The daily Hayom Yom with Rabbi Yosef Katzman

אִגֶּרֶת הַקֹּדֶשׁ פּוֹתְחִין בִּבְרָכָה

The epistle beginning Pos’chin bivrachah, in Tanya — Iggeres HaKodesh,

נִכְתְּבָה עֲשָׂרָה שָׁנִים קוֹדֶם כְּתִיבַת אִגֶּרֶת קָטֹנְתִּי

was written ten years before the epistle beginning Katonti.

Text and Translation courtesy of Sichos in English

For questions and follow-up: [email protected]

דעֶר רֶבִּי (רַבֵּנוּ הַזָּקֵן) בְּעֵת עֶר אִיז געֶקוּמעֶן פוּן פּעֶטעֶרְבּוּרְג

When the Alter Rebbe came home from Petersburg,

האָט עֶר געֶזאָגְט פאַרְ'ן מִיטעֶלעֶן רֶבִּי'ן אַ מַאֲמָר

he delivered a maamar to the Mitteler Rebbe,

אִינְגאַנְצעֶן עֶטְלִיכעֶ שׁוּרוֹת

comprised of only a few lines.

[In this teaching, successive stages in a Jew's avodah are presented via a mystical exposition of two verses: “Raise your hands in holiness and bless G‑d. May G‑d bless you from Zion, He who makes heaven and earth.”]

שְׂאוּ יְדֵיכֶם קֹדֶשׁ — זֶהוּ הַעֲלָאַת הַמִּדּוֹת בְּמּוֹחִין וְהַאָרַת הַמּוֹחִין בְּמִדּוֹת

Raise your hands in holiness…: This alludes to uplifting one’s emotive attributes to the intellect, and beaming the light of the intellect into the emotional attributes.

וּבָרְכוּ אֶת ה' — שֶׁמַּמְשִׁיכִים עַל יְדֵי זֶה שֵׁם הֲוַי' דִלְעֵלָּא

…and bless G‑d: Through this one draws down the sublime level of [G‑d’s] Name Havayah.

שֶׁעַל יְדֵי זֶה פּוֹעֵל שֶׁיִּהְיֶה

As a result,

יְבָרֶכְךָ ה' מִצִּיּוֹן — הַמְשָׁכַת שֵׁם הֲוַי' מֵעַצְמִיּוּת הַנְּשָׁמָה

May G‑d bless you from Zion…: the Name Havayah is brought forth from the essence of the soul.

עוֹשֵׂה שָׁמַיִם וָאָרֶץ — שֶׁעַל יְדֵי זֶה הוּא קִיּוּם הָעוֹלָמוֹת

…He Who makes heaven and earth: And through this, all the worlds are sustained.

Text and Translation courtesy of Sichos in English

For questions and follow-up: [email protected]

סוּר מֵרָע וַעֲשֵׂה טוֹב בַּקֵּשׁ שָׁלוֹם וְרָדְפֵהוּ

“Turn away from evil and do good, seek peace and pursue it.”

האָט דעֶר בַּעַל שֵׁם טוֹב געֶזאָגט

The Baal Shem Tov explained this verse as follows:

אִין יעֶדעֶר דָּבָר גַּשְׁמִי פוּן דְּבָרִים הַמּוּתָּרִים

Every physical thing that is permitted to us

זַיינעֶן פאַראַן טוֹב וָרָע

contains good and evil.

דעֶר גַּשְׁמִי אִיז רַע

Its material dimension is evil

אוּן דעֶר חַיּוּת אֱלֹקִי וואָס אִיז מְחַיֶּה דעֶם גַּשְׁמִי אִיז טוֹב

and the Divine vitality that animates it is good.

בּאַדאַרף דעֶר מעֶנְטשׁ וואָס בּאַנוּצְט דעֶם גַּשְׁמִי זַיין אַ סוּר מֵרָע

A person who makes use of a physical object must “turn away from evil”

נִיט וועֶלעֶן דעֶם תַּעֲנוּג וואָס אִיז פאַראַן אִין דעֶם גַּשְׁמִי

and not long for the materialistic pleasure which that object affords.

אוּן זַיין וַעֲשֵׂה טוֹב

He must also “do good” —

וועֶלעֶן געֶשְׁפַּייזט אוּן געֶהאָלְפעֶן וועֶרעֶן פוּן דעֶם חַיּוּת אֱלֹקִי וואָס אִיז אִין דעֶם דָּבָר הַגַּשְׁמִי

desire to be sustained and supported by the Divine life-force that lies within the physical object.

בַּקֵשׁ שָׁלוֹם וְרָדְפֵהוּ

Moreover, one must “seek peace and pursue it” —

דעֶר מעֶנְטשׁ וואָס אִיז אַ סוּר מֵרָע אוּן אַ וַעֲשֵׂה טוֹב

a person who “turns away from evil and does good”

בּאַדאַרף זוּכעֶן אוּן נאָכְלוֹיפעֶן צוּ מאַכעֶן שָׁלוֹם

must actively seek to make peace

צְוִוישׁעֶן דעֶם גַּשְׁמִי אוּן חַיּוּת אֱלֹקִי וואָס אִיז אִיהְם מְחַיֶּ

between physicality and the Divine vitality that sustains it.

Text and Translation courtesy of Sichos in English

For questions and follow-up: [email protected]

מִיט דעֶר גרעֶסטעֶר האָרעֶוואַניעֶ

Even with the greatest toil,

קעֶן מעֶן נִיט פאַרדִינעֶן קֵיין אֵיין סעֶנט

one cannot earn one cent

מעֶהר וִויפְיל הַשֵּׁם יִתְבָּרֵךְ האָט אָפְּגעֶשׁטעֶלט, אַז דעֶר אוּן דעֶר מעֶנשׁ זאָל פאַרדִינעֶן

more than G‑d has ordained for him.

מעֶן בּעֶדאַרף טאָן וִויפְיל עֶס אִיז נוֹיטִיג

We must do what is necessary,

אָבּעֶר מעֶן מוּז געֶדֵיינקעֶן

but we have to remember

אַז דִי גאַנצעֶ אַרבּעֶט, אִיז מעֶר נִיט וִוי אַ טָפֵל

that all our labors are only of secondary importance.

דעֶר עִקָּר אִיז דִי בְּרָכָה פוּן הַשֵּׁם יִתְבָּרֵךְ

What counts is G‑d’s blessing,

אוּן דִי בְּרָכָה פאַרדִינט מעֶן וועֶן מעֶן אִיז אַ עֶרליכעֶר אִיד

and this is earned by acting in a way appropriate for a Jew:

תְּפִלָּה בְּצִבּוּר

praying with the congregation,

שְׁמִירַת שַׁבָּת בְּהִדּוּר

observing Shabbos with loving punctiliousness,

כַּשְׁרוּת בְּהַשְׁגָחָה גְּדוֹלָה

keeping kosher vigilantly,

חִנּוּךְ הַבָּנִים בּאַ מְלַמְּדִים עֶרלִיכעֶ אִידעֶן

and having one’s children educated by teachers who are G‑d-fearing.

Text and Translation courtesy of Sichos in English

For questions and follow-up: [email protected]

מִשִּׂיחַת אַאַמוּ"ר

From a talk of my revered father, the Rebbe [Rashab]:

יעֶמאָלט, וועֶן מָשִׁיחַ וועֶט קוּמעֶן בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ אָמֵן

When Mashiach arrives (May that be speedily in our days!),

וועֶט מעֶן עֶרשְׁט בֵּיינקעֶן נאָךְ דִי גָּלוּת טעֶג

people will start hankering after the bygone era of exile.

יעֶמאָלט וועֶט עֶרשְׁט פאַרדְרִיסעֶן

It is then that they will start feeling regret

פאַר וואָס מ'האָט נִיט געֶטאָן אִין עֲבוֹדָה

for not having devoted themselves to Divine service;

מעֶן וועֶט עֶרשְׁט דעֶרהעֶרעֶן דעֶם גְרוֹיסעֶן וֵוייטאָג פוּן הֶעְדֵּר הָעֲבוֹדָה

it is then that people will feel anguish over their lack of avodah.

אִיצטעֶר אִין דִי יְמֵי הַגָּלוּת

As for now, during the era of exile,

אִיז דִי יְמֵי הָעֲבוֹדָה

these are the days of avodah —

צוּ מֵכִין זַיין זִיךְ צוּ בִּיאַת הַמָּשִׁיחַ בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ אָמֵן

to prepare oneself for the imminent coming of Mashiach.

Text and Translation courtesy of Sichos in English

For questions and follow-up: [email protected]

הוֹרָאָה לָרַבִּים

A directive of general application:

מַתְחִילִין לְהָנִיחַ תְּפִלִּין שְׁנֵי חֳדָשִׁים קוֹדֶם הַבַּר מִצְוָה

A boy should begin putting on tefillin two months before his bar-mitzvah —

בַּתְּחִלָּה בְּלֹא בְּרָכָה

first, without reciting the blessing,

וְכַעֲבוֹר אֵיזֶה שָׁבוּעוֹת בִּבְרָכָה

and after a few weeks, with the blessing.

Text and Translation courtesy of Sichos in English

For questions and follow-up: [email protected]

מַעֲלַת הַמָּשִׁיחַ שֶׁיִּהְיֶה עָנָיו

The distinctive quality of Mashiach will be his humility.

דַּהֲגַם שֶׁיִּהְיֶה בְּתַכְלִית הַגַּדְלוּת

Though he will be on the highest level,

וְיִלְמוֹד תּוֹרָה עִם הָאָבוֹת וּמֹשֶׁה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם

and will teach Torah to the Patriarchs and Moshe Rabbeinu,

בְּכָל זֶה יִהְיֶה בְּתַכְלִית הָעֲנָוָה וְהַבִּטּוּל

he will nevertheless possess ultimate humility and self-effacement,

לִלְמוֹד גַּם עִם אֲנָשִׁים פְּשׁוּטִים

and will teach even simple folk.

Text and Translation courtesy of Sichos in English

For questions and follow-up: [email protected]

מָצְאוּ פִּתְקָא כְּתַב יַד קֹדֶשׁ הַצֶּמַח צֶדֶק וְתוֹכְנָהּ

A handwritten note was once found in which the Tzemach Tzedek recorded

שֶׁהֶחְלִיט לִלְמוֹד בְּכָל יוֹם שֵׁשׁ שָׁעוֹת בַּלַּיְלָה בַּעֲמִידָה נִגְלֶה

his resolve to study six hours of nigleh every night, while standing.

וְתּוֹדָה לָאֵ-ל שֶׁקִיֵּם

[As the note concludes,] he carried this out, thank G‑d,

וְעָבַר עַל שַׁ"ס בַּבְלִי וִירוּשַׁלְמִי

and reviewed in depth the entire Talmud Bavli, the Talmud Yerushalmi,

וְאַרְבָּעָה חֶלְקֵי שֻׁלְחָן עָרוּךְ בְּעִיּוּן

and all four parts of the Shulchan Aruch.

Text and Translation courtesy of Sichos in English

For questions and follow-up: [email protected]

מְבָרְכִים רֹאשׁ חֹדֶשׁ אָב. אֲמִירַת כָּל הַתְּהִלִּים בְּהַשְׁכָּמָה. יוֹם הִתְוַעֲדוּת

[On Shabbos Mevarchim, it is our custom] to recite the entire Book of Tehillim early in the morning and to hold a farbrengen on that day.

הפטורה: שִׁמְעוּ - אֱלֹקֶיךָ יְהוּדָה. אִם תָּשׁוּב... וּבוֹ יִתְהַלָלוּ

We read the haftarah beginning Shimu dvar A-donai (Yirmeyahu 2:4-28 and 4:1-2).

לְכָל אֶחָד מֵהָרַבֵּיִים הָיוּ מַאֲמָרִים קְבוּעִים

Each of the Rebbeim assigned certain maamarim

בְּיִחוּד בִּשְׁבִיל זֶה (לְטַהֵר אֲוִיר הָעוֹלָם)

for the specific purpose (of purifying the atmosphere),

אֲשֶׁר פַּעַם בִּשְׁתַּיִם אוֹ בְּשָׁלֹשׁ שָׁנִים הָיוּ חוֹזְרִים עֲלֵיהֶם בָּרַבִּים

and these they would review publicly once every two or three years.

אֶחָד מִמַּאֲמָרֵי רַבֵּנוּ הַזָּקֵן — הֵחָלְצוּ שֶׁבְּלִקּוּטֵי תּוֹרָה בְּלִי הַהַגָּהוֹת

One of the maamarim that the Alter Rebbe would deliver is the one beginning Heichaltzu that appears in Likkutei Torah, without the emendations.

אֶחָד מִמַּאֲמָרֵי אַדְמוּ"ר הָאֶמְצָעִי — יָפָה שָׁעָה אַחַת

One of the maamarim of the Mitteler Rebbe is Yafah Shaah Achas,

וְתּוֹכְנוֹ עֲשָׂרָה פְּרָקִים הָרִאשׁוֹנִים דְדִבּוּר הַמַּתְחִיל הִנֵּה כָּל אֶחָד וְאֶחָד אוֹמֵר אֱלֹקַי נְשָׁמָה, בְּדֶרֶךְ הַחַיִּים

which comprises the first ten chapters of the maamar entitled Hinei Kol Echad VeEchad Omer Elokai Neshamah that appears in Derech HaChayim.

אֶחָד מִמַּאֲמָרֵי הַצֶּמַח צֶדֶק — מַה טוֹבוּ שֶׁבְּלִקּוּטֵי תּוֹרָה

One of the maamarim of the Tzemach Tzedek is the one beginning Mah Tovu that is to be found in Likkutei Torah.

אֶחָד מִמַּאֲמָרֵי אַאַזְמוּ"ר — מִי כָמוֹכָה בָּאֵלִים

One of the maamarim that my revered grandfather, the Rebbe Maharash, would deliver is Mi Chamocha BaEilim.

אֶחָד מִמַאֲמָרֵי אַאַמוּ"ר — וְיָדַעְתָּ הַיּוֹם מאָסקוואָ רנ"ז

And one of the maamarim of my revered father, the Rebbe Rashab, is VeYadaata HaYom (Moscow, 5657/1897).

Text and Translation courtesy of Sichos in English

For questions and follow-up: [email protected]

אֶחָד מֵהָעִלוּיִם הַמְפוּרְסָמִים

A brilliant and renowned prodigy,

בַּעַל כִּשָׁרוֹן גָּדוֹל וְעַמְקָן נִפְלָא

with great talents and wondrously deep comprehension,

בָּא לְלִיאָזנאָ וְשָׁקַד בְּלִמּוּד הַחֲסִידוּת

came to Liozna and devoted himself to the study of Chassidus.

וּבְגוֹדֶל כִּשְׁרוֹנוֹתָיו

Thanks to his immense gifts,

רָכַשׁ לוֹ בְּמֶשֶׁךְ זְמַן קָצָר יְדִיעָה גְּדוֹלָה וּרְחָבָה בְּתוֹרַת הַחֲסִידוּת

he acquired a vast and broad knowledge of Chassidus in a short period of time.

בַּיְחִידוּת הָרִאשׁוֹנָה שֶׁנִּכְנַס לְרַבֵּנוּ הַזָּקֵן שָׁאַל

At his first yechidus, he entered the Alter Rebbe’s study and asked:

רַבִּי מַה חָסֵר לִי

“Rebbe, what am I lacking?”

וַיַּעֲנֵהוּ רַבֵּנוּ הַזָּקֵן

The Alter Rebbe answered him:

אֵין חָסֵר לְךָ מְאוּמָה

“You lack nothing,

כִּי יְרֵא אֱלֹקִים אַתָּה וְלַמְדָן

for you are G‑d-fearing and a scholar.

רַק צָרִיךְ אַתָּה לְהוֹצִיא אֶת הֶחָמֵץ שֶׁהוּא הַיֵּשׁוּת וְגַּסּוּת הָרוּחַ

You only have to remove your chametz, which signifies ego and arrogance,

וּלְהַכְנִיס מַצָּה שֶׁהוּא בִּטּוּל

and replace it with matzah, which signifies bittul, self-effacement.

וּכְלִי שֶׁנִּשְׁתַּמֵשׁ בּוֹ בְּיֵשׁוּת

“Now, a person who is arrogant [what is the remedy for arrogance?], a utensil, that was used with the arrogance

שֶׁנִּדְמֶה לוֹ שֶׁהוּא אוֹר

that one imagined to be light

כְּגוֹן שִׁפּוּדִין

say a roasting spit,

שֶׁדוֹחֲקִין רַגְלֵי הַשְּׁכִינָה

‘repels the feet of the Divine Presence,’

דְּאֵין אֲנִי וָהוּא יְכוֹלִין לָדוּר

for ‘he and [G‑d] cannot dwell in the same place.’

צָרִיךְ לִבּוּן

requires libun.

וְהַלִּבּוּן הוּא

This means that it must be heated

עַד שֶׁיִּהְיוּ הַנִּצוֹצוֹת דְּהַבֵּרוּרִים נִתָּזִין וְנִכְלָלִין בְּהָאוֹר הָאֲמִתִּי

until sparks fly off; that is, until the sparks of self-refinement fly outward and are incorporated in the true light.”

Text and Translation courtesy of Sichos in English

For questions and follow-up: [email protected]