיִּהְיֶה הָעֵסֶק כִּדְבָּעֵי וְיִתֵּן רֶוַח רַב

Just as a businessman who wants to run his business properly and most profitably

צָרִיךְ מִזְּמַן לִזְמַן לַעֲשׂוֹת חֶשְׁבּוֹן וּלְתַקֵן אֶת כָּל הַחֶסְרוֹנוֹת

must take stock from time to time and correct anything amiss,

כֵּן הוּא גַּם בַּעֲבוֹדָה הָרוּחָנִית בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם יִתְבָּרֵךְ

so too must we act in our spiritual work of avodas HaShem.

דְכָל הַשָּׁנָה הִנֵּה כָּל יִשְׂרָאֵל עוֹסְקִין בְּתּוֹרָה וּמִצְוֹת וּבְמִדּוֹת טוֹבוֹת

Throughout the year the Jewish people study Torah, observe mitzvos, and cultivate desirable character traits.

בְּחֹדֶש אֱלוּל הוּא חֹדֶשׁ הַחֶשְבּוֹן

The month of Elul is the time of reckoning,

אֲשֶׁר כָּל אֶחָד וְאֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל, כָּל חַד וְחַד לְפוּם שִׁיעוּרָא דִילֵיה

when each and every Jew according to his capacity,

הֵן הַיּוֹשֵׁב אֹהֶל וְהֵן הַבַּעַל עֵסֶק

be he a Torah scholar or a businessman,

צְרִיכִים לַעֲשׂוֹת חֶשְׁבּוֹן צֶדֶק בְּנַפְשָׁם מִכֹּל אֲשֶׁר עָבַר עֲלֵיהֶם בְּמֶשֶׁךְ הַשָּׁנָה

has to make a fair account within himself over everything that has transpired in his life in the course of the past year.

וְלֵידַע הַמַּעֲלוֹת בַּעֲבוֹדָתָם וּלְחַזְקָם, וְאֶת הַחֶסְרוֹנוֹת שֶׁבָּהֶם וּבַעֲבוֹדָתָם לְתַקְּנָם

Thus, he can acknowledge the good points in his Divine service and reinforce them, as well as correct the shortcomings in himself and in his efforts.

דְעַל יְדֵי הֲכָנָה טוֹבָה זוֹ . . זוֹכִים לְשָׁנָה טוֹבָה וּמְתוּקָה בְּגַשְׁמִיּוּת וְרוּחָנִיּוּת

And by virtue of such positive preparation, we are found worthy of being blessed with a good and sweet year, both materially and spiritually.

Text and Translation courtesy of Sichos in English

מִשִּׂיחוֹת אַאַמוּ"ר

From a public talk of my revered father, [the Rebbe Rashab]:

אִין דעֶם יְצִיאַת מִצְרַיִם פוּן חֲסִידוּת

Part of the chassidic “exodus from Egypt”

אִיז פאַראַן דִי מִצְוָה פוּן סִפּוּר יְצִיאַת מִצְרַיִם בְּדִבּוּר

is the mitzvah to recount the story of the exodus from Egypt verbally.

דעֶרצֵיילעֶן חֲסִידִישׁעֶ סִפּוּרִים אוּן דעֶרהעֶרעֶן דעֶם סִפּוּר אִין אַ פְּנִימִית דִּפְנִימִית

This means telling chassidic stories, and listening and internalizing them in one’s innermost self.

מְ'בּעֶדאַרף וִויסעֶן אַז יעֶדעֶר סִפּוּר אִיז אַ הוֹרָאָה בַּחַיִּים

One should realize that every story offers a directive for our lives.

יעֶדעֶר סִפּוּר בּעֶדאַרף בְּרֵיינגעֶן אַ מִדָּה טוֹבָה

Every story ought to refine our character,

אוּן אַ חַיּוּת פְּנִימִי אִין אַ הִדּוּר מִצְוָה

produce inner gusto in the loving performance of mitzvos, 

אוּן דעֶרהעֶרעֶן דעֶם דַּרְכֵי נוֹעַם פוּן תּוֹרַת הַחֲסִידוּת

and sensitize us to perceive the pleasantness of the teachings of Chassidus.

Text and Translation courtesy of Sichos in English

אַאַמוּ"ר כּוֹתֵב בְּאֶחָד מִמִּכְתָּבָיו

My revered father, [the Rebbe Rashab,] writes in a letter:

שָׁמַעְתִּי בְּשֵׁם כְּבוֹד קְדוּשַׁת אֲבוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים, זֵכֶר צַדִּיקִים וּקְדוֹשִׁים לִבְרָכָה לְחַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא, נִשְׁמוֹתֵיהֶם עֵדֶן, זְכוּתָם יָגֵן עָלֵינוּ

“I heard in the name of our forerunners — the Rebbeim, of blessed memory —

שֶׁגַּם עַל בַּת צָרִיךְ לוֹמַר לְתּוֹרָה (וּלְחוּפָּה וּלְמַעֲשִׂים טוֹבִים)

that for a daughter, too, [in the prayer that is offered when the father of a newborn child is called to the Reading of the Torah, we ask that the parents should be blessed with success in raising her] ‘to Torah,’ and [not only] ‘to marriage, and to good deeds.’

עַל פִּי מַה שֶׁאָמְרוּ רַזַ"ל (בְּרָכוֹת יז. א): נָשֵׁי בְּמַאי זָכְיָן בְּאִיקְרוֹי כו' וּבְאִתְנוֹי כו' וְנָטְרִין כו

For our Sages state (Berachos 17a): ‘By virtue of what do women earn merit? By seeing to it that their children attend the synagogue to study the Written Law, and that their husbands study the Oral Law in the house of the Sages, and by waiting for their husbands until they return from the house of the Sages.’”

Text and Translation courtesy of Sichos in English