The daily Hayom Yom with Rabbi Yosef Katzman

מְבָרְכִים רֹאשׁ חֹדֶשׁ אָב. אֲמִירַת כָּל הַתְּהִלִּים בְּהַשְׁכָּמָה. יוֹם הִתְוַעֲדוּת

[On Shabbos Mevarchim, it is our custom] to recite the entire Book of Tehillim early in the morning and to hold a farbrengen on that day.

הפטורה: שִׁמְעוּ - אֱלֹקֶיךָ יְהוּדָה. אִם תָּשׁוּב... וּבוֹ יִתְהַלָלוּ

We read the haftarah beginning Shimu dvar A-donai (Yirmeyahu 2:4-28 and 4:1-2).

לְכָל אֶחָד מֵהָרַבֵּיִים הָיוּ מַאֲמָרִים קְבוּעִים

Each of the Rebbeim assigned certain maamarim

בְּיִחוּד בִּשְׁבִיל זֶה (לְטַהֵר אֲוִיר הָעוֹלָם)

for the specific purpose (of purifying the atmosphere),

אֲשֶׁר פַּעַם בִּשְׁתַּיִם אוֹ בְּשָׁלֹשׁ שָׁנִים הָיוּ חוֹזְרִים עֲלֵיהֶם בָּרַבִּים

and these they would review publicly once every two or three years.

אֶחָד מִמַּאֲמָרֵי רַבֵּנוּ הַזָּקֵן — הֵחָלְצוּ שֶׁבְּלִקּוּטֵי תּוֹרָה בְּלִי הַהַגָּהוֹת

One of the maamarim that the Alter Rebbe would deliver is the one beginning Heichaltzu that appears in Likkutei Torah, without the emendations.

אֶחָד מִמַּאֲמָרֵי אַדְמוּ"ר הָאֶמְצָעִי — יָפָה שָׁעָה אַחַת

One of the maamarim of the Mitteler Rebbe is Yafah Shaah Achas,

וְתּוֹכְנוֹ עֲשָׂרָה פְּרָקִים הָרִאשׁוֹנִים דְדִבּוּר הַמַּתְחִיל הִנֵּה כָּל אֶחָד וְאֶחָד אוֹמֵר אֱלֹקַי נְשָׁמָה, בְּדֶרֶךְ הַחַיִּים

which comprises the first ten chapters of the maamar entitled Hinei Kol Echad VeEchad Omer Elokai Neshamah that appears in Derech HaChayim.

אֶחָד מִמַּאֲמָרֵי הַצֶּמַח צֶדֶק — מַה טוֹבוּ שֶׁבְּלִקּוּטֵי תּוֹרָה

One of the maamarim of the Tzemach Tzedek is the one beginning Mah Tovu that is to be found in Likkutei Torah.

אֶחָד מִמַּאֲמָרֵי אַאַזְמוּ"ר — מִי כָמוֹכָה בָּאֵלִים

One of the maamarim that my revered grandfather, the Rebbe Maharash, would deliver is Mi Chamocha BaEilim.

אֶחָד מִמַאֲמָרֵי אַאַמוּ"ר — וְיָדַעְתָּ הַיּוֹם מאָסקוואָ רנ"ז

And one of the maamarim of my revered father, the Rebbe Rashab, is VeYadaata HaYom (Moscow, 5657/1897).

Text and Translation courtesy of Sichos in English

For questions and follow-up: [email protected]

אֶחָד מֵהָעִלוּיִם הַמְפוּרְסָמִים

A brilliant and renowned prodigy,

בַּעַל כִּשָׁרוֹן גָּדוֹל וְעַמְקָן נִפְלָא

with great talents and wondrously deep comprehension,

בָּא לְלִיאָזנאָ וְשָׁקַד בְּלִמּוּד הַחֲסִידוּת

came to Liozna and devoted himself to the study of Chassidus.

וּבְגוֹדֶל כִּשְׁרוֹנוֹתָיו

Thanks to his immense gifts,

רָכַשׁ לוֹ בְּמֶשֶׁךְ זְמַן קָצָר יְדִיעָה גְּדוֹלָה וּרְחָבָה בְּתוֹרַת הַחֲסִידוּת

he acquired a vast and broad knowledge of Chassidus in a short period of time.

בַּיְחִידוּת הָרִאשׁוֹנָה שֶׁנִּכְנַס לְרַבֵּנוּ הַזָּקֵן שָׁאַל

At his first yechidus, he entered the Alter Rebbe’s study and asked:

רַבִּי מַה חָסֵר לִי

“Rebbe, what am I lacking?”

וַיַּעֲנֵהוּ רַבֵּנוּ הַזָּקֵן

The Alter Rebbe answered him:

אֵין חָסֵר לְךָ מְאוּמָה

“You lack nothing,

כִּי יְרֵא אֱלֹקִים אַתָּה וְלַמְדָן

for you are G‑d-fearing and a scholar.

רַק צָרִיךְ אַתָּה לְהוֹצִיא אֶת הֶחָמֵץ שֶׁהוּא הַיֵּשׁוּת וְגַּסּוּת הָרוּחַ

You only have to remove your chametz, which signifies ego and arrogance,

וּלְהַכְנִיס מַצָּה שֶׁהוּא בִּטּוּל

and replace it with matzah, which signifies bittul, self-effacement.

וּכְלִי שֶׁנִּשְׁתַּמֵשׁ בּוֹ בְּיֵשׁוּת

“Now, a person who is arrogant [what is the remedy for arrogance?], a utensil, that was used with the arrogance

שֶׁנִּדְמֶה לוֹ שֶׁהוּא אוֹר

that one imagined to be light

כְּגוֹן שִׁפּוּדִין

say a roasting spit,

שֶׁדוֹחֲקִין רַגְלֵי הַשְּׁכִינָה

‘repels the feet of the Divine Presence,’

דְּאֵין אֲנִי וָהוּא יְכוֹלִין לָדוּר

for ‘he and [G‑d] cannot dwell in the same place.’

צָרִיךְ לִבּוּן

requires libun.

וְהַלִּבּוּן הוּא

This means that it must be heated

עַד שֶׁיִּהְיוּ הַנִּצוֹצוֹת דְּהַבֵּרוּרִים נִתָּזִין וְנִכְלָלִין בְּהָאוֹר הָאֲמִתִּי

until sparks fly off; that is, until the sparks of self-refinement fly outward and are incorporated in the true light.”

Text and Translation courtesy of Sichos in English

For questions and follow-up: [email protected]

אִין לעֶרנעֶן

When a person is studying Torah,

אִיז דִי אִיבּעֶרגעֶגעֶבּעֶנקַייט פון מעֶנטְשׁעֶן צוּ אַ זאַך

he devotes himself to a concept

וועֶלכעֶ עֶר וִויל פאַרשְׁטֵיין אוּן פאַרְשְׁטֵייט

that he is trying to understand and that he [ultimately] understands.

אִין דאַוונעֶן

When he is praying,

אִיז דִי אִיבּעֶרגעֶגעֶבּעֶנקַייט צוּ העֶכעֶר וִוי פאַרשְׁטאַנד

he gives himself over to that which transcends his understanding.

אִין לעֶרנעֶן תּוֹרָה פִילט זִיךְ אַ אִיד וִוי אַ תַּלְמִיד בּאַ אַ רֶבִּי'ן

While studying Torah, a Jew feels like a student before his mentor;

אִין דאַוְונעֶן — וִוי אַ קִינד בּאַ אַ פאָטעֶר

while praying, he feels like a son before his father.

Text and Translation courtesy of Sichos in English

For questions and follow-up: [email protected]

אִין חֲסִידוּת אִיז פאַראַן צְווֵיי זֵייעֶר כאַראַקטעֶריסטישׁעֶ אוֹיסְשְׁפּראַכעֶן

There are two statements very characteristic of Chassidus:

א) אַ אִיד דעֶרקעֶנט גֶ-טלִיכקַייט

(a) “A Jew [innately] recognizes G‑dliness

אוּן פִילט דִי אִיבּעֶרנאַטִירלִיכקַייט

and is [inherently] sensitive to that which is supernatural.

אוּן בּעֶדאַרף אוֹיף דעֶם קֵיין בּאַוַוייזעֶן נִיט האָבּעֶן

He needs no proof of this.”

ב) אַ אִיד נִיט עֶר וִויל אוּן נִיט עֶר קעֶן זַיין אָפְּגעֶריסעֶן פוּן גֶ-טלִיכקַייט

(b) “No Jew is willing — and no Jew is able — to remain separate from G‑dliness.”

דעֶר אֱמֶת אִיז אַז דִי צְוֵויי אוֹיסְשְׁפְּראַכין זַיינעֶן אֵיין זאַך

In truth, these two statements reflect a single point:

אַ אִיד דעֶרקעֶנט גֶ-טלִיכְקַייט

It is because “a Jew recognizes G‑dliness

אוּן פִילט דעֶם לְמַעְלָה מִן הַטֶּבַע

and is sensitive to that which is supernatural,”

דעֶרפאַר אִיז נִיט עֶר וִויל נִיט עֶר קעֶן זַיין אָפְּגעֶריסעֶן פוּן גֶ-טלִיכקַייט

therefore “no Jew desires — and no Jew can — remain separate from Divinity.”

Text and Translation courtesy of Sichos in English

For questions and follow-up: [email protected]

מִפִּתְגָמֵי הַצֶּמַח צֶדֶק

The Tzemach Tzedek used to say:

אַ פְּנִימִי אִיז

“A pnimi is a chassid

אַז בּעֶטעֶן אַ בְּרָכָה אוֹיף עֲבוֹדָה

for whom the very notion of asking [his Rebbe] for a blessing for [success in his] avodah

אִיז דאָס אַל יִשְׁעוּ בְּדִבְרֵי הָבֶל

is ‘empty talk.’

אוּן עֶס דאַרף זַיין תִּכְבַּד הָעֲבוֹדָה עַל הַאֲנָשִׁים

[A pnimi understands that] the approach should be to ‘let the work fall heavily on the people.’”

Text and Translation courtesy of Sichos in English

For questions and follow-up: [email protected]

כַּאֲשֶׁר מַטּוֹת וּמַסְעֵי נִפְרָדוֹת

When we read the parshiyos called Matos and Masei in two separate weeks,

קוֹרִין - בְּמִנְחַת שַׁבָּת, ב', ה' - לְלֵוִי עַד סוֹף כָּל הַמַסָּעוֹת.

the passage of the Torah that is read for the second aliyah on Shabbos afternoon, and again on Monday and Thursday morning, continues until the end of [the account of] all the journeys.

Text and Translation courtesy of Sichos in English

For questions and follow-up: [email protected]

אַאַמוּ"ר אָמַר

My revered father, the Rebbe [Rashab], once said:

אַ חֲסִידִישׁעֶר וואָרט מאַכט קלאָר דִי קאָפּ אוּן רֵיין דִי האַרץ

“A chassidic teaching clears one’s mind and cleanses one’s heart.

אַ חֲסִידִישׁעֶ הַנְהָגָה טוֹבָה מאַכט לִיכטִיג אִין שׁטוּבּ

A positive chassidic practice lights up one’s home.

אַ חֲסִידִישׁעֶר נִגּוּן שְׁטאַרקט דִי תִּקְוָה וּבִטָחוֹן

A chassidic melody strengthens one’s hope and trust,

בְּרֵיינגט שִׂמְחָה

brings joy,

אוּן שְׁטעֶלט אַוועֶק דִי הוֹיז מִיט דעֶר הוֹיז געֶזִינד אִין קֶרֶן אוֹרָה

and positions the home and the entire household in a ray of light.”

Text and Translation courtesy of Sichos in English

For questions and follow-up: [email protected]

אֵין מְבָרְכִים שֶׁהֶחֱיָנוּ בֵּין הַמְּצָרִים וַאֲפִילוּ בְּשַׁבָּת

[The custom in Chabad follows the ruling that] the blessing Shehecheyanu should not be recited during [the period of semi-mourning known as] bein hametzarim, even on Shabbos.

כְּתִיב

It is written:

וְעָשׂוּ לִי מִקְדָּשׁ וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹכָם

“They shall make Me a Sanctuary and I will dwell among them” —

בְּתוֹךְ כָּל אֶחָד וְאֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל

that is, within each and every Jew.

שֶׁבְּכָּל אֶחָד וְאֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל תּוֹכִיּוּת נְקוּדַּת פְּנִימִית לְבָבוֹ הוּא מִקְדָּשׁ לְשִׁבְתּוֹ יִתְבָּרֵךְ

For the innermost point of every Jewish heart is a Sanctuary in which G‑d can abide.

וְהִנֵּה מְקוֹם הַמִּקְדָשׁ גַם בִּזְמַן הַגָּלוּת וְהַשִּׁמּוּם קָדוֹשׁ הוּא

Now, the site of the Beis HaMikdash remains sacred even in the period of exile and desolation.

וְכִדְאִיתָא בִּשְׁמוֹת רַבָּה פַּרְשָׁה בּ

As is written in Shmos Rabbah, ch. 2,

אָמַר רַב אַחָא: לְעוֹלָם אֵין הַשְּׁכִינָה זָזָה מִכּוֹתֶל הַמַּעֲרָבִי

“Rav Acha declared: ‘The Divine Presence will never depart from the Western Wall.’”

וְכָל עִנְיַן הַשִּׁמּוּם הוּא בְּהַבִּנְיָנִים

The desolation relates to the buildings alone.

וְכֵן הוּא גַם בַּמִּקְדָשׁ הַפְּרָטִי שֶׁבְּכָל אֶחָד וְאֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל

The same applies to the personal Sanctuary within the heart of every Jew.

דְּהַיְסוֹד הוּא שָׁלֵם זַךְ וְטָהוֹר

The foundation [always] remains intact, unpolluted and pure,

וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב

as it is written,

אֲנִי יְשֵׁנָה וְלִבִּי עֵר

“I am asleep, but my heart is awake.”

וְאִיתָא בְּמִדְרָשׁ רַבָּה

On these words, Midrash Rabbah comments:

אֲנִי יְשֵׁנָה מִן הַמִּצְוֹת וְלִבִּי עֵר לִגְמִילוּת חֲסָדִים

“I am asleep from the mitzvos, but my heart is awake to acts of kindness.

אֲנִי יְשֵׁנָה מִן הַצְּדָקוֹת וְלִבִּי עֵר לַעֲשׂוֹתָן

I am asleep from acts of charity, but my heart is awake to do them.”

דְּכָל עִנְיָן הַשִּׁמּוּם, רַחֲמָנָא לִיצְלָן, שֶׁיֶּשְׁנוֹ בְּיִשְׂרָאֵל

The whole concept of “desolation” among the Jewish people, Heaven forbid,

הוּא רַק בְּדוּגְמַת הַבִּנְיָנִים שֶׁמִּחוּץ לְהַיְסוֹד

applies only [to superficial matters], like the buildings that stand above the foundation;

אֲבָל הַיְסוֹד דְּמִקְדָשׁ הַפְּרָטִי הוּא בִּקְדוּשָּׁתוֹ

the foundation of the personal Sanctuary remains holy.

Text and Translation courtesy of Sichos in English

For questions and follow-up: [email protected]

שְׁלֹשָׁה מִינֵי הִתְבּוֹנְנוּת הֵם

There are three kinds of meditation:

א) הִתְבּוֹנְנוּת לִמּוּדִית

(a) Meditation associated with study:

אַחַר שֶׁמֵּבִין הָעִנְיָן עַל בּוּרְיוֹ, הוּא מִתְבּוֹנֵן בְּעוֹמֶק הָעִנְיָן הַהוּא, עַד שֶׁהַשִּׂכְלִי מֵאִיר אֶצְלוֹ

After a person understands a concept thoroughly, he meditates on its depth until its intellectual content illuminates him.

ב) שֶׁקּוֹדֶם הַתְּפִלָּה

(b) Meditation before praying:

עִנְיָנָהּ הֶרְגֵּשׁ חַיּוּת הָעִנְיָן שֶׁלָּמַד וְלֹא הֶרְגֵּשׁ הַשִּׂכְלִי כְּמוֹ בְּהִתְבּוֹנְנוּת לִמּוּדִית

The point here is to experience the vitality of the concept that one has studied, not its intellectual aspect, as in the case of meditation associated with study.

ג) שֶׁבִּתְפִלָּה

(c) Meditation in the course of prayer:

עִנְיָנָהּ הֶרְגֵּשׁ הָאֱלֹקוּת שֶׁבְּהָעִנְיָן שֶׁלָּמַד

The purpose here is to sense the Divinity within the concept one has studied.

שָׁלֹשׁ אֵלֶּה הֵם שְׁלִיבוֹת סוּלָּם הַהַרְגָּשָׁה

These are three rungs on the ladder of spiritual sensitivity.

וְרַק בְּחַסְדֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרֵךְ עִמָּנוּ מַרְגִּישִׁים לִפְעָמִים — דעֶרהעֶרט מעֶן — ג-טלִיכְקַייט בְּלִי שׁוּם עֲבוֹדָה כְּלָל

At times, solely due to G‑d’s grace, one senses Divinity without any form of service.

וְהוּא מִפְּנֵי מַעֲלַת הָעַצְמוּת שֶׁיֵּשׁ בַּנְּשָׁמָה

This is a result of the essential quality of the soul.

אֲבָל מִצַּד הָעֲבוֹדָה שֶׁבְּכֹחַ עַצְמוֹ מוּכְרָחִים שָׁלֹשׁ הַנִּזְכָּרִים לְעֵיל

However, with regard to Divine service that stems from our own initiative, the above three steps are necessary.

Text and Translation courtesy of Sichos in English

For questions and follow-up: [email protected]

מֵהַנְהָגוֹת אַאַמוּ"ר

Among the practices of my revered father, the Rebbe [Rashab]:

כְּשֶׁנָּסַע מִבֵּיתוֹ

When traveling from home,

אַף שֶׁנִּשְׁאַר בְּמָקוֹם אֶחָד כַּמָּה חֳדָשִׁים

though he might remain in a single place for several months,

הָיָה אוֹמֵר בְּכָל יוֹם אַחַר הַתְּפִלָּה תְּפִלַּת הַדֶּרֶךְ

he would recite the Prayer for Travelers every day after the morning prayers —

בְּלֹא שֵׁם וּמַלְכוּת

albeit without mentioning G‑d’s Name or His sovereignty.

Text and Translation courtesy of Sichos in English

For questions and follow-up: [email protected]