The Daily Sicha - השיחה היומית

בעשרים באב מתחילים ה"ארבעים יום קודם שנולד הולד" בראש השנה, שאז הוא יום הולדתו של אדם הראשון ושל כאו"א. ובמילא יש לעורר על ההכנות הדרושות לר"ה כדי לזכות לכתיבה וחתימה טובה לשנה טובה ומתוקה בטוב הנראה והנגלה, וההכנה לזה מתחילה בכללות בחודש אלול – חודש החשבון וחודש ההכנה, שהנתינת-כח לזה היא בשבת מברכים החודש אלול. ומכיון ש"מי שטרח בערב שבת יאכל בשבת", ובפרט בג' הימים שלפני השבת (בו אנו עומדים כעת) – יש לנצל את הימים שלפני שבת מבה"ח אלול להתכונן לזה ע"י ההוספה בלימוד התורה וקיום מצותי' ונתינת הצדקה וכו'. "ולא לדרשה אלא למעשה!" – לנצל ימים אלו שעד השבת, ויום השבת מבה"ח אלול עצמו, ומתוך שמחה וטוב לבב.

א' השיחות דהתוועדות יום ד' פ' עקב, כ"ף מנחם-אב ה'תשל"א

לזכות מאיר בן אודלי' שי' כנף ליום ההולדת שלו כ"ב מנחם-אב - לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות

נדבת אביו ר' שלמה שי' כנף

ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=17-08-2022

בעל ההילולא [דכ"ף מנחם-אב] הי' יכול לשבת ולהתעסק בעניני תומ"צ לעצמו, ולפסוק שאלות רק עבור בני קהילתו שבאו אליו וכו', ובפועל הי' עוזר גם ליהודים של ערים אחרות, ולא חיכה עד שהם יבואו אליו אלא הוא הי' הולך אליהם לעודדם ולחזקם ביהדות וכו'. ועבור זה העמיד א"ע בסכנת נפשות בגשמיות, בידעו שעפ"י טבע זה יביא למאסרו, וכפי שאכן קרה בפועל. ובכך גם מסר את נפשו ברוחניות, כי במאסר לא הי' לו את האפשרות ללמוד תורה ולקיים מצוות כמו שצריך, ואף ש"אונס רחמנא פטרי'" אבל "כמאן דעביד לא אמרינן". וההוראה מזה בכלל: יש להתעסק בהפצת היהדות גם אם נדמה שזה על חשבון השלימות בתומ"צ. והוראה זו נוגע במיוחד בשנים האחרונות, שאלפי יהודים יצאו "משם" שלא יודעים כלום בעניני יהדות וצריכים עידוד וחיזוק וכו', שאין לחכות עד שהם יבואו אלא יש ללכת אליהם ולהראות להם את דרך היהדות וכו'.

משיחת כ' מנ"א ה'תשל"ה

לע”נ מרת טאבא נעכא בת ר' וואלף ע"ה רוס ליום היארצייט שלה י"ט מנחם-אב. ת.נ.צ.ב.ה.

נדבת בנה ר' יעקב שי' רוס

ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=16-08-2022

בשני דפ' עקב מדובר אודות שלילת הקס"ד ש"כחי ועוצם ידי עשה לי את החיל הזה". מכיון ש"תורת אמת" צריכה לשלול קס"ד זו בהכרח לומר שלולי זאת יש מקום בשכל לומר כן, גם בשכלם של "מאמינים בני מאמינים". והביאור: אע"פ שכל מציאות הבן נמשך ממוח האב מ"מ יכול להיות "יפה כח הבן מכח האב", מכיון שישנם כחות נעלמים של האב שנתגלו דוקא אצל הבן. אבל באמת זה גופא ש"יפה כח הבן" ה"ז "מכח האב" – מפנימיות ועצמות האב. וזהו מ"ש בגמ' שהקב"ה אמר "נצחוני בני נצחוני": יכול להיות שדוקא אצל בנ"י, בניו של הקב"ה, נתגלה איזה ענין לפני שנתגלה אצל בחי' "הקב"ה" – ה"אב" וכו'. ובעניננו: כאשר יהודי מרגיש שהוא בנו של ה', וכחו הוא כחו של הקב"ה, יכול להתקבל אצלו קס"ד ש"כחי ועוצם ידי עשה לי וגו'", וע"ז בא הציווי – וזכרת כי ה"א הוא הנותן לך כח לעשות חיל", שזה גופא הוא "מכח האב".

משיחת יום ב' פ' עקב, ט"ו באב ה'תשמ"ג

לע"נ הרה"ת ר' יחיאל דוב ב"ר אברהם מנחם ע"ה נעלקען

ליום היארצייט שלו כ' מנחם-אב

ת.נ.צ.ב.ה.

נדבת משפחתו שי'

ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=15-08-2022

א' השבחים של ארץ ישראל הוא שהיא "ארץ אשר אבני' ברזל" [כמ"ש בראשון דפ' עקב], ואי' בגמ' "אל תקרי אבני' אלא בוני'" ‏–‏ שתלמיד חכם ("בוני'") צ"ל "קשה כברזל". וההוראה: לפי' הפשוט מעלת ענין ה"ברזל" הוא עפ"י הידוע שאילו זכו בנ"י היו נכנסים לא"י מיד באופן נסי וכו', אבל ענין חטא המרגלים גרם שהכניסה לארץ ישראל תהי' עפ"י דרך הטבע, שלכן הצטרכו "כלי זיין" וכו' ‏–‏ "ברזל". וכן הוא בנוגע שלימות הארץ עתה לפני ביאת משיח צדקנו, שכדי לבנות ("אבני' -בוני'") את ארץ ישראל ה"ז דוקא ע"י ענין ה"ברזל" ‏–‏ כלי זיין, שעי"ז תהי' ה"תפול עליהם אימתה ופחד". אבל צריכים לדעת שזהו רק אם זה מיוסד על פירוש הפנימי של פסוק זה ‏–‏ בונים עפ"י התורה ולימוד התורה באופן של "ברזל" ‏–‏ עמלים בתורה" וכו'.

משיחת כ"ף מנחם אב ה'תשל"ז

לזכות ר' אברהם דוד הכהן בן לאה שי' טייטלבוים ליום הולדת שלו ט"ז מנחם-אב

לשנת ברכה והצלחה‏, ואריכות ימים ושנים טובות

ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=14-08-2022

הביאור במ"ש בגמ' בקשר לט"ו באב "מכאן ואילך דמוסיף יוסיף כו'" (ופרש"י "מחמשה עשר באב ואילך דמוסיף לילות על הימים לעסוק בתורה (בלילות) יוסיף חיים על חייו") – דלכאו' ממנ"פ: אם יש לו זמן פנוי ללמוד תורה – מחוייב הוא בזה מעיקר הדין (וידוע חומר הענין דביטול תורה אפי' רגע א'), ואם אין לו – כיצד יכול להוסיף וללמוד תורה בזמן זה?! והביאור בזה ע"פ מ"ש אדה"ז בשו"ע בפירוש מאחז"ל "הלל מחייב את העניים ורבי אלעזר בן חיסמא מחייב את העשירים", כי למדו תורה גם בזמן שעפ"י דין, מצד העניות או העשירות, היו מותרים לעסוק במשא ומתן. ועד"ז בנוגע לעניננו – הכוונה היא "לגזול" מזמנים שבהם מותר ע"פ שו"ע לעסוק במשא ומתן כו' כדי להוסיף בלימוד התורה. ויה"ר שלכאו"א מישראל תהי' אריכות ימים ושנים, וכמ"ש אדה"ז בפי' מארז"ל "יום שכולו ארוך", שמצד ענין האיכות "גם בתחלתו הוא ארוך", ועד"ז להוסיף גם באיכות לימוד התורה.

ב' חלקים משיחת אור ליום ד', חמשה עשר במנחם-אב ה'תשמ"ב

לזכות ר' זאב הכהן וזוגתו מרת פריידא הינדא שיחיו טייטעלבוים ליובל החתונה שלהם ביום חמשה עשר באב – לברכה והצלחה בכל הענינים ‏בגו"ר

ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=11-08-2022

הקשר בין יהודי לה' הוא קשר עצמי שלמע' באי"ע מאיזה הסברה שכלית. והרי אפי' הקשר בין אב לבן למטה הוא למע' מהסברה שכלית, אע"פ שהבן הוא מציאות בפ"ע, עאכו"כ שזהו כך בנוגע ל"בנים אתם לה' אלקיכם" עד ש"בני בכורי ישראל", שאינם מציאות בפ"ע, אלא גם כפי שהנשמה "נעשה נברא" ונמצאת בעוה"ז, ה"ה "חלק אלוקה ממעל ממש"! "חלק מן העצם" שעי"ז "אתה תופס בכולו"! – "במילא איז יעדער איד – אָט דער אויבערשטער כביכול"! ומי שנבהל לשמע דברים כאלו – הנה ראי' מנגלה: איתא בירושלמי "מאן פני אדון הוי' – דא ר' אבוה בקיסרין" (שהוא הי' אמורא, ולא כמ"ש בזהר "דא רשב"י")! וגם אמרו "כל המהרהר אחר רבו – איזה רב שיהי' – כמהרהר אחר השכינה"! אבל אעפ"כ, צריך את ה"ממוצע המחבר" של משה רבינו שהוא "אנכי עומד בין ה' וביניכם" [כמ"ש ברביעי דפ' ואתחנן], שע"י מקבלים בנ"י את כל העילוי כאילו שומעים זאת מהקב"ה בעצמו, עד שבנ"י נעשים בגלוי גם למטה חד ממש עם עצמו"ה.

ג' חלקים משיחת פורים ה'תשל"א

ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=10-08-2022

[בקשר למסקנת הגמ' שתכלית בריאת האדם היא בשביל "עמל תורה"] עצם מציאותו של יהודי – מבלי הבט על עסקו, מדרגא העליונה ב"מארי תורה" עד הפשוט שבפשוטים ב"מארי עובדין טבין" – היא ענין התורה. וכמ"ש בגמ' "אע"פ שחטא ישראל הוא", והרי "ישראל" ר"ת "יש ששים רבוא אותיות לתורה" – שלכל יהודי יש אות בתורה שממנו מקבל חיותו. וכמו שהסביר ר"ע את השייכות בין יהודי לתורה שזהו כמשל דגים שבים שכל מציאותם וחיותם הוא המים. (אלא שגם (ובעיקר) בנוגע ל"עמל תורה", שדורשים מיהודי להתייגע בשכלו ולהיות שקוע לגמרי להבין את הסוגיא בשכלו וכו', דרושה זהירות והבהרה שלא יבוא לטעות ולחשוב ש"כחי ועצם ידי עשה לי את כח החיל הזה". טעות כזו בנוגע לענין עדין כ"כ כמו השכל שבראש חמורה יותר מטעות כזו בנוגע לכח המעשה). כל יהודי, ועאכו"כ בנוגע לבני הישיבה וכו', צריך לדעת שכל מציאותו הוא תורה!

משיחת יו"ד שבט ה'תשכ"ח

לע"נ מרת צבי' אדל בת ר' צבי ע"ה ליום היארצייט שלה י"ב מנחם-אב. ת.נ.צ.ב.ה.

ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=09-08-2022

מסקנת הגמ' היא שמ"ש "אדם לעמל יולד" הכוונה ל"עמל תורה". והדיוק בזה הוא שלימוד התורה צ"ל באופן של יגיעה" – "לא יגעת ומצאת אל תאמין". וצ"ל, והלא רואים במוחש שיכול להיות ידיעה והבנה בתורה ללא יגיעה בתורה (אע"פ שצ"ל יגיעה שעניני העולם לא יבלבלו וכו', אבל זה קשור לענין התפלה ויר"ש)? אלא הדיוק הוא, שכדי להגיע ל"מצאת" בתורה, שענין המציאה הוא שלא לפי ערך הטירחא, ה"ז דוקא ע"י יגיעה. דבאמת זה פלא איך יכול נברא מוגבל, אפי' ע"י יגיעה, להבין ולהשיג התורה שהיא חכמתו ית' הבלתי מוגבל?! דאע"פ שה' הוא כל יכול והוא נתן לנו את התורה, אבל מצד זה התורה נשארת "תורת ה'", אבל כיצד יכול האדם להבין התורה באופן שיתאחד אתה עד "שנקראת על שמו" – "תורתו" של האדם? וע"ז אומרים שזהו אכן ענין של "מציאה" שבאין ערוך לטירחא. וזוכה לזה כאשר הוא מתייגע בתורה ויוצא מהגבלותיו וכו'.

משיחת יו"ד שבט ה'תשכ"ח

לע”נ מרת לונה בת ר' אברהם הכהן ע"ה אבן חיים ליום היארצייט שלה י"א מנחם-אב. ת.נ.צ.ב.ה.

נדבת בנה ר' אברהם שי' אבן חיים

ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=08-08-2022

"ענין נפלא" שמצינו בשער הכוונות: הטעם שנהגו לומר נחם בט"ב במנחה וגם לקום ולשבת על הספסלים והרי "לעת ערב הציתו אש בהיכל ביום ט"ב, ונשרף בעת המנחה", הוא, כי אז, בשעה שהציתו אש במקדש היתה אצל בנ"י "שמחה גדולה"!! כי רק כשראו ש"כילה חמתו על העצים ועל האבנים" היו בטוחים ש""חצי כלים והם אינם כלים", וש"עם ישראל חי לעד ולעולמי עולמים"!! ולכן גם מקדשים את הלבנה מיד במוצאי ת"ב (נוסף על הטעם ש"בט"ב נולד משיח").

משיחת אור לט"ו באב ה'תשד"מ

לע”נ הרה"ח ר' ראובן ב"ר תנחום וזוגתו מרת רבקה בת ר' יחיאל זלמן ע"ה דונין ליום היארצייט שלהם י"א מנחם-אב. ‏ת.נ.צ.ב.ה.

נדבת בני משפחתם שיחיו

ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=07-08-2022

1) הוראה משאלת משה רבינו להקב"ה בראשון דפ' דברים "איכה אשא לבדי וגו'", ותשובת הקב"ה אליו שיקח "שרי אלפים ושרי מאות וגו'": כאשר ילד קטן שואל "איכה אשא לבדי" – כיצד יוכל הוא למלא בשמחה את שליחות הקב"ה להתנהג ע"פ התורה וכו', עליו לדעת שהקב"ה נותן לו את הכח ועצה כו' שיוכל למלאות א"ז!, ועפמ"ש במדרש (איכ"ר) ש"אילו זכיתם הייתם קוראים בתורה איכה אשא לבדי, ועכשיו שלא זכיתם הרי אתם קוראים איכה ישבה בדד" מובן שהנהגה זו ד"איכה אשא לבדי וגו'" מבטל את ענין הגלות. 2) איתא במדרש שהתשב"ר בירושלים אמרו ש"אם יבואו השונאים עלינו, במכתבין הללו אנו יוצאין ודוקרין אותם!" – בכחם של ילדים קטנים (אלו שצריכים "יד" לסמן מקום הלימוד בחומש) ע"י לימוד התורה לנצח את השונאים ולגרשם מירושלים! ועוד.

א' השיחות יום ב' פ' דברים, ג' מנחם-אב ה'תשמ"א, להתלמידים ולהתלמידות שיחיו, "צבאות השם"

לזכות שיינא בת מושקא תחי' ליום ההולדת שלה ז' מנחם-אב

לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות

נדבת הורי' שיחיו

ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=04-08-2022