The Daily Sicha - השיחה היומית

אפילו כאשר מדובר אודות הגילויים הנעלים ביותר דלעתיד לבוא – אעפ"כ צ"ל מעין "כלי" לענין זה, כשם שהי' בזמן מ"ת שהי' מעין הגילוי דלע"ל – ענין הביטול. והנה, הגילוי דמ"ת פעל בכל העולם עד ש"שור לא געה וצפור לא צפצף כו'", והרי לא שייך לומר בנוגע לבעלי-חיים אפי' ענין של מעין "כלי"?! ועד"ז בנוגע לגילוי דלע"ל שנאמר בו "וגר זאב עם כבש וגו'" וכיו"ב – והרי זה שהגילוי דלעת"ל יפעל שינוי הטבע אצל בעלי-חיים הוא דבר רחוק שלא בערך יותר מאשר לומר "על איזו חכמה רמה ועמוקה שאי אפשר למששה בידים מפני עומק המושג" (שהרי בכל אופן כח החכמה וכח המישוש שייכים לאותו גוף)?! וצ"ל שמאחר שכל עניני העולם, שנבראו "בשביל ישראל", שייכים לבנ"י, הנה כאשר בנ"י נעשים "כלי" לגילויים אלו, פועל הדבר על כל העולם כולו, "נכסים" שלהם!

משיחת ליל י"ג ניסן ה'תשמ"ב

לע”נ מרת מרים בת ר' אהרן דוב ע"ה סוויד ליום היארצייט שלה כ"ו ניסן. ת.נ.צ.ב.ה.

נדבת בתה מרת רוזה חנה ובעלה ר' אברהם הכהן שיחיו

ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=26-04-2022

מובא בגמ' (סנהדרין צא, א) סיפור שאירע בכ"ד ניסן, ותוכנו - שהגויים באו בטענה על כך שבנ"י מחזיקים בארץ ישראל, וע"ז השיב להם "הדיוט" מישראל שכן הוא עפ"י התורה (וכמבואר בגמ'), ולא הי' להם מה להשיב לו ע"ז ו"מיד ברחו והניחו שדותיהן וכו'". וזהו גם תוכן פרש"י הראשון עה"פ "בראשית ברא וגו'": "שאם יאמרו אוה"ע לישראל לסטים אתם שכבשתם ארצות שבעה גוים הם אומרים כל הארץ של הקב"ה היא.. ברצונו נתנה להם וברצונו נטלה מהם ונתנה לנו". וההוראה: היצה"ר בא ליהודי וטוען - 'בשלמא בשעת התורה ותפלה וכיו"ב עליך להיות קשור להקב"ה וכו' אבל כאשר הנך עוסק בעניני אכילה ושתי' וכיו"ב, ענינים השייכים לעולם, עליך להתנהג כ"אומות העולם"', ועל כך באה ההוראה מסיפור זה: יהודי זוכר שכל העולם נברא ע"י הקב"ה ו""ברצונו" נתן לנו את השליחות להיות בעה"ב על העולם וכו'. וכשם שבכ"ד ניסן באותו שנה לא התפעלו מטענת הגוים עד שבבסוף "ברחו וכו'", כך גם לא רק שה"גוי'שקייט" לא שולטת על יהודי ח"ו אלא שהיא בורחת ממנו וכו'; מעלת חודש ניסן - ב' נונ'ין - ש"נסי-נסים נעשו לו".

משיחת כ"ד ניסן ה'תשמ"ז

לזכות שמואל הכהן בן רוזה חנה שי' ליום ההולדת שלו כ"ה ניסן – לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות

נדבת אביו ר' ‏אברהם הכהן שי'‏

ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=25-04-2022

העבודה דיציאת מצרים בכל יום, לצאת מהמיצרים וגבולים, צ"ל מתוך שמחה וטוב לבב! וכמו שבנ"י יצאו ממצרים "ביד רמה", ועד"ז בקשר לשלימות דיצי"מ – קריעת ים סוף, נאמר "אז ישיר משה וגו'" – בשירה ובזמרה! וכמ"ש מו"ח אדמו"ר במעלת השירה על הדיבור, שבאותיות הדיבור מתבטאת הארה מוגבלת בלבד של הנשמה (שכל וכיו"ב), משא"כ את עיקר וכללות הנשמה שאינה מוגבלת אא"פ להתבטא כ"א בשירה. וא"כ, כאשר האדם שר ה"ז סימן שהוא במצב מרומם כזה שלמע' מהגבלותיו. והנה, כאשר הוא שר בפועל, הרי השירה עצמה פועלת עליו להתעלות עוד יותר מהגבלותיו. ובזה גופא ישנן דרגות: יש ניגון עם מילים, אבל יש מצב, שהאדם הוא במצב מרומם כ"כ שאינו יכול להתצמצם אפי' בשירה (אבל) עם מילים, אלא הוא שר בלי מילים. (וגם בזה – כאשר הוא שר בפועל, ה"ז מרומם אותו עוד יותר וכו'). ועוד ענין: כשהשמחה שלו מתבטאת (לא בריקודים, אלא) בשירה ה"ז פועל גם על השומעים שהם יתעלו מהגבלותיהם. וזהו מה שהענין דיצי"מ בכל יום צ"ל מתוך שמחה ובשירה, עד לשירה בלי מילים, עד ל"שירו לה' שיר חדש" דלעת"ל וכו'.

ב' חלקים משיחת יו"ד שבט ה'תשל"ג

לע"נ הת' יוסף יצחק ע"ה בן - יבלחט"א - ר' צבי זאב שי' זקלס ליום היארצייט שלו שביעי של פסח. ת.נ.צ.ב.ה.

נדבת ר' מאיר שי' זקלס

ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=24-04-2022

הוראה המיוחדת מעניני יום זה דחג הפסח. קריאת התורה של היום: התחלתה היא "אם כסף תלוה את עמי את העני עמך", ותוכנו, "אם כסף" – אם יש בידך איזה רכוש או ידיעה בתורה, אל תחזיק את זה לעצמך, אלא "תלוה את עמי" – עליך "להלוותו" לכל מי שהוא בכלל "עמי" – עם ישראל. ועי"ז "אַת עִמִי" – הוא מתאחד עם הקב"ה (כדאיתא במדרש)! ומובן עד כמה דבר זה עצמו גורם לקיים מצוה זו בשמחה הכי גדולה. שיעור תהלים היומי: התחלתו היא במזמור שמתחיל עם "תפלה למשה" וסיום המזמור הוא "ויהי נועם ה"א עלינו .. ומעשה ידינו כוננהו" – משה רבינו, מוציאם של ישראל ממצרים, מזכיר לכאו"א מישראל אשר "מעשה ידינו כוננהו" – כל דבר שיהודי עושה בידיו, אינו "סתם" מעשה, אלא הקב"ה מבסס וקובע כל דבר שיהודי עושה! וכיון שזוהי תפלתו של משה, הרי הקב"ה מקיים תפלה זו. הוראות אלו אינם רק ליום זה אלא גם לכל השנה כולה.

משיחת יום ב' דפ' אחרי, ג' דחוה"מ פסח, י"ט ניסן ה'תשמ"ו, להילדים והילדות – "צבאות השם"

לזכות נחמה בת חי' שרה שתחי' וויינבוים ליום ההולדת שלה שביעי של פסח

לשנת ברכה והצלחה‏, ואריכות ימים ושנים טובות

ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=20-04-2022

חג הפסח שבו נמצאים עתה נק' "זמן חירותנו" - חירות של כאו"א מישראל, וכמו שאומרים בהגדה "בכל דור ודור חייב אדם לראות א"ע כאילו הוא יצא ממצרים", ו"אילו לא הוציא הקב"ה את אבותינו ממצרים, הרי אנו ובננו ובני בננו משועבדים היינו לפרעה במצרים" וכו'! וזה מתבטא גם במצות אכילת מצה גם בזמננו "על שום שלא הספיק בצקת של אבותינו להחמיץ וכו'"; המצה היא "מיכלא דמהימנותא": כל יהודי מאמין שה' עשה ועושה נסים לבנ"י; החירות של חה"פ צ"ל הכנה לתוספת לחירות בלימוד התורה; כל הוראות חה"פ צ"ל בבחי' פעולה נמשכת על כל השנה - שבכל יהודי חקוק שה' שחרר אותו מהיות עבד במצרים ועשה אותו עבד של ממה"מ הקב"ה! ועוד.

ב' חלקים משיחת ח"י ניסן ה'תנש"א ל"צבאות ה'"

לע”נ ר' משה ב"ר דוד הכהן ע"ה ליום היארצייט שלו ח"י ניסן. ת.נ.צ.ב.ה.

נדבת בנו ר' אברהם הכהן שי'‏

ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=19-04-2022

כל המושג ד"יציאת מצרים", שצ"ל כל יום, שייך רק כאשר לפנ"ז נמצא ב"מצרים", ולכאו', הרי בבוקר קרא "קריאת שמע" שענינה "יציאת מצרים"?! והביאור: כאשר יהודי מחליט שאינו מתייאש ח"ו מיהודי הנמצא ב"מצרים" אלא הוא מוכן לרדת אליו ולעשות כל התלוי בו כדי להוציאו משם – הרי "במקום שמחשבתו של אדם שם הוא נמצא"! אלא שכדי להגיע למצב זה צריך התבוננות אמיתית. וכידוע המשל שהמגיד נתן לחבירו כתשובה לשאלתו מדוע הוא מאריך כ"כ בתפלה, והרי גם הוא מתפלל עם "כוונות" וזה לא לוקח כ"כ זמן?... – מהחבר עצמו שהי' נוסע מזמן לזמן ל"לייפציג" לקנות סחורה וכו' – ומדוע שלא יסתפק "לכוון" שנוסע לשם וקונה את הסחורה ובכך לחסוך זמן רב?... אלא שכדי להשיג את הסחורה צריכים לנסוע "בקרב הארץ" בפועל!

ב' חלקים משיחת ליל י"ג ניסן ה'תשמ"ב

ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=18-04-2022

ביאור ב' סוגי המצות – ה"לחמא עניא" שאכלו במצרים (לפני חצות) שהיו צריכים שימור, והמצות שלאחרי חצות ביציאת מצרים שלא היו צריכים שימור – בעבודת האדם: "לחמא עניא" הוא העבודה דאתכפיא, שהעוסק בעבודה זו הוא מי שעדיין יש לו יצה"ר, הבינוני או בעל תשובה ש"סורו רע" וצריך תמיד לעמוד על המשמר. וכפשטות אופן אפיית מצות שצריך להתייגע שלא תבוא לידי חימוץ וניפוח. משא"כ מי שהוא צדיק גמור שכבר הפך את היצה"ר לטוב, בחי' אתהפכא, שאינו צריך שמירה. ובנוגע לאהבת ה: העבודה דאתהפכא הוא בחי' "בכל לבבך – בשני יצריך", אבל במדידה והגבלה, ודוקא מצד העבודה של אתכפיא ובעל-תשובה – באה האהבה ד"בכל מאדך" שלמעלה ממדידה והגבלה! שה"לחמא עניא" שאכלו במצרים מביא את היציאה ממצרים וכו' (ועוד).

ב' חלקים ממאמר (כעין שיחה) ד"ה הא לחמא עניא, אור לי"ג ניסן ה'תשמ"ב

לע”נ מרת איידא מנוחה ע"ה בת - יבלח"ט - ר' פינחס שי' ליום היארצייט שלה ערב חג הפסח. ת.נ.צ.ב.ה.

נדבת אבי' ר' פינחס שי' ריווען

ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=15-04-2022

[המשך] אף שאסור ליהודי לרוץ מעצמו ל"קרב הארץ", והרי מתפללים כל יום "אל תביאנו לידי נסיון" – אבל נשיא דורנו תובע שבימינו אלו ישנה שליחות מיוחדת לעסוק בהפצת היהדות "בקרב הארץ"! אפי' עם א' ש"בשם ישראל (רק) יכונה" – שהוא במצב ירוד יותר אפי' ממי שעליו נאמר "אע"פ שחטא ישראל הוא". ובודאי ידע נשיא דורנו את כל ה"חשבונות" ש"קרב הארץ" הוא מקום סכנה, וש"חייך קודמין" וכו' – ואעפ"כ צוה לעשות זאת! ויש למלא שליחות זו! וזהו הכלי לקבל ה"ישועות" שכ"א יודע שהוא צריך, ומתוך שמחה – כמו שאנשי צבא יוצאים למלחמה ב"מאַרש של נצחון", שזה עצמו מפיל "אימתה ופחד", עד ש"בגדול זרועך ידמו כאבן" – שבעזר ה' [ולא ב"כחי ועוצם ידי" (אפי' במלחמת היצר, אף ש"הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים")] יצליחו!

משיחת ליל י"ג ניסן ה'תשמ"ב

ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=14-04-2022

התוועדות זו נערכת ביום ההילולא של הצ"צ, שבו "כל עמל האדם שעמלה נפשו בחייו . . מאיר בבחי' גילוי מלמעלה למטה . . ופועל ישועות בקרב הארץ": הגילוי ד"ישועות" נמשך ו"פועל" עד "בקרב הארץ" (תוקף הכי גדול של מצרים, "ערות הארץ") – למטה מטה ביותר. אע"פ שענין זה נפעל בי"ג ניסן בכל שנה מצ"ע – אעפ"כ צריכים לעשות "כלי" כדי לקבל הגילוי. והוא – שגם כאשר נמצאים "בקרב הארץ", שלכאו' צ"ל התנועה לעמוד "מחוץ" ו"מעליו" – אומר הבעש"ט שצ"ל "עזוב תעזוב עמו" ולהיות "פועל ישועות בקרב הארץ". וכמו שראינו בגלוי אצל הצ"צ שעסק בביטול הגזירות על בנ"י ע"י שהוא עצמו נסע לפטרבורג, "קרב הארץ" (דלא כאדה"ז ואדהאמ"צ שעסקו בזה ע"י שלוחים, ואף שאדה"ז הי' בפטרבורג – לא הלך לשם מעצמו) [המשך יבוא]

משיחת ליל י"ג ניסן ה'תשמ"ב

לזכות חי' לובא בת ריקל שתחי' ליום ההולדת שלה י"ב ניסן

לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות

נדבת זקני' ר' דוד וזוגתו מרת חנה שיחיו יוניק

ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=13-04-2022

גם בזמן שרואים בעיני בשר ש"החושך יכסה ארץ וערפל לאומים" תובעים מכאו"א להיות בשמחה אמיתית! וכשמסתכלים במזמור קכ"א שבתהלים רואים שאי"ז סתירה כלל! - מכיון ש"מאין יבוא עזרי" - כל יהודי מקבל עזר מבחי' "אין" ("אין - מזל לישראל")! ועוד: "עזרי מעם ה' עושה שמים וארץ" - העזר נמשך למטה בטוב הנראה והנגלה! ועוד: העזר נמשך גם בעוה"ז התחתון שיש קס"ד ששייך "שינה" ח"ו למעלה, ועאכו"כ אם יש אצל בנ"י ה"ישן מן המצוות", בכל זאת יש לנו את ההבטחה הגמורה ש"לא ינום ולא ישן שומר ישראל" (מכיון שהעזר לישראל נמשך מבחי' "אין" ששם ישנו רק בחי' "עינא פקיחא" ולא שייך כלל ענין השינה, ו"לית שמאלא בהאי עתיקא" וכו')! ובמילא ניתן להיות בשמחה אמיתית גם בזמן הגלות! ואדרבה, השמחה תפרוץ את גדרי הגלות (ולפלא שלא ניסו דרך זה ע"ע).

ג' חלקים משיחת אור לכ' מרחשון ה'תשמ"א

לזכות כ"ק אדמו"ר שליט"א נשיא דורנו

לים הבהיר י"א ניסן ה'תשפ"ב, יום הולדת מאה ועשרים שנה

נדבת ר' ראובן הלל שי' בחורבערג

ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=12-04-2022