The Daily Sicha - השיחה היומית

1) בהתחלת המגילה מסופר שאחשורוש הי' מלך על "מאה ועשרים ושבע מדינה", ועד"ז ישנם היום כ-127 נציגי מדינות באו"ם המנגדים בגלוי לעם ישראל. וכמו שהנהגת מרדכי בזמנו באופן של "לא יכרע ולא ישתחווה" הביאה שמבלי-הבט ע"ז ש"עם מרדכי" "מפוזר ומפורד בין העמים" של 127 מדינות ומ"מ נהי' ה"ונהפוך הוא" ו"ליהודים היתה אורה וגו'" כפשוטו, עד"ז צ"ל בזמננו! 2) בסיום שלישי דפ' פקודי מסופר ש"ותכל כל עבודת משכן אוהל מועד וגו'". ובהמשך לזה נאמר שהעמידו את המשכן וכו'. ועד"ז בנוגע לגאולה העתידה שבסיום מעשינו ועבודתנו במשך זמן הגלות וכו' הנה "מיד הן נגאלין". בפסוק זה יש ב' מדרשים: 1) ש"ותכל" הוא כמו מ"ש בסיום מעשה בראשית "ויכולו השמים והארץ וגו'". 2) זה למעלה מהענין ד"ויכולו וגו'", כי שם הי' זה "מעשה הקב"ה" וכאן ניתוסף גם מעשה בני אדם. והביאור: בתחלת העבודה, האדם הוא רק "שותף להקב"ה במעשה בראשית", ואח"ז הולך בזה "מחיל אל חיל" עד שהיהודי ע"י עבודתו "מוסיף כח בפמליא של מעלה" כביכול!

ב' חלקים משיחת אור ליום ג' דפ' פקודי, אדר"ח אד"ש ה'תשל"ו

ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=01-03-2022

לאחרונה נוצר מצב של העדר השמחה אצל כו"כ מבנ"י – עייפים מגלות ומלחכות למשיח! והטענה צודקת – עד מתי?! ענין הגלות אכן נמשלה לאבא שמתחבא מבנו כדי שתשוקת הבן אליו תתגבר ויחפש אותו ועי"ז מתענג האבא ביותר, אבל קורה מצב שה"בן" מתייאש ומפסיק לחפש את ה"אבא".. מפסיק לחשוב על ה'... ואז מתחילה גלות אמיתית! ובאמת הטענה היא על ה' – עד מתי?! מה יכול הבן לעשות כשתוקעים אותו בחושך כפול ומכופל?!.. איך אפשר לתבוע ממנו שיחפש ויחפש?!... הרי "כלו כל הקצין!" ואין לך יהודי שלא הרהר בתשובה וכו'..., איזה טענה יכול להיות ל"בשר-ודם" כאשר הדבר בלתי-אפשרי?!... כיון שנוצר מצב של העדר השמחה יש להוסיף בדברים המשמחים ועשיית התוועדויות, וכתורת הבעש"ט בטעם שתיית משקה בעת התוועדות (עפ"י המשל וכו') שזהו כדי להפסיק את הנפה"ב שלא יבלבל אותו בעבודתו וכו' [וכאן המקום לעורר עוה"פ על הזהירות בנוגע שתיית משקה וכו'] – בחסידות חב"ד לא מובא ביאור זה כי חסידות חב"ד תובעת ענין נעלה יותר, שזה לא כדי לבלבל את נפה"ב אלא חלק משמחת נפה"א (ע"ד "אין שמחה אלא ביין").

משיחת אור לט"ו בשבט ה'תשל"ט

ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=28-02-2022

אע"פ שאסור לעני להרהר אחר מדותיו של הקב"ה – בידעו שע"י ענין העניות מתמלא ענין בכוונת הבריאה, וכמ"ש במדרש עה"פ "חסד ואמת מן ינצרוהו", שהקב"ה בורא עניים ועשירים כדי שיהי' הענין של צדקה וחסד בעולם, ועי"ז יהי' ענין ה"צדקה" למעלה (השפעת ז"א למלכות) וכו' – אעפ"כ, הנה אם הוא שמח בחלקו ולא מרגיש כלל שחסר לו בפרנסה (וע"ד המסופר על ר' זושא אַניפּאָלער, שהי' עני, שהרב המגיד שלח אליו א' שהתלונן על מצב הפרנסה כדי שילמוד ממנו וכו', ור' זושא הגיב שהוא לא מבין מדוע הוא נשלח אליו, והרי לא חסר לו כלום?!...) – אשרי חלקו, אבל אם הוא מרגיש שזה חסר לו ו"תאב" לזה – יש לו מ"ע מן התורה להתפלל להקב"ה על ע"ז! [הגם שזה גופא שמרגיש כך ולכן זועק להקב"ה על מזונות, ה"ה "דמיא לכלבי דזעקין הב הב". משא"כ מי שמתפלל על פרנסה לשם שמים – כדי שיכול להשיא בתו לת"ח וכיו"ב].

ג' חלקים משיחת פורים ה'תשל"א

לזכות הת' מנחם מענדל בן שטערנא שרה שי' ליום ההולדת שלו כ"ו אדר (א') - לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות

נדבת הוריו הרב יוסף יצחק וזוגתו מרת שטערנא שרה שיחיו מינץ

ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=27-02-2022

א) רואים בפועל שהותחל כבר קיום ההבטחה ד"קבוץ גלויות" ("ויקהל") מכל ארבע כנפות הארץ אל ארצנו הקדושה!, ועכשיו ה"ז באופן של "בחסד וברחמים" וכו'. ב) ענין "ויקהל" בעבודת האדם הוא שהוא מקהיל יחד עשר כחות נפשו שיהיו באופן של "קודש" ("שקל הקודש"). ג) בפ' שקלים (שקוראים בשבת הבעל"ט) מודגשת הענין ד"אהבת ישראל" בכך שכל אחד נותן רק "מחצית השקל", ובכדי להיות דבר שלם עליו לקיים מצות "ואהבת לרעך כמוך" ולהתאחד עם יהודי נוסף! ד) לחנך ילדי ישראל שגם הם יתנו מחצית השקל בערב פורים מכספם שלהם. ה) "ועוד והוא העיקר, אַז דאָס איז אַ עת המסוגל ביותר וביותר, אַז ס'זאָל זיין דער גאולה האמיתית והשלימה תיכף ומיד ממש" ואז יקויים ה"ויקהל" בפשטות – "קהל גדול ישובו הנה"! ועוד.

שיחת אור ליום ועש"ק פ' ויקהל, פ' שקלים, מבה"ח אד"ש, כ"ד אדר ראשון ה'תשנ"ב – שיחה האחרונה (לעת עתה) בימי החול

לזכות ר' סיני יוסף הלוי בן שרה זיסל שי' וויינבוים ליום ההולדת שלו כ"ד אדר

לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות ‏

ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=24-02-2022

הכיור וכנו שהי' במשכן רחצו בו הכהנים את ידיהם ורגליהם לפני שנגשו לעשות את העבודה במשכן, והוא נעשה מ"מראות הצובאות" [כמ"ש בשביעי דפ' ויקהל], וזהו הכלי היחיד במשכן שעשו אותו רק מנדבת הנשים. וההוראה: כ"א חייב לעשות את ביתו - מקדש לה', ולפני שהאדם נכנס לביתו עליו לשטוף מעצמו ה"אבק" ו"בוץ" שנדבק עליו בחוץ. וכמו שע"י מראה יכול אדם להסתכל על עצמו וגם על מה שמאחוריו, עד"ז צריך האדם להסתכל על עצמו מה עליו לתקן בעבודתו, וגם ללמוד מנסיון העבר אם עליו לתקן משהו. וענין של ה"כיור וכנו" ברוחניות הוא בעיקר תפקידם של נשי ישראל - "עקרת הבית"!

משיחת כ"ה אייר ה'תשכ"ג

לע”נ הרב אליעזר בן הרב מרדכי ע"ה ווענגער ליום היארצייט שלו כ"ב אדר. ת.נ.צ.ב.ה.

נדבת משפחתו שי'

ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=23-02-2022

האמור לעיל [שיש לדאוג לתלמידים גם בנוגע לשעות שנמצאים מחוץ לכתלי בית הספר] קשור עם מה שדובר לאחרונה בקשר לארגון ילדי ישראל "צבאות השם" – תואר שקיבלו בנ"י בשעת יצי"מ, והוא אצל כאו"א משעה שנולד, ובמיוחד בנוגע לילדי ישראל קודם בר ובת מצוה שאצלם צ"ל ענין החינוך ביתר שאת. והרי על "איש צבא" ניכר שהוא "איש צבא" כל היום, גם כשאינו במחנה הצבא. ועאכו"כ בנוגע ל"צבאות ה'", שיש להדריכם שהיותם "צבאות ה'" יתבטא בכל היום ובכל פרטיהם. וזה קשור עם ההצעה לכתוב ס"ת מיוחד עבור ילדי ישראל, שעתה כותבים כבר הס"ת השני', ויה"ר שימשיכו בכל הפעולות הנ"ל עד שפועלים הענין ד"מפי עוללים ויונקים יסדת עז להשבית אויב ומתנקם" כבר בימי הגלות האחרונים, ובקרוב ממש זוכים לקבל פני משיח צדקנו.

א' השיחות דהתוועדות יום ג' פ' וישב, י"ט כסלו ה'תשמ"ב

ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=22-02-2022

התלמיד או התלמידה נמצאים בבית-הספר רק חלק מהיום. ולכן, גם אם החינוך בבי"ס הוא באופן המתאים, שמעניקים גם חינוך למדות ודעות ישרות – יתכן שבמשך הזמן שהם נמצאים מחוץ לכתלי הבי"ס יקבלו השפעה ברוח הפכית ממה שקיבלו בבי"ס. ולכן על הנהלת כל בי"ס, "בית החינוך", מוטלת החוב והזכות לדאוג שהתלמידים לא יקבלו השפעה שלילית מסביבתם בהיותם מחוץ לכתלי בי"ס, ולמנוע באופן ד"פדה בשלום נפשי וגו'" שהתלמיד או התלמידה לא יגיעו למצב של "מלחמה" בין מה שמחנכים אותו/ה בבי"ס להשפעות בבית או ברחוב. וכמו שהגמ' מספרת על רב שמואל בר שילת [ר"ת שויתי הוי' לנגדי תמיד] שאמר לרב ש"דעתאי עלייהו", שחשב על תלמידיו ודאג שיתנהגו גם כאשר אינם במחיצתו באותו אופן שמתנהגים כשהם במחיצתו.

ב' חלקים משיחת יום ג' פ' וישב, י"ט כסלו ה'תשמ"ב

ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=21-02-2022

מובא באדר"נ עמ"ש בתחילת פ' ויקהל "ויקהל משה את כל עדת בני ישראל" ומסר להם הענין דנדבות ועשיית המשכן - שלקחו נדבות מכל בני ישראל, אנשים נשים וגם טף! שגם קטני-קטנים הי' להם חלק במשכן שהוא נצחי ושיתגלה לנו במהרה בימינו בביאת משיח צדקנו! וההוראה: יש להכין גם הקטני-קטנים לביאת המשיח ולראות בית המקדש השלישי - "יעדערער וויל דאָך אַז ער מיט זיינע קינדער און פיצלאַך קינדער, והעתידים להיוולד, זאָלן קומען און זען משיח צדקנו, און זען דעם בית המקדש במקומו מיט אַלע ענינים וואָס דעמולט וועט זיין, דאַרף ער זיי גרייטן אַז זיי זאָלן מתאים זיין"!

משיחת מוצש"פ כי תשא ה'תשל"ט

ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=20-02-2022

סיום חמשה חומשי תורה הוא בענין שבירת הלוחות [שבשלישי דפ' עקב] ע"י משה, וכפרש"י עה"פ "לעיני כל ישראל" שהסכים הקב"ה לדעתו ואמר לו "יישר כחך ששברת". וצ"ל: אמנם מבואר שע"י שבירת הלוחות התכוון משה להקל עונשם וכו', אבל האם בזה צריכה התורה להסתיים וא"ז מזכירים כשחוגגים בשמח"ת את סיום התורה?! והביאור: דוקא ע"י הענין דשבירת הלוחות נפעל ענין נפלא ביותר שלא הי' בלוחות הראשונות שגם "שברי לוחות מונחין בארון" שבקודש הקדשים! ובעבודה: יהודי שיש לו מניעות ועיכובים ללימוד תורה ולקיום המצוות צריך לדעת, שיכול להיות שה' רוצה את ה"שברת" ויש לו מזה נחת רוח יותר מהענין ד"לוחות הראשונות"!, ועצם ה"קרעכץ" וה"שברת" על שאין לו היכולת ללמוד תורה ולקיים מצוות כדבעי, זה עצמו פועל שיהי' "כפליים לתושי'" כמעלת לוחות האחרונות על הראשונות! ובזה מסתיימת התורה!

משיחת כ' מנחם-אב ה'תשכ"ה

לזכות מרת שרה מרים בת אסתר תחי' ליום הולדת שלה ט"ז אדר - לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות

נדבת בעלה ר' אברהם דוד הכהן שי' טייטעלבוים

ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=17-02-2022

1) בפורים דמוקפות חומה מצינו חידוש גדול: נק' "שושן פורים" ע"ש עיר הבירה של לעו"ז – אחשורוש מלך פרס! – תכלית השלימות בעבודת הבירורים. דבעבודת הבירורים ישנם כמה דרגות: הפיכת עניני חול לקדושה, הפיכת ענינים של היפך הקדושה לקדושה, ובזה גופא – לפעמים הבירור צ"ל בכמה שלבים ולפעמים מהפכים מיד ענין הפכי לקדושה, באופן ד"דילוג". ועד"ז בעניננו: פורים עצמו מורה על שלימות עבודת הבירורים – הבירור של "ארור המן", עד ש"ארור המן" הוא נעלה יותר מ"ברוך מרדכי" מכיון ש"ירידה צורך עלי'". וכאשר מיתוסף בזה הענין ד"שושן פורים" ה"ז חידוש בתוך חידוש השלימות דעבודת הבירורים. 2) מעלת ענין החינוך כמודגש בפסוק "חנוך לנער עפ"י דרכו גם כי יזקין לא יסור ממנה" – שמשבחים ה"זקן" בזה שאינו סר מהחינוך שחינכוהו בהיותו קטן! כי החינוך שמקבלים בתור קטן הוא יסוד כל הענינים! ועוד.

שיחת יום ג' דפ' כי תשא, אור לשושן פורים קטן ה'תשנ"ב

לעילוי נשמת ר' אברהם ב"ר חיים יהושע ע"ה ליום היארצייט שלו ט"ו אדר (א'). ת.נ.צ.ב.ה.

נדבת בנו ר' מאיר שי' זקלס

ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=16-02-2022