The Daily Sicha - השיחה היומית

ענין מיוחד הקשור לחה"ש השייך לילדות – הדלקת נרות יו"ט. זו מצוה גדולה לדאוג לזה שגם בנות ישראל הקטנות ביותר תדליקו נרות שבת ויו"ט (ושתדליקו לפני האמא וכו') [וכמנהג ישראל, שגם נרות יו"ט (הראשון) מדליקים בערב יו"ט]. ובחה"ש ה"ז בא יחד עם ברכת "שהחיינו", ומסבירים לילדה פירושה הפשוט, שבכך היא מודה להקב"ה שהיא הגיעה לזמן זה שהיא יכולה לקיים מצוה כזאת שהיא מאירה את הסביבה לא רק ברוחניות אלא גם בגשמיות, עד שגם אינו-יהודי רואה זאת וכו', וה"ברכה" שלה מהדהדת בכל הבית, וכל בני הבית עונים אחרי' "אמן", עד שגם הקב"ה בעצמו עונה "אמן", כמו לאחרי אמירת ברכה של כל יהודי (שהרי "מגיד דבריו ליעקב וגו'") [המשך יבוא].

משיחת אור לערב חג השבועות ה'תש"מ

ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=19-05-2026

A special Shavuos-related mitzvah pertaining to Jewish girls is lighting Yom-Tov candles. It is a great mitzvah to ensure that even very young girls should light Shabbos and Yom-Tov candles. (They should light before their mother, etc. Additionally, it is the Jewish custom that for the first night of Yom-Tov, the candles are lit before Yom-Tov.) On Shavuos, the lighting is accompanied by the bracha Shehechiyanu, and the simple meaning of it should be explained to the girl: thanking Hashem for having reached this time when she is able to fulfill such a mitzvah by which she illuminates her surroundings, not only spiritually but also physically, to the extent that even a non-Jew sees etc. And her bracha echoes throughout the entire house, with the whole family responding Amen after her, and Hashem Himself responds Amen as well, as He does every time a Jew makes a bracha (because Hashem keeps His own commandments, as the verse states, “He relates His word to Yaakov” etc.) (To be continued.)

Excerpt from sichah of the night of Erev Shavuos 5740

For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=19-05-2026

לע"נ הרב לוי יצחק ע"ה בן – יבלח"ט – הרב חיים צבי שי' וואלאסאוו

[המשך] כאשר כמה מבנ"י מתאספים יחד, יכול היצה"ר לשכנע את היהודי שיש כאן "שנים" – הוא וצרכיו האישייים ושאר הנאספים. ואף שכולם מתדברים ביניהם ואין כאן מחלוקת אבל זה לא מציאות א', שלום אמיתי. יש לדעת שלבנ"י ניתנו כחות עצומים לא רק לשלילת מחלוקת בין א' לשני, ולא רק לשלילת ענין של "פירוד" – מצב של "שלי שלי ושלך שלך" שע"ז אומר ה' [במשנה במסקנא] שזהו היפך רצונו ית' ["זו מדת סדום"], ואפי' אם עוזרים א' לשני הרי אי"ז החידוש של עם ישראל – אלא שכל בנ"י יהיו מציאות א'. ועד"ז בנוגע למשה רבינו, ה"שלישי" אחרי אהרן ומרים, שאע"פ שלכ"א מהם היתה שליחות מיוחדת – ענני הכבוד בזכות אהרן, המים בזכות מרים והמן בזכות משה – פעל משה, ה"שלישי", אחדות ביניהם. ועד"ז בנוגע לכ"א, שלמרות שלכ"א מס' רבוא בנ"י ישנה שליחות מיוחדת בעולם – שבו "רבו מעשיך" – נותנת התורה – שניתנה "בחודש השלישי" – הכח לעשות מכולם מציאות א'.

משיחת יום א' פ' נשא, ר"ח סיון ה'תשל"ט – בעת הקאָנווענשאָן של נשי ובנות חב"ד

ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=18-05-2026

[Continued.] When many Jews gather together, the yetzer hara may try to convince a Jew that there are two entities here – himself and his personal needs, and the others. And although they all get along and there is no argument between them, they are not one being. But one must know that the Jewish people are given the tremendous power not only to avoid strife between them; not only to avoid separation between them (“What is mine is mine and what is yours is yours,” which Hashem calls “the trait of Sodom”); and not only to help one another – but to become one being. Similarly, although Aharon, Miriam, and Moshe each had a unique mission (the Clouds of Glory in Aharon’s merit, the water in Miriam’s merit, and the man in Moshe’s merit) – Moshe, who was the third, brought about true unity among them. Similarly regarding every individual: although each of the six hundred thousand Jewish souls has its unique mission in the world, the Torah, which was given “in the third month,” grants them the power to all become one being.

2 excerpts from sichah of Sunday, parashas Naso, Rosh Chodesh Sivan 5739 – to N’shei U’Bnos Chabad

For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=18-05-2026

לזכות הת' שלום שי' ליפסקער לרגל היכנסו לגיל המצוות ב' סיון ה'תשפ"ו

נדבת זקניו הרב יעקב יהודה ליב ומרת חוה שיחיו אלטיין

השנה מתקיים הכנס בר"ח סיון, שנק' בתורה "חודש השלישי". וכמו שמודגש בגמ' [שבת פח] בקשר למ"ת: "דיהב אוריאן תליתאי [תנ"ך] לעם תליתאי [כהנים לויים וישראלים] על ידי תליתאי [משה] . . בירחא תליתאי". היינו שענין נתינת התורה קשורה עם מספר שלישי דוקא. והלימוד וההוראה: במצב של "אחד" אין מקום למחלוקת. במצב של "שנים" ישנה אפשרות לפירוד ומחלוקת. התפקיד של ה"שלישי" הוא לפעול שה"שנים" לא רק שלא תהי' מחלוקת ביניהם אלא יתאחדו למציאות אחת – "שלישי". אלא שלכאורה מצב של "אחד", שאין מקום לכתחילה להיפך האחדות, עדיף על "שלישי"? אלא זוהי כל כוונת ירידת הנשמה "מאיגרא רמה", מעולם האחדות, ל"בירא עמיקתא", מקום של "שנים" וריבוי, עם השליחות שהיהודי – בכח התורה – יפעול שם וביניהם אחדות – מצב "שלישי" [המשך יבוא]

ב' חלקים משיחת יום א' פ' נשא, ר"ח סיון ה'תשל"ט – בעת הקאָנווענשאָן של נשי ובנות חב"ד

ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=17-05-2026

This year’s convention is taking place on Rosh Chodesh Sivan, which the Torah calls “the third month.” Regarding the Giving of the Torah, the Gemara [Shabbos 88] emphasizes that “He gave the threefold Torah [the Tanach] to the threefold people [Kohanim, Levi’im, and Yisraelim] through the third one [Moshe]…in the third month.” The lesson from the focus on the number three is as follows: When there is only one entity, there is no room for disagreement, which becomes possible when there are two. The role of the third entity is to not only remove any conflict from the two, but to turn them into a single being. Although it might seem that number one (where there is no possibility of dispute in the first place) is preferable to the number three, this is the whole purpose of the soul’s descent “from a high rooftop” (from a world of oneness) to a “deep pit” (a world of multiplicity): for the Jew, through the power of the Torah, to bring true unity (“the third”) to the world. (To be continued.)

2 excerpts from sichah of Sunday, parashas Naso, Rosh Chodesh Sivan 5739 – to N’shei U’Bnos Chabad

For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=17-05-2026

לזכות אסתר בת שיינא שתחי' ליום ההולדת שלה ר"ח סיון
לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות

*

לזכות נתן בן דבורה לאה שי' גורארי' ליום ההולדת שלו ר"ח סיון - לשנת ברכה והצלחה‏, ואריכות ימים ושנים טובות

השבעה שבועות שבין חגה"פ לחגה"ש הם ימי ההכנה להיות ראויים לקבלת התורה במ"ת, עד שהתורה תהי' המורה-דרך בחיי היום-יומית. מכיון שהתורה היא מורה-דרך בכל פרטי חיי היום-יומית, שנחלקים בכלל לב' חלקים – ענינים שחוזרים ע"ע ורגילים להם וענינים מיוחדים, וכמו באופן הנהגת ה' עם כל יהודי ועם כלל ישראל ישנה הנהגה טבעית והנהגה ניסית – לכן גם בתורה ישנן מצוות שמזכירות על הנהגה טבעית של ה' וישנן מצוות שמזכירות על ההנהגה ניסית של ה'. במצות שבת ישנם ב' הענינים: 1) הטעם לענין השבת שנאמר בעשה"ד בפ' יתרו הוא "כי ששת ימים עשה ה' את השמים ואת הארץ וינח ביום השביעי". שזה מחזק את האמונה שהעולם והענינים שבו שנראים טבעיים אינם דבר בפ"ע ח"ו אלא הקב"ה בראו. 2) הטעם לענין השבת שנאמר בעשה"ד בפ' ואתחנן הוא "וזכרת כי עבד היית באמ"צ ויוציאך ה"א משם ביד חזקה וגו'" ומאז ה"ה עבדים לה'. שהיהודי יזכור, שלא רק אז, אלא גם היום משחרר אותו ה' מלהיות עבד לחוקי הטבע הנוגדים לתומ"צ, אלא הוא עבד ה'!

משיחת יום א' פ' במדבר, כ"ה אייר ה'תשכ"ו, לנשי ובנות חב"ד תחיינה

ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=15-05-2026

The seven weeks between Pesach and Shavuos are days of preparation for receiving the Torah, such that the Torah becomes one’s guide for daily life. Because the Torah is a guide for all aspects of daily life, which are generally divided into two categories – routine occurrences, and unique occurrences (and similarly, in the way Hashem conducts Himself with every Jew and with the Jewish people as a whole, there is a natural mode of conduct and a miraculous mode of conduct) – therefore, in the Torah there are also mitzvos that recall Hashem’s natural conduct, and mitzvos that recall His miraculous conduct. Both aspects are present in the mitzvah of Shabbos: (1) The reason for the mitzvah of Shabbos stated in the Aseres Hadibros in parashas Yisro is “for in six days Hashem made the heavens and the earth, and He rested on the seventh day.” This strengthens one’s belief that the world and all its seemingly natural happenings are not independent entities, chas v’shalom, but were created by Hashem. (2) The reason for the mitzvah of Shabbos stated in the Aseres Hadibros in parashas Va’eschanan is that “You must remember that you were a slave in the land of Egypt, and Hashem your G-d took you out from there with a strong hand…,” and since then, we are servants of Hashem. A Jew must remember that not only then, but also today, Hashem frees him from being enslaved to the laws of nature when they conflict with Torah and mitzvos; one is not a servant to them, but a servant to Hashem.

Excerpt from sichah of Sunday, parashas Bamidbar, 25 Iyar 5726 – to N’shei u’Bnos Chabad

For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=15-05-2026

לזכות רחל בת דבורה לאה שתחי' ליום ההולדת שלה כ"ח אייר - לשנת ברכה והצלחה‏, ואריכות ימים ושנים טובות

שבט לוי לא נמנה ביחד עם שאר השבטים להיותו "לגיונו של מלך" ו"שומרי משמרת הקודש", כמ"ש בפ' במדבר. אלא דצ"ל למה נמנו "מבן חודש ומעלה"! ולכאו' אדרבה ‏–‏ אם כל בנ"י נמנו "מבן עשרים שנה" כי רק אז מתאימים להיות "יוצאי צבא בישראל", הרי עאכו"כ שכן הי' צ"ל בנוגע לעבודה ד"שומרי משמרת הקודש" (וכמו שרואים שאת העבודה בפועל התחילו בני לוי מבן שלושים שנה), ואעפ"כ נמנו מיד כשנולדו (כשיצאו מכלל נפלים)?! וההוראה: אע"פ שעבור העבודה לצאת לחוץ, ולהפוך את העולם למשכן לו ית', צריכים הכנה של "עשרים שנה" וכו', אבל את העבודה "לשמור" על המשכן והנשמה שבו, עבודת ה"לוי" ברוחניות שבכ"א, היא בכחו של כאו"א מישראל משעה שנולד והקב"ה "סומך" עליו!

משיחת יום א' פ' במדבר, כ"ה אייר ה'תשל"ג בעת הקאָנווענשאָן של נשי ובנות חב"ד תחיינה

ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=14-05-2026

Parashas Bamidbar states that unlike the rest of the Jewish people, who were counted from age twenty, the tribe of Levi, as the “King’s legion” and “keepers of the charge of the Sanctuary,” was counted from one month old (i.e. from birth, once the child is no longer in the category of possibly being unviable). And this is despite the fact that seemingly the opposite should be true: The reason the other tribes were counted from age twenty is because they had to wait until they were fit to serve in the army of the Jewish people etc.; surely then, those responsible for the awesome task of keeping the charge of the Sanctuary – which only began from age thirty – should have had to wait at least as long before being counted). The lesson is that although the service of going out and conquering the world (“going out to the army”) and transforming it into a dwelling place for Hashem requires much preparation (“twenty years”), nevertheless, the service of guarding the Mishkan and the soul within it (the spiritual service of the Levi within every individual) is present within a Jew from the moment he is born, and already then Hashem relies on him for that task.

Excerpt from sichah of Sunday, parashas Bamidbar, 25 Iyar 5733 – to N’shei U’Bnos Chabad

For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=14-05-2026

לזכות ר' אברהם יהושע העשיל בן חנה רבקה שי' גורארי' ליום ההולדת שלו כ"ז אייר – לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות

פ' במדבר קוראים תמיד לפני מ"ת. וההוראה: שלב הראשון בענין החינוך, הן של עצמו והן של קטן כפשוטו, הוא לדעת שלפני ובלי תורה, הנה כל הענינים, אפי' הכשרים והמותרים, הם בבחי' "מדבר" – מקום שמם ובלתי רצוי! דלא כאלו הטוענים שישנם ג' ענינים בעולם: עניני מצוה, ענינים האסורים, ועניני הרשות שבהם יכול כ"א להתענג מהם כרצונו... וטוענים האם אין "מצוה גדולה" לגרום תענוג לבריאה של הקב"ה, ועאכו"כ ליהודי?!... והרי כאשר גורם תענוג והרחבה בגשמיות לזולת ה"ה מקיים בזה מצות "ואהבת לרעך כמוך", ובמילא צ"ל שגם "כמוך" יתענג בכל תענוגים אלו...! אומרים לו – זה לא כך! גם עניני הרשות ניתנו לו רק כדי שהוא יבחר להשתמש בהם באופן ש"כל מעשיך יהיו לשם שמים" ו"בכל דרכיך דעהו". וכאשר עניני העולם הם בלי תורה, ה"ז "מדבר", מקום "אשר אין שם מים", ש"אין מים אלא תורה", ובמילא נעשה מקום של "נחש שרף ועקרב", ההיפך לגמרי של "עיר" ו"שדה". ודוקא ע"י התורה נעשה "נשא" של כל עניני העולם.

ב' חלקים משיחת מוצאי ש"פ נשא ה'תשל"ט

ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=13-05-2026

Parashas Bamidbar is always read before Matan Torah. The lesson is as follows: The first stage in chinuch (chinuch of a child as well as chinuch of oneself) is to know that before and without Torah, everything (even things that are kosher and permitted) are in the category of “midbar” – a desolate, undesirable desert. It is not like some claim, that there are three categories in the world: things that are a mitzvah, things that are forbidden, and optional things, from which a person may derive pleasure as he wishes (they argue: is it not a great mitzvah to bring pleasure to a creation of Hashem, and certainly to a fellow Jew? And since by giving another person physical enjoyment, one fulfills the mitzvah of “loving your fellow like yourself,” it would follow that one should also enjoy these pleasures himself). Rather, even optional things were given only so that one choose to use them in such a way that “All your deeds are for the sake of Heaven” and in order to “Know Him in all your ways.” When worldly matters exist without Torah, they are a desert, a place “where there is no water” – “Water refers only to Torah” – and automatically it becomes a place of “snakes, vipers, and scorpions,” the complete opposite of a “city” and a “field.” It is specifically through Torah that everything in the world is elevated (“Naso”).

2 excerpts from sichah of Motzaei Shabbos Parashas Naso 5739

For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=13-05-2026

לע"נ הרב אייזיק ב"ר מרדכי אלי' ע"ה שוויי ליום היארצייט שלו כ"ו אייר. ת.נ.צ.ב.ה.‏

*

לזכות ר' שמואל בן רייצל לאה שי' ונגר ליום ההולדת שלו כ"ו אייר - לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות

בשלישי דפ' במדבר מסופר אודות סידור מחנה ישראל במדבר: "איש על דגלו גו' יחנו בני ישראל ... סביב לאוהל מועד", כלומר, אוהל מועד באמצע וד' הדגלים מקיפים וסובבים אותו, שזה מורה על הזכות שהקב"ה נתן לבנ"י "לשמור ולהגן" (כביכול) על "אוהל-מועד" ועל הארון והלוחות שבו. וההוראה: יהודי צריך לשמור ולהגן על התורה והמשכן שבלבו פנימה. וכמו שסידור בנ"י כך הי' הן בעת חנייתם והן בעת מסעם, עד"ז תפקידם של בנ"י בשמירת התורה הוא בכל זמן ובכל מקום – הן במצב של מנוחה והן במצב של העדר המנוחה, ואפי' כשנמצאים ב"מדבר העמים" – בזמן ומצב הגלות.

משיחת יום ג' פ' במדבר, ר"ח סיון ה'תשמ"ה – ל"צבאות השם" שיחיו

ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=12-05-2026

Shelishi of parashas Bamidbar describes how the Jewish people’s camp was positioned in the desert: “Each man by his banner…the Jewish people must encamp… around the Ohel Moed.” That is, the Ohel Moed stood in the center, surrounded by the four banners, which signifies the merit Hashem granted the Jewish people of guarding and protecting (as it were) the Ohel Moed and the Aron and Luchos within it. The lesson is that a Jew must guard and protect the Torah and the Mishkan within his own heart. And just as this is how the Jewish people were positioned both when they encamped and when they traveled, so too the role of the Jewish people in safeguarding the Torah applies at all times and in all places – when they are in a state of tranquility and even when they are in the “desert of the nations” in the time of exile.

Excerpt from sichah of Tuesday, parashas Bamidbar, Rosh Chodesh Sivan 5745 – to Tzivos Hashem

For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=12-05-2026

לזכות מנוחה רחל בת מושקא שתחי' ליום ההולדת שלה כ"ה אייר - לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות

א' הענינים שבהם תלוי קיום עם ישראל הוא קיום המשפחה! וחשיבות הענין רואים ממנין בנ"י "למשפחותם לבית אבותם" [כמ"ש בשני דפ' במדבר]. וחבל שמזניחים לגמרי ענין זה! ואפי' במשפחות שומרי תומ"צ רואים ר"ל מה קורה כאשר האב, האם, הבן והבת חיים בד' "עולמות" אחרים ולא מתנהגים כמשפחה אחת‏ – ‏ע"י ששמים דגש על "כבד את אביך ואת אמך" ו"ושננתם לבניך" שעי"ז נעשים ההורים והילדים חשובים א' בעיני השני וכו'. וכ"ש במשפחות שבניהם "איבדו דרכם" ומסתובבים כ"נבוכים.. בארץ" וכו', שכ"ז הוא בגלל שההורים עסוקים לעצמם בענינם והשאירו את הילדים "שיטפסו על הקיר" לבד בחושך הגלות! א' העצות לקיום המשפחה: לפחות בשבת קודש, ובמיוחד בסעודת שבת, יתאספו כל בני המשפחה יחד וידברו בענין השבת וכו'. ו"משפחה בריאה" ביום השבת יעזור שיהי' כך במשך ימי השבוע שלאח"ז‏.

ב' חלקים משיחת י' שבט ה'תשל"ד

ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=11-05-2026

One of the things that the existence of the Jewish people depends upon is the preservation of the Jewish family, the importance of which is seen in the way the Jewish people were counted: “according to their families, according to their fathers’ houses” (as it says in sheini of parashas Bamidbar). But unfortunately, the emphasis on the family unit has been completely neglected, even in families that keep Torah and mitzvos. We see what happens, Rachmana litzlan, when the father, mother, son, and daughter live in four separate worlds instead of operating as a single family unit, by placing an emphasis on the children honoring their parents and the parents “teaching them to your children,” which causes the parents and children become important in each another’s eyes etc. All the more so in families where the children have lost their way from Yiddishkeit and wander about “confused in the land,” which results from parents being preoccupied with their own concerns and leaving the children to find their way alone in the darkness of exile. One practical suggestion for preserving the family unit is that at least on Shabbos, and especially during the Shabbos meal, the entire family should sit together and talk about Shabbos etc. And when a family is healthy on Shabbos, that causes it to be healthy during the week as well.

2 excerpts from sichah of 10 Shevat 5734

For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=11-05-2026

לזכות מושקא בת חנה חי' שתחי' ליום ההולדת שלה כ"ד אייר - לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות

הוראה משם פ' במדבר "במדבר סיני": גלות נק' ל"מדבר" (שאינו מקום ישוב אדם), כי מושבו הקבוע שיהודי חי וצריך לחיות בו הוא ארץ ישראל, ובזמן שביהמ"ק קיים, ולא בגלות ובחו"ל! אלא שתפקיד בנ"י, וניתנו להם הכחות ע"ז, הוא, לעשות ממקומם במדבר הגלות – "ארץ ישראל" ומשכן לו ית' עליו אומר ה' "ושכנתי בתוכם" – "סיני". ועד"ז הנה ביחס להנשמה שהיא "חלק אלוקה ממעל ממש" (א"י), הנה הגוף הוא "מדבר". וכוונת ירידת נשמתו לגוף היא, שהנשמה תהפוף את מדבר הגוף – ל"סיני", שקשור עם התורה שניתנה בסיני לכאו"א בתור ירושה וכו'. ואסור לחשוב מה יכול כבר מעשה טוב א' שלו לפעול בעולם של בליוני בני-אדם?! כי ביכולת כאו"א, איש או אשה, ע"י מעשה א', דיבור א' או אפי' מחשבה א' שלו – להכריע את הכף ולהביא לכל העולם ישועה והצלה! ומזה מובן עד כמה יש לייקר כל רגע שיכול לנצלו למעשה, דיבור או מחשבה א'!

משיחת יום א' פ' במדבר, כ"ג אייר ה'תשמ"ב, לנשי ובנות חב"ד תחיינה

ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=10-05-2026

A lesson from the name of parashas “Bamidbar Sinai”: Exile is called a “desert,” i.e., a place unfit for human settlement, because the true, permanent place for a Jew to live is in Eretz Yisroel with the Beis Hamikdash standing, not in exile in the diaspora. But the task of the Jewish people is to transform their place in the desert of exile into “Eretz Yisroel” and into a dwelling place for Hashem such that “I will dwell among them” (“Sinai”). Similarly, the body is called a “desert” in relation to the soul, which is “an actual part of G-d from above” (Eretz Yisroel). The purpose of the soul’s descent into the body is to transform the desert of the body into “Sinai,” which is connected to the Torah that was given at Sinai to every Jew as an inheritance etc. And one must not think: In a world of billions of people, what can I possibly accomplish with just one deed etc. – because every Jew, man or woman, has the ability, with one deed, word, or even thought, to tip the scale and bring salvation and deliverance to the entire world. From this we understand how much we must cherish every moment, which can be used for one positive deed, word, or thought.

Excerpt from sichah of Sunday, parashas Bamidbar, 23 Iyar 5742 – to N’shei U’Bnos Chabad

For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=10-05-2026

לע"נ הרב לוי יצחק ע"ה בן – יבלח"ט – הרב חיים צבי שי' וואלאסאוו

לא שייך להשיג שלום אמיתי בא"י, "ונתתי שלום בארץ" [כמ"ש בשני דבפ' בחוקותי], ע"י ענינים של היפך התורה! ח"ו "לדון" האם לקיים פס"ד ברור בשו"ע או"ח הל' שבת סי' שכט: "עכו"ם שצרו על עיירות ישראל . . בעיר הסמוכה לספר אפילו לא באו אלא על עסקי תבן וקש מחללין עליהם את השבת" להגן על בנ"י! ובענין זה לא משנה אם זה א"י או חו"ל."התורה לא תהי' מוחלפת" ואף א' לא יכול לשנות פס"ד בשו"ע! וכאשר "בחוקותי תלכו ואת מצוותי תשמרו ועשיתם אותם" ויקיימו פס"ד זה – זוהי הדרך היחידה והבטוחה ש"ונתתי שלום בארץ" – בא"י (לגבולותי', שלימות הארץ, ביחד עם שלימות התורה ושלימות העם) ובכל מקום שיהודי נמצא, "ואולך אתכם קוממיות" – שלא נבהלים מגויים ומגוי'שקייט. וכאשר יהודי נעמד בתוקף להגן על יהודים ויהדות, יתקיים בו שגם בזמן הגלות כאשר "החושך יכסה ארץ" עדיין, הנה "עליך יזרח ה'"!

משיחה לילדי מחנות קיץ "גן ישראל" ו"אמונה" שיחיו – בבית הכנסת, אחרי תפלת מנחה – יום ג' פ' תבוא, י"ד אלול ה'תש"מ

ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=08-05-2026

It is impossible to achieve true peace in Eretz Yisroel (as the verse states in sheini of parashas Bechukosai, “I will grant peace in the land”) with any approach that runs contrary to the Torah. Chas v’shalom to “deliberate” whether to fulfill a clear ruling in the Laws of Shabbos (Orach Chaim 329) which states: “If gentiles besiege Jewish cities…in a city near the border, even if they have come only for matters of straw and stubble, Shabbos is desecrated against them” to defend the Jewish people. In this regard, it makes no difference whether it is Eretz Yisroel or the diaspora. And “The Torah will never be changed” – no one can change a ruling in the Shulchan Aruch. The only path, and the guaranteed path, to achieve true peace in Eretz Yisroel (according to its borders – completeness of the land, together with completeness of the Torah and completeness of the people), and true peace wherever a Jew is found, is to “walk in My statutes and keep My commandments and perform them,” including this halacha in the Laws of Shabbos. “And I will lead you upright” – we must not be intimidated by goyim or by goyishkeit, and when a Jew stands firmly to defend Jews and Yiddishkeit, then, even when “darkness covers the earth,” even when we are still in exile, “Hashem will shine upon you.”

Excerpt from sichah of Tuesday, parashas Ki Savo, 14 Elul 5740 – to the campers of Camp Gan Yisroel and Camp Emunah

For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=08-05-2026

לע"נ הרב לוי יצחק ע"ה בן – יבלח"ט – הרב חיים צבי שי' וואלאסאוו