The Daily Sicha - השיחה היומית

איתא בגמ' עה"פ "ביום השביעי כטוב לב המלך ביין": "... יום השביעי שבת הי', שישראל אוכלין ושותין מתחילין בדברי תורה ובדברי תשבחות אבל עכו"ם שאוכלין ושותין אין מתחילין אלא בדברי תיפלות וכו'". וצ"ל הקשר בין זה "שישראל אוכלין ושותין מתחילין בדברי תורה וכו'" לזה שאחשורוש "טוב לב המלך ביין"?! ובפרט שהרי אע"פ דזה "שישראל אוכלין ושותין מתחילין בדברי תורה וכו'" ה"ז בעיקר בשבת, אבל זה ש"עכו"ם שאוכלין ושותין אין מתחילין אלא בדברי תיפלות וכו'" אינו דוקא בשבת?! והביאור: נאמר בגמ' לפנ"ז שאחשורוש התנה "לעשות כרצון איש ואיש" – "כרצון מרדכי והמן". וא"כ דוקא "ביום השביעי" – ש"מצוה לענגו .. ביין ישן" ובמילא גם מרדכי הי' אז מרוצה – הי' "טוב לב המלך ביין", שהביא למפלת ושתי והמלכת אסתר עד להצלת בנ"י וכו'. אלא שמכיון ש"אין קטיגור נעשה סניגור", ולכן נוגע כאן להוסיף שבנ"י לא התנהגו אז כעכו"ם אלא "ישראל אוכלין ושותין מתחילין בדברי תורה ובדברי תשבחות וכו'" [המשך יבוא].

ב' חלקים משיחת פורים ה'תש"ל

לזכות חנה ליבא בת חי' שרה שתחי' ליום ההולדת שלה כ"ו אדר

לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות ‏

ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=29-03-2022

[המשך] וי"ל הטעם לזה גופא שמדייקים של"שושבינין" יהיו דוקא איש (א') ואישה (א'), שזהו כמו שהי' ב"חתונה" הראשונה – "יום חתונתו זה מ"ת", ה"חתונה" בין הקב"ה וכס"י, שהיו אז ב' שושבינין – משה מצד ה"חתן", "שושבינא דמלכא", בחי' מיין דוכרין, ואהרן מצד ה"כלה", "שושבינא דמטרוניתא", בחי' מיין נוקבין. והטעם הפשוט לזה עפ"י המבואר בכללות הצורך בענין השושבינין מכיון שהחתן-כלה "אין להם כח מצ"ע" להתקרב א' לשני מצד הבושה, וצריכים מי שיעודד ויחזק אותם וכו', ועפ"י טבע (נוסף על ענין הצניעות) מצליח יותר איש לעודד את החתן, ואשה – את הכלה. ולכן נוהגים כך גם בנוגע ל"קוואַטער" בברית מילה, מכיון שברית-מילה הוא ע"ד ענין החתונה: עפ"י קבלה – ברי"מ קשורה עם ספי' היסוד שזהו הענין ד"שושבינין". ובאותיות פשוטות: ע"י הברית-מילה נעשה "ברית עולם .. בבשרכם" בין הקב"ה לישראל. וע"ד שהי' בשעת מ"ת, ה"חתונה" הראשונה, חיבור בין עליונים ותחתונים.

ג' חלקים משיחת ט"ו בשבט ה'תשמ"א

לע"נ מרת חי' שרה בת ר' יחזקאל ע"ה ליום היארצייט שלה כ"ה אדר. ת.נ.צ.ב.ה.

ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=28-03-2022

בא' הקובצים שי"ל לכבוד ש"ק שקו"ט בטעם המנהג שאשה מעוברת לא תהי' "שושבינין" (לחתן-כלה), ונשארו בצ"ע וכו'. ועפ"י המדובר כמ"פ שכ"א מחוייב להתייגע ולנסות להסביר אפי' אותם ענינים שגדולי ישראל שלפניו נשארו בצ"ע, אע"פ שידע איניש בנפשי' מעמדו ומצבו, י"ל בזה עפ"י מה שמדייקים שלשושבינין יהיו איש ואשה דוקא. ועד"ז בנוגע ל"קוואַטער" [מכניס התינוק] בברית-מילה נוהגים שלא תהי' אשה מעוברת, ומדייקים שיהיו איש ואשה דוקא. וי"ל שב' ענינים אלו קשורים זב"ז: עפ"י מ"ש אדה"ז בסידור בנוגע למנהג כפרות בערב יוהכ"פ שלוקחים "זכר לזכר נקבה ונקבה ולמעוברת שוחט ג' א' בשבילה וזכר ונקבה בשביל ספק הולד" מוכח שהעובר הוא מציאות בפ"ע, ולכן, כיון שמדייקים של"שושבינין" ול"קוואַטער" יהיו דוקא איש א' ואשה א' כנגדו, נוהגים גם שלא תהי' אשה מעוברת כי אז יהיו או ב' אנשים ואשה א', או ב' נשים ואיש א'.

משיחת ט"ו בשבט ה'תשמ"א

לזכות ר' סיני יוסף הלוי בן שרה זיסל שי' וויינבוים ליום ההולדת שלו כ"ד אדר

לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות ‏

ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=27-03-2022

בהתחלת שיעור היומי כותב הרמב"ם: "הנותן ביצים לבעל התרנגולים להושיב תרנגולין עליהן עד שיצאו האפרוחים ויגדל אותן בעל התרנגולין ויהי' הרווח ביניהם, צריך להעלות שכר עמלו ומזונו וכו'". וי"ל שבהלכה זו משתקפת כללות עבודת האדם לקונו, וכאן רואים איך שדברי הע"ח (נסתר דתורה), שתכלית וסיבת בריאת כל העולמות הוא בכדי שיתגלו שלימות כחותיו ופעולתיו וכו', והיינו, שהדברים שהיו רק "בכח" יצאו לידי גילוי בפועל, משתקפים ובאים לידי ביטוי בהלכה זו (נגלה דתורה): ה"שותפות" שבין הקב"ה לבנ"י הוא באופן שהקב"ה נותן "ביצים" (שבו כלולים האפרוחים "בכח"), ובנ"י, ע"י חום הקדושה שבהם, עושים מהם "אפרוחים"‏ – ‏מוציאים ומגלים את הענינים שהיו בהעלם (אצל הקב"ה ובתוך העולם). וע"ז פוסק הרמב"ם, שנוסף ע"ז שלעת"ל, לאחרי גמר העבודה, "יתחלקו ברווח", הנה כבר בהתחלת העבודה "צריך (הקב"ה) להעלות שכר עמלו ומזונו" לכאו"א מישראל כדי שיוכל לעבוד את ה' מתוך מנוחה שמחה וטוב לבב ללא בלבולים בפשטות!

ב' חלקים משיחת ט"ו בשבט ה'תשמ"ה

לע”נ הרב אליעזר בן הרב מרדכי ע"ה ווענגער ליום היארצייט שלו כ"ב אדר. ת.נ.צ.ב.ה.

נדבת משפחתו שי'

ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=24-03-2022

שאלה בפשש"מ בפ' שמיני: למה התורה מפרטת שמות הבהמות שיש להן רק סימן טהרה א' שאסורות באכילה ולא מסתפקת בזה שאומרת שלבהמה טהורה צ"ל ב' סימני טהרה?! (זה שהתורה מפרטת את שמות שרצי העוף שמותרים באכילה ולא מסתפקת בזה שכותבת את סימני הטהרה שלהם, כי שם באמת לא מספיק הסימני טהרה אלא צריך גם שייקראו בשמות אלו, אבל אין לתרץ כך בנדו"ד) והביאור: בזה מדגישה התורה שאפי' אם ע"י פעולת הרבעת ב' בהמות עם סימן א' זב"ז, ונולדה בהמה עם ב' סימני טהרה, בכל זאת היא אסורה כי "הבא מן הטמא טמא" (בפשש"מ).

ב' חלקים משיחת מוצש"פ שמיני ה'תשל"ט

ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=23-03-2022

[המשך] וזהו הנסיון במצב של "אכתי עבדי דאחשורוש אנן" לאחרי הנס פורים ומרדכי הי' "משנה למלך" וכו' – לזכור גם אז ש"ליהודים" יש את ה"לשונם", וש"זכרם לא יסוף מזרעם" – לחנך את הילדים לא להתבייש באופן הלבוש וההנהגה של ה"אַלטער היים". רק דרך זו מביא ל"ברכת ה' היא תעשיר". עד ש"ליהודים היתה .. ויקר" כפשוטו, שעמי הארץ מייקרים זאת, שלמרות כל הגזירות מתנהגים ומחנכים את הילדים באופן של "דתיהם שונות מכל עם". וכפשוטו – שבבוא ימי הפורים יושבים כולם יחד "משפחה ומשפחה" ומספרים את תוכן המגילה עד לסיומו ש"זכרם לא יסוף מזרעם", שהילדים עצמם מחליטים לחנך את זרעם להתנהג באופן שהם "עם מרדכי" ש"לא יכרע ולא ישחווה" ומעדיף להתנהג עפ"י שו"ע, ואם צריך – מסתובב ב"לבוש שק" ולא נכנס ל"שער המלך", עד שהנהגה זו אי"ז אפי' בגדר נסיון כי זהו כל מציאותו, כמו דג במים. ולבסוף, דוקא הנהגה כזו מביא שאת בית המן ניתן לאסתר המלכה ולמרדכי היהודי, ומרדכי נהי' "משנה למלך".

משיחת פורים ה'תש"מ

ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=22-03-2022

הענין של גלות הוא לגלות שבנ"י יכולים לעמוד בנסיונות של "עבודה קשה . . אשר עבדו בהם בפרך". ןבאמת גם במצב של חירות שנותנים לבנ"י להתנהג באופן של "דתיהם שונות מכל עם" יש את ה"עבודה קשה" לעמוד בנסיונות שלא לחקות את הגויים הרבים שמסביב, ושלא לעסוק בעניני פרנסה כ"מנהג הסוחרים" האינם-יהודים אלא לזכור שלא "כחי ועוצם ידי עשה לי את כל החיל הזה" אלא "ברכת ה' היא תעשיר", ולהתנהג בפועל בהתאם לזה. ו"עבודה קשה" עוד יותר הוא בענין החינוך הבנים והבנות – שההורים דואגים ממה יתפרנסו בעתיד ושהגוים ילעגו עליהם, ולכן נוטים להתפשר ולחנכם באופן שלא יהי' ניכר עליהם שהם יהודים ח"ו. נסיון זה הוא יותר במדינות הרווחה שאין מחיצות והגבלות גשמיים בין יהודים וגויים, ובמילא הסכנה של התבוללות רוחנית, שהיא סכנה גדולה יותר, היא גדולה עוד יותר. [המשך יבוא]

ב' חלקים משיחת פורים ה'תש"מ

ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=21-03-2022

על פס"ד הרמב"ם שהבטיחה תורה שבסוף גלותן ישראל עושין תשובה ומיד הן נגאלין - נשאלת השאלה: היתכן?! איך יכול להיות שברגע אחד ישתנה מצב האדם למציאות חדשה מן הקצה אל הקצה, מבעל "לב האבן" בגלות לבעל "לב בשר" בגאולה! ועד"ז בנוגע מצב העולם וכו'?! והתשובה - "כבר הי' לעולמים" עד"ז: א) מ"ש בפ' שמיני: "ביום השמיני" השתנה אהרן ברגע אחד ממצב של לוי שהי' עד אז, למציאות החדשה של כהן גדול! ב) במתן תורה: קודם מתן תורה היתה "גזירה" (נתק) בין העליונים ותחתונים, ובשעת מ"ת נעשה "אנכי הוי' - אלקיך" - "כחך וחיותך" של כל חלקי הגוף (וכ"ש הנשמה)! (ועד"ז בכללות ישראל, הנה אז נעשה "משה מחיצה לעצמו וכו'" - הגדולים בבנ"י נעשו אז מציאות חדשה של גדולים וכו'). ועד"ז בנוגע לגאולתו הפרטית של כאו"א שבשעת התפלה - שברגע אחד יכול להיות "נגאלין מיד" - להשתנות מן הקצה אל הקצה! וכ"ש שעליו ללמד זכות שזה יכול להיות גם באחרים, שאפילו אלו שע"פ תורה אין להם שום מעלה ונק' סתם "בריות", שייך וצריך לקרב גם אותם לקצה ההפכי - "ומקרבן לתורה"!

משיחת מוצש"פ פ' שמיני, פ' פרה, מבה"ח ניסן ה'תשל"ח

לזכות מרת שרה מרים בת אסתר תחי' ליום הולדת שלה ט"ז אדר - לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות

נדבת בעלה ר' אברהם דוד הכהן שי' טייטעלבוים

ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=20-03-2022

בנוסח תפלת ר"ה ויוהכ"פ שלנו אומרים "ובכן" ד' פעמים. הרביעי הוא כנגד "ובכן אבוא אל המלך אשר לא כדת" (שלכן זה לא נקבע מלכתחילה בנוסח התפלה): בפורים ישנה הנתינת כח להכנס אל המלך גם "אשר לא כדת", שכאשר רואים שאין עצה... "כל עבדי המלך גו' יודעים" שאין להכנס אל החצר הפנימית... לא צריכים להתפעל, אלא צריכים "שפּאַרן זיך אַהינצו"! ומימי הפורים ה"ז נמשך על כל השנה כולה – שכאשר רואים שאין ברירה אחרת, אזי, "ובכן אבוא אל המלך אשר לא כדת".... [וכאן פתח באמירת המאמר ד"ה] וקיבל היהודים את אשר החלו לעשות. ומבאר בזה כ"ק מו"ח אדמו"ר, שקבלו מה שהחלו בהזמן דמתן תורה. דאף שבמ"ת היו בתכלית העילוי ובזמן גזירת המן היו בתכלית השפלות, ומ"מ מכיון שעמדו אז בתנועה של מס"נ, הנה דוקא אז היתה ה"קבלה". וההוראה: ע"י העמידה במס"נ ו"עד דלא ידע" – "אַרויסגיין פון זיך", הן מצד הנשמה והן מצד הגוף, פועלים התכלית של מ"ת – המשכת עצומ"ה א"ס ב"ה למטה בהתיישבות.

שיחה שלפני המאמר והתחלת וסיום המאמר דהתוועדות פורים ה'תשי"א

ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=17-03-2022

זירוז בענין "מבצע פורים"‏ – ‏להשתדל שכל אחד ואחת מישראל יקיימו את המצוות דחג הפורים, ולהתעסק בזה "מיט'ן גאַנצן שטורעם"' כמנהג ישראל שבימי הפורים מרעישים ב"רעשנים"...; דוקא כאשר מתנהגים על פי הוראות התורה באופן של "לא יכרע ולא ישתחווה" ה"ז הדרך היחידה לפעול כללות הענין ד"נפל פחד היהודים עליהם", ויתירה מזו‏ – ‏"ונהפוך הוא": "רבים מעמי הארץ מתייהדים" באופן של גיור כהלכה דוקא!‏

‏משיחת יום ב' דפ' כי תשא, תענית אסתר ה'תשמ"ב

לזכות אהרן דוד הלוי בן הדרה שי' ליום ההולדת שלו י"ג אדר

לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות‏

ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=16-03-2022