The Daily Sicha - השיחה היומית

[המשך] תכלית יציאת וירידת הנשמה מן ה"עיר" ל"שדה" ועניני חול – היא לצורך עלי'. ושם ממתין לו "המלך", ומיד כשרואהו "מראה לו פנים שוחקות וכו'" ורואה איך שהוא ממלא שם תפקידו לעשות את ה"שדה" דירה לו ית' בתחתונים, וכל "בני המלך" (ש"כל ישראל בני מלכים הם") ואפי' "המלך" עצמו "זקוקים" לעבודה זו! כמבואר בדרושי חסידות עה"פ "מלך לשדה נעבד"; זה שכל יהודי הוא בבחי' "אנשי העיר" משתקף בפס"ד הרמב"ם שכל יהודי, מצד פנימיות רצונו, "רוצה הוא לעשות כל המצוות ולהתרחק מן העבירות". ואדרבה: פס"ד זה מובן שזה קאי אפילו על יהודי שנמצא ב"מדבר", ומובן שהעלי' שע"י ירידה הו היא עוד יותר – העילוי דעבודת התשובה. וההוראה – ב' הפכים: 1) כל יהודי הוא "בן עיר" של המלך! 2) אבל מצופה ממנו שלאחרי התפלה ולימוד התורה – לצאת ל"שדה" לעשותו דירה לו ית'.

ב' חלקים משיחת יום ה' פ' שופטים, אדר"ח אלול ה'תשמ"ב

לע”נ הרה"ת ר' יוסף צבי ב"ר חיים ע"ה וואלאוויק ליום היארצייט שלו ח' אלול. ת.נ.צ.ב.ה.

נדבת בתו מרת חנה ובעלה ר' דוד שיחיו יוניק

ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=31-08-2022

בדיוק לשונו של אדה"ז במשל שנותן בנוגע לחודש אלול מצינו פלא גדול: ש"המלך", ממה"מ הקב"ה, נמצא ב"שדה", ושם ממתין הוא ל"אנשי העיר" שיצאו מן העיר כדי לקבל פניו בשדה וכו'?! הביאור בזה באופן המובן אפילו לאיש פשוט: מאחר שהנשמה, שהיא העיקר, קשורה עם עצמותו ית' – "החזרת בי נשמתי", והיא "טהורה" גם כאשר "אתה נתת בי אתה בראתה.. יצרתה.. נפחתה בי.. משמרה בקרבי" [והרי איש פשוט אינו יודע מכל התוארים של ה', וכידוע מ"ש בתשובת הריב"ש "אני מתפלל לדעת זה התינוק" שאינו יודע אודות עניני הספירות, וכוונתו היא לעצומ"ה] – הרי כל יהודי הוא בבחי' "אנשי העיר", "עיר אלקינו". אומרים לו: עליו לצאת ל"שדה" ולעסוק בבירור עניני ה"שדה" ולעשות "דירה לו ית' בתחתונים", ודוקא עי"ז מקבל "פני המלך" [המשך יבוא]

ג' חלקים משיחת יום ה' פ' שופטים, אדר"ח אלול ה'תשמ"ב

לזכות חיים לוי יצחק הכהן בן רוזה חנה שי' ליום ההולדת שלו ג' אלול – לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות

נדבת אביו ‏ר' אברהם הכהן שי'‏

ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=30-08-2022

מובא ברמב"ם בנוגע האיסור על המלך להרבות לו נשים [כמ"ש בשני דפ' שופטים] ש"על הסרת לבו הקפידה תורה שנאמר ולא יסור לבבו" כיון "שלבו הוא לב כלל ישראל"‏. ביאור הקשר בין "מלך" ל"לב": כל ענינו של ה"לב" הוא להחיות את הגוף, ולכן 1) הוא תמיד במצב של תנועה והעדר המנוחה, "דפיקו דליבא", רצוא ושוב‏ – ‏להחיות את הגוף. 2) הוא אבר חלש ביותר, שזה מורה שאין לו ענין לעצמו, [משא"כ ה"מוח" יש לו גם ענין לעצמו, והוא מובדל מהגוף, ולכן: 1) אין בו שום תנועה 2) אינו חלש]. וזהו גם ענינו של "מלך"‏ – ‏כל ענינו של מלך הוא לשרת את העם, ולכן 1) הוא במצב של תנועה והעדר המנוחה‏ – ‏"אשר יוציאם ואשר יביאם", "לעשות משפט ומלחמות". 2) יש בו ענין החלישות‏ – ‏הוא מקבל את כל עניניו מאחרים‏ – ‏העם, "ולוקח מן העם גבורים.. חיל למרכבתו.. בעלי אומניות.. מעשר מן הזרעים כו'".

משיחת ו' תשרי ה'תשל"ז

לזכות ר' צבי הירש בן חנה רבקה וזוגתו מרת חנה חי' בת אסתר שיחיו ליום החתונה שלהם ב' אלול

לברכה והצלחה בכל הענינים בגו"ר, ורוב נחת מכל יו"ח

נדבת הרוצה בעילום שמו

ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=29-08-2022

"בחודש הששי ביום אחד לחודש" נאמרה נבואה לחגי הנביא שהקב"ה שואל אותו בתמי' גדולה: היתכן שישנם יהודים שאומרים "לא עת בא עת בית ה' להבנות", שעדיין לא הגיע העת לבניית בית המקדש (השני)?! ולא מסתפק עם התמי' אלא מצווה "עלו ההר והבאתם עץ ובנו בית"! וממשיך ומודיע "אני אתכם נאום ה'"! נבואה זו נכתבה כ"נבואה שהוצרכה לדורות", וכפי שרואים היום שאע"פ ש"אחכה לו בכל יום שיבוא", והכוונה היא ליום זה בפשטות! ומ"מ ישנם כו"כ מבנ"י שאומרים ש"לא עת בא עת בית ה' להבנות"! וההוראה: אע"פ שאסור לבנות את הבית כפשוטו מכיון שמשיח עדיין לא בא, אבל יש לעשות את ההכנות - לא להתפעל מחושך העולם ולא להתבייש - "לעלות אל ההר", להתעלות ולצאת מגלות הפנימי, ולבנות את ביהמ"ק הפנימי שבכ"א ע"י עשיית ענינים במעשה בפועל, וכ"ז יזרז את בנין ביהמ"ק הכללי.

ג' חלקים משיחת בדר"ח אלול ה'תש"מ

לזכות נעמי בת אודלי' שתחי' כנף ליום ההולדת שלה ב' אלול - לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות.

נדבת אבי' ר' שלמה שי' כנף

ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=28-08-2022

בשיעור רמב"ם היומי מדובר אודות מעשר שני. שמעשר שני ניתן לאכילת בעלים אבל צריכים לאכול את זה בירושלים. ובענין זה רואים הדגשה מיוחדת בנוגע לבושי הטבע שעל ידם עושים את המצוה, וכמ"ש "כי ירבה לך הדרך כי לא תוכל שאתו וגו'", שאם ישנו קושי עפ"י טבע להביא את המעשר עצמו לירושלים, הרי התורה מתחשבת בזה, ונותנת אפשרות לפדות את המעשר ולהעלות את הכסף לירושלים וכו'. אבל מצד שני ישנו הדין, כמ"ש ברמב"ם, ש"פירות הנלקחות מכסף מעשר שני אינו בדין ריחוק מקום .. אלא יעלו הן עצמן ויאכלו בירושלים", והטעם לזה הוא, כי אף שמצוה צריך להעשות עפ"י דרך הטבע, הרי לאחרי שכבר עשה דבר מסויים בדרך הטבע, אסור לו להוסיף ולהוריד את הדבר בעוד שלב עמוק יותר בלבושי הטבע. ומכיון שאסור לו – סימן שניתנו לו הכחות להתגבר על הקשיים וכו' (שיוכל לבוא לירושלים וליהנות מהפירות).

משיחת אור לט"ו תמוז ה'תשמ"ו

לע”נ מרת יהודית בת ר' נתן ע"ה פרידמאן, ליום היארצייט שלה כ"ט מנחם-אב. ת.נ.צ.ב.ה.

נדבת בנה ר' ניסן שי' פרידמאן

ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=25-08-2022

הביאור בפשוטו של מקרא למה לא מוזכר בפסוק [ברביעי דפ' ראה, שם מדובר ע"ד סימני טהרה בבהמות חיות ודגים] גם סימני טהרה של עופות (והרי מפורש במס' חולין שישנם ד' סימני טהרה בעופות!): אין תועלת בידיעת סימני טהרה של עופות בנוגע לאכילתם‏ – ‏העופות האסורות באכילה אי"ז בגלל שאין להם סימני טהרה. כל העופות האסורות המנויות בפרשה יש להם סימן טהרה א' (ובנוגע לעופות‏ – ‏מפורש בגמ' שזה מספיק), ומ"מ אסורות בגזירת הכתוב. וגם כדי לדעת אלו עופות מותרות באכילה לא צריכים סימני טהרה, וכמ"ש רש"י שהפסוק פירט את כל העופות האסורות וכל שאר העופות מותרות! (סימני טהרה שבהם נוגע כדי להתירם למזבח, ובזה לא מדובר בפ' ראה).

‏ב' חלקים מהתוועדות מוצש"פ ראה ה'תשל"ח

ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=24-08-2022

ענין עבודת הבירורים הוא להעלות את הנצוצי קדושה שבמתברר, אבל ענין עבודת הנסיונות הוא שהאדם יעמוד בנסיון ולא יעשה דבר האסור, כי להיותו דבר אסור אא"פ, לכאו', להעלות הנצוצי קדושה שבו. ולפי"ז לא מובן מ"ש בכ"מ (מיוסד עה"פ [בשלישי דפ' ראה] כי מנסה ה"א אתכם לדעת וגו'") שעבודת הנסיונות היא נעלית יותר מעבודת הבירורים, והרי מבואר בדא"ח שהעלי' הכי גדולה נעשית ע"י העבודה עם המטה מטה ביותר, שענין זה ישנו דוקא בעבודת הבירורים?! ולכן צ"ל שכשהאדם עומד בנסיון מתעלים גם הנצוצי קדושה שבתוך דבר האסור – "זדונות נעשו לו כזכיות"! בדוגמת הפיכת החושך לאור שיהי' לעת"ל. וההוראה: אין להתייאש כשבאים לאדם נסיונות, כי דוקא ע"י העמידה בנסיון ניתן לו הכח להעלות, עוד בזמן הגלות, את הנצוצי קדושה שבאיסור והפיכת החושך לאור, ועי"ז ממשיכים אור גדול ביותר!

משיחת פורים ה'תשי"ט

ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=23-08-2022

א) ההוראה מפ' ראה: שכל הענינים שילד יהודי לומד בתורה נעשים אצלו בתכלית ההתאמתות כמו דבר שרואה בעיניו! ועד"ז בשייכות לכל פעולותיו – שבכל דבר ודבר רואה אלקות. 2) בשני דפ' ראה מדובר אודות הקרבת הקרבנות בביהמ"ק (בהמשך למ"ש בתחלת הפרשה אודות כניסת בנ"י לא"י). וזה קשור עם האמונה השלימה שבכ"א שהנה באה הגאולה האמיתית והשלימה וכאו"א מאתנו רואה שנמצאים בארצנו הק' ואת ביהמ"ק, "ושם נעשה לפניך את קרבנות חובותנו.. כמצות רצונך". ומכיון ש"אחכה לו בכל יום שיבוא", שמצפים ומחכים לביאת המשיח ובנין ביהמ"ק תיכף ומיד ממש – מספיקים להקריב היום את קרבן התמיד של בין הערביים! וע"י שכאו"א נותן "מתנה" להקב"ה, ועובד עבודתו "בכל לבבך בכל נפשך", ובעיקר "בכל מאדך" – בכל ממונך", שמפריש ממונו לצדקה – בדוגמת ענין הקרבן, מזרזים עוד יותר את הגאולה.

משיחת יום ב' פ' ראה, כ"ב מנחם אב ה'תש"נ, להילדים והילדות שיחיו דמחנות קייץ יומיים

לע”נ ר' משה ב"ר ניסן ע"ה ליום היארצייט שלו כ"ה מנחם-אב. ת.נ.צ.ב.ה.

נדבת בנו ר' ניסן שי' פרידמן

ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=22-08-2022

בהתקרב התחלת זמן הלימודים על כאו"א להשתדל ביתר שאת בענינים הקשורים בזה. וכדי שכ"א לא יסמוך על השני..., הנה האחריות בזה היא על המרא דאתרא - עליו לזרז ולדבר עם מי שצריך בנוגע לזה. גם "שבעה טובי העיר" (כמ"ש בשו"ע) צריכים לעשות חלקם בזה. וגם המשפיעים שבכל עיר צריכים לעזור בזה [כמ"ש לפני כמה שנים שימנו "משפיעים" בכ"מ. אף שלעת עתה עדיין לא רואים את מה שפעלו... והיות שמתקרבים לחודש אלול הנה התקווה חזקה שלפחות עכשיו יתחילו לפעול וכו']. על כאו"א לכתוב אלי שהתחיל להתעסק בזה בפועל, ואלו שמהם לא יתקבל מכתב כזה, ה"ז יהי' סימן שאין להם מה להודיע! ובנוגע לפועל: על כאו"א "להרעיש" את המרא דאתרא, שבעה טובי העיר, המשפיע וכיו"ב שינצלו את הימים עד התחלת שנת הלימודים כדרוש, והנה הנה בא משיח "און וועט אַ פרעג טאָן: וואו זיינען "גידולים שגדלתם"?!".

ב' חלקים משיחת מוצש"פ עקב, מבה"ח אלול ה'תשל"ח

לזכות חי' שרה בת נינה שתחי' וויינבוים ליום ההולדת שלה כ"ד מנחם-אב

לשנת ברכה והצלחה‏, ואריכות ימים ושנים טובות

ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=21-08-2022

בחמישי דפ' עקב נאמר "כי ה' אלקיכם גו' לא ישא פנים (אם תפרקו עולו. רש"י) ולא יקח שוחד", ולכאו' הרי פסוק מפורש במשלי "שוחד מחיק רשע יקח"?! והביאור: בפ' עקב הכוונה ב"שוחד" היא לשוחד הקשור עם תומ"צ, והיינו, שהקב"ה אינו לוקח "שוחד" דקיום מצוה תמורת עבירה, משא"כ במשלי הכוונה היא, כמפורש במדרש תהלים, ל"שוחד" של תשובה, ואת זה "לוקח" הקב"ה. והטעם, כי מדובר על דרגת תשובה כזו שעושה את האדם למציאות חדשה לגמרי, ובמילא זה שהאדם אינו מקבל עונש על חטאיו אי"ז בגלל שנתן "שוחד" אלא בגלל שאין כבר את מי לענוש! וכו'.

משיחת אור ליום ד' פ' עקב, חמשה עשר באב ה'תשמ"ב

לזכות שטערנא שרה בת חי'ה רחל שתחי' ליום ההולדת שלה כ"א מנחם-אב

לשנת ברכה והצלחה רבה ומופלגה בכל בגו"ר מתוך בריאות נכונה ומנוחת הנפש והגוף

נדבת בעלה ר' חיים ברוך שי' אלבסקי

ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=18-08-2022