The Daily Sicha - השיחה היומית

[המשך] ועוד: כאשר האדם מתקשר לה', שעי"ז ה"ה מתאחד עם ה"כלל" כולו שנברא ומתהווה תמיד על ידו ודורש מהם "לעבדו שכם אחד" – רואה הוא שהולך וגדל דור חדש וצעיר, בעל כחות רעננים ומחודשים, וכל זה – באותו "גוף" שהוא חלק ממנו. ועפ"י חשבון זה – הרי משנה לשנה הולך וגדל גם כחו עד ל"גבורות", יחד עם המעשים טובים שמוסיף תמיד שהם נצחיים (דלא כמעשים בלתי-רצויים שיתבטלו בסוף ע"י תשובה שבודאי יעשה כ"א). ומכ"ז מובן שאין מקום ח"ו ליציאה ל"גימלאות" והפסקת העשי'. וכאשר מחליט להתנהג כך, ומקיים זאת בפועל – מובטח לו שיצליח, וה' ישחרר אותו מכל הדאגות, ודאגתו היחידה היא – כיצד למלא את שליחותו באופן הנעלה ביותר, ובכך יכריע את העולם כולו לכף זכות. ואשרי חלקו וזכותו של כאו"א שיפעל בכיוון האמור.

משיחת י"א ניסן ה'תשמ"ב

ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=11-04-2022

המטרה שה' נותן לאדם אריכות ימים היא – שיוסיף בעבודתו בענינים הקשורים לנשמתו. כתוצאה מה"שאלה" כיצד אפשר לומר זאת כאשר במשך השנים שהאדם מתבגר נחלשים כחות הגוף – יש שאף נוהגים בפועל שכאשר מגיעים כבר קרוב לגיל 50 פורשים ל"גימלאות"... וע"ז אומרים "אדם לעמל יולד" – ה' ברא את האדם למטרה מסויימת – לגלות אלקות בעולם, ואם הוא נתן לו שנה נוספת לאחרי שהגיע לגיל 50 וכיו"ב – הרי זו הוכחה שיש לו עדיין שליחות מסויימת לפעול בעולם. ואדרבה – אם התבגר ביחס לגוף בודאי שעליו להתבגר ולהוסיף עוד יותר בנוגע לנשמתו. והרי בנוגע לענינים רוחניים אסור להיות "שמח בחלקו". ואף שמרגיש שכחותיו נחלשים – הרי "כשקשורים למעלה אין נופלים למטה". אלא שצ"ל "עמל" מצדו, ואז יראה ש"הקב"ה עוזרו" [המשך יבוא]

משיחת י"א ניסן ה'תשמ"ב

לזכות ר' משה הכהן בן רוזה חנה שי' ליום ההולדת שלו ט' ניסן – לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות

נדבת אביו ‏ר' אברהם הכהן שי'‏

ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=10-04-2022

חה"פ קשור עם ענין החינוך: כל ההגדה מיוסדת על "הבן שואל", וזה צריך ויכול להיות אצל כל הד' סוגי בנים‏ – ‏"כנגד ארבעה בנים דברה תורה", אין להתייאש ח"ו אפי' מה"שאינו יודע לשאול" אלא צ"ל "את פתח לו" וכו'. ומזה שהסדר בהגדה הוא שהענין של ה"אינו יודע לשאול" מזכירים רק לאחרי "הבן שואל מה נשתנה" ואמירת עבדים היינו, מוכח, שבכלל כל ילד יהודי שייך לשאול "מה נשתנה"! (והענין של ה"אינו יודע לשאול" הוא רק בנוגע לפרטים). ובנוגע לילדים כאלו שלא נמצאים בכלל בשולחן הסדר, ואין להם אבא ששייך לענין של "את פתח לו"?.. ע"ז יש הענין של "שבת הגדול" (והימים) שלפני הפסח‏ – ‏לדאוג לזה שלא יהי' אף ילד יהודי א' שלא יוכל לשאול "מה נשתנה"!

‏ב' חלקים משיחת מוצש"פ צו, שבת הגדול, ה'תשל"ט

ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=07-04-2022

זה שאומרים שהנחת תפילין מביאה ש"עמי הארץ ..יראו ממך", או שקביעת מזוזה מוסיפה בטחון לכאו"א מישראל – אינה ירידה בקדושת תומ"צ, אלא רצונו ית'. כי כל יהודי יקר בעיני ה'. וכמ"ש בגמ' ש"אמרה תורה שמו של ה' שנכתב בקדושה ימחה על המים" כדי להביא שלום ביו איש ואשתו. וידוע המשל שהקב"ה מסר את "האבן היקרה שבכתר המלך" כדי שישחקו אותה, על הספק – אולי זה יציל את "בנו יחידו החולה". ואפי' רכוש יהודי יקר בעיני ה' – "התורה חסה על ממונם של ישראל", וכמ"ש בנוגע לנגעי בתים [ברביעי דפ' מצורע] ש"וצוה הכהן ופנו את הבית בטרם יבא הכהן לראות את הנגע וגו'", וכפרש"י "שאם לא יפנהו ויבא הכהן ויראה הנגע נזקק להסגר וכל מה שבתוכו יטמא. ועל מה חסה תורה .. על כלי חרס שאין להם טהרה במקוה" – אע"פ שמדובר (רק) אודות כלי חרס של יהודי במצב ירוד כזה שרק עונש נסי (נגעים) יכול להשפיע עליו!

משיחת יום ב' פ' ראה, כ"ף מנחם-אב ה'תשל"ו

ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=06-04-2022

מבין כל החגים, יש לחג הפסח נשיאת-חן מיוחד אצל כל ילדי ישראל בכל מצב שהם [וי"ל הטעם מדוע דוקא לחה"פ יש השפעה חזקה ביותר על כל בנ"י, גם על מי שהוא בדרגא תחתונה ביותר, ה"ז מפני שזהו כל ענינו חה"פ – "לקחת לו גוי מקרב גוי", שהקב"ה הוציא את בנ"י ממצב של "מקרב גוי" וקירבם אליו]. ויש לנצל א"ז לפעול עליהם, בדרך המתאים, שיקחו חלק פעיל בההכנות ל"חג הפסח כשר ושמח", והם ישפיעו על הגדולים – "והשיב לב אבות – על (ידי) בנים". כאשר הבן או הנכד יבוא הביתה ויספר בהתפעלות ששמע היום שהסיפור הנפלא אודות משה רבינו ("מאָסעס") שהי' שליח הקב"ה להוציא בנ"י ממצרים וכו' – שייך לו אישית, והוא יהי' זה שיוביל את ה"סדר" בליל חה"פ, ובמילא הוא רוצה להתכונן לזה – כ"ז יגרום למהפיכה לטובה בעשרות אלפי בתים יהודים! ויש להתחיל עם הפעולות כבר מילדי הגן. ויש "לקפוץ" מיד לתוך הפעולות בזה, ולפרסם הדברים בכל העיתונים וכו'. "אין נקי" מפעולות אלו! וזהו ה"רעיון הפראי" – לפעול על הילדים, והם ישפיעו על הגדולים!

משיחת אור ליום ג' פ' ויקרא, לר"ח ניסן ה'תש"מ

ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=05-04-2022

להתחיל מעכשיו ענין חדש: לשתף גם את הקטנים במבצעים בכלל, והזמ"ג – מבצע פסח: לגשת לילדים ולהציע להם, בדברים היוצאים מן הלב ובאופן המתאים לכל אחד ואחת מהילדים לפי גילם וכו', לעזור להורים בהכנות לחג הפסח, ושהם יהיו מהמתעסקים הראשיים בזה, ולעשות תחרות בין הילדים בזה ולחלק פרסים לאחרי החג למי שיביא פתק מהורים שעזרו בהכנות לפסח וכו', ועל המחנכים ומחנכות להכניס את עצמם בזה להשפיע על הילדים וכו', ולהתחיל בזה עוד היום – שבועיים לפני החג.

משיחת אור לר"ח ניסן ה'תש"מ

ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=04-04-2022

אצל כ"ק מו"ח אדמו"ר הי' הענין של "טוב עין הוא יבורך כי נתן מלחמו לדל". הוא התחיל מתוך מס"נ כפשוטה את הדרך בהפצת התורה והיהדות, ועי"ז נעשה לנו קל יותר להמשיך בזה ומתוך הרחבה, ועוד יש לנו "מתן שכרה בצדה" – כבר על פעולה קטנה בהפצת התורה והיהדות נק' בתואר "רב" ו"חכם"... אלא מכיון שהיצה"ר משכנע את האדם שאפשר להקרא "רב" ו"חכם" ע"י ענינים של היפך התורה, ולכן צריך גם היום תנועה קטנה של מס"נ, "מסירות הרצון" – בהתחלה בלבד: לרצות לגשת אל ענין של הפצת היהדות ולהסתפק בתואר "רב" ו"חכם" שע"י זה... ואז יקבל גם את השכר ש"מתוך שלא לשמה בא לשמה", כיון שה"תוך" של ה"שלא לשמה" של יהודי הוא "לשמה", לקיים רצונו ית'. ולכן "לעולם יעסוק בתורה אפי' שלא לשמה שמתוך שלא לשמה בא לשמה". וזהו "כי נתן מלחמו לדל" – הוא התייגע להכין את ה"לחם" ולתת לנו לחם מוכן, אבל לאכול צריכים לבד... – ללכת בדרכיו במעשה בפועל.

משיחת מוצאי ש"ק פ' בא, יו"ד שבט ה'תש"ל

ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=03-04-2022

א) עומדים אנו בר"ח ניסן, החודש שבו נגאלו בנ"י ממצרים, ומובן שהיום מתחזק החיוב על כ"א "לראות את עצמו כאילו הוא יצא (היום) ממצרים". וזה מזכיר גם שבאותו ר"ח ניסן התחילו ההכנות לקראת יציאת בנ"י ממצרים ע"י שקיבלו ע"ע לקיים מצוות השי"ת עוד בארמ"צ (קרבן פסח), ובזכות זה באה הגאולה בפועל. ב) וכמו שבנ"י התחילו ההכנות לבניית המשכן עוד בהיותם בארמ"צ ע"י שלקחו אתם את הקרשים למשכן ודברים אחרים שהיו צריכים לנדבת המשכן, עד"ז יש להתחיל להתכונן כעת, ובמיוחד בר"ח ניסן, לבנין ביהמ"ק השלישי, ע"י שכ"א, כולל ילדי ישראל, עושה מביתו הפרטי "משכן לה'", וע"י עשיית "קרבן לה'" מענינים שצריכים להשתמש בהם לקדושה וכו'. וע"ז ממהרים הגאולה ע"י משיח צדקנו.

ב' חלקים משיחות ר"ח ניסן ה'תש"מ לילדי ישראל

ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=31-03-2022

[המשך] ההוראה: כאשר יהודים מתאספים ו"אוכלין ושותין", אפי' אם המאכלים כשרים וכו', ואפי' אם זה ביחד עם "מרדכי", ואפי' אם זה "ביום השביעי" שאז גם האכילה עצמה היא מצוה – צ"ל "מתחילין בדברי תורה ותשבחות" ("אכילה" לנשמה)! גם כאשר עושים "באַנקעט" לשם גיוס כספים למטרת טובות – אין להסתפק באכילה ושתי' בלבד, ואפי' לא ב"דבר תורה" שמטרתו מצות הצדקה... אלא העיקר צ"ל "מתחילין בדברי תורה ותשבחות"! אדהאמ"צ איחל לעצמו שכאשר חסידים נפגשים ידברו ביניהם על "יחודא עילאה"... אבל עכשיו מדברים על הוראה ברורה מסיפור פשוט בתורה: שאם "ישראל אוכלין ושותין", אפי' יהודים כאלו ש"נהנו מ[זה שמשתתפים ב]סעודתו של אותו רשע", צ"ל "מתחילין בדברי תורה ותשבחות"! ודוקא הנהגה זו תביא להצלחה גדולה שלא בערך בענינים שבאים לאח"ז, כמו שהיא הביאה אז ל"ליהודים היתה אורה וגו'".

משיחת פורים ה'תש"ל

ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=30-03-2022

איתא בגמ' עה"פ "ביום השביעי כטוב לב המלך ביין": "... יום השביעי שבת הי', שישראל אוכלין ושותין מתחילין בדברי תורה ובדברי תשבחות אבל עכו"ם שאוכלין ושותין אין מתחילין אלא בדברי תיפלות וכו'". וצ"ל הקשר בין זה "שישראל אוכלין ושותין מתחילין בדברי תורה וכו'" לזה שאחשורוש "טוב לב המלך ביין"?! ובפרט שהרי אע"פ דזה "שישראל אוכלין ושותין מתחילין בדברי תורה וכו'" ה"ז בעיקר בשבת, אבל זה ש"עכו"ם שאוכלין ושותין אין מתחילין אלא בדברי תיפלות וכו'" אינו דוקא בשבת?! והביאור: נאמר בגמ' לפנ"ז שאחשורוש התנה "לעשות כרצון איש ואיש" – "כרצון מרדכי והמן". וא"כ דוקא "ביום השביעי" – ש"מצוה לענגו .. ביין ישן" ובמילא גם מרדכי הי' אז מרוצה – הי' "טוב לב המלך ביין", שהביא למפלת ושתי והמלכת אסתר עד להצלת בנ"י וכו'. אלא שמכיון ש"אין קטיגור נעשה סניגור", ולכן נוגע כאן להוסיף שבנ"י לא התנהגו אז כעכו"ם אלא "ישראל אוכלין ושותין מתחילין בדברי תורה ובדברי תשבחות וכו'" [המשך יבוא].

ב' חלקים משיחת פורים ה'תש"ל

לזכות חנה ליבא בת חי' שרה שתחי' ליום ההולדת שלה כ"ו אדר

לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות ‏

ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=29-03-2022