The daily Hayom Yom with Rabbi Yosef Katzman

מְבָרְכִים רֹאשׁ חֹדֶשׁ אֱלוּל, אֲמִירַת כָּל הַתְּהִלִּים בְּהַשְׁכָּמָה. יוֹם הִתְוַעֲדוּת

[On Shabbos Mevarchim, it is our custom] to recite the entire Book of Tehillim early in the morning and to hold a farbrengen on that day.

חֹדֶשׁ אֱלוּל הוּא חֹדֶשׁ הַחֶשְׁבּוֹן

Elul is a month of reckoning.

דִּכְמוֹ בְּגַשְׁמִיּוּת הִנֵּה הַבַּעַל עֵסֶק

Just as a businessman

בִּכְדֵי שֶׁיִּהְיֶה הָעֵסֶק כִּדְבָּעֵי וְיִתֵּן רֶוַח רַב

who wants to run his business properly and most profitably

צָרִיךְ מִזְּמַן לִזְמַן לַעֲשׂוֹת חֶשְׁבּוֹן וּלְתַקֵן אֶת כָּל הַחֶסְרוֹנוֹת

must take stock from time to time and correct anything amiss,

כֵּן הוּא גַּם בַּעֲבוֹדָה הָרוּחָנִית בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם יִתְבָּרֵךְ

so too must we act in our spiritual work of avodas HaShem.

דְכָל הַשָּׁנָה הִנֵּה כָּל יִשְׂרָאֵל עוֹסְקִין בְּתּוֹרָה וּמִצְוֹת וּבְמִדּוֹת טוֹבוֹת

Throughout the year the Jewish people study Torah, observe mitzvos, and cultivate desirable character traits.

בְּחֹדֶש אֱלוּל הוּא חֹדֶשׁ הַחֶשְבּוֹן

The month of Elul is the time of reckoning,

אֲשֶׁר כָּל אֶחָד וְאֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל

when each and every Jew

כָּל חַד וְחַד לְפוּם שִׁיעוּרָא דִילֵיה

according to his capacity,

הֵן הַיּוֹשֵׁב אֹהֶל וְהֵן הַבַּעַל עֵסֶק

be he a Torah scholar or a businessman,

צְרִיכִים לַעֲשׂוֹת חֶשְׁבּוֹן צֶדֶק בְּנַפְשָׁם

has to make a fair account within himself

מִכֹּל אֲשֶׁר עָבַר עֲלֵיהֶם בְּמֶשֶׁךְ הַשָּׁנָה

over everything that has transpired in his life in the course of the past year.

וְלֵידַע הַמַּעֲלוֹת בַּעֲבוֹדָתָם וּלְחַזְקָם

Thus, he can acknowledge the good points in his Divine service and reinforce them,

וְאֶת הַחֶסְרוֹנוֹת שֶׁבָּהֶם וּבַעֲבוֹדָתָם לְתַקְּנָם

as well as correct the shortcomings in himself and in his efforts.

דְעַל יְדֵי הֲכָנָה טוֹבָה זוֹ

And by virtue of such positive preparation,

זוֹכִים לְשָׁנָה טוֹבָה וּמְתוּקָה בְּגַשְׁמִיּוּת וְרוּחָנִיּוּת

we are found worthy of being blessed with a good and sweet year, both materially and spiritually.

Text and Translation courtesy of Sichos in English

For questions and follow-up: [email protected]

מִשִּׂיחוֹת אַאַמוּ"ר

From a public talk of my revered father, [the Rebbe Rashab]:

אִין דעֶם יְצִיאַת מִצְרַיִם פוּן חֲסִידוּת

Part of the chassidic “exodus from Egypt”

אִיז פאַראַן דִי מִצְוָה פוּן סִפּוּר יְצִיאַת מִצְרַיִם בְּדִבּוּר

is the mitzvah to recount the story of the exodus from Egypt verbally.

דעֶרצֵיילעֶן חֲסִידִישׁעֶ סִפּוּרִים

This means telling chassidic stories,

אוּן דעֶרהעֶרעֶן דעֶם סִפּוּר אִין אַ פְּנִימִית דִּפְנִימִית

and listening and internalizing them in one’s innermost self.

מְ'בּעֶדאַרף וִויסעֶן אַז יעֶדעֶר סִפּוּר אִיז אַ הוֹרָאָה בַּחַיִּים

One should realize that every story offers a directive for our lives.

יעֶדעֶר סִפּוּר בּעֶדאַרף בְּרֵיינגעֶן אַ מִדָּה טוֹבָה

Every story ought to refine our character,

אוּן אַ חַיּוּת פְּנִימִי אִין אַ הִדּוּר מִצְוָה

produce inner gusto in the loving performance of mitzvos,

אוּן דעֶרהעֶרעֶן דעֶם דַּרְכֵי נוֹעַם פוּן תּוֹרַת הַחֲסִידוּת

and sensitize us to perceive the pleasantness of the teachings of Chassidus.

Text and Translation courtesy of Sichos in English

For questions and follow-up: [email protected]

אַאַמוּ"ר כּוֹתֵב בְּאֶחָד מִמִּכְתָּבָיו

My revered father, [the Rebbe Rashab,] writes in a letter:

שָׁמַעְתִּי בְּשֵׁם כְּבוֹד קְדוּשַׁת אֲבוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים

“I heard in the name of our forerunners — the Rebbeim,

זֵכֶר צַדִּיקִים וּקְדוֹשִׁים לִבְרָכָה לְחַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא, נִשְׁמוֹתֵיהֶם עֵדֶן, זְכוּתָם יָגֵן עָלֵינוּ

of blessed memory —

שֶׁגַּם עַל בַּת צָרִיךְ לוֹמַר לְתּוֹרָה (וּלְחוּפָּה וּלְמַעֲשִׂים טוֹבִים)

that for a daughter, too, [in the prayer that is offered when the father of a newborn child is called to the Reading of the Torah, we ask that the parents should be blessed with success in raising her] ‘to Torah,’ and [not only] ‘to marriage, and to good deeds.’

עַל פִּי מַה שֶׁאָמְרוּ רַזַ"ל (בְּרָכוֹת יז. א)

For our Sages state (Berachos 17a):

נָשֵׁי בְּמַאי זָכְיָן בְּאִיקְרוֹי כו' וּבְאִתְנוֹי כו' וְנָטְרִין כו

‘By virtue of what do women earn merit? By seeing to it that their children attend the synagogue to study the Written Law, and that their husbands study the Oral Law in the house of the Sages, and by waiting for their husbands until they return from the house of the Sages.’”

Text and Translation courtesy of Sichos in English

For questions and follow-up: [email protected]

מְקוּבָּל רַבִּי מִפִּי רַבִּי

The following tradition was handed down from Rebbe to Rebbe:

אִין דעֶר צַייט פוּן מַחֲלוֹקֶת הַיְּדוּעָה

At the time of the well-known dispute [between chassidim and misnagdim],

האָבּעֶן חֲסִידִים דעֶרצֵיילט דעֶם אַלטעֶן רֶבִּי'ן

the Alter Rebbe’s chassidim told him

דִי גְרוֹיסעֶ יִסּוּרִים וואָס מ'האָט פוּן דִי מִתְנַגְדִישׁעֶ פְּראָסטעֶ אִידעֶן

that they suffered greatly from the simple folk among the misnagdim.

האָט דעֶר רֶבִּי געֶזאָגט

The Alter Rebbe replied:

דעֶר זֵיידעֶ — אַזוֹי פְלעֶגט דעֶר רֶבִּי רוּפעֶן דעֶם בַּעַל שֵׁם טוֹב

“Grandfather (that was how the Alter Rebbe would refer to the Baal Shem Tov)

האָט זֵייעֶר לִיב געֶהאַט דִי פְרָאסטֶע אִידֶען

had a great love for simple Jews.

אִין דִי עֶרשׁטֶע טעֶג וועֶן אִיךְ בִּין געֶוועֶן אִין מעֶזרִיטשׁ

In the first days of my stay in Mezritch,

האָט דעֶר רֶבִּי הָרַב הַמַּגִּיד געֶזאָגט

the Rebbe, the Maggid [of Mezritch], declared:

מְרַגְלָא בְּפוּמֵיהּ פוּן רֶבִּי'ן — הַבַּעַל שֵׁם טוֹב

‘The Rebbe, the Baal Shem Tov, used to say

אַהֲבַת יִשְׂרָאֵל אִיז אַהֲבַת הַמָּקוֹם

that to love a fellow Jew is to love G‑d.

בָּנִים אַתֶּם לה' אֱלֹקֵיכֶם

[As it is written,] You are children of G‑d your L‑rd.

אַז מעֶן האָט האָלט דעֶם פאָטעֶר האָט מעֶן האָלט דִי קִינדעֶר

One who loves the Father, loves [His] children.’”

Text and Translation courtesy of Sichos in English

For questions and follow-up: [email protected]

בְּחוֹרֶף תרנ"ב

In the winter of 5652 (1891),

"כַּאֲשֶׁר אַאַמוּ"ר לָמַד עִמִּי בְּסֵפֶר הַתַּנְיָא "וְנֶפֶשׁ הַשֵּׁנִית בְּיִשְׂרָאֵל הִיא חֵלֶק אֱלֹקַהּ מִמַּעַל מַמָּשׁ

my revered father, the Rebbe [Rashab], taught me the statement in Tanya that “the second soul of a Jew is an actual part of G‑d Above.”

הִסְבִּיר כִּי הַנּוֹשְׂאִים בְּתֵּיבַת מִמַּעַל וּבְתֵיבַת מַמָּשׁ הֵם הֲפָכִים

He pointed out that the terms “actual” (mamash) and “from above" (mimaal) are contradictory.

מִמַּעַל תּוֹאֲרוֹ רוּחָנִיּוּת שֶׁבְּרוּחָנִיוּת וּמַמָּשׁ תּוֹאֲרוֹ גַּשְׁמִיוּת שֶׁבְּגַשְׁמִיוּת

“From above” alludes to the very highest levels of spirituality, whereas “actual” denotes the most palpable physicality.

וַיְבַאֵר כִּי זֶהוּ מַעֲלַת נֶפֶשׁ הַשֵּׁנִית

This, he explained, is the unique gift of the Divine soul.

שֶׁעִם הֱיוֹתָה רוּחָנִיוּת שֶׁבְּרוּחָנִיוּת פּוֹעֶלֶת בְּגַשְׁמִיּוּת שֶׁבְּגַשְׁמִיוּת.

Though it is sheer ethereal spirituality, it impacts physicality at its most palpable.

Text and Translation courtesy of Sichos in English

For questions and follow-up: [email protected]

אַאַמוּ"ר אָמַר

My revered father, the Rebbe [Rashab], said

קוֹדֶם רְחִיצַת הַפֶּה שַׁחֲרִית, אֵין לְבָרֵךְ מִלְבַד בִּימֵי הַתַּעֲנִיוֹת — בִּרְכוֹת הַשַּׁחַר

that with the exception of fast days, one should not recite the morning blessings before rinsing one’s mouth.

Text and Translation courtesy of Sichos in English

For questions and follow-up: [email protected]

הַהִתְעַסְקוּת בְּדַרְכֵי הַחֲסִידוּת הוּא

Being involved in the spiritual lifestyle of Chassidus means

אֲשֶׁר גַּם בְּהָלְכוֹ בַּשּׁוּק טָרוּד בַּעֲסָקָיו

that even when walking about in the marketplace, preoccupied with one’s business,

יַחְשׁוֹב מַה הוּא יָכוֹל לַעֲשׂוֹת בְּעַד עִנְיָנֵי הַחֲסִידוּת וְטוֹבַת הַחֲסִידִים

a person thinks about what he can do on behalf of Chassidus and for the good of his fellow chassidim.

וּכְשֶׁהוּא פּוֹגֵשׁ מִי שֶׁהוּא מֵאַנְשֵׁי הַשּׁוּק מִמַּכִּירָיו — בְּעִנְיָנֵי מִסְחָר

When he meets his business acquaintances in the market,

יְדַבֵּר עַל לִבּוֹ

he speaks to them persuasively

כִּי יָבוֹא אֶל שִׁעוּרֵי הַלִּמוּדִים בְּדִּבְרֵי אֱלֹקִים חַיִּים אוֹ לְאֵיזוֹ הִתְוַעֲדוּת

about attending a class in Chassidus or a farbrengen.

וְהַהִתְעַסְקוּת בְּדַרְכֵי הַחֲסִידוּת הוּא חוֹבַת גַּבְרָא

Being involved in the ways of Chassidus is a responsibility of every individual,

מִבְּלִי הֶבְדֵל בֵּין גָּדוֹל וְקָטָן בִּידִיעַת דִּבְרֵי אֱלֹקִים חַיִּים

regardless of whether his knowledge of Chassidus is great or scant.

Text and Translation courtesy of Sichos in English

For questions and follow-up: [email protected]

כְּשֵׁם שֶׁמִּצְוַת תְּפִלִּין, עַל דֶּרֶךְ מָשָׁל

Just like by the mitzvah of tefillin, to use an example,

יֵשׁ לָהּ מָקוֹם קָבוּעַ בְּרֹאשׁ וּבִזְרוֹעַ

relates to a specific place on the head, and on the arm,

וּמַרְגִּישׁ כּוֹבֶד הַתְּפִלָּה שֶׁל רֹאשׁ

where one feels its weight on the head,

וְהַהִדּוּק דִּתְפִלָּה שֶׁל יָד

and where one feels the tightness [of the straps] on the arm.

כֵּן הוּא בְּמִצְוַת אַהֲבָה וְיִרְאָה

Similarly, the mitzvos of loving and fearing G‑d [must be felt physically].

וּכְמוֹ שֶׁכָּתַב הָרַמְבַּ"ם (יְסוֹדֵי הַתּוֹרָה פֶּרֶק בּ' הַלָכָה א')

Thus Rambam writes (in Hilchos Yesodei HaTorah 2:1):

הָאֵל הַנִּכְבָּד וְהַנּוֹרָא הַזֶּה מִצְוָה לְאַהֲבָה וּלְיִרְאָה אוֹתוֹ

“It is a mitzvah to love and fear this glorious and awesome G‑d,

שֶׁנֶּאֱמַר וְאָהַבְתָּ אֶת ה' אֱלוֹקֶיךָ וְנֶּאֱמַר אֶת ה' אֱלוֹקֶיךָ תִּירָא

as it is written, ‘And you shall love G‑d your L‑rd,’ and as it is written, ‘You shall fear G‑d your L‑rd.’”

הִנֵּה שִׁעוּר מִצְוֹת אֵלּוּ הוּא אֲשֶׁר יוּרְגְּשׁוּ בְּהֶרְגֵּשׁ גוּפָנִי בִּבְשַׂר הַלֵּב מַמָּשׁ

Now, these mitzvos may be considered fulfilled when one experiences them physically, in the very flesh of the heart.

וּכְמוֹ אָדָם הַפּוֹגֵשׁ אֶת אוֹהֲבוֹ הַנֶּאֱמָן

[One’s feelings of love for G‑d should have an effect] similar to meeting a faithful friend.

וְלֹא זוּ בִּלְבָד אַז אִים זאָל וועֶרעֶן גוּט פוּן דעֶם

[Then] not only does the encounter give him a feeling of well-being,

שֶׁיִּשְׁכַּח עַל כָּל הַדְּבָרִים הַמֵּעִיקִים אוֹתוֹ

so that he forgets all the matters that bother him,

אֶלָּא עוֹד שֶׁיִּתְעוֹרֵר בּוֹ חַיּוּת פְּנִימִי בְּתִקְוָה טוֹבָה

but moreover, inner energy and positive expectations are aroused within him,

כִּי לִבּוֹ טוֹב עָלָיו

because of his positive disposition.

וְכֵן בְּמִדַּת הַיִּרְאָה נוֹפֵל עָלָיו פַּחַד גָּדוֹל וּמוֹרָא

Likewise, with the attribute of fear of G‑d, great fear and dread should possess him,

כִּי בְּשָׁעָה הַהִיא הוּא נִזְכַּר עַל כָּל עִנְיָנָיו הַלֹא טוֹבִים בְּמַחֲשָׁבָה דִּבּוּר וּמַעֲשֶׂה

for at that time he will recall his undesirable thoughts, words, and actions,

וְלִבּוֹ יִכְאַב בִּכְאֵב מוּרְגָשׁ מִיִּרְאַת הָעוֹנֶשׁ בְּיִרְאַת שָׁמַיִם

and his heart will feel actual pain from his fear of punishment, his fear of Heaven.

וְלִפְעָמִים הוּא בְּרֶגֶשׁ שֶׁל יְרֵא בּוֹשֶׁת

On occasion, he will feel awe that leaves him abashed,

אוֹ גַּם יִרְאַת הָרוֹמְמוּת

and sometimes he will even feel an elevating sense of awe of G‑d.

Text and Translation courtesy of Sichos in English

For questions and follow-up: [email protected]

הַמִּתְפַּלְלִים בְּאַרְבָּעָה זוּגוֹת תְּפִלִּין כָּךְ נוֹהַגִים

Those who put on four pairs of tefillin in the course of the Morning Prayers should follow this order:

א) מַנִיחִים תְּפִלִּין שֶׁל יַד וּתְפִלִּין שֶׁל רֹאשׁ דְרַשִׁ"י קוֹדֶם אֲמִירַת פֶּרֶק אֵיזֶהוּ

(1) The arm-tefillin and head-tefillin of Rashi are put on before Eizehu mekoman is recited,

וּמִתְפַּלְלִים בָּהֶם עַד אַחֲרֵי אַךְ צַדִּיקִים גו

and while wearing them one continues with the Morning Prayers until one has completed the verse beginning Ach tzaddikim.

ב) מְסִירִים תְּפִלִּין שֶׁל רֹאשׁ דְרַשִׁ"י

(2) The head-tefillin of Rashi are removed,

וּמַנִיחִים — בְּלֹא בְּרָכָה — תְּפִלִּין שֶׁל רֹאשׁ דְשִׁמוּשָׁא רַבָּא

and replaced — without a blessing — by those of [the author of] Shimusha Rabba.

וְקוֹרְאִים שְׁמַע גו' עַד אֱמֶת

The Shema is recited until Emes,

וְאוֹמְרִים מִזְמוֹרֵי תְּהִלִּים כְּפִי שֶׁנֶּחֱלַק לִימֵי הַחֹדֶשׁ

and chapters of Tehillim are recited as apportioned for the days of the month.

וְהַמְהַדְרִים הָיוּ לוֹמְדִים אוֹתָם עִם פֵּרוּשׁ רַשִׁ"י וּמְצוּדוֹת

Some punctilious chassidim would study the daily reading of Tehillim with the commentaries of Rashi and Metzudos.

ג) אַחַר כָּךְ מַנִיחִים תְּפִלִּין דְרַבֵּנוּ תַּם — בְּלֹא בְּרָכָה

(3) One [removes these tefillin and] puts on the tefillin of Rabbeinu Tam — without a blessing —

וְקוֹרְאִים שְׁמַע גו' עַד אֱמֶת, פָּרָשַׁת קַדֵּשׁ גו' וְהַזְכִירוֹת שֶׁנִּדְפְּסוּ בַּסִּדּוּר

and recites the Shema until Emes, the passage beginning Kadesh, and the Six Remembrances that appear in the Siddur.

וְלוֹמְדִים פֶּרֶק מִשְׁנָיוֹת כָּל אֶחָד לְפִי הֲבָנָתוֹ

One then studies a chapter of Mishnayos according to his level of understanding.

ד) מְסִירִים תְּפִלִּין שֶׁל רֹאשׁ דְרַבֵּנוּ תַּם

(4) The head-tefillin of Rabbeinu Tam are removed,

וּמְנִיחִים תְּפִלִּין שֶׁל רֹאשׁ דְרַאְבַ"ד — בְּלֹא בְּרָכָה

and replaced — without a blessing — by those of Raavad.

וְקוֹרְאִים שְׁמַע גו' עַד אֱמֶת

One recites the Shema until Emes,

וְלוֹמְדִים פָּרָשָׁה חוּמָשׁ עִם פֵּרוּשׁ רַשִׁ"י — מִפָּרָשַׁת הַשָּׁבוּעַ

and studies the part of the week’s Sidra (with the commentary of Rashi) that corresponds to the day of the week;

יוֹם א' עַד שֵׁנִי בְּיוֹם בּ' פָּרָשָׁה בּ' וכו

that is, on Sunday until Sheni, on Monday until Shlishi, and so on.

Text and Translation courtesy of Sichos in English

For questions and follow-up: [email protected]

אַדְמוּ"ר הָאֶמְצָעִי אָמַר בְּשֵׁם רַבֵּנוּ הַזָּקֵן

The Mitteler Rebbe said in the name of the Alter Rebbe:

אַהֲבַת יִשְׂרָאֵל בּעֶדאַרף דעֶרנעֶמעֶן בִּיז מִצּוּי הַנֶּפֶשׁ

“Loving a fellow Jew ought to take hold of one’s soul to the last ounce.”

Text and Translation courtesy of Sichos in English

For questions and follow-up: [email protected]